הפרעת הסתגלות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

כך תמנעו את נסיגת הלסת: למה חשוב למלא את החלל בין השיניים לאחר עקירה?

אובדן שן עלול להוביל לעיוותים ולנסיגת עצם הלסת, מה שמקשה על טיפולים עתידיים. על חשיבות מילוי החלל החסר באמצעות שתל או תותבת בכתבה הבאה אובדן שן או מספר שיניים משפיע לא רק על החיוך אלא גם על מבנה הלסת ועל בריאות הפה הכללית. כאשר ישנו חלל ריק בין השיניים, מתחיל תהליך של נסיגת עצם הלסת, שעלולה להוביל לעיוותים ואף להקשות על שיקום בטיפולים עתידיים. לאחר עקירת שן, קיימת חשיבות רבה להשלים את השן החסרה באמצעות שתל דנטלי או תותבת בהקדם האפשרי. מדוע חשוב לבצע את התהליך ומה הן הסכנות במידה שהמצב יישאר ללא טיפול? הנה התשובות: מהי נסיגת הלסת? נסיגת הלסת היא תהליך שבו עצם הלסת מתחילה ליסוג ולהיעלם במקומות שבהם אין שן פעילה. לאחר עקירת שן, העצם כבר לא נדרשת לתמוך בה, ולכן הגוף "ממחזר" את העצם שנמצאת באזור הריק. תהליך זה גורם לירידה בנפח העצם, לעתים בעשרות אחוזים, מה שמוביל לא רק לשינוי במראה הפנים אלא גם לקשיים בתפקוד הפה...

סיבות אפשריות ומצבים דומים להפרעת הסתגלות

דיכאון קליני - תמונת המחשה
דיכאון קליני בעקבות האירוע המזעזע בהרצליה, שבו אם רצחה את בנה במהלומות גרזן, עולה השאלה המטרידה: האם...
עצבות - תמונת המחשה
עצבות יום מניעת ההתאבדות הבינלאומי שחל ב-10 בספטמבר מעלה לדיון את האתגרים המשמעותיים בטיפול ב...
אי שקט - תמונת המחשה
אי שקט בעקבות האירוע המזעזע בהרצליה, שבו אם רצחה את בנה במהלומות גרזן, עולה השאלה המטרידה: האם...
מצב רוח ירוד - תמונת המחשה
מצב רוח ירוד נשים וגברים רבים מתמודדים עם דיכאון בדרגות שונות, אך חלקם לא מאובחן ורבים אפילו לא מודע...
הפרעת דחק פוסט טראומטית - תמונת המחשה
הפרעת דחק פוסט טראומטית מחרדה ועד תרחיש עלטה: כיצד התמודדה החברה הישראלית עם האתגרים הבריאותיים והנפשיים במהלך...
נוגדי דיכאון - תמונת המחשה
נוגדי דיכאון דו"ח חדש חושף השפעות שליליות מדאיגות של המלחמה על בריאות הציבור בישראל: עלייה חדה בצריכ...
ללמוד עוד על הפרעת הסתגלות
כיצד להתמודד עם "אבל מורכב" לאחר מוות?-תמונה

מותו של אדם קרוב כרוך באופן טבעי ברגשות עזים, הנחשבים חלק...

מאת: אביבית ברוש...
16/01/2020
העייפות הבלתי נסבלת של הקיום-תמונה

במשך שנים התעלם הממסד הרפואי ממטופלים שהתלוננו על תשישות...

מאת: מערכת zap...
12/12/2002
מכשיר שמיעה: הבחירה הנכונה-תמונה

בחירת מכשיר שמיעה, ממגוון המכשירים הקיימים בשוק, היא משימה...

מאת: ד"ר טלי מרק
09/06/2009
השפעת המדרס הביומכאני-תמונה

כפות הרגלים זוכות בדרך כלל לטיפול הולם רק לאחר הופעת כאבים....

מאת: סאם ח'מיס
15/02/2009
אולי יענין אותך לדעת...
ניתוח נגד צרבת (ריפלוקס) - תמונה
ניתוח נגד צרבת (ריפלוקס)
ניתוח לפרוסקופי לטיפול בהחזר קיבתי-וושטי...

הפרעת הסתגלות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב. אני שותה זלידיאר כבר שלושה חודשים כדור אחד ביום בגלל כאבים בגב תחתון עקב פריצת דיסק בL5- S1 בהתחלה הספיק לי כדור אחד ל24 שעות היום אני מרגיש שכדור אחד לא מספיק לי אפילו ל12 שעות בנוסף שאני מרגיש שההשפעה של הכדור יורדת יש לי כאבי שרירים ברגליים אני חושש שאני כבר מכור לזלדיאר רציתי לדעת מה עליי לעשות בכדי להפסיק עם הכדור הזה בצורה נכונה או אולי להחליף למשהו לא ממכר שיעזור לי לרדת מזלידיאר והאם הכאבים ברגליים קשורים להשפעה של הכדור ?? תודה מראש!

Zaldiar הינו תכשיר המכיל paracetamol (החומר הפעיל באקמול/דקסמול) , וכן-tramadol שהינו משכך כאבים מקבוצת האופיואידים. התכשיר מותווה לשיכוך כאב בינוני עד חמור. שימוש ממושך למרכיב Tramadol עלול לגרום לתלות והתמכרות וכן תופעה של סבילות שהיא הסתגלות הגוף לתרופה עד כדי צורך במינונים גבוהים יותר ויותר על מנת לקבל את אותה דרגת שיכוך כאבים. יש לציין כי הפסקה פתאומית בשימוש בתכשיר עלולה להביא להופעת תסמיני גמילה (כתלות במשך הטיפול והמינון שניטל) על כן במידה ויש רצון או צורך להפסיק את הטיפול בזלדיאר יש להיוועץ ברופא המטפל על אופן הפסקת הטיפול ובכל מקרה לבצע ירידה הדרגתית במינון. להלן קישור לדף המידע הבטיחותי על הסיכון לתלות והתמכרות בשימוש בתרופות ממשפחת האופיואידים : https://www.health.gov.il/unitsoffice/hd/mti/drugs/risk/doclib/opioids_he.pdf

שלום אני בת 23 ונטלתי קונצרטה 36 מג כשנתיים על בסיס יומי. הקונצרטה גרמה לי לתופעות לוואי- רגישות לרעש, רגישות לאור (בעיניים), רגישות עורית פיזית ותחושתית, רעד, דופק מהיר, ואף מחשבות מוזרות וחרדות. לאחר שאימתתי את העניין עם פסיכיאטר המסקנה היא שכל התופעות האלו הן חד משמעית תוצאה של תופעות הלוואי של הקונצרטה, והוא החליף לי את התרופה לויואנס 30 מ"ג. מאז אני נוטלת את הויואנס כשבועיים (על בסיס יומי) ואיני מרגישה בשום שינוי מלבד עליה משמעותית (אולי אפילו מוגזמת) בתאבון. וכעת לשאלותיי: שאלתי הראשונה היא, האם יכול להיות שנוצר כאן איזשהו נזק בלתי הפיך? ז"א בנוגע נגיד לפחדים וחרדות, תבניות חשיבה מוזרות, רגישות בעור גם מבחינת זה שכל שריטה נהיית פצע שמשאיר צלקת וגם מבחינת זה שאני מרגישה את הבד של הגרב מונח לי על אצבעות כף הרגל וזה מדגדג ומחרפן, יכול להיות שזה משהו שהגוף שלי אימץ לאחר שהקונצרטה הרגילה אותו להרגיש כך למשך תקופה? שאלתי השניה היא כמה זמן מומלץ לתת לויואנס לפני שאנסה לעבור לתרופה אחרת על מנת אוכל להיות בטוחה שלא וויתרתי מהר מדי? ושאלתי האחרונה היא, האם בכלל יש טעם להמשיך ולנסות תרופות אחרות? בהתחשב בעובדה שויואנס נחשבת לתרופה החדשה והמוצלחת ביותר כתחליף לריטלין, ואני יודעת להעיד מנסיון שגם הקונצרטה וגם הויואנס גרמו לי לאותן תופעות לוואי לא נעימות.. יש לציין שאני נמצאת במתכונת של לימודים ואוטוטו מתחילה תואר, לכן אני בוחרת בתרופות בעלות טווח ההשפעה הארוך ולא הקצר. תודה רבה מראש!! (:

תרופות מעוררות (סטימולנטיות) הן לרב הבחירה הראשונה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז .התרופות הסטימולנטיות כוללות מתילפנידאט (כגון ריטלין, קונצרטה) ואמפטמינים (כגון ויואנס, אדרל). רב תופעות הלוואי של סטימולנטים הן בדרגת חומרה קלה עד בינונית, אשר לעיתים קרובות חולפות עם הסתגלות לטיפול, שינוי מינון או משטר טיפול. פרופיל תופעות הלוואי של מתילפנידאט ואמפטמינים הוא דומה. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של סטימולנטים הן ירידה בתאבון ונדודי שינה בתחילת הטיפול, כאבי ראש וכאבי בטן, עצבנות ואפאטיות. בנוסף תתכן עליית לחץ דם וקצב לב (האפקט לעיתים דועך עם הזמן), בחולים מסוימים ישנו ריבאונד בסימפטומים של ADHD לאחר הפסקת ההשפעה של התרופה, המתבטאים ברגישות יתר, עצבנות וכו'. כ-10-30% מהמטופלים ב- ADHD נאלצים להפסיק טיפול בפסיכוסטימולנטים עקב יעילות חלקית/ חוסר יעילות או בשל אי סבילות ותופעות לוואי. התרופות הלא סטימולנטיות שניתנות לעיתים שייכות לקבוצות פרמקולוגיות שונות ורשומות להתוויות אחרות. אם לא חל שיפור בתסמינים לאחר תקופה של שבועיים של טיפול בתרופה החדשה, מומלץ לפנות לרופא ולהיוועץ עמו בנוגע להתאמת טיפול.

שלום רב קיבלתי המלצה למכשיר איך אדע מה ההבדל בינהם ומה מומלץ לי ?

ההבדל בין מכשירי CPAP למכשירי BPAP: באופן כללי ועקרוני: מכשיר CPAP מזרים אוויר בלחץ חיובי מתמשך ובהתאם לסוג המכשיר –לחץ האוויר יכול להיות בדרגת לחץ קבועה או משתנה שעלה ויורדת בהתאמה לאופי נשימת המטופל והתהוות דום נשימה בשינה – שהינה הפרעת נשימה, לכן הטיפול ב- CPAP הוא לאזור הלוע בדרכי נשימה עליונות. מכשיר BPAP –מייצר בפעילותו 2 רמות לחץ חיובי: לחץ גבוה בשלב השאיפה ולחץ נמוך בפער משמעותי בשלב הנשיפה. BPAP מיועד עקרונית לטיפול במחלות ריאה חסימתיות כמו COPD אמפיזמה, וכדומה ותפקידו לדחוף לחץ אוויר גבוה יותר לרקמת הריאה כנגד נוזלים הכלואים בבועיות (כתוצאה מדלקות), זאת כדי לגרום לאוורור גדול יותר בריאה ולאפשר הוצאת נוזלים החוצה לכיוון דרכי נשימה עליונות, וכך גם להשפיע על הענות הריאה והאלסטיות שלה לניפוח אוויר. ההבדלים בין המכשירים: טווח הלחצים ב CPAP נמוך יותר : 4-20 ס"מ –מים- ומיועד לשימוש בהפרעות נשימה בשינה. טווח הלחצים ב BPAP גבוה יותר : 4-35 ס"מ-מים- ומיועד לטיפול בדרך כלל במחלות ריאה חסימתיות. לעיתים ולפי אבחנת הרופא ניתן להמליץ על שימוש ב BPAP למטופלים שאובחנו כסובלים מדום נשימה בשינה בלבד – עקב אי הסתגלות למכשיר CPAP ובשל הקושי בגופם להתמודד עם נשיפה כנגד לחץ קבוע. מכשיר BPAP יקל עבורם את השימוש באופן משמעותי.

שלום, כרגע בן 27. באיזור גיל 20 חוויתי את התקף החרדה הקשה הראשון שלי, בערך כל חיי הייתי בדכאון בעצימות נמוכה יחסית, אך מאחר ואני בחור חברותי והייתי 'מוקף' הוא לא תמיד יצא החוצה. אחרי התקף החרדה הראשון באו עוד כמה עשרות, לאחר מכן פניתי לפסיכיאטרית שרשמה לי ציפרלקס (ולוריוון למקרי עזרה ראשונה). השתמשתי בציפרלקס כשנתיים ובעקבות כך שלא אבדו לגמרי החרדות והשמנת יתר חיפשתי כדור אחר, חזרתי אליה והמליצה לי על ויפאקס XR במינון מקסימלי של 150 (הגענו לשם בהדרגה במשך כמה חודשים), פחות או יותר הרגשתי בסדר, גם הוא הרגיש מעורר תיאבון (או יותר נכון אין תחושת שובע), בין היתר: הזעת יתר, חלומות הזויים בלילה והגרוע מכל שלאחר שנים איתו הרגשתי פשוט זומבי בחלק נכבד מהזמן. כאילו שהעולם חולף ליידי. עד שהייתי לוקח לוריוון והכל נפתח, רגשות התפרצו ופשוט הרגשתי חי בכל זמן שלקחתי כדור אחד של לוריוון, עם כמה שההרגשה ממכרת, ניסיתי להמנע משימוש בלוריוון כמה שיותר, שמתי לב שהגוף מתרגל מהר מאוד למינון. בכל אופן, לאחרונה החלטתי לנסות שוב שינוי בעקבות מצב נפשי קשה שלא משתנה כבר כ5 שנים מאז שאמי נפטרה, פסיכיאטר (אחר מהראשונה שהייתה לי) רשם לי איקסל 50 לחודש ושבועיים ואז אם אין שיפור - 75 לחודש ושבועיים, ואז שוב 100 לחודש ושבועיים - ואז אם אין שיפור להחליף. אז התחלתי. לאחר 30 ימי סבל במינון איקסל 50מג, בהם נעזרתי בכ-3מג לוריוון כל יום, לפחות כדור אופטלגין ולפעמים כדורים נגד בחילות בעקבות התופעות לוואי דל האיקסל - פשוט שיתק אותי, כאבי ראש איומים בחצי הראש השמאלי, בחילות, סחרחורות, חוסר תיאבון, עצבים וחרדות - פשוט ישנתי רוב הזמן, לפני כמה ימים קראתי באינטרנט שאלו יכולות להיות התופעות של האיקסל, ולפעמים דווקא שמעלים מינון יכול להיות שיפור, העלתי ל75מג כנגד ההגיון, ועכשיו, כארבעה ימים ב75מג אין שיפור לטובה כלל. אני פשוט לא חי. מצד אחד אני יודע שתקופות ההסתגלות קשות, ומצד שני אני רוצה להיות בטוח שזה לא הכדור המתאים אז אני חושש להפסיק כי אולי עדיין לא הסתיימה תקופת ההסתגלות. כשרשמתי את כל זה לפסיכיאטר הוא בלא הינד עפעף רשם לי כדור אחר בשם אלטרול במינון 75מג בהדרגה - אך קראתי עליו קצת ברשת וממש לא התלהבתי בלשון המעטה. מה הייתם עושים במקומי? עם מה להמשיך? הרי הבנתי שאין באמת ידע מדויק לאף פסיכיאטר מה יעבוד וזה נורא יקר כל פגישה כזו, אז אני מתייעץ כאן, אני מרגיש כמו חולה בשפעת קשה מאז שהתחלתי עם האיקסל - כמה זמן זו תקופת הסתגלות לבחור במשקל תקין בגיל 27? לאיזה כדור להחליף? תודה רבה. שנה טובה.

תנסה פסיכיאטר בקופה? זה יהיה עדיף!

פורומים בנושא הפרעת הסתגלות
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
הפסיכולוג אהוד גלבוע ישיב על שאלות הגולשים בנושא יחסי הורים וילדים, ובתו...