גידול במערכת העיכול

יש עדות לחסר ברזל עח פי פריטין בגבול הנמוך ו סטורציית טרנספרין נמוכה. הסיבה השכיחה לחסר ברזל בנשים בגיל הפוריות היא הדימום הווסתי. באופן תאורתי גם גידולים של מערכת העיכול יכולים לגרום לחסר ברזל ואם יש חשד כזה מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג.

אנמיה זה סימפטום כתוצאה מסיבות רבות. אם דם סמוי שלילי הסיכוי שהסיבה לאנמיה אינה גידול במערכת העיכול. יש צורך בהמשך בירור אצל רופא המשפחה

שלום עמית, אנחנו לא ממליצים במסגרת הפורום על רופאים ספציפיים. בכל מכון אונקולוגי יש רופאים העוסקים בתחום של גידולי מערכת העיכול, ובכלל זה סרטן לבלב. אני ממליצה לפנות בדחיפות לרופא במרכז הסמוך למקום מגוריך, והוא יכוון אותך לבדיקות המתאימות. בהצלחה

בוקר טוב אוראל, מצטער על התשובה המאוחרת בגלל החנוכה. השאלה שאת שואלת מורכבת מכמה היבטים וכדי לענות עליה צריך להבין מה זה סקירה מוקדמת ומה מתי כדאי לבצע אותה. התשובה תהיה טיפה ארוכה - אנא קראי עד הסוף. סקירה מוקדמת ( לכל בעיה רפואית, לאו דוקא סרטן) נועדה לאתר מצב של מחלה או טרום מחלה בשלבים מוקדמים, אצל אדם במרגיש טוב ואין לו שום תלונות ( וזו נקודה חשובה מאוד!!) כדי למנוע תחלואה או לאפשר טיפול טוב יותר ( וזה אומר: יעיל יותר או עם פחות תופעות לואי) במחלה. לכן כדי שנרצה לעשות סקירה מוקדמת צריכים להתקיים מספר תנאים: א. הבדיקה צריכה לאתר מחלה שמשפיעה על הבריאות- אין סיבה לחפש מחלות שלא ישנו באופן משמעותי את תוחלת החיים או איכות החיים. לכן אף אחד לא עושה סקירה מוקדמת בקיץ לאנשים כדי לבדוק למי יהיה נוזלת בחורף- זה פשוט חסר משמעות. אין טעם לחפש גידולים שפירים למשל- אם זה לא משפיע על הבריאות. ב. הבדיקה צריכה להיות מהימנה-רפואה הוא מקצוע של סטטטיסטיקה. לכן אם הבדיקה לא מדויקת היא תאבחן הרבה אנשים שאין להם בכלל סיכון (והם יקבלו סתם טיפול מיותר), או "תפספס" הרבה אנשים שבסיכון ( ותתן להם בטחון שהם מוגנים תוך הימנעות מטיפול יעיל). בשאלתך ציינת צילומים בכל הגוף- מה לעשות אבל צילום רגיל של החזה מפספס באחוז גבוה מאוד סרטן ריאות. אם תעשי צילום חזה והוא יהיה תקין- תהיי רגועה יותר? האם אני כרופא יכול להבטיח לך שאין לך סרטן ריאות אחרי צילום חזה תקין? לא! אני יכול להגיד שלא רואים גידול בצילום. יותר מזה- צילום חזה באישה כרוך בעליה בסיכון לסרטן שד. אם אני לא מועיל ואפילו מזיק בצילום חזה - למה לצלם? אותו דבר למשל לגבי בדיקות של סמנים גידוליים- אלו בדיקות עם אחוז שגיאה מאוד גבוה אצל מישהו שאין לו גידול. אם אני בודק מישהו שמעשן ויש לו רמות CEA גבוהות זה יכול להיות גידול במערכת העיכול, בריאות או סתם כתוצאה מהעישון. אדם כזה יעבור CT חזה בטן אגן, קולונסקופיה מיותרת ואולי שלל בדיקות נוספות ( שלא לדבר על ההיסטריה) רק כדי לגלות שהבדיקה יצאה גבוהה כי הוא מעשן קופסא ביום. אין טעם לעשות בדיקה שאין לה מהימנות. זה בדיוק כמו לתת צ'ק ללא כיסוי. ג. הסקירה המוקדמת תשפיע על הניהול של המחלה- יש מחלות שגם אם מאתרים אותם מוקדם זה לא ממש משפיע על המחלה, או הסיכויים להרפא ממנה. וזה אולי החלק המשמעותי לגבי מרבית הסקירות לסרטן- מסתבר שיש מעט מאוד גידולים סרטניים- למשל סרטן שד, צואר הרחם או המעי הגס- שאם מגלים אותם מוקדם זה משנה במשהו את הניהול הרפואי של המחלה או משפיע על תוחלת ואיכות החיים. למעט סקירה מוקדמת לסרטן שד, מעי גס וצואר הרחם, מרבית הסקירות המוקדמות לסרטןנים אחרים לא משנים את מהלך המחלה. במחקר ידוע לקחו 2 קבוצות של אנשים בגילאי ה50. לחלק ( ואני מדבר על אלפים) עשו CT חזה וחלק לא. מתוך אלו שעשו להם CT חזה גילו לכמה בודדים סרטן ריאות, הם קבלו כימותרפיה + הקרנות + ניתוח, וחיו עוד 5 שנים. לעומתם אלו שלא עברו CT חזה לכמה בודדים אבחנו בעקבות תלונות ( שיעול, ירידה במשקל וכו') גידול כעבור שנתיים מתחילת הניסוי, הם קיבלו כימותרפיה+ הקרנות+ ניתוח וחיו עוד 3 שנים לאחר מכן- מי הרוייח? בשתי המקרים אלו שאובחנו עם סרטן חיו 5 שנים מתחילת הניסוי, אבל לאלו שעשו סקירה מוקדמת נתנו 5 שנים כימותרפיה ( שלא לדבר על החרדה), ואלו שלא עברו סקירה קבלו רק 3 שנים; בפועל לא היה שינוי בתוחלת החיים- אז מי הרוויח? אלו שלא עברו סקירה!! לכן לא תמיד סקירה עוזרת! לעומת זאת אנחנו יודעים שבסרטן מעי גס סרטן שד וסרטן צואר הרחם סקירה עושיה להציל חיים. כמובן גם כאן צריך להתאים את הבדיקה לנבדק. אין טעם לעשות סקירה לסרטן שד בממוגרפיה לילדה בת 4- אין לה שדיים בגיל הזה בשביל שיהיה שם סרטן. אז צריך להתאים את הבדיקה לנבדק/ת. יותר מזה, צריך להיות שהבדיקה תשפיע על הניהול הרפואי לטובה על החולה ולא תגרום לו נזק. אין שום סיבה בעולם לבדוק גבר מעל גיל 80 שמרגיש טוב לסרטן ערמונית. רוב הסכיויים שגם אם יהיה לו סרטן ערמונית- הוא לא ימות מסרטן זה ( אלא מהתקפי לב וארועים מוחייים או מחלות זיהומיות) וסתם נחשוף אותו לטיפולים מיותרים כמו ניתוח גדול, הקרנות או טיפולים של הרורמונים שיש להם השפעה על הרבה דברים אחרים. אם לא ניתן על ידי סקירה לקדם את הבריאות של המטופל- למה לעשות אותה? ד. הבדיקה צריכה להיות משהו מתקבל על הדעת. תארי לך שהיו אומרים לך שכדי לעשות לך סקירה לסרטן צריך לעשות לך ניתוח מוח כל 6 חודשים- היתת מסכימה? לא נשמע סביר, נכון?! לכן הבדיקה מצריכה להיות הגיונית. לסיכום: כשועשים אינטרגציה של כל מה שציינו כאן, יש מעט גידולים שכדאי לבדוק. זה כמובן גם תלוי בהיבטים מאוד אישיים, ולכן צריך להתאים לכל אדם באופן אישי את בדיקות הסקירה המומלצות לו. גם בלי להיות רופאה את מבינה שאשה שאמה, ו3 דודות שלה חלו בסרטן שד לפני גיל 50 נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד ויש מקום לבצע בדיקות לאיתורא מוקדם בסרטן שד בגיל צעיר יחסית; ולעומת זאת אצל אשה שאין לה סיפור משפחתי של סרטן שד ניתן להסתפק בסקירה לסרטן שד בגיל יותר מבוגר. לכן ההתאמה של הסקירות לסרטנים היא אינדבדואלית ובהתבסס על הנחיות מסוימות. יש מספר איגודים בעולם סמוצאים הנחיות לגבי איזה בדיקות סקר לעשות ומתי (ולכן יתכן שאת שומעת מרופאים שונים דרים שונים- בגלל שכל אחד הולך לפי הנחיות של איגוד אחר) ויש גם בנושא הזה הנחיות ברורות של משרד הבריאות ( אגב, מכוני הסקר לסוגיהם מבצעים בדיקות סקר רבות שאין בהם צורךמסיבות של שיווק, שבחלקן פוגעות בבריאות הנבדקים (מהסיבות שציינתי), ומייצרים פחד אצל הציבור- ממנו הם מרוויחים). את יכולה להכנס לאתר משרד הבריאות לקרוא את הנחיות משרד הבריאות בנושא סקירה מוקדמת. ואת יכולה להתייעץ עם הרופא משפחה שלך שיתאים לך את בדיקות הסקר לסרטנים לפי מצבך, גילך וכדו'.נשמע לי שהוא מבין מה מתאים לך. אני מקוה שלאחר התשובה הארוכה הזו הדברים קצת יותר ברורים, צחי