הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

OCD - הפרעה טורדנית כפייתית, לא מה שחשבתם

מרבים לשטוף ידיים? חשוב לכם לעשות סדר תמידי בחפצים? נוטים לבקר אצל הרופא לעיתים תכופות? אולי אתם סובלים מ - OCD - הפרעה טורדנית כפייתית, שלעיתים רבות גורמת לסבל ואף לדיכאון. עקבו אחר ההנחיות ובחנו את עצמכם כ- 3 אחוזים מהאוכלוסייה, גברים ונשים, סובלים מ - OCD המוגדרת כהפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive–compulsive disorder). מדובר בקבוצה של הפרעות שונות, המתאפיינת בנוכחות של אובססיות, כלומר - מחשבות טורדניות. מחשבות אלה גורמות לרוב למטרד ולסבל רב. מי שסובל מהן חווה אותן שוב ושוב וכל מחשבה גוררת עימה סבל, לצד רצון להתנגד למחשבה ולהקל על הסבל. בנוסף לאובססיות, ה- OCD מתבטאת גם בקומפולסיות – התנהגויות וטקסים כפייתיים החוזרים על עצמם (כמו למשל שטיפת ידיים מרובה, ווידוא חוזר של נעילת של הדלת בבית), במטרה להרגיע את המחשבות הטורדניות, וכך לכאורה להקל על הסבל שנגרם מהאובססיות. אף שנראה בתחילה כי התנהגויות אלה מקלות על הסובל, הן לרוב דווקא גורמות לסבל ולהפרעה תפקודית. כך למעשה נוצר מעין מעגל של...
ללמוד עוד על הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים
OCD - הפרעה טורדנית כפייתית, לא מה שחשבתם-תמונה

מרבים לשטוף ידיים? חשוב לכם לעשות סדר תמידי בחפצים? נוטים...

מאת: ד"ר רוזיצקי...
25/05/2020

הפרעה טורדנית כפייתית אצל ילדים: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב ,‏ בנינו בן 8 , ‏ סובל מתופעה של "להחזיר נגיעה" ז"א אם נגעו בו ברגל אז הוא חש אי שקט ולחץ עד שהוא מחזיר ‏נגיעה ברגל של זה שנגע בו .‏ כמו כן אם מנשקים אותו או שהוא מנשק אחרים ,זה חייב להיות מספר זוגי של נשיקות .‏ בעל זיכרון חוויתי יותר מהממוצע , חווה סיפורים וסרטים ברמת חוויה גבוהה שיכולה להוביל לפחדים.‏ אנחנו לא יודעים בדיוק לאיזה סוג טיפול לפנות או יותר נכון איזה סוג של הפרעה זאת ,‏ האם אלו תסמינים של ‏OCD‏ ?‏ תודה רבה ‏

שלום אבי, חלק מהתסמינים דמויי OCD, אלא שאיננו מתייחסים ל-OCD אצל ילדים כהפרעה ממש אלא נוטים לחכות ולראות האם היא חולפת מעצמה עד גיל ההתבגרות. נשמע לי שאתם בוחנים את הילד יתר על המידה, אך אינני מוסמך לטפל בילדים ונוער והמלצתי לכם, על כן, לפנות לפסיכולוגית ילדים (במידת האפשר, בשוק הפרטי). יש לציין כי טיפול בילד מחייב טיפול/הדרכת הורים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

תודה רבה על התשובה המהירה !!!

למה כדאי בשוק הפרטי? אני לפני פניה לפסיכולוג בקופת חולים במקרה דומה עם הבן שלי וקצת נלחצתי

שלום תוהה, הבעיה מוכרת אך אינני עוסק באבחון ובטיפול בילדים ונוער והפורום מתייחס רק לאנשים בוגרים (מגיל 18 ומעלה). הכתובת הרלוונטית היא פסיכולוג ו/או פסיכיאטר לילד ונוער. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

שלום רב, אתמול בני בן השש וחצי אובחן כסובל מ OCD על ידי פסיכיאטרית. במשך כל היום אני באינטרנט מחפשת חומר על התופעה ומנסה להשיג פסיכולוג קליני שיוכל לעזור לו אך ללא הצלחה. אשמח מאוד אם תוכלי לעזור לי ולהפנות אותי לאתרים המתמחים ומפרטים לגבי התסמונת הזו. בנוסף, אם תוכלי להמליץ לי על פסיכולוג קליני שעובד עם קופ"ח מכבי אודה לך מאוד. בברכה, מאיה.

שלום מאיה, גוגל מחזיר אלפי ערכים לחיפוש "הפרעה טורדנית כפייתית בילדים", וממה שהצלחתי לראות במבט חטוף, יש די הרבה מידע על ההפרעה. תוכלי להיעזר גם בספר "פסיכיאטריה של הילד והמתבגר" בעריכת שמואל טיאנו, המפרט לגבי כל הפרעה, כולל הסברים למקורותיה ודרכי התערבות. לצערי, לא אוכל להמליץ מכאן על פסיכולוגים של מכבי, גם כי איני יודעת לאיזה אזור את שייכת, וגם כי אין אפשרות לפרסם מעל גבי הפורום. אוכל להמליץ בחום על מרפאת החרדה בשניידר, שנותנת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לילדים עם הפרעות חרדה, ו-OCD בכלל זה. יתכן ששם יוכלו להמליץ לך גם על מטפלים באזור מגורייך. שווה לנסות. בהצלחה ליאת

ראשית כל אני רוצה להודות לצוות הד"ר שעוזרים הרבה מאוד לכל השואלים ומסיבים להם נחת מרובה,ועל כן שכרכם כפול ומכופל. מספר שאלות 1.בעקבות מה שהפסכיאטר המליץ לי בתור כדור לתופעת החרדה מהצלחה ושמחה שיש לי שמלווה לפעמיים במתח ורצון לנשום עמוק ללא הצלחה ,ברצוני להרחיב על התופעה אצלי בצורה יותר מסודרת כדי שיתבררו לפניכם הבעיות שלי : סובל מידי פעם מחרדות ומתחים מהצלחה ומשמחה מסוימת,רגש שאומר לי לחשוב ההפך ממה שאני רוצה או לבטל חשיבה שאני חושב בה כרצוני החופשי,לעיתים החרדה גורמת לי למתח,לחץ בחזה,רעידות באצבעות הידיים,שיעול,גירוי לשיעול,מחיקה\ערפול\"בלק אווט" בטווח מסוים של הזיכרון שלי(כחלק מרצון ההצלחה לזכור) רצון לנשום עמוק,נשימה עמוקה אך ללא הצלחה מה שמביא אותי למעין הרגשה לא נעימה באזור הלב וזהו. לפעמים הייתה לי גם בעיית של שינה שהייתה לי הרגשה בועטת שמשדרת לי "לא לישון" ואני נלחמתי עם זה כנ"ל לגבי חזרה על טקסטים שונים. לאט לאט נפטרתי משתי הבעיות הללו בכוחות עצמי על ידי שלא התייחסתי לאותם מחשבות טורדניות שמשדרות לי ההפך שמגיעות מידי פעם אבל לא תמיד. עכשיו,באופן כללי,אני אדם חכם,שנון,חברותי מצחיק,בעל חוש הומור,מתחשב בזולת,יש לי מקצוע טוב ביד..בקיצור אדם ממוצע מן השורה ואפילו למעלה מזה, אבל בכל זאת חשבתי לעצמי להיוועץ עם רופא המשפחה שלי(רופא בעל שם ובעל ניסיון רב בשנים),בהתאם לבעיות שהצגתי לפניו מהם אני סובל, הרופא שאל אותי אם היה לי פעם חיידק בגרון שנקרא "אסטרפטוקוקס" ועניתי לו שכן. הוא אמר לי לעשות בדיקת דם ומשטח גרון. במשטח גרון יצא הכל תקין.בבדיקת דם יצא שיש לי עודף מסוים של איזה חומר בדם וכך אני מעתיק לכם חלק מתוצאות בדיקת הדם streptolysin 0 (aslt) ab 1251.50 iu\ml וכתוב מתחת :"עשוי פעמיים" והוא תיאר לי את זה בשפה הרפואית כסבירות מאוד גדולה למחלה שנקראת PANDA שזה משהו חדש שרק לאחרונה עשו עליו מחקרים וגילו על הקשר בין התופעות הבעיתיות שהצגתיו לפניו לבין חיידק האסטרפטוקוקס שהיה לי בעבר. עם בדיקת הדם הזו הלכתי לפסכיאטר שעליו המליץ לי הרופא משפחה כמבין בתחום. להפתעתי,הפסכיאטר כלל לא ידע מה זה PANDA ומה אומרת הבדיקת הדם שהרופא משפחה סימן את התוצאה הספציפית והקיף בעיגול בתור חשש לPANDA. אצל הפסכיאטר הייתי מעט נרגש(או אולי הרבה) והצגתי לפניו בעיות שאולי "ניפחתי" והפרזתי בתחושתם לגבי. הפסכיאטר הבחן אצלי משהו שנקרא על פי הבחנתו במסמך ששלח חזרה לרופא המשפחה שלי משהו שנקרא rumination disorder . הפסיכאטר המליץ לי על תרופה שנקראת רסיטל למשך 28 ימים כאשר בארבעת הימים הראשונים חצי כדור אחרי האוכל וכל שאר הימים הנותרים כדור שלם אחרי אוכל. טוב,נחמד,כדורים שפוטרים בעיות מהר בלי בזבוזי זמן שאני כל כך לא אוהב אצל פסיכולג..ניחא.. אבל כשפתחתי את העלון לצרכן ראיתי דברים שהפחידו אותי בתור תופעות לוואי, נראה היה לי שבעל כורחי נכנסתי לקהילת המצורעים של חולי הנפש למינהם..דבר שמעולם לא היה איזהו שהוא צל של ספק שיהיה שיך לאותה קבוצה מסכנה. עכשיו השאלות שלי הם כדלהן: 1.האם התרופה רסיטל מזיקה לגוף שלי במובן מסוים?ואני מתכוון אפילו מזיקה למערכות מסוימות או למערכת החיסון הטבעית ובאופן כללי ופרטני גם יחד לגוף שלי ?(אם כן,אעדיף לחיות עם הבעיה הקטנה שלי שצצה מידי פעם ולא להזיק לגוף שלי בכל מיני כדורים ) 2.אם אני כן צריך לקחת את הכדורים,האם אני אי פעם יפסיק לקחת אותם? ממש ממש לא מתאים לי ואני לא הטיפוס בכלל שמתאים לו לחיות על כדורים... נ.ב יש לציין שעל תופעות אחרות שהיו לי התגברתי עליהן כמעט לגמרי בעבר אע"פ שזה דרש זמן ומאמץ נפשי מסוים. נ.ב2 ראוי לציין שלכל אדם מן השורה יש בעיות "פסכיאטריות" כאלו ואחרות,למשל אחד שהוא איסטינסט והגיינה מאוד חשוב לו,או אחד כזה שהוא "פראנויד" או אחד כזה שהוא "עצבני" באופן מיוחד ועוד דומים להם..וכל אחד מהאנשים הרגילים הללו חי את החיים שלו ללא כל תרופות כדי למנוע ממנו מוזריות\הפרעות אלו... למה שאני לא יהיה שייך לקבוצה הזאת ? למה שאני כן יקח כדורים לבעיות ה"פסכיאטריות" שלי בעוד שהם בבעיות ה"פסכיאטריות" שלהם כלל לא לוקחים?

שלום רב, תסמונת PANDAS היא תסמונת של הופעת תסמינים נוירו-פסיכיאטרים בכלל, ובעיקר תסמיני OCD בילדים לאחר ארוע של דלקת גרון מסטרפטוקוקים. אין תאורים של התסמונת במבוגרים, ובספק אם זה יכול להופיע בגילאי ה- 20. מה שאתה מתאר שקיים אצלך הוא באמת סוג של מחשבות טורדניות כמו שיש בתסמונת טורדנית כפייתית (OCD). ניתן להעזר במצבים אלו בתרופות אבל גם בטיפולים אחרים. רסיטל הוא טיפול מצויין, אבל יש לזכור שלצורך טיפול יעיל בד"כ יש צורך להגיע למינון של 2-3 כדורים ליום. טיפול ברסיטל יכול לגרום לתופעות לואי כמו שקראת בעלון, אבל לא גורם לשום נזקים בלתי הפיכים או נזקים לטווח ארוך, כולל לא למערכת החיסונית. בד"כ יש צורך לקחת את הטיפול לטווח ארוך, כלומר לשנים אחדות, ובהרבה מקרים יש צורך ליטול אותו לכל החיים. זאת מכיוון שהטיפול לא מבריא את האדם אלא רק מייצב את המצב, בדיוק כפי שטיפול ליתר-לחץ דם לא מבריא את המצב אלא רק מאזן אותו ולכן גם טיפול ליתר לחץ דם נוטלים לכל החיים. אמת, יש הרבה אנשים עם קשיים נפשיים שונים שרובם לא מטופלים. אז מה? יש גם כאלו עם קוצר ראיה שלא מרכיבים משקפיים בגלל הבושה ולכן מפסידים חצי מהדברים היפים בעולם. יש כאלו עם יתר לחץ דם שלא לוקחים טיפול כי הם אומרים "מה, אני כזה זקן שצריך תרופות???". אז הם לא לוקחים טיפול ומקבלים כל מיני סיבוכים של המחלה, כמו התקפי לב ושבץ מוחי. גם אתה לא חייב ליטול תרופות. ממש לא. אם אתה מעדיף לסבול- סבבה. זו זכותך המלאה. אני לא מוצא שום אידאולוגיה בסבל. חיים רק פעם אחת, ואני חושב שצריך לחיות את החיים הללו הכי טוב ונוח שאפשר. מה איכפת לך מהאחרים? שיסבלו הם. ואגב, אפשר גם בלי תרופות. ניתן להעזר בטיפול קוגנטיבי, שזה סוג של טיפול נפשי בו בעיקר עוסקים בקבלת הדרכה ותרגול עצמי לשליטה במחשבות, בלי "לחפור" בעבר ובילדות המוקדמת. כך או כך- המון הצלחה.

בתי, היום בת 20, פתחה PANDAS לאחר זיהום במיקופלזמה פניאומוניה (במקביל לוירוס השפעת A) לפני חמש שנים. היא טופלה לראשונה באנטיביוטיקה ובפרדניזון והחלימה למשך שנה, עד שנתקפה שוב בדלקת בדרכי הנשימה העליונות ופתחה שוב את התסמינים. לאחר שניסינו שוב טיםוך דומה לראשון, שלא צלח (בהנחה שמערכת החיסון פתחה תאי זיכרון והגיבה לזיהום בכך שתקפה את עצמה) היא טופלה בהצלחה בIVIG (הזלפה תוך ורידית של אימונוגלובולינים). לצערנו גם ההשפעה המיטיבה הזו חלפה לאחר שהמערכת הרפואית לא טרחה להתמיד בטיפול (יש להמשיך באופן מסודר והטיפול יקר מאד) והתסמינים שוב התפרצו בעקבות דלקת אוזניים. אנחנו ממשיכים לנסות ולשכנע את המערכת הרפואית שעדיין ניתן לטפל בהצלחה (היא מוכרת היום כנכה לחלוטין ואינה מסוגלת לתפקד באופן עצמאי בשל קשיי ריכוז קשים ותנועות בלתי רצוניות עזות, למרות שהבדיקות מצביעות על כך שאין פגיעה ביכולות האינטלקטואליות!) במיוחד בעקבות פרסום הספר SAVING SAMMY . סיפורו של הנער (היהודי אמריקאי) שהחלים מ OCD שויצא לאור ממש בימים אלה. מאחר ואני קרובה לתחום הרפואי מבחינה מקצועית, אני לומדת את הנושא לעומקו וקיימים תיאורי מקרים לא מעטים של מקרים שהחלימו (במעקב ארוך טווח) וגם של מקרים שנגרמו בשל מיקופלזמה פניאומוניה, והשתפרו במיוחד או החלימו בעיקר לאחר טיפול בשלחלוף פלמה. נקודה חשובה נוספת, היא העובדה שאין צורך בדלקת גרון או דלקת ריאות בכדי לאושש את המצב אלא בבדיקותדם לגילוי נוגדנים. במקרה של סמי, הוא מעולם לא סבל מדלקת גרון בשל סטראפ, אבל אנשים קרובים לו כן, והוא הפך כנראה לנשא פעיל, הטיפול הראשוני באנטיביוטיקה ארך 3 שנים ונמשך גם לאחר מכן במידה מופחתת ובהתאם לתסמינים. אצל בתי, מעקב אחרי בדיקות הדם מראה בבירור עליה ברמת הנוגדנים למיקופלזמה פניאומוניאה למרות שמאז שחלתה, לפני חמש שנים, והשתעלה קשות, אין כל תסמינים של המחלה הגורמת, אבל PANDAS יש גם יש, והחיים אינם חיים. מחקר עדכני מצביע על כך שהעברת נוגדנים מאדם חולה לבריא יכולה לגרום להופעת התסמונת בבריא. כל הופעה פתאומית של תסמיני PANDAS צריכה לעורר תהייה ברופא ולא להיות מפורשת כבעיה פסיכיאטרית גרידא. מסתבר שכנראה, לפחות חלק מהמקרים המסווגים כפסיכיאטריים אינם כאלה וניתנים לריפוי מלא אם לא כמעט מלא (הן בשל העובדה שהחיידים לא תמיד נעלמים לחלוטין גם לאחר טיפול אנטיביוטי או אימונולוגי ארוך טווח, אם בשל העובדה שהמטופל או המטפלים מתייאשים מהר מדי ומרימים ידיים באמצע התהליך, ואם בשל העובדה שהתסמינים ההתנהגותיים מתקבעים במידה כזו שגם טיפולים התנהגותיים תומכים אינם מצליחים לסלקם לחלוטין, אבל, וזה העיקר, בכל המקרים שנגרמים בשל זיהום אפשר וחייבים לטפל נכון משום שניתן להציל את החולה מגזר הדין של מחלה נפשית התנהגותית כרונית קשה ולשפר את איכות חייו וזו של הסובבים אותו במידה כזו שיוכל לנהל חיים מלאין, עצמאיים ופוריים. ראו מקרה SAMMY, ואני מקווה שגם במקרה של בתי עוד נגיע לשלב הזה.

שלום. רציתי לדעת היכן אוכל למצוא שאלון לאבחון OCD אצל ילדים + האם קיימת חוברת הדרכה לילדים ולבני משפחה של ילד חולה OCD תודה.

להילה שלום, איני מכיר, אולי אנשים אחרים בפורום עשויים לעזור, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום הילה, אני בת 22 וסובלת מ ocd, בתשובה לשאלתך בקשר לאיבחון הבעיה-אני רוצה להמליץ לך על הספר:"הילד שלא הצליח להפסיק להתרחץ". תוכלי למצוא שם נק' כלליות לאיבחון הבעיה (למרות שהשאלון אינו ספציפי לילדים אלא כללי), בנוסף תוכלי לקרוא שם על מקרים של ילדים, נוער, ומבוגרים שסובלים מocd על כל צורותיו, וכן הערות של הפסיכיאטרית שכתבה את הספר.