פחד מליצנים: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
הכי חשוב לדעת על פחד מליצניםמי מפחד מליצנים?
מי מפחד מליצנים?
מחקר שנערך בביה"ח כרמל בחיפה בנושא ליצנים רפואיים בבתי...
פחד מליצנים: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
שלום, בני בן החמש וחצי לא רוצה ללכת לאירועים של הכיתה, גם ימי הולדת שמתקיימים אחר הצהריים וגם אירועים בכיתה כגון מסיבת חנוכה או גיבוש שיש בסופשבוע ניסיתי להבין ממנו מה מלחיץ אותו בתוך האירוע אבל הוא לא יודע להגיד, עכשיו לקראת אירוע חנוכה בגן הוא אמר שהוא לא רוצה ללכת ואפילו ניסה לתאם עם אבא שלו יום חופש ביום הזה, ככול שיש יותר זמן עד האירוע הוא יותר בלחץ. מה ניתן לעשות ? תודה
שלום, יכולות להיות סיבות שונות לנטייתם של ילדים להימנע ממסיבות ואירועים רבי משתתפים. לפעמים זו החרדה מפני הרעש עצמו (ואז יהיו לזה רמזים נוספים בהווה או בעבר, למשל רתיעה מרעש מטוס/שואב אבק/ בלנדר/מיקסר/פן וכיוב'). לפעמים זה פחד מליצנים, בלונים והפתעות בלתי צפויות אחרות. לפעמים זה הפחד לתפקד/להופיע בפני אנשים אחרים (ביישנות או חרדה חברתית), לפעמים אירועי אחה"צ נתפסים כבזבוז זמן הורים יקר (זמן איכות), ולפעמים דברים אחרים. יהיו הסיבות אשר יהיו, אני בדעה שאין צורך ואין טעם להכריח או להתאמץ "לשחרר" את הילד מההימנעות שלו בכל מחיר. הרבה פעמים אירועי אחה"צ בגן מתוכננים או מכוונים דווקא לצרכים או המשאלות של המבוגרים (ההורים או הגננות), ופחות לאלה של הילדים. ההימנעות מהם אינה מהווה הפסד של ממש, ולא חייבים להתעקש. חשוב לשים לב לאפשרות שהעיסוק הרב בנושא בבית, יכול להוות סוג של תגמול או לחץ עודף - ובשני המקרים עלול להחריף את התופעה. לכן, לפחות בעיני, אפשר להניח לזה, לא לדון בזה עד ליום עצמו, וגם אז, לאפשר לילד להחליט על מידת המעורבות שלו (אם בכלל) באירוע. זה יעבור. בברכה ליאת
תודה על המענה האם גם על פעילות בשעות הגן כגון מסיבת חנוכה "לוותר לו" שילך ולא ישתתף או שלא ילך בכלל ? תודה
שאלה נוספת - מאיזה גיל או באיזה שלב כדאי לטפל בחרדה חברתית ? תודה
ילדתי בת חמש ילדה שמחה חברותית ואהובה בגן יש לי בעיה איתה שלא מובנת לי ואני לא יודעת איך להתמודד איתה היא מסרבת ללכת לימי הולדת בגן. היא היתה בתחילת השנה במספר ימי הולדת איתי כמובן לא הלכתי לרגע והכל היה כרגיל ומאוד נהנתני ופתאום החליטה שהיא לא מוכנה ללכת הגענו ליום הולדת והיא ממש בכתה בחוץ ולא הסכימה להכנס בסוף ויתרתי וחזרנו הביתה ונראה לי שפה הטעות כי מאז היא בשום אופן לא מוכנה ללכת היא בוכה ומשתוללת ואי אפשר לשכנע אותה .כשאני שואלת אותה למה היא אומרת לים שמשעמם לה מה שלא נכון כי היא נהנית מאוד אני חושבת שהיא מתביישת מהמפעילים כי היא מתביישת מאנשים זרים עד שהיא מתרגלת גם לחוגים היא לא מוכנה ללכת אפילו חוג שחברה שלה נמצאת בו.מה עלי לעשות האם לוותר בתקווה שהיא תתבגר וזה יעבור האם לקחת אותה בכח על אף ההתנגדות שלה.האם מוכרת התופעה הזאת אשמח לעזרה ויעוץ
שלום עינב, כמו שכתבתי לפני כמה דקות לתאיר, יש ילדים הנמנעים מאירועים רועשים או 'מיועדים לילדים', מכל מיני סיבות. זה יכול להיות פחד מרעשים חזקים, זה יכול להיות פחד מליצנים, מסכות, בלונים והפתעות בלתי צפויות אחרות, וזו יכולה להיות גם ביישנות. לפעמים, מרוב רצון טוב ותחושה של החמצה, המבוגרים מנסים בכל דרך לשכנע את הילד להתמודד עם הפחד, ובתגובה הפחד מחריף, או שנוצרת בעיה חדשה של מאבק כוח. אם את מרגישה שאת יכולה לעזור לה עם נוכחות מעודדת שלך (ללוות אותה לאירועים האלה ובכך להקל עליה), עשי זאת בנדיבות, בתקווה שהפחד יישכך ויעבור. אם היא מסרבת בכל תוקף, אני מציעה לוותר לגמרי לזמן מה, ולהניח לזמןלעשות את שלו. אמנם מדובר בהימנעות שאינה מקדמת את ההתגברות על הפחד, אך בעיני, בגיל כה צעיר, מותר להתחשב בפחדים שאינם מפריעים לתפקוד היומיומי, ולהניח להם לחלוף מעצמם. בשמחות ליאת
