אנדומטריוזיס

שלום רב, בת 41 ברקע אנדומטריוזיס מטופל. בבדיקת us משנת 2008 ידוע על אנגיומיוליפומה בקוטר 7 ממ בכליה הימנית. בהמשך הייתי במעקב כל שנה שהיו ללא שינוי. ב us מ 2016 - בכליה הימנית אנגיומיוליפומה כ-8 ממ (לא גדלה) וכן הודגמה גם ציסטה קורטיקלית קטנה כ-1.0 סמ. אני במעקב אצל אורולוג מומחה לגבי הציסטות והוא לא ייחס חשיבות מיוחדת לתשובה הזו. ב 2018 - שוב עשיתי us מעקב. להלן תןצאותיו: כליות בגודל תקין, ללא אבנים או חסימה. בכליה ימין בקוטב העליון מוקד אקוגני 7 ממ, מתאים לאנגיומיוליפומה וכן נצפתה ציסטה קטנה עם הסתיידות בדופן בקוטר 10 ממ. בכליה שמאל נצפתה ציסטה קטנה בקוטב תחתון, קוטרה 10 ממ. שלפוחית שתן בעלת דופן סדיר. אין נוזל חופשי בבטן או באגן. לצערי בשל נסיבות אישיות לא יצא לי להגיע עם התשובות האחרונות מ 2018 לאורולוג ופתאום כשעשיתי סדר במסמכיי עיינתי שוב בתשובה הזו והעניין של הציסטה הקטנה עם ההסתיידות העלה בי חשש. אודה לך אם תוכל להסביר לי מהי המשמעות של ״הסתיידות״ והאם זה מסוכן או חלילה מעיד על ממאירות? בנוסף האם הציסטה הקורטיקלית שנצפתה ב 2015 היא אותה ציסטה עם ההסתיידות? אודה מאוד לתשובתך כי אני חוששת מאוד. בברכת חג שמח

שלום! אני בת 26, נשואה טרייה, לפני הריונות. נוטלת גלולות מזה כ10 שנים. בשנה האחרונה, נוטלת גלולות ברצף, עם הפסקה פעם ב3 חודשים עקב כאבים ודימומים מוגברים מאוד במחזור. בנוסף הנני סובלת באופן יומיומי מגזים ונפיחות בבטן ומכאבי אגן – גב תחתון (בעיקר בצד שמאל). פעם בכמה חודשים תסמינים של דלקת בדרכי השתן: צריבה ותכיפות במתן שתן. בנוסף בזמן המחזור מרגישה כאב חד בא והולך בפי הטבעת, בעיקר בימים הראשונים. כמו כן, בבדיקת דם CA125 התקבלה תוצאה 57.3 לפני כ3 שבועות הייתי בבירור בבי"ח כרמל בשאלה של אנדומטריוזיס בעקבות התסמינים. בבדיקת אולטרסאונד לא הודגמו מוקדים של אנדומטריוזיס או הדבקויות או נוזל באגן, למרות שהסימפטומים מתאימים לאנדומטריוזיס עפ"י דבריו של הרופא. עם זאת נמצא ממצא בדופן האחורית שמאלית של צוואר הרחם. הממצא הינו הטרוגני מאורך, חלקו סמי-סולידי-ציסטי, מכיל נוזל עכור או רקמה סולידית נמקית. וחלקו החיצוני מכיל נוזל צלול יותר. גודל הממצא 23*35 מ"מ, קוטר החלק העכור 23 מ"מ. באבחנה מבדלת - מיומה או פיברומה שעברו דגנרציה והתנזלות, ממצא מכיל נוזל דמי או מוצינוזי. בבדיקה ידנית, רושם של ממצא שמתחיל בדופן האחורית של צוואר הרחם וממשיך לאורך הליגמנט האוטרוסקרלי שהוא מעובה מאוד ורגיש. ניידות מופחתת של הרחם באיזור. הופקה רגישות בעת הנעת הצוואר. הרופאים טענו שיש צורך באבחון מעמיק יותר ולכן נשלחתי לבצע מספר בדיקות לצורך קבלת החלטה על ניתוח: בדיקת MRI בטן תחתונה ואגן לצורך בדיקת מעורבות צוואר הרחם, הליגמנטים האוטרוסקרלים והרקטום. טרם התקבל פענוח מהמכון (יתקבל תוך 3 שבועות). בנוסף, ביצעתי בדיקת קולפוסקופיה במרפאת צוואר הרחם, אך בבדיקה המיומה לא נראתה, כיוון שהיא כנראה במיקום עמוק יותר. נלקחה ביופסיה מצוואר הרחם. תשובות יגיעו תוך 4 שבועות. לפי מה שהבנתי מהרופאים, הממצא די חריג, באופיו ובמיקומו, וכנראה שיהיה צורך בפתרון ניתוחי כיוון שלא נהוג להשאיר ממצאים מהסוג הזה בפנים. רציתי לשאול האם אכן כך? איזה פתרון יתאים למצבי? האם פתרון ניתוחי לא יפגע בפריון וביכולתי להרות? בנוסף האם זמן ההמתנה לתוצאות הבדיקות קריטי? האם יש צורך בפענוח מהיר במקרה שלי? חשוב לציין, כי עד היום לא ניסיתי להרות ולכן לא יודעת האם קיימות בעיות פוריות בשל הנושאים הללו. אני ובעלי מתכננים להביא ילדים בעוד כשנתיים מהיום (עם סיום לימודיי האקדמאיים). האם יש צורך להיזדרז עם זה עקב הבעיות האלה? האם כדאי להקפיא ביציות ליתר ביטחון? תודה מראש. יעל

היי, האם ניתן לעשות שימור פוריות רפואי מתחת לגיל 30 כאשר יש אנדומטריוזיס אך אין ירידה ברזרבה השחלתית?

תודה, וכאשר מדובר בתסמונות כרומוזומליות או איקס שביר? אני פשוט רואה בחוזר מנכל משרד הבריאות מ2011 הן מצויינות בתור סיבות רפואיות

תודה רבה, שאלה אחרונה רק לוודא שהבנתי נכון. האישור הוא בשביל לבצע את השימור מתחת לגיל 30, ללא קשר למימון נכון?

בת 39.6 עם אנדומטריוזיס ואנדומטריומות. בטיפולים שנתיים לאחר שישה מחזורי IVF והחזרה אחת. שני הריונות כימיים. פרופיל הורמונלי עדכני תקין (לפני 3 שנים לא היה תקין FSH-14 ,LH-18, E2-132). בדיקת AMH לפני 5 שנים -1.7. במהלך הטיפולים ה- TSH היה מעל 2.5 ולאחרונה הוא עבר את ה- 5. לא לקחתי כדורים לאיזון הבלוטה (אף אחד לא דבר איתי על זה) אתחיל כעת. לאחרונה נוטלת Q10 ודיאה. בנוסף שיניתי אורח חיים, שיפרתי תזונה וזרימת דם לאגן, והשלמתי חוסרים תזונתיים (כמו ויטמין B12 ,D ועוד). לפני כל השינויים היו שואבים לי 5 ביציות שהתפתחו ל-3 עוברים בדירוג B (חצי דרגה יותר או פחות) ואם שילבתי דיקור אז הכמות הוכפלה. אין לי ילדים וכעת אני מתלבטת מה לעשות מכיוון שהייתי שמחה ליותר מילד אחד. יש רצון להגיע בטיפול הקרוב לבלסטוציסטים גם בגלל הגיל, וגם בגלל כישלונות חוזרים אבל גם הייתי שמחה להקפיא עוברים אם תוך כדי הטיפול או בתהליך של שימור. מה לדעתך כדאי לעשות כדי למקסם את פוטנציאל הילודה?

בכל 6 הטיפולים היו החזרות של עובר-שניים. (אחד היה החזרה של מוקפא בשל גירוי יתר)