מתמודדים עם הזעת יתר? איכות החיים שלכם נפגעה? הזרקת בוטוקס...
להזיע זה טבעי ואפילו מספק אם אנחנו בעיצומה של פעילות...
אנשים שסובלים מהזעת יתר עוברים את הקיץ בקושי. בדרך כלל...
מאת: ד"ר צחי וידר
שלום אני בן 25 ניתוח הזעת יתר בפנים בו צורבים את החלק התחתון של T1 ו T2 הניתוח כרוך בסכנות של הורנר סינדרום , הבעיה מציקה ומפריעה לי מאוד בחיי היום יום בלימודים בעבודה בכל מקום ואיני יודע מה לעשות . האם ידוע לך על ניתוחים מסוג זה ,או על מטופלים שעברו ספציפיפת אותו תהליך תודה . אני מבין את הנתונים היטב של הניתוחים האלו מהמון ביקורים אצל רופאים וכירוגים , והסכנה של ההזעה המפצה שיכולה להיות קשה-עד קשה מאוד , ואף בלתי נסבלת אך בכל זאת ארצה לדעת אם הניתוח כמו שציינת בו עולים מעלה יכול לפתור את בעית הפלאשינג הלא רצוי ב פנים . והאם ישנה תרופה לפתור הבעיה. והאם בוצעו במחלקתכם ניתוחים כאלו בעבר ועברו בשלום . ואם לוקחים את הצד השלילי של המקרה האם ניתן לתקן הורנר אחרי ניתוח שכזה ולחזור לפעילות הרגילה של לפני הניתוח . אודה לך דוקתור על העזרה .
שלום דין ניתוח של ספמטקטומיה בגלל הזעת יתר בכפות הידיים ובבתי השחי הוא טיפול טוב עם מעט מאוד סיבוכים מחוץ להזעה קומפנסטורית . אנחנו בהלל יפה מבצעים הניתוח הזה עם תוצאות טובות מאוד . בקשר להזעה בפנים לא נכלל במצבים שאנחנו מטפלים בהם וצריך להזהר מהסיבוך של הורנר שהזכרת . תיקון של הורנן מבוצע ע"י פלסטיקאים של הרמת עפעף אך השנוי באישון לא נכלל . אתה צריך לשקול בכובד ראש הדבר הזה ולפני הכל להתיעץ עם רופא פנימי/אנדקרינולוג בגלל ההזעה בפנים . בהצלחה ד"ר ג'זמאוי ג'מאל
כשאני אוכל ארטיק אחרי 2 ביסים כואב בפה ובגרון כאבי תופת עכשיו אצבעות רגליים וכפות הרגליים קרות מה עושים עברתי סימפתקטומיה ב1995 מאז איליומין במשך חודש כף יד ימין חמה ושמאל קרה כן גם ניטרוגליצירין מה עושים שגם יד שמאל תהיה חמה?
לבדיקת כירורג כלי דם אולי סימפטקטומיה לא מלאה ביד שמאל
שלום פרופסור. מה דעתך לגבי HCG תוך רחמי אחרי שאיבה או לחילופין לפני החזרה? האם מעלה שיעורי הצלחה? תודה
מחקרים מורים שזה לא מועיל, אבל רוב המחקרים קטנים יחסית.
Cochrane Database Syst Rev. 2016 May 20;(5):CD011537. doi: 10.1002/14651858.CD011537.pub2. Intrauterine administration of human chorionic gonadotropin (hCG) for subfertile women undergoing assisted reproduction. Craciunas L1, Tsampras N, Coomarasamy A, Raine-Fenning N. Author information Abstract BACKGROUND: Subfertility affects 15% of couples and represents the inability to conceive naturally following 12 months of regular unprotected sexual intercourse. Assisted reproduction refers to procedures involving the in vitro handling of both human gametes and represents a key option for many subfertile couples. Most women undergoing assisted reproduction treatment will reach the stage of embryo transfer (ET) but the proportion of embryos that successfully implant following ET has remained small since the mid-1990s. Human chorionic gonadotropin (hCG) is a hormone synthesised and released by the syncytiotrophoblast and has a fundamental role in embryo implantation and the early stages of pregnancy. Intrauterine administration of synthetic or natural hCG via an ET catheter during a mock procedure around the time of ET is a novel approach that has recently been suggested to improve the outcomes of assisted reproduction. OBJECTIVES: To investigate whether the intrauterine administration of hCG around the time of ET improves the clinical outcomes in subfertile women undergoing assisted reproduction. SEARCH METHODS: We performed a comprehensive literature search of the Cochrane Gynaecology and Fertility Group Specialised Register, Cochrane Central Register of Controlled Trials (CENTRAL), MEDLINE, EMBASE, CINAHL, PsycINFO, registers of ongoing trials andreference lists of all included studies and relevant reviews (from inception to 10 November 2015), in consultation with the Cochrane Gynaecology and Fertility Group Trials Search Co-ordinator. SELECTION CRITERIA: We included all randomised controlled trials (RCTs) evaluating intrauterine administration of hCG around the time of ET in this review irrespective of language and country of origin. DATA COLLECTION AND ANALYSIS: Two authors independently selected studies, assessed risk of bias, extracted data from studies and attempted to contact the authors where data were missing. We performed statistical analysis using Review Manager 5 in accordance with the Cochrane Handbook for Systematic Reviews of Interventions. We assessed evidence quality using GRADE methods. MAIN RESULTS: Twelve RCTs investigated the effect of intrauterine administration of hCG for 4038 subfertile women undergoing assisted reproduction. The intra-cavity hCG (IC-hCG) was administered in variable doses at different timings before the ET. The source of hCG was from the urine of pregnant women or from cell cultures using recombinant DNA technology.Most of the studies (9/12) were at high risk of bias in at least one of the seven domains assessed. Common problems were unclear reporting of study methods and lack of blinding. The main limitations in the overall quality of the evidence were high risk of bias and serious imprecision.For the analyses of live birth and clinical pregnancy, there was considerable heterogeneity (I(2) greater than 75%) and we did not undertake a meta-analysis. Exploration for the sources of heterogeneity identified two key pre-specified variables as important determinants: stage of ET (cleavage versus blastocyst stage) and dose of IC-hCG (less than 500 international units (IU) versus 500 IU or greater). We then performed meta-analysis for these analyses within the subgroups defined by stage of embryo and dose of IC-hCG.There was an increase in live birth rate in the subgroup of women having cleavage-stage ETs with an IC-hCG dose of 500 IU or greater compared to women having cleavage-stage ETs with no IC-hCG (risk ratio (RR) 1.57, 95% confidence interval (CI) 1.32 to 1.87, three RCTs, n = 914, I(2) = 0%, moderate quality evidence). In a clinic with a live birth rate of 25% per cycle then the use of IC-hCG -500 IU or greater would be associated with a live birth rate that varies from 33% to 46%. We did not observe a significant effect on live birth in any of the other subgroups.The was an increase in clinical pregnancy rate in the subgroup of women having cleavage-stage ETs with an IC-hCG dose of 500 IU or greater compared to women having cleavage-stage ETs with no IC-hCG (RR 1.41, 95% CI 1.25 to 1.58, seven RCTs, n = 1414, I(2) = 0%, moderate quality evidence). We did not observe a significant effect on clinical pregnancy in either of the other subgroups.There was no evidence that miscarriage was influenced by intrauterine hCG administration (RR 1.09, 95% CI 0.83 to 1.43, seven RCTs, n = 3395, I(2) = 0%, very low quality evidence).Other complications reported in the included studies were ectopic pregnancy (three RCTs, n = 915, three events overall), heterotopic pregnancy (one RCT, n = 495, one event), intrauterine death (two RCTs, n = 978, 21 events) and triplets (one RCT, n = 48, three events). There was no evidence of a difference between the groups, but there were too few events to allow any conclusions to be drawn and the evidence was very low quality. AUTHORS' CONCLUSIONS: The pregnancy outcome for cleavage-stage ETs using an IC-hCG dose of 500 IU or greater is promising. However, given the small size and the variable quality of the trials and the fact that the positive finding was from a subgroup analysis, the current evidence for IC-hCG treatment does not support its use in assisted reproduction cycles. A definitive large clinical trial with live birth as the primary outcome is recommended. There was no evidence that miscarriage was influenced by intrauterine hCG administration, irrespective of embryo stage at transfer or dose of IC-hCG. There were too few events to allow any conclusions to be drawn with regard to other complications.
מעודד לדעת שאין עליה בשיעור הפלות.. וכן עליה בלידת חי אז אם כך לא יזיק לנסות. לא כך?
אין סיבה שיזיק.
שלום אני בן 25 מתכוון לעבור ניתוח להזעת יתר בפנים בו צורבים את החלק התחתון של T1 ו T2 הניתוח כרוך בסכנות של הורנר סינדרום ,אני מרגיש מפוחד ומהוסס אך הבעיה מציקה ומפריעה לי מאוד בחיי היום יום בלימודים בעבודה בכל מקום ואיני יודע מה לעשות ? האם ידוע לך על ניתוחים מסוג זה ,או על מטופלים שעברו ספציפיפת אותו תהליך תודה ?
שלום רב, ניתוחי סימפתקטומיה הם ניתוחים שבהם צורבים את השרשרת הסימפתטית המעצבבת בין השאר את בלוטות הזיעה. הניתוחים נחשבים מוצלחים בעיקר לטיפול בהזעת יתר בכפות הידיים. כאשר מדובר בהזעת יתר בפנים יש צורך בצריבה גבוהה יותר כפי שציינת וכך גם תופעות הלוואי משמעותיות יותר. במצב זה אכן באחוז לא מבוטל עשויה להתפתח תסמונת הורנר כולל צניחת העפעף באותו הצד וכו'. במידה שברצונך להתייעץ תוכל לקבוע תור למרפאת ניתוחי ריאות במחלקתנו בטלפון 03-9376701 לד"ר סאוטה ו/או ד"ר פייסחוביץ. בברכת בריאות, ד"ר איתן שניר.
דר שלום אתחיל בתודה לך על התשובה לשאלתי אני מבין את הנתונים היטב של הניתוחים האלו מהמון ביקורים אצל רופאים וכירוגים , והסכנה של ההזעה המפצה שיכולה להיות קשה-עד קשה מאוד , ואף בלתי נסבלת אך בכל זאת ארצה לדעת אם הניתוח כמו שציינת בו עולים מעלה יכול לפתור את בעית הפלאשינג הלא רצוי ב פנים . והאם ישנה תרופה לפתור הבעיה. והאם בוצעו במחלקתכם ניתוחים כאלו בעבר ועברו בשלום . ואם לוקחים את הצד השלילי של המקרה האם ניתן לתקן הורנר אחרי ניתוח שכזה ולחזור לפעילות הרגילה של לפני הניתוח . אודה לך דוקתור מקרב לבי על העזרה .