שלום, סליחה מראש על המגילה. בן 19, עם קרוהן. עברתי בתחילת מרץ ניתוח להוצאת המקטע החולה. כ-4 ימים לאחר הניתוח שחררו אותי הביתה. כשבוע וחצי לאחר הניתוח בעקבות נפיחות והפרשות מחתך הניתוח (מתחת לתבור) פנינו למרפאה של כירורג שעבד באותו ערב, ולאחר בדיקה אישר כי התפתח לי זיהום בפצע. באותו הרגע הוא הוציא מס' סיכות, הכניס מספר אצבעות לפתח ופשוט חפר שם והתחיל לנקז את המוגלה. התהליך כרך בכאב לא פשוט, ולדעתי הרופא ביצע אותו באגרסיביות וחסרת סובלנות. האם ככה נהוג לנקז ? לשאלתי השנייה, כשלוש שבועות לאחר הניתוח, לאחר רגישות קשה במיקום הניתוח עצמו (לא בחתך) אשר לווה בחום, עייפות, חולשה. התברר כי בעקבות דליפה בהשקה החדשה התפתח קולקציה קטנה עם הצטברות נוזלים (שלא ניתנת לניקוז, לטענת הבית חולים). השאירו אותי לאשפוז בבית חולים לעוד שבועיים, והביאו לי טזאוצין דרך הווריד 3 פעמים ביום למשך שבועיים. ביום שישי האחרון ה8.4, השתחררתי מהבית חולים לאחר הקלה משמעותית. אמרו לי להמשיך לקחת למשך 4 ימים נוספים פלג'יל וציפרודקס. ביום הרביעי לאנטיביוטיקה שוב עלה החום, כאבי שרירים ברגליים, עייפות ותשישות והרגישות עלתה שוב במיקום הניתוח. יום אחריי , החום ירד והרגשתי הרבה יותר טוב אבל הרגישות עדיין נשארה ומתחילה לעלות ברמתה עד עכשיו.. והבטן מרגישה קשה במיקום הניתוח (בטן תחתונה בצד ימין). יציאות נוזליות. על מה התסמינים האלה מעידים? הקולקציה עדיין נשארה עם הצטברות נוזלים (בגלל הבטן הקשה)? והאם זה שכיח שגם אחריי אנטביוטיקה של שבועיים, חוזר הזיהום? מה לדעתך הטיפול המשך, פשוט בחודשיים שלוש האחרונים קיבלתי כול כך הרבה אנטביוטיקה דרך הווריד... והאם כול הסיפור מעיד על רשלנות רפואית?... לא מיהרתי ללכת לבית חולים שוב כי פשוט החום עצמו ירד, האם בכול זאת צריך לפנות מיד למיון, או שאפשר לחכות כמה ימים לראות איך העניין מתפתח. תודה רבה
שלום איתמר לא פשוט רצוי שתחזור אל הרופא המנתח יתכו שיש עדיין בעיה בהשקה של המעי עם דליפה ובאם היא קיימת אנטיביוטיקה לא תעזור . בכל אופן עד להחלמה תהייה בקשר רצוף עם המחלקה המנתחת
שלום רב ברצוני לשאול לגבי אבי בן ה-64. לפני כשנה עבר כריתה תת שלמה של המעי הגס ועדיין הוא עם האיליוסטומי. היינו אמורים ללכת לניתוח לפני חודש אך בבדיקת פט התגלתה גרורה בכבד באונה הימנית בגודל 2.5 ס"מ. נאמר לנו שעליו לבצע 6 מחזורים של כימותרפיה . סיימנו אחד נשארו עוד 5. לכשיסתיימו נעמוד שוב בפני הניתוח. השאלה היא האם אפשר יהיה לשלב ניתוח בו גם יורידו את הנגע בכבד ויסגרו את האיליוסטומי? הוא כבר היה אמור לסגור את הפתח ממזמן. זקוקים לניתוח שישלב את שני הדברים בו זמנית יחד. אבי לא יעמוד בפני שני ניתוחים לחוד. הוא כבר עבר שני ניתוחים קשים מאוד עקב דליפה בהשקה לאחר הניתוח הראשון. ז"א שני ניתוחים גדולים. נאמר לי גם שהכימו' לא מסירה לגמרי את הנגע בכבד. אם כך מדוע הוא עושה כימו' אם זה לא "הורג" את הנגע לחלוטין? הוא מקבל אווסטין. גם פייופוקס, משהו כזה. אשמח אם תחוו את דעתכם. זה מאוד חשוב לנו. תודה מראש. מירי
הפני השאלות לאונקולוג שמטפל באביך, הכמוטראפיה נועדה להאריך חיים. הנגע בכבד מרמז על מחלה אלימה יותר וכל טיפול שמעכב אותה וייתכן שיביא לריפוי כדאי.
שלום רב, ברצוני לשאול בנוגע לניתוח של אבא שלי כבן 63. עבר לפני חודש ניתוח כריתה תת שלמה של המעי הגס. לאחר כשבוע וחצי שוחרר מבית חולים שהוא במצב גרוע מאוד. חזרנו שוב למחלקה ומיד הכניסו אותו לחדר ניתוח בשנית עקב דליפה בהשקה. הוא יצא מהניתוח השני חלש ועד היום שבועיים לאחר ניתוח השני, חלש מאוד לא מסוגל ללכת. האם דליפה בהשקה מסמן על חיבור לא תקין? הרי ההשקה היא העבודה המרכזית של הניתוח הראשון. האם יש אחוזים גבוהים של חולים שחוזרים להם על הניתוח עקב בעיות בהשקה? דליפה? או שמא זה נדיר להגיע למצב זה ממש צמוד לזמן הניתוח הראשון?. אנו דואגים לשחרורו מבית החולים, הוא עדיין לא שוחרר. בבית בפעם הראשונה לא תפקד כלל. כרגע הוא עם שתי שקיות. סטומה ועוד שקית שהוציאו ליתר בטחון, לאחר שמצאו חור במעיים ומשם הבנתי שהוציאו שקית אינני יודעת למה ולמה היא משמשת? נאמר לנו שהסטומה תהיה למשך עד חצי שנה עד לניתוח סגירה שלה. הנוזל בסטומה נוזלי ורך עד מאוד עדיין ולא מוצק. למה עלינו לצפות? ומדוע נגררנו אחרי ניתוח שני? אולי היה עלינו לסרב לניתוח השני? שהרי הוא לא ממש מתאושש יפה כמו מהניתוח הראשון. דרך אגב הניתוח הראשון התבצע עקב גידולים ממאירים במעי הגס . אודה על תשובתך המפורטת מאחר ויש הרבה נתונים שחסרים לנו להבין בעיה רפואית זו. תודה. מירי.
שלום מירי באם היה דלף בהשקה - חובה לניתוח נוסף והוצאת קולוסטומיה מגינה . אכן זה יקח עוד זמן עד שיתאושש- חודשים . רצוי שתשבי עם הרופא המנתח ותושחחי עימו - הוא ישמח לענות לך על כל שאלותייך
שלום, ברצוני לשאול בנוגע לאבי בן 63, עבר לפני חודש ניתוח כריתה תת שלמה במעי גס עקב גידול ממאיר. לאחר שבועיים חש מאוד ברע, ונאלצו שוב להכניסו לחדר ניתוח עקב דליפה בהשקה. האם דליפה בהשקה היא טעות של חיבור? או חיבור לא נכון? האם יש אחוז גבוה שקורה להם חיבור לא טוב ויש דליפה? הבטן שלו פתוחה לאורך ולרוחב והחתך אדום מודלק משהו. האם הדבר מסוכן להשאירו בבית במצב זה? הוא אינו הולך ברגלו, שוכב במיטה תדיר. הוא מלווה בשקית סטומה ועוד שקית "ביטחון" עקב חור במעי שריפאו ומשם הוציאו לו שקית נוספת. אנו מאוד חוששים לזיהום או דברים לא צפויים. האם יש דרך להתגבר על ניתוח שני לאחר בעיות בהשקה? האם אפשר להיות רגועים שאחרי שיש שתי שקיות חיצוניות, הדבר יגן עליו מפני סיבוכים/הידבקויות/חסימות כלשהן? אודה על תשובתכם. בנוסף מעוניינים לדעת האם כדאי לרכוש לו חגורת בטן להחזקת הבטן ולתמוך בה?
את שואלת שאלות הקשורות למהלך לאחר ניתוח וזה צריך להעשות בפורום של כירורגיה ולא של גסטרואנטרולוגיה. ד"ר גל