הכי חשוב לדעת על כריתת טחול לפרוסקופית
מחלת ה-ITP גורמת למערכת החיסון לתקוף תאי דם שנועדו להגן על הגוף במקרי פציעה. כיצד מאבחנים אותה ואיך מטפלים בה?
כשאנחנו ברחם אמנו, הטחול מייצר את כל כדוריות הדם שלנו. אחרי הלידה, התפקיד הזה עובר למוח העצם והטחול מקבל את האחריות על טיהור הדם ועל פעולות חשובות נוספות
ניתוחים לכריתת טחול לפרוסקופית קיימים משנת 1992 ומספרם הולך ועולה בהתמדה. ניתוחים אילו מאפשרים חזרה מהירה יותר לפעילות יומיומית ולעבודה, כאב מופחת וכרוכים בסיבוכים מועטים יותר מהניתוח המסורתי.
כריתת טחול לפרוסקופית קלה יותר מניתוח פתוח, אך אינה מתאימה לכל מטופל. על פגיעה בטחול ודרכי טיפול בו
שלום, האם שמעת על הזרעת 'טחולונים' במהלך ניתוח כריתת טחול עקב מחלת ספרוציטוזיס. מטרת ההזרעה היא לגרום לטכולונים קטנים לבצע את הפעולה שהטחול בדר"כ מבצע בגוף כחלק ממערכת החיסון, אך עם זאת אינם 'אוכלים' את כדוריות הדם האדומות וכך נשמרת רמת נאותה של המוגלובין?
"טחולונים" אוכלים את הכדוריות בדיוק כמו "טחול"... למעשה זו סיבה אפשרית לכשלון הטיפול של כריתת הטחול אם לא מאתרים טחולון מולד שקיים במקרה או אם טחולון נוצר בטעות בגלל "דליפת תאים" במהלך כריתת טחול לפרוסקופית. לא נראה סביר שמישהו יגרום לכך בכוונה במקרה של ספרוציטוזיס במהלך כריתת טחול.... ממש הפוך על הפוך... אני מכיר נסיון לעשות כריתת תת שלמה של הטחול במקרים של ספרוציטוזיס, אבל לא ידועות התוצאות לטווח ארוך של ניתוח מסוג זה (משך המעקב קצר יחסית) וזה מכנראה חייב ניתוח ממשי (פתיחת בטן)