צניחת נרתיק: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

צניחת איברי האגן ופתרונות ניתוחיים מתקדמים

צניחת איברי האגן היא מצב נפוץ בקרב נשים והיא משפיעה על מכלול החיים – בריאותית, חברתית וזוגית. כיום קיימים פתרונות ניתוחיים מגוונים עם אחוזי הצלחה גבוהים ביותר, שמצליחים ליצור שיפור עצום בחיי היומיום של נשים רבות רצפת האגן היא מערכת שרירים, כלי דם ורקמות המחזיקה במקומם את איברי האגן השונים - הרחם, שלפוחית השתן, החלחולת, ובאופן עקיף גם את הנרתיק. רצפת האגן היא אחת המערכות החשובות בגוף, שכן תקינותה הכרחית לתפקוד תקין של מערכת המין, השתן והצואה, על כל המשתמע מכך מבחינה בריאותית וחברתית. פגיעה ברצפת האגן משמעה פגיעה ישירה בתפקודי היומיום החשובים ביותר של האישה – מבעיות בחיי המין, דרך כאבים ועייפות, ועד בריחת שתן ואפילו צואה. התסמינים לפגיעה באיברי האגן רבים וכל אישה תחווה אותם באופן שונה. אלה יכולים לכלול כאבי גב תחתון, עייפות, תחושת מלאות וקושי בהתרוקנות, בלט מתוך הנרתיק, בריחת שתן, צואה או גזים, כאבים ויובש בנרתיק בעת קיום יחסי מין ועוד. אחד או יותר מהתסמינים הללו יכולים להעיד על צניחה של...
ללמוד עוד על צניחת נרתיק
גיל המעבר: לא רק הפסקת וסת-תמונה

אין כמעט אישה שלא סובלת מתסמיני גיל המעבר. גלי חום, יובש...

מאת: ד"ר קובי...
16/04/2014
נשים: צניחת נרתיק אחורי-תמונה

חולשה של רקמת הנרתיק עלולה לגרום לרקטוצלה, "בקע" וגינלי....

מאת: ד"ר חיים...
21/04/2010
צניחת איברי האגן ופתרונות ניתוחיים מתקדמים-תמונה

צניחת איברי האגן היא מצב נפוץ בקרב נשים והיא משפיעה על...

מאת: ד"ר זולוטניק...
30/06/2022
צניחת קירות הנרתיק: הקרב הוכרע-תמונה

מחלוקת רפואית ממושכת הוכרעה באופן חד-משמעי במחקר שקבע: יש...

מאת: ד''ר רוברט...
13/07/2011

צניחת נרתיק: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום אני בת 53. מחזור סדיר בדרך כלל. 3 ילדים מ- 3 הריונות תקינים בלידות טבעיות. יש לי רחם שרירני ולאחרונה גודל המיומות גורם ללחץ ותחושת אי נוחות ברוב שעות היממה. רחם שרירני 16 שבועות ושרירן 11 שבועות. בגלל הקירבה לגיל המעבר, המלצת הרופא לחכות שהמיומות יקטנו או ניתוח Aparoscopic hysterectomy + salpingectomy בגלל הנפיחות הגדולה ובגלל שמרגישה את הרחם 24/7 מתלבטת אם להוציא או להמתין תודה

אי אפשר לדעת מתי יפסק המחזור. וכם אז המיומה לא תקטן בהרבה. היות ויש לך תסמינים שגורמים לתלונות נראה לי שיש מקום לכריתת רחם תת שלמה (ללא כריתת צוואר הרחם במידה ובדיקת פאפס תקינה) בפתיחת בטן עם כריתה מניעתית של החצוצרות. במידה והשחלות בריאות אז לא כורתים אותן. ישם נתונים שהישארות של צוואר הרחם מונעת במידה מסויימת צניחת דפנות הנרתיק בעתיד.

שלום ד"ר פיינר, אני בת 39 אחרי 3 לידות וגינליות. לפני שנתיים אובחנתי עם צניחת נרתיק/שלפוחית דרגה 1. סבלתי מדליפת שתן במאמץ בקפיצה וריצה אחרי לידה שניה ודליפות בהתעטשויות (בנוסף לקפיצות וריצות) בתדירות ממוצעת של פעם-פעמיים בשבוע אחרי הלידה השלישית. מבצעת תרגול יומיומי של פיזיותרפיית רצפת אגן במהלך השנתיים האחרונות שעוזר באופן חלקי בלבד. אני כרגע בשבוע 24 בהריון רביעי. שאלותיי: 1. האם כדאי לשקול ניתוח קיסרי במקום לידה וגינלית? 2. האם בבחירתי אם לקחת אפידורל או ללכת על לידה טבעית יש יתרון מבחינת מזעור נזקי הלידה מבחינת רצפת האגן? האם יש השפעה על תנוחת הלידה? 3. מה ניתן לעשות כדי למזער את הנזקים בלידה הנוכחית? האם הוכח שלפיזיותרפית רצפת אגן לפני ובמהלך ההיריון יש חשיבות גדולה במזעור הנזקים או שזה לא אמור לשנות את תוצאות ההיריון הלידה מבחינת מצב רצפת האגן. 4. האם הוכח שלעיסוי הפרינאום יש השפעה על מזעור נזקי הלידה מבחינת רצפת אגן? האם רצוי להימנע מחתך מבוקר בלידה (בוצע אחרי לידה ראשונה עם זמן החלמה מאד ממושך)? החשש הוא חזרה לדליפות בעקבות לידה רגילה רביעית בתדירות גבוהה יותר ובמתאר מצבי דליפה גדול יותר (שיעול, יחסי מין וכו') ושפיזיותרפיה כבר לא תעזור בכלל. אודה לתשובתך.

מיכל שלום, שאלותיך טובות ונתייחס אליהן אחת אחת. 1. ניתוח קיסרי אלקטיבי מפחית סיכון לפגיעה ברצפת האגן אך כרוך בפתיחת בטן על כל המשתמע מכך. כיוון שנזק מסויים ברצפת האגן כבר קיים ומתבטא בדליפת שתן במאמץ לא הייתי ממליץ להוסיף על כך גם סיכונים של ניתוח קיסרי. ממילא תזדקקי לסוג כזה או אחר של טיפול בנושא דליפת השתן. 2. אין השפעה ישירה מוכחת של אלחוש אפידורלי על שיעור הנזקים ברצפת האגן. בנוגע לתנוחת הלידה מקובל שתנועתיות בלידה עוזרת בהתברגות הראש ובעקיפין במהלך הלידה אך אין הוכחה חד משמעית שהדבר מונע נזק ברצפת האגן. 3. גורמים מיילדותיים המעלים שכיחות לנזק כוללים לידת עובר גדול מעל 4000 גר', לידה מכשירנית (בעיקר מלקחיים), שלב שני מאורך. מאלה רצוי להימנע במידת האפשר. פיזיותרפיה לרצפת האגן במהלך ההריון לא הוכחה כמשנה את מהלך הלידה ותוצאותיה אך בוודאי שאינה מזיקה ואף עשוייה להועיל בהקשר של דליפת השתן. 4. עיסוי הפרינאום הוכח כמועיל רק לקראת הלידה הראשונה. בלידה הרביעית ככל הנראה שאין לכך הרבה משמעות. 5. ממליץ שלאחר הלידה ותקופת משכב הלידה (ששה שבועות לאחר הלידה) תקבעי פגישה במרפאה אורוגינקולוגית על מנת לעבור הערכת מצב מסודרת ולהמליץ על טיפול מתאים בהתאם למצב. בברכה, ד"ר בני פיינר מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה משקמת לרצפת האגן

היי, לאחר לידה ראשונה ( לידת ואקום עם משך זמן של לחיצות ארוכות) חודשיים לאחר הלידה אובחנתי בצניחה מינימלית של דופן קדמי של הנרתיק. הרופא לא ציין מהי הדרגה. אני רואה את האיבר עם מראה בנאתיק ויש לי תחושה שיש לי משהו בין הרגליים במשך היום. 1. האם טיפול פיזותרפסטי יכול להעלים לחלוטין את הצניחה בעזרת תרגול קבוע? או ברגע שיש צניחה התרגול עוזר רק לשימור המצב? 2. ממה ממולץ להימנע ביום יום כדי לא להחמיר את המצב מלבד הרמה של דברים כבדים? 3. הצניחה של האיבר לא מפריע למחזור החודשי לצאת דרך פתח הנרתיק? 4. הצניחה לא אמורה להפריע במתן שתן ? 5. מעבר לתחושה הלא נעימה שיש משהו למטה. לאילו בעיות נוספות גורמת הצניחה? 6. האם אי פעם אוכל לחזור לעשות ספורט שכולל ריצות וקפיצות? 7. האם הליכה מחמירה את המצב? סליחה על השאלות הרבות, אני מאוד לחוצה מהמצב כרגע. תודה רבה

שלום לך, 'צניחה מינימאלית' אינה הגדרה רפואית. בד"כ מתחילים לחוש בתסמינים של בלט בנרתיק ואי נוחות כאשר הצניחה הינה בדרגה 2 כלומר קרובה לפתח הנרתיק (ולא מינימאלית). 1. חיזוק שרירי רצפת האגן עשוי להועיל אם כי בד"כ לא עד כדי להשיב את האיברים הצנוחים לעמדתם האנטומית הנכונה. 2. פעילות שכרוכה בהפעלה אגרסיבית של שרירי הבטן (דחיקת משקולות, כפיפות בטן אינטנסיביות וכו') אינה מומלצת כיוון שהעלייה בלחץ הבטני מופנית לאזור המוחלש ממילא ועם הזמן עלולה לגרום להחמרת הצניחה. בנושא הזה טוב להיוועץ גם בפיזיותרפיסטית לשם הנחיות יותר ספיציפיות. 3. אין כל הפרעה בהקשר לווסת. ישנן נשים שעקב הצניחה מתקשות בשימוש בטמפון כיוון שהוא עלול להיפלט ואינו נשאר יציב בנרתיק. 4. צניחה בדרגה מתקדמת (בד"כ 3-4) לעיתים גורמת לכיפוף צינורית השופכה ועקב כך האטה בזרם השתן ולעיתים התרוקנות בלתי מלאה. 5. בדרגות המתקדמות הצניחה עלולה לעודד דלקות בדרכי השתן (עקב שארית שתן הנוטה להזדהם) וכן פציעה של רירית הנרתיק כתוצאה משפשוף הרקמה הצונחת כנגד פתח הנרתיק. לעיתים עלול להיגרם אף דימום קל. חלק מהנשים הסובלות מצניחה אף חשות בכאב גב תחתון או בטן תחתונה ולעיתים נלווית גם הפרעה בפעולת המעיים. 6. בהחלט כן, אפילו כיום. במידה שהצניחה מפריעה לכך ניתן להשתמש בתומכן נרתיקי (פסרי) בזמן פעילות ספורטיבית. 7. הליכה ככלל אינה צפוייה להחמיר את המצב. אבל לאורך שנים צניחת אברי האגן נוטה להחמיר אם אינה מטופלת. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

תודה רבה על התשובות. שאלה נוספת אני עדיין מרגישה אי נוחות בפות ומין מתיחות למטה כאילו עדיין יש תפרים. בנוסף, עדיין יש לי כאבים בעצמות הישיבה ולא נוח לי לשבת האם יש דרך לבדוק האם נשארו אולי תפרים פנימיים שלא רואים בעין? תודה

אני בחופשה אז קצת מתמהמה.... פחות סביר שעדיין ישנם תפרים. התפרים בהם משתמשים לאחר לידה בד"כ נספגים תוך כששה שבועות. קיימים תפרים אחרים שנותרים עד 3 חודשים אבל בד"כ לא נהוג להשתמש בהם בתפירה שלאחר לידה. נשמע שאת צריכה להיבדק.... בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום ד"ר. אני בת 30 .ולאחרונה הייתי בבירור אצל אורוגניקולוג עקב עצירות חסימתית עם צורך בדיגיטציה. בבדיקה עולה כי קיים רקטוצלה קלה. לבטורים מתכווצים 3 מתוך 5. אבל בסןנר לא נצפה רקטוצלה אמיתית. לא כ"כ הצלחתי להבין את העניין הזה... מה צריך לעשות ? זה מפריע לי מאד! ברמה של 8 מתוך 10. מרגישה מוגבלת!מאד. נעזרת רק באצבעות. האם כדאי לעשות ניתוח ? ומה ההבדל בשיטה דרך הבטן או הנרתיק .או רוצים להגיע לתוצאה ארוכת תווך. אודה מאד למענה.

שלום רב, צאייה חסימתית יכולה להיגרם ע"י רקטוצלה אם כי לא בהכרח. קרה לי בעבר שהופתעתי מכך שלאחר תיקון רקטוצלה שנראה יחסית קל בבדיקה קלינית או בהדמייה, השינוי ביכולת להשלים יציאה היה ניכר ומשמעותי. כמובן שכשהרקטוצלה גדול ובולט קל יותר לנבא את מידת השינוי שיחול בעקבות התיקון אבל כיוון שמדובר בהתערבות סה"כ פשוטה הכרוכה בלא הרבה סיכונים נראה לי שעדיף לעבור את התיקון ולקוות שפעולת המעיים תשתפר בעקבותיו. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

תודה על המענה ! כאשר אתה אומר...שזה פרוצדורה פשוטה הכוונה לגישה דרך הנרתיק ?או לפרסקופיה ? מה מומלץ יותר .. אני בת 30 ...ובעז"ה אני רוצה עוד ללדת...(אסור לי לידה וגינלית...כי עברתי לידה בניתוח קיסרי חתך טי ). וברקע ...אני סובלת מאנדןמטריוזיס מה הגישה הניתוחית המומלצת?

לאור הנתונים החשובים שאת מציינת נראה כי הגישה הנרתיקית מתאימה יותר במקרה שלך ולכך התכוונתי. בברכה, דר' בני פיינר מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

תודה ! אבל לפי מה שראיתי ...עדיף בגישה הלפרסקופית ..לא?ע"מ לזכות בתוצאות ארוכות תווך . יש לציין שהליגה האחרונה היתה מוקדמת שבוע 32. לאורך כל ההריון סבלתי מכבדות גדולה בנרתיק. ואחרי ההריון סבלתי מדליפת שתן .שאחכ הסתדרה... מה לעשות ??בכל זאת עדיף גישה מהנרתיק ?

היתרון בגישה הבטנית (לפרוסקופית / רובוטית) הוא בראש ובראשונה בצניחה במדור האפיקלי (מלשון אפקס) כלומר הרחם ו/או כיפת הנרתיק. בצניחה שעיקרה בדופן הנרתיק האחורי (רקטוצלה) סיכויי ההצלחה בגישה הוגינלית מצויינים ואין יתרון ללפרוסקופיה. כמובן שחשוב לעבור הערכה ע"י אורוגינקולוג טרם הניתוח על מנת לוודא שאין המדובר בצניחה משולבת המערבת בנוסף עוד מדורים. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

תודה על המענה !!