פרפקציוניזם: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים
הכי חשוב לדעת על פרפקציוניזםהעצמאות הפרטית שלי
העייפות הבלתי נסבלת של הקיום
במשך שנים התעלם הממסד הרפואי ממטופלים שהתלוננו על תשישות...
בדידות מבחירה: קווים לדמותה
איפה אתם בחגים? האם השאלה מעוררת בדידות, דיכאון וחרדה? האם...
אובססיה: "נשלטים" או "שולטים"?
מקרצפים כל היום ומרגישים שזקוקים לטיפול? גאים בניקיון -...
פרפקציוניזם: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין
אשתי חולת ניקיון ומסרבת לקבל טיפול אני נשוי (37) ואב לשני בנים בני שנתיים וחצי שנה אישתי חולת ניקיון פרפקציוניסטית וזה גורם להרבה מאוד ריבים שרובם אם לא כולם קשורים בסדר וניקיון. כמה נתונים / מקרים כדי להמחיש את הסיטואציה אשתי לא אוהבת פירות ולכן אף פרי לא נכנס אלינו לבית אסור לתת לבנים פירות. מנקה את הבית בערך 10 פעמים ביום עם דייסון. ברכב החדש שלה יש שקיות זבל שחורות באזור הרגליים כדי שהשטיח לא יתלכלך יש הרבה איסורים בבית איפה מותר לאכול ומה. אחרי כל כניסה שלי לשירותים היא מייד רצה לנקות. תמיד היא תתקלח אחרי כדי לא לנקות את המקלחת פעמיים לאחר הרחצה כך שאם היא עייפה כבר ב9 בערב היא מתחילה להגיד לי ללכת להתקלח במקום להיות עצמאית להתקלח ולישון אף פירור לא ישאר בכיור לפני השינה. קשה מאוד או שחור או לבן אין באמצע ואם לא מתאים לי אני יכול ללכת , וכך היא בעצם שולטת בכל הסובבים שלה ביד רמה . אני אדם מכיל אך גם לי יש גבול ולרוב אני מוותר על דברים כדי לא להיכנס לריב . בעבודה היא מנהלת משרד גדול שם היא פורחת, הפרפקציוניסטיות שלה באה לידי ביטוי סידור ארגון פגישות וכתיבת נהלים נוקשים לאנשים מתחתיה הכל מסודר פיקס. היא בטוחה שיש רק דרך אחת וזאת הדרך שלה היא מתגאה בזה שהיא נקיה ולא מבינה שהיא עברה מזמן את גבול הטעם הטוב, מבחינתה הסביבה בעייתית אני מנסה בכל הכוח לגרום לה לבוא איתי לטיפול מתוך הבנה שיוטב לה וגם לי אם תוריד הילוך/תשחרר מהטירוף הזה . זאת משימה בלתי אפשרית לארגן ולסדר הכל לפרטי פרטים ברמה כזאת כי לעולם זה לא יהיה מושלם מבחינתה גם ככה . יש לי הרגשה שרק אם אעשה צעד חריף ואצא מהבית לכמה ימים או אציב תנאי שזה או גרושים או טיפול היא תסכים וגם בזה אני לא בטוח . לשאלתי נניח לרגע שמדובר ב ocpd האם יש דרך לשכנע אותה ללכת לטיפול מבלי להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה וכאילו להיפרד שכולם ידעו ? נכון לעכשיו זאת נראית לי הדרך היחידה לגרום לה אולי להגיע לטיפול.
שלום לך, עם כל ההבנה להשלכות שיש למצב של אשתך על חייך, לא ניתן ולא רצוי להפנות את אשתך לטיפול. כפי שאתה רואה, היא אינה מסכימה, סביר להניח משום שהיא תופסת את רוב התנהגויותיה כנורמטיביות והיא עצמה אינה סובלת מכך. יתר על כן, חלק מהתכונות האופייניות ל-OCD, כמו פרפקציוניזם, מניבות פירות חיוביים בתחומי חיים אחרים, כפי שאכן עולה מתיאוריך לגבי הצלחתה בעבודה. לא נראה לי שיציאה מהבית למספר ימים תעזור, בוודאי שלא בטווח הרחב. הדחף שולט בה והיא לא יכולה אחרת. במקום לצאת מהבית לכמה ימים הייתי מציע לה לפנות לטיפול זוגי, דבר שיגדיר את הבעיה כ"זוגית" (והיא אכן גם כזו) ובכך יוריד ממנה את הסטיגמה שהיא עלולה להרגיש בטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי אישי. אם היא תתנגד גם לכך והנישואין חשובים לך, הודע לאשתך שאתה פונה לטיפול זוגי והתחל ללכת לבד למטפל הזוגי. בחלק גדול מהמקרים, צעד כזה, בניגוד לעזיבת הבית לכמה ימים, עשוי להיתפס כאיום והיא עשויה להצטרף לטיפול הזוגי ובהמשך אולי גם להסכים להצעת המטפל הזוגי לפנות לטיפול פרטני. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
היי אשמח לשאול 2 שאלות. 1.בטיפול על מחשבות טורדניות חובה לפתוח את תוכן המחשבות בטיפול, או שניתן לעבוד על הדברים באמצעות תבנית חשיבה כללית? 2. האם מחשבות טורדניות יכולות להתבטא כהתנהגות או מחשבות מגיל צעיר, או שמא צריך להיות להן בסיס הגיוני מסיבת קושי נפשי מוצדק? אני מרגישה שהמחשבות מלוות אותי מגיל צעיר בלי בסיס הגיוני כלל. אני חוששת שאולי מדובר בבעיה אחרת ולא בסתם הפרעה טורדנית אשמח להכוונתך המשך יום נעים
היי אנונימית, בטיפול ב-OCD ובחרדות בכלל, חובה לפתוח את תוכן המחשבות, שכן חלק קריטי מהטיפול הוא התמודדות עם התכנים הקשים. אם לא מתייחסים לתוכן, אין התמודדות אמיתית, מאחר שהפחד הוא מהתוכן ואין דרך אחרת להפסיק לפחד ממנו. מחשבות טורדניות יכולות להתחיל בכל גיל, ואם לא מטפלים בהן כמו שצריך, הבעיה "נגררת" לאורך שנים רבות. הבסיס הוא מאפייני אישיות מסוימים שתורמים להתפתחות הבעיה (למשל, פרפקציוניזם, צורך גבוה בשליטה, רמת מוסריות גבוהה). רוב האנשים שמפתחים מחשבות טורדניות לא עברו טראומה כלשהי שתרמה לזה. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
שלום,עד לפני מספר שנים הייתי מנהל פרוייקטים, בחברהכאשר צורת עבודה היא שכר אחוזי עמלה. פרפקציוניסט, עד הפרט האחרון. בחברה נוצר משבר מדומה, ועזבתי, בלי באמת שהדברים נסגרו לגמרי כולל כספית מבחינת דקדוק סופי. אבל זה נשכח. כלומר גם ענינים כספים נשארו באוויר. בעת האחרונה ראיתי שיחות מלקוחות העבר, כאשר עברו כבר 3 שנים בערך!, ואז חלמתי חלום שדמויות העבר והחברה עולות בו בזמן עכשווי,שכביכול המצב שמהעבר מתעורר ויביא סכסוך על כל המשתמע מכך. לוגית יש לי הבנה והסבר מסודר לכל. אבל רגשית זה עורר בי סוג של התעוררות, וזה בגלל הפרפקציוניזם שלי, החזיר אותי לפרטי פרטים, של מה שהיה, הסברים לעצמי מחדש לגבי התהליכים מה קרה סדר הדברים מיקוד בכל שלב, נימוקים. בקצור ברור לי שזה לא תואם את המצב למציאות במרחק ונקודת זמן זה, אבל זה שטף עצום בגלל הניתוח והדקדקנות שלי. זה מפריע לי, והכל בגלל שחלמתי חלום די מציאותי שעורר אותו. שאלתי איך להתייחס להתעוררות מצב של עיסוק בפרטים שזורמים למח בעקבות חלום שיצר התעוררות כזו, כאשר בפועל לא ממש קרה דבר חמור במציאות. מה שמפריע בכך בעיקר, זה הצורך לדייק כל פרט בניתוח התהליך שהיה בעבר לפרטי פרטים. כתבתי טיוטה לשחרר. זה נעצר מעט. אבל בא בגלים. אני מניח שזה יתמתן אבל התופעה די מפריעה לי. וקרתה לי בעבר גם במצבים רגילים של ניתוח פגישות שיחות בעבודה, תודה
שלום אסף, במגבלות ובהסתייגויות המתבקשות מ"אבחון" מצב נפשי בלי לראיין אותך פנים אל פנים, לפי תיאוריך נשמע שאתה סובל מהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD), המאופיינת ע"י חלק מהתסמינים הבאים: עיסוק יתר בפרטים, סדר, ארגון ותכנון-יתר, פרפקציוניזם שלילי העלול לגרום דחיינות, התמכרות לעבודה, מוסריות-יתר ונוקשות, לעתים גם קושי להיפטר מחפצים חסרי ערך רגשי, חסכנות/קמצנות *קושי וחוסר רצון לעבוד בשותפות כאשר הדברים אינם נעשים בדיוק בדרך בה בחר הלוקה בהפרעה. *חסכנות והחזקה בתפיסה כי יש לאגור את הכסף למקרי חירום העשויים לקרות בעתיד. *הפגנת נוקשות ועקשנות, בעיקר כשהדברים אינם נעשים בדרכך שלך: https://www.giditherapy.co.il/?p=1088. המילה "הפרעה" קצת מטעה משום שחלק גדול מהתכונות הנ"ל הכרחיות במקצועות מסוימים (מחקר, ספרנות, ארכיונאות, מידענות, ראיית חשבון וכד'), אך רמת התכונות הללו מקשה מאוד על שיתוף פעולה עם עמיתים לעבודה, חברים ובני זוג, בעיקר בחברות כמו החברה הישראלית שבה קיימת מנטליות של "זרימה", אימפולסיביות ו"יהיה בסדר" (בחברות אחרות כמו באנגליה או גרמניה רמה גבוהה של אותן תכונות הן לא רק נורמליות אלא גם מוערכות וייתכן שהיית סובל פחות). במקצועות המושתתים על סדר ודיוק תכונות אלו חיוניות וגם סביבת העבודה האנושית מורכבת מטיפוסים דומים והן תורמות להישגים גבוהים. אין לבלבל הפרעה זו עם OCD שבו האובססיות והפעולות הכפייתיות אינן רציונליות והקשר בין המחשבה לפעולה הכפייתית רופף. עם זאת, ייתכן מצב (שיש לבדקו בטיפול) שחלק מהסובלים מהפרעת האישיות הזו יסבלו גם מ-OCD (תחלואה כפולה). כך או כך - שתי ההפרעות מלוות חרדה, שבהפרעת האישיות היא תוצאה של קונפליקט בין הסטנדרטים הגבוהים של האדם לרוב הסובבים אותו. כפי שכתבת החלום שלך הוא מציאותי מאוד. הטיפול בהפרעה (ר' קישור) הוא שילוב בין טיפול תרופתי נוגד חרדה, לרוב כזה המעכב ספיגה חוזרת של הסרוטונין במוח (SSRI - פרוזק, ציפרלקס וכד') עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שנועד להגמיש את העמדות הנוקשות מדי (למשל, "הכול או לא כלום"). עם זאת, כפי שמצוין במאמר, הואיל והתכונות חיוביות מאוד, חשוב רק למתנן ולפעול למען הסתגלות לסביבה שאינה כזו (למשל, ע"י הנמכת ציפיות). במה שלא ניתן ולא רצוי לשנות מכוון הטיפול לקבלת עצמך כמות שאתה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
שלום רב, רציתי לשאול האם o.c.d יכול לעבור בתורשה לילדים? כלומר, כאשר הגבר מאובחן עם o.c.d ולאישה אין שום דבר. האם כשירצו להביא ילדים o.c.d יעבור אליהם?
שלום לך, זה לא מדויק. ב-OCD יש מרכיב גנטי מסוים, אבל הסיכוי הסטטיסטי ש-OCD יעבור לילדיך רק על בסיס גנטי הוא אחוזים בודדים בלבד. אגב, גם להפרעות בהן המרכיב הגנטי ידוע ומשמעותי יותר, הבעיה לא עוברת אוטומטית לילדים, אלא יש אחוז סיכון מסוים. בברכה,
מה זה אומר, אשמח שתסבירי לי. זה אומר שהסיכוי שo.c.d עובר בתורשה והסיכוי שזה יעבור לילדים הוא מספר אחוזים? כמה אחוזים? תודה לך על ההקשבה.
אם מתייחסים למרכיב הגנטי בלבד, הסיכוי הוא מספר חד ספרתי. עם זאת, ב-OCD יש גם מרכיב סביבתי (כלומר התפתחות ההפרעה מושפעת מהסביבה שהילד חווה), בשילוב עם המזג הטבעי של הילד. מדובר באינטראקציות מאוד מורכבות סטטיסטית, ולכן לא ניתן לכמת את הסיכוי בפועל, מעבר למרכיב הגנטי. בברכה,
תודה רבה לך. ובמידה ויהיו ילדים לזוג כזה בעתיד, מה מומלץ לעשות כדי שלא יהיה להם o.c.d?
בהחלט אפשר לצמצם את הסיכויים, על ידי השתדלות לא להעביר לילד מסרים של חרדה - כמו לגונן עליו יתר על המידה, לעשות לידו טקסים של OCD, ובאופן כללי לשדר שהעולם הוא מקום מסוכן. כמו כן, כדאי להשתדל לא להעביר מסרים של פרפקציוניזם והישגיות יתר. אפשר ללכת להדרכת הורים (כשזה יהיה רלוונטי), כדי לדעת להתנהל בצורה מיטבית מהבחינות הללו. בברכה,
