פחד קהל

היי משה, לשאלתך, זה לא סוג של חשיפה וגם לא מיינדפולנס. בתרגול מיינדפולנס מנסים להתבונן מהצד במחשבות או בגירויים אחרים ולא להמשיך בעיסוקים רגילים, אלא לעסוק בהתבוננות. בתרגול חשיפה מעוררים את המחשבות באופן מכוון, כדי לפחד מהן. מה שאתה עושה הוא ניסיון לשנות את הגישה שלך כלפי המחשבות, שזה מצוין, וגם זה מהווה חלק מהטכניקות שעוזרות. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

היי משה, אני חושבת שכדאי לך לעבוד קודם כל על איך לקבל את ה- OCD ולא על איך "לנצח" אותו. הניסיון לשלוט במחשבות ו"לפתור" את ה- OCD בדרך כלל רק מוביל לתוצאה ההפוכה, כי כדי שלא יהיה לך OCD אתה צריך שלא יהיה לך אכפת שיש לך OCD. לכן, הכיוון הוא לא איך "לקטול" את המחשבה אלא יותר להרפות ולהניח לה להיות. אני מקווה שמה שכתבתי מובן. כדי לדעת איזו חשיפה צריך לעשות, צריך לדעת ממה אתה פוחד בדיוק, כלומר מהי המחשבה המפחידה על ה- OCD עצמו. ואגב, אין באמת דבר כזה "אובססיות טהורות", שכן כל התנגדות וחוסר קבלה של המחשבה הוא בבחינת "טקס". יכולים גם להיות טקסים פנימיים ותהליכים נפשיים מאוד עדינים שנחשבים טקס, ולפיכך מתחזקים את ההפרעה. אובססיות ללא התנגדויות פשוט לא יכולות להתקיים לאורך זמן. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

חשיפה בהגדרה שלה היא סיטואציה מכוונת, כלומר אתה יוצר מראש את הסיטואציה במטרה ליצור "הפחדה עצמית", ולא התמודדות ספונטנית. כמעט כל המטופלים שואלים אותי בשלב מסוים: "אני נחשף למחשבות שלי כל הזמן, אז למה אני צריך לעשות חשיפה מכוונת? מה ההבדל?" ואני עונה שזה לא אותו הדבר בכלל. אתה צריך "להביא" את המחשבה כשהיא לא שם, כלומר ליצור מצב שבו אתה רוצה בה, ולא רק להתמודד איתה כשהיא רוצה לבוא אליך. כשאתה בוחר בה ורוצה בה, אתה בשליטה הרבה יותר גדולה מאשר בסיטואציות הספונטניות.

היי משה, בהחלט אין צורך לעשות חשיפה על כל מחשבה ומחשבה. המוח, בסופו של דבר עושה הכללה, ואם נחשפים לפחדים מסוימים, זה בדרך כלל משליך גם על אחרים. החשיפה מתבצעת בצורה כזו, שבכל יום אתה בוחר לך שעה מסוימת ל"הפחדה עצמית". בשעה הזו אתה נחשף לפחד אחד או לכמה פחדים (תלוי בזמן שלוקח להיחשף אליהם), ונשאר איתם עד שהחרדה פוחתת במידה משמעותית (חשוב מאוד להישאר ולא להפסיק באמצע). התרגיל צריך להימשך בין עשר דקות לשעה, לפי הזמן שלוקח לפחד לדעוך.

לגבי פחד קהל, זו חרדה "רגילה" ולא OCD, ולכן אין פה שום "טקס". מותר לעשות פעולות מרגיעות בזמן הדיבור מול קהל, שכן יש פה אלמנט של ביצוע, והפעולה יכולה לעזור בביצוע טוב יותר. מאחר שחרדת ביצוע היא הפחד מכישלון בביצוע, דברים שעוזרים לביצוע טוב יותר יכולים לעזור. זה בדיוק ההבדל בין אובססיה לבין פחד "רגיל", שכן פחד שאינו אובססיה מגיב להיגיון. למשל, מחשבות מתקנות כמו "אני אעשה כך וכך וזה יעזור לי לבצע טוב יותר", "גם אם אפשל, זה לא יהיה סוף העולם" יכולות להועיל. אובססיה, מצד שני, לא מגיבה להיגיון ול"מחשבות מתקנות", אלא אך ורק לחשיפה ולהפסקת הטקס.

הסיבה שלא כדאי להפסיק חשיפה באמצע, היא שהמוח לומד מכך שהפחד עבר בגלל שעצרת אותו במכוון, כלומר שהתנגדת לו וניסית להירגע. על מנת להתגבר על חרדות, המוח חייב ללמוד שהן עוברות לבד, גם בלי שום ניסיון להירגע, ורק כך הוא לומד שהדבר שממנו הוא מפחד איננו מסוכן. החרדה לא חייבת להתחזק אם עוצרים חשיפה באמצע או מנסים להירגע, היא יכולה גם להישאר אותו הדבר. אפשר בהחלט לעשות דברים אחרים תוך כדי ההתכווצות וסימפטומים פיזיים אחרים, ואפילו רצוי. אבל כדאי לעשות זאת פשוט כחלק מההתנהלות הרגילה שלך, ולא על מנת להירגע. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

נטילת כדור פרולול (דרלין) במינון נמוך כדי להפחית סימפטומים שקשורים לסטרס וחרדה מאד מקובלת. אני מכיר מספר אומנים שלפני קונצרט חשוב נוטלים דרלין במינון קטן. דרלין אכן יכול להוריד לחץ דם וגם דופק, במינון נמוך -5 או 10 מ"ג- הסיכון לכך לא גדול. מאחר ולחץ דמך נמוך כבר בבסיס (מה הדופק במנוחה? ), ניתן לשקול לנסות נטילת 5 מ"ג כנסיון לראות איך הוא משפיע ,הבעיה היחידה שאת בודקת את זה לא בתנאי לחץ... אפשרות שניה לקחת חצי כדור - 5 מ"ג - להעביר את המצגת ולקוות לטוב. בהצלחה וחג שמח.

שלום דוד טיפול בהיפנוזה אכן עשוי לסייע לך משמעותית בהתמודדות עם חרדת הקהל שלך. לעניין הסיכויים ומשך הטיפול, קשה מאד לתת תשובות מבוססות. הדבר תלוי במרכיבים מגוונים ושונים של הבעייתיות שלך, תכונות אישיותיות נוסםפות וכו'. בכל מקרה טיפול פסיכולוגי, עם או בלי היפנוזה אינו "חתונה קתולית". כך שאם לאחר מספר סביר של פגישות תחוש שאתה לא משתפר או מתקדם, כדאי יהיה שתתיעץ עם המטפל שלך, לגבי הערכתו לסיבות לכך כמו גם מה הערכתו לגבי ההמשך. בברכה, ד"ר מאיר נעמן > פסיכולוג קליני בכיר ומורשה להיפנוזה > 054-7549898

ירון כפי שאתה עצמך מצטט, היפנוזה אינה פתרון קסם. היא אכן כלי טיפולי יעיל ביותר, עם הישגים הנראים לעיתים כ"מעשי קסמים", בשל היותם מהירים ומרשימים, אך התקבעותם והפיכתם לשינויים ממשיים וברי קיימא, מחייבים לרוב חזרה ותרגול ממושך ואינטנסיבי. הדבר נכון גם לשאלתך, בענין "חרדת קהל". גם אם מושג לעיתים, שיפור הנראה כמיידי ומהיר, ללא תרגול ממושך ואינטנסיבי עלול שהשיפור לא יתמיד.