כריתת שחלות

שלום רב נעמי סיבות אפשריות לירידה במסת העצם : 1.תזונה לקויה וצריכה נמוכה של סידן בתזונה. 2.היעדר פעילות גופנית. 3.גנטיקה. 4.גיל מעבר, כריתת שחלות או הפסקה מוקדמת של הווסת – כל אלה מובילים לרמות נמוכות של אסטרוגן, המעודדות פירוק עצם ומעכבות את בנייתה. 5.רמות טסטוסטרון נמוכות בגברים. 6.שימוש בתרופות. 7.עישון וצריכת אלכוהול. 8.רמות נמוכות של ויטמין D. 9.משקל גוף נמוך. 10.מחלות כרוניות (הפרעות עיכול המשפיעות על ספיגה לקויה של ויטמינים ומינרלים, מחלות דלקתיות של המעי, מחלות כבד, צליאק, סוכרת, מחלות בלוטת התריס, מחלות כליה). ניתוח קיבה.ועוד... לגבי הוראות לנטילת הסידן:מומלץ לקחת את הסידן עם המזון או מייד אחרי.להרחיק מ:מוצרי חלב,קפה כולל תה שחור וקולה,אכן מומלץ להפריד ממזונות המכילים חומצה אוקסלית כגון:תרד, עגבניות, חצילים, סלק, קישואים, בטטות, בוטנים, אוכמניות, תותים, ענבי קונקורד וקקאו. הסיבה שמומלץ להרחיק מומצרי חלב היא:מוצרי חלב מכילים כמות גדולה של זרחן שעלול להתחרות על ספיגה עם הסידן ,לכן כשאוכלים הרבה מוצרי חלב אין שום ערובה לכך שזה ימנע אוסטאופורוזיס, ואף בחלק מהכיתובים המקצועיים מדברים על כך שצריכה גבוהה של מוצרי חלב יכולה לגרום לבריחת סידן. זהו פרדוקס שצריך להתיחס עליו ברצינות ולצרוך סידן גם מהצומח כגון:כרוב,כרובית,טחינה ,פרג,סרדינים,מולסה,שקדים,תאנים, פטרוזילה ועוד... א.ב,ג:אני מסכימה עם כך ש 2 כדורי סידן קרבונט לא מומלצים יחד גם בגלל ספיגה פחותה עקב כמות גדולה, וגם בגלל תופעות לואי במערכת העיכול. עקב נטילת כמות גדולה בבת אחת יכולים להיווצר עצירויות וכאבי בטן, לכן ממליצה לקחת 2 כפסולות בנפרד . ניתן לקחת 1 עם פרי בארוחת 10 או ארוחת 4 ,או לקחת בערב בהפרש של שעתיים מהסימבקור עם פרי,ירק,פריכית,כמו כן ניתן לקחת בכל שעה ביום עם ארוחה גדולה בתנאי שהיא לא מכילה את מה שהמלצתי להרחיק מהסידן. ד.אני בהחלט ממליצה להשקיע קצת יותר כסף ולצרוך סידן ציטראט,כפי שאת בעצמך ציינת סידן קרבונט נספג פחות טוב,עלול לגרום לתופעות לואי במערכת העיכול כמו כן הוא כבד ויכול לשקוע בכלי דם וכליות. ההמלצה שלי היא ליטול פורמולה שמכילה סידן +מגנזיום כיוון שהמגנזיום תורם לספיגת הסידן ובונה את העצם וכמובן להוסיף ויטמין D (ציינת שאת כבר נוטלת אותו). לגבי הצטברות של הסידן: סידן ציטארט הוא סידן קל וברוב המקרים לא גורם לאבנים בכליות או משקע בכלי דם.כמו כן הוא נספג טוב ולא שוקע. כשנוטלים סידן יחד עם מגנזיום וויטמין D מבטיחים שלא ישקע בגוף. ישנם 2 מוצרים שאני ממליצה את יכולה לבחור את המוצר שנראה לך יותר נוח לשימוש . 1.סידן + מגנזיום +D - ממנו תצטרכי לצרוך 5 טבליות ביום בכדי להגיע ל -1000 מ"ג סידן .(הציטראט הוא מולקולה גדולה ולכן כל טבלית מכילה 200 מ"ג סידן בלבד) http://www.solgar.co.il/?CategoryID=177&ArticleID=233 2.קלמדין-סידן +מגנזיום+D +מינרלים נוספים המוצר מגיע במשקה -2 כפות מכילות 1200 מ"ג סידן.הסידן הוא מעורב שליש טריקלציום פוספט,שליש ציטראט ושליש גלוקונט. סוגים אלא דומים לציטראט ונספגים מצויין. על ידי נטילת 3 סוגים שונים של סידן במוצר אחד את מבטיחה ספיגה טובה כיוון שאם הגוף שלך לא סופג 1 מהם הוא יספוג את האחר ולכן הפורמולה מאד מומלצת. ישנם מחקרים על כך שסידן בנוזל נספג טוב יותר ונוכחות מגנזיום וויטמיןD תורמים עוד יותר לספיגה. http://www.supherb.co.il/%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9F ברכת בריאות שלמה קריסטינה יעקובלב

היי דן, לצערי אין לנו כרגע בפורום אונקולוג בבריאות, דינה

שלום אולגה, 1. הביצית תצא לחלל הבטן והאגן ותיספג ברקמות. אין לכך כל משמעות. 2. הרחם הינו איבר שכולו עשוי משריר ותפקידו לאפשר הריון ולידה. אין בו כלל רקמה אנדוקרינית ואינו קשור בהפרשת הורמונים. לכן הסרת הרחם אינה כרוכה בהשמנה או בהאצת תהליכי ההזדקנות. 3. הבחירה בין ניתוח משמר רחם לבין ניתוח הכולל כריתת הרחם תלוייה בגורמים רבים לרבות חומרת הצניחה במדורים השונים (צניחת הרחם, צניחת המדור הקדמי - שלפוחית השתן, וכו'), מצב הרחם וצוואר הרחם (בדיקות פאפ, דימום רחמי מוגבר וכו') ולא פחות מכך העדפתה של האשה עצמה (יותר נשים כיום מעדיפות לשמר את הרחם גם לאחר שסיימו ללדת). אישית, באשה בגיל 44 אני בהחלט מציע גם את האפשרות לשימור הרחם והשבתו למקומו. אין הכרח בכריתת הרחם ואפילו אין עדות מובהקת לכך שיש יתרון בכריתת הרחם מבחינת איכות הטיפול בצניחה. 4. ניתוח בגישה בטנית (כיום מבוצע דרך פתחים זעירים בדופן הבטן כלומר בלפרוסקופיה או ברובוט) משאיר סימנים קטנים (כ-1 ס"מ כל אחד) של הפתחים הלפרוסקופיים אשר בד"כ נרפאים היטב. לגישה הבטנית מס' יתרונות בפרט בנשים צעירות כפי שאת: - 'הציר'/כיוון אליו נתמך הנרתיק הינו נכון יותר מבחינה אנטומית בהשוואה לתיקון המבוצע בגישה וגינלית --בצניחה בדרגה מתקדמת (דרגה 3) הגישה הבטנית מאפשרת שימוש ברשת אשר יש לה יתרון על פני שימוש רק בתפרים מבחינת סיכויי ההצלחה בתיקון צניחה מתקדמת. בגישה הוגינלית לא מומלץ יותר להשתמש ברשת. - כאשר מבוצע קיבוע של כיפת הנרתיק בגישה וגינלית הסיכוי לכאב אגני מתמשך לאחר הניתוח או לכאב מסויים במגע מיני רב יותר מאשר בגישה הבטנית כיוון שכיום ניתוחים אלה המבוצעים בגישה בטנית נעשים בלפרוסקופיה / רובוט ולא בפתיחת בטן בחתך גדול, לדעתי היתרונות של הגישה הבטנית בגיל צעיר עולים על אלו של הגישה הוגינלית. בברכה

שאלת שאלות מצויינות שמעשירות את הדיון בפורום..... כריתת הרחם לכשעצמה אינה מונעת צניחה בעתיד, כי אם ההליכים הניתוחיים שמתקנים את הכשל הרקמתי, בין אם ע"י תפרים או בעזרת רשת, הם אשר מונעים הישנות צניחה. כלומר, גם לאחר כריתת הרחם עלולה להתרחש צניחה של כיפת הנרתיק (היכן שכעת מצוי צוואר הרחם) במידה שלא מבוצע הליך ספיציפי שמטרתו לתמוך את כיפת הנרתיק למקומה. כשמתרחשת צניחה שכזו, התחושה דומה מאד לצניחת הרחם כיוון שמדובר באותו המדור (מה שמכונה בפינו מדור מרכזי או 'אפיקלי' מלשון אפקס). מכאן שגם אם מבוצעת כריתת הרחם וגם אם מדובר בניתוח משמר קיים סיכוי (קטן) להישנות צניחה, ולשם כך חשוב להקפיד בניתוח המקורי להקנות תמיכה טובה לכל המדורים המעורבים בצניחה. לגבי מאזן השיקולים בעד ונגד: - אלווסת - יש נשים שמאד שמחות להיפרד מהווסת בעוד אחרות מרגישות יותר מחוברות להיותן נשים כאשר הווסת מגיע בכל חודש. עניין של העדפה אישית. - צורך באמצעי מניעה - לפי המלצות האיגודים הגינקולוגיים בעולם ובארץ, כאשר מבוצע ניתוח כלשהו בחלל הבטן באשה שסיימה את תכנית הילודה, מומלץ לכרות חצוצרות בעיקר כי הוכח במחקרים איכותיים שהחצוצרות מעורבות באחוז גבוה בהתפתחות סרטן השחלה. מדובר במחלה קשה וקטלנית שאין לנו אמצעים טובים לאבחן אותה בשלב מוקדם ומרבית המקרים של סרטן השחלה מאובחנים בשלב מפושט לצערנו. לחצוצרות אין כל תפקוד הורמונלי וכל תפקידן הוא לאפשר את קיום ההפריה ומעבר הביצית המופרית לרחם. כריתת חצוצרות הינה הליך פשוט מבחינה כירורגית ואינו מגדיל את משך הניתוח או מידת הסיכון בו. ניתן בהחלט ומומלץ לשלב כריתת חצוצרות בלפרוסקופיה כאשר מבצעים הרמת הרחם, כמובן בתנאי שהאשה מעוניינת בכך כך שאין צורך באמצעי מניעה כלשהו בהמשך. - סיכון לסרטן הרחם - להבדיל מסרטן השחלות, סרטן רירית הרחם מאובחן במרבית המקרים בשלב מוקדם של המחלה כיוון שבאופן טיפוסי זו מחלה שגורמת לדימום. כך שהרווח בכריתת הרחם מבחינת מניעת סרטן אינו גדול ובוודאי שזו אינה נחשבת סיבה לכריתת הרחם. ולאחר שכל זה נאמר, האפשרות לבצע כריתת רחם כחלק מתיקון הצניחה בהחלט קיימת ומקובלת אך כאמור אין בה הכרח וכאמור לא הוכח יתרון על פני שימור הרחם. בברכה

אולגה שלום ותודה על שאלתך. אני מניח שאת מבינה שעצמך שמקרה מסובך של גיל מעבר לפי הגדרתך אינו נושא לדיון בפורום אלא להערכה פרטנית. ספציפית אם עברת כריתת שחלות ורחם למה דפופרוברה? בברכה דר' זלוצובר