פגיעה מינית בילדים

* נחנו נשואים 26 שנה. לפני כשנה גיליתי שבעלי נפגש עם גברים על בסיס מזדמן והוא הודה שהוא ביסקסואל אך אינו מעוניין בשום אופן לפרק את המשפחה. הוא חוזר ומצהיר שהוא אוהב אותי ובשום אופן לא מוכן לוותר עלי. * אנחנו בטיפול זוגי כבר למעלה משנה עם המון עליות וירידות. כבר בהתחלה בעלי קיבל החלטה לשים את העולם הגברי מאחוריו ולהימנע מפורנו/מפגשים וכד׳ וזאת בשל העובדה שהוא טיפוס ״מתמכר״ ופוחד לחזור לשם כי המחיר שהוא ישלם גבוה מידי (פרידה) והוא אינו מוכן . הוא טוען שאינו יכול להיות בשני העולמות בעת ובעונה אחת ולכן הוא בוחר בעולם שלי. הוא גם טוען כי הוא מצליח להתגבר על הדחפים שלו ומתמודד בהצלחה. * בנוסף , חשף בעלי התעללות מינית שעבר בילדותו אשר ככל הנראה השפיעה על נטייתו המינית. הבעיה היא, שאני מרגישה שההמנעות שלו גורמת למצב בלתי אפשרי, מצד אחד הוא פוחד לפרק את המשפחה ומצד שני קשה לו להתמודד עם היצרים והדחפים שלו. עם הגילוי חזרנו לקיים יחסי מין 3-4 פעמים בשבוע (לאחר התנזרות של 5שנים) בחלק מהפעמים הסקס היה טוב ומספק אבל בחצי שנה האחרונה אני מרגישה שהזקפה לא חזקה מספיק ולאחרונה,אין לו גם חשק מיני. לטענתו, החשק המיני תלוי בבטחון העצמי שלו שהוא ירוד כרגע בגלל ספקות שאני מעלה לגבי היכולת שלי להשאר בקשר. אני מרגישה שבעלי נתון במצוקה משום שהוא מבין שאם לא יספק אותי מינית , הוא יאכזב אותי ואני אעזוב וזה גורם לו לחרדת ביצוע. אני מתוסכלת מאוד ותוהה האם הוא מספר לי את כל האמת או שהוא בכלל הומוסקסואל ופוחד לצאת מהארון

היי אני בת 30. נשואה באושר, על פניו יש לי הכל בחיים תודה לאל. רק דבר אחד אין לי - שקט נפשי, אני סובלת מחרדות ופחד. אני בטיפולי פוריות מעל שנה, ובנוסף גם עברתי הפלה לא נעימה. יש בי חרדה שאדם זר הרדים אותי ואנס אותי והשאיר לי את הזרע שלו בגוף. אני קוראת את זה ומזעזעת. אני יודעת בתוך תוכי שזה לא נכון, לא הגיוני. זה התחיל לפני שנה שבעלי ואני היינו בחול. והיו לי סרטים בראש שמישהו נכנס והרדים ועשה מה שעשה. כל פעם "הסרט" הזה תוקף אותי בסיטואציה אחרת בחיים. רק אתמול שוב זה קרה, בעלי היה באירוע , לא שמעתי שהוא חזר. וככה התסריט הגרוע מכל שוב חזר. אני יודעת שאין דבר כזה הרדמה באויר, אף אחד לא מעוניין לפגוע בי בצורה כזאת. וגם כל פעם הפחד הזה תוקף אותי שאני מאוד חלשה נפשית. חשוב לי לציין שמעולם לא עברתי התעללות מינית, או משהו כזה.זה כן נושא שמאוד מאוד מפחיד אותי, גם שאני רואה בחדשות אני מיד מעבירה ערוץ כי זה עושה לי רע. אני באמת לא מצליחה להבין מאיפה הפחד הזה נובע. מאיפה הסרטים האלה הגיעו. זה מפחיד אותי זה עושה לי רע החרדה מתמשכת. מה עליי לעשות כדי להתגבר על זה? האם כדאי להתחיל כדורים כדי להשתיק את זה? האם "הפגיעה " הזו שאני מפחדת ממנה נובעת מהטיפולי פוריות? החדירה הזו של האולטרסאונד וגינלי לתוכי שלא נעימה? האם טיפול בפסיכותרפיה יהיה יעיל? תודה המשך יום מקסים

אני מזועזעת ואני מבקשת התייחסות לנל: כשבני היה בן 5 תפסתי  אותו ואת בן דודו באותו הגיל, עם התחתונים למטה והתברר לי שהם לקקו את הבולבול אחד לשני. האמת- הייתי בשוק ובהיסטריה אז, וגם היום, עצם ההזכרות בעניין לא עושה לי טוב. בזמנו דיברנו איתו (בעלי ואנכי) והסברנו לו שהגוף הוא משהו פרטי וכו וכו. לפני כשעה התקשרה גיסתי וטענה שבנה בן ה 3 סיפר לה שבני (בן ה 7 כיום) ובנה בן ה 3 נכנסו לחדר, בני נעל את הדלת ואיך שהוא לבן ה 3 לא היו בגדים ושבני נגע לבנה בבולבול כנראה אוראלי. בני הוא ילד שמח וחברותי מטבעו . אין בו התנהגות חריגה כלשהי שגורמת לי לחשוב שעבר ניצול מיני או התעללות מינית. איך אני אמורה להגיב על העניין?? אני מרגישה חסרת אונים. אני מרגישה שהמעשה לא בריא ולא נכון. מה עושים? האם צריך לקחת אותו לאיש מיקצוע? אם כן, למי? פסיכולוג ילדים? בבקשה עזרה!! תודה

לד"ר הידש שלום אני עברתי לפני כ- 20 שנה התעללות מינית מצד אחד מבני משפחתי, אך רק עכשו פניתי לטיפול בכך (עד עתה חייתי בהכחשה גמורה). כחודשיים לאחר תחילת הטיפול ראיתי את המטפל שלי עושה לי את אותם המעשים שעשו בי לפני 20 שנה. סיפרתי לו על כך. הוא אמר שאני עושה "העברה" ושהוא מודאג מכך שזה קורה כבר בשלב כ"כ מוקדם בטיפול. האםאתה יכול להסביר לי מה ההבדל בין ההעברה להשלכה? מה מדאיג אותו? הרי בטיפול צריך לספר את כל האמת, גם אם היא לא כ"כ נעימה. נכון?כל עיניין האונס מאד קשה לי והוא נתן לי בנוסף לזה גם כדורים: קולנקס ואפקסור. וזה כדי להקל על ההתמודדדות אבל בינתיים אני לא מרגישה שיפור, חוץ מרצון לישון כל הזמן.