הכרה מעורפלת

היי לאבא שלי יש סרטן גרורתי בכבד שהמחיר למרות הטיפולים. לפני שלושה ימים אשפזנו אותו כי נראה צהוב בעיניים ובעור. אמרו לנו שזהו אין יותר טיפולים ואנחנו צריכים להיפרד. נתנו לו חודש וחצי. שהוא יהיה בהוספיס ביתי עד שאי אפשר ואז יאשפזו אותו. כל יום הוא נהיה יותר צהוב וירוק לו בתאבון נתנו לו מרשם לתרופות כמו מורפיום. אני כותבת את זה כי אני לא יודעת מה יקרה. הוא גוסס ומה הולך לקרות בזמן הזה. הוא לא רוצה למות שואל מה יהיה איתו. מה לומר? מה הולך לקרות בזמן הזה עד שהוא ימות

שלום רב, אני בת 53, מעשנת כ-13 סיגריות ביום (ניסיון גמילה לפני כשנה שלא צלח) לפני כ-3 חודשים התעוררתי באמצע הלילה עם דופק מהיר מאוד לכאורה ללא סיבה. מאז מדי פעם כשאני מתעוררת משינה לאחר שאני קמה מהמיטה תוך מספר דקות מרגישה פעימות לב מאוד מהירות-לאחר מספר דקות הדופק נרגע (העיקר ע"י "הרגעה עצמית/נשימות איטיות ועמוקות) אני גם מרגישה המון עייפות וחולשה (סוג של ערפול חושים)בעיקר בשעות הבוקר. הולטר לב לפני כשבוע תקין ואקו לב במאמץ שלשום - תקין. לפני בדיקת האקו מדדו לחץ דם והיה 96/64 (נמוך??)- בד"כ הלחץ דם שלי תקין. חשוב לציין שאימי נפטרה בגיל 48 מדום לב (חודש לפני כן עברה התקף לב) אשמח לחוות דעתך והאם ישנן בדיקות נוספות שאתה ממליץ? תודה מראש!

נתון נוסף חשוב - אני סובלת מדי פעם מהתקפי חרדה - שנובע בדיוק מהפחד מהתקף לב ...ככל הנראה בגלל אימי - ב-4 שנים האחרונות פניתי מספר פעמים למיון מחשש (שלי) מהתקף לב. לוקחת רמוטיב ועם הזמן "למדתי" להרגיע את עצמי בהתקפי חרדה ולא לפנות ישר למיון - שוב תודה :)

בשבוע שעבר מיום רביעי עד אתמול בבוקר הרגשתי תופעות של התקף חרדה לאורך כול שעות היום. בימים ראשון ושני בשבוע שעבר נטלתי 0.25 מ"ג קלונקס במקביל ל-100 מ"ג סרטרליין, כאשר התחלתי במינון זה ביום רביעי לפני כשבועיים. לפני חודש כאשר התחלתי טיפול בסרטרליין, נטלתי 0.5 מ"ג קלונקס במשך שבועיים וחצי, ולאחר מכן כאמור הפחתתי על דעת עצמי ל-0.25 מ"ג. בעקבות התחושות הקשות מאוד שהרגשתי מיום רביעי שעבר עד ראשון בבוקר (לדעתי כתוצאה מהפסקת נטילת הקלונקס), הלכתי לרופאת המשפחה ושיתפתי אותה בדבר. היא יעצה לי ליטול 0.5 מ"ג קלונקס פעמיים ביום ולאחר מכן להפסיק בהדרגה. כמו כן ביקשתי ממנה הפניה לפסיכיאטרית המטפלת בי כדי שתקבל אותי לפני התור אצלה שנקבע בעוד שבועיים. בניגוד לעצת רופאת המשפחה, הפסיכיאטרית הורתה לי להפסיק את נטילת הקלונקס בבת אחת במינון של 1 מ"ג ליום, ביום שבו אתחיל ליטול סרטרליין במינון של 200 מ"ג ליום (בעוד כשבוע וחצי). יש לי רצון להפסיק את נטילת הקלונקס כי הבנתי ששימוש ממושך בה אינו מומלץ וככול שנוטלים אותה לפרק זמן ממושך יותר, יש צורך להעלות במינון. אבל אני לא יודע למי כדאי להקשיב, לרופאת המשפחה שאמרה לנסות להפסיק בהדרגה, או לפסיכיאטרית שאמרה להפסיק לגמרי את הנטילה של 0.5 מ"ג פעמיים ביום. יש לי תור אצל הפסיכיאטרית בעוד שבועיים, אבל רציתי לשאול ליתר ביטחון גם את רופאת המשפחה האם זה בסדר שאסמוך על דברי הפסיכיאטרית, אבל אין תורים קרובים אליה, רק בעוד שבועיים ובדיוק באותו יום שאני מוזמן לפסיכיאטרית. מה לעשות? אני מבולבל וחושש מאוד וקשה לי לקבל החלטה.

מתקן חלק מהמשפט הראשון: בשבוע שעבר מיום רביעי עד יום ראשון בבוקר (קודם לכן נכתב "אתמול בבוקר").

ביום שלישי הצלחתי להיכנס ללא תור לרופאת משפחה והיא אמרה לי שכדאי לפעול ע"פ הוראת הפסיכיאטרית. אולם אני עדיין לא רגוע וחושב שאם אעשה כן התופעות הנוראיות שחשתי בסוף השבוע שעבר יחזרו (תסמינים של התקף חרדה לאורך כול היום המתבאים בדופק מואץ, בחילה, חוסר תיאבון, הרגשה שהדם לא זורם בצורה תקינה לכול חלקי הגוף, צמרמורת, רעד, בלבול, ערפול הכרה), מה שאומר שפיתחתי תלות בקלונקס, מצב שמפחיד אותי מאוד. האם זה בסדר להפסיק את נטילת הקלונקס במינון של 0.5 מ"ג פעמיים ביום בבת אחת לאחר נטילה של יותר מחדש? אציין שמיום רביעי העליתי את מינון הסרטרליין ל-150 מ"ג כמובן ע"פ הוראת הפסיכיאטרית, ומיום שישי הבא אמור להעלות ל-200 מ"ג וכאמור להפסיק לחלוטין את נטילת הקלונקס ולא בהדרגה. אני יודע שעליי להיצמד להנחיית הפסיכיאטרית אך הנושא מטריד אותי מאוד, גם כך אני אדם אובססיבי ופרפקציוניסט מטבעי המאובחן ב-OCD. בנוסף הפסיכיאטרית תתעצבן עליי ולא תהיה מוכנה לטפל בי אם לא אפעל ע"פ הנחייתה, היא גם דאגה לשדר לי זאת. בפגישה האחרונה איתה היא ממש התעצבנה עליי ונראה היה שהתייאשה מהניסיון לאזן אותי ואיבדה את סבלנותה כלפיי. עם זאת אינני מעוניין להכניס עצמי לטלטלה נוספת ולעבור לפסיכיאטר/ית אחר/ת, כי אני מטופל שלה כבר קרוב ל-7 שנים. אני נמצא ממש במלכוד ומבולבל ברמות מטורפות בעניין כול סוגיית השינויים התרופתיים הלא מעטים שאני עובר כבר חצי שנה. לא מצליח לראות את הסוף וחושש שאהיה שפן ניסיונות של תרופות לעוד הרבה זמן, עד שאמצא את הטיפול המתאים אם בכלל.

סליחה על ריבוי ההודעות והשאלות... עקב התחושות המוזרות והמפחידות מאוד שעברתי בסופ"ש שעבר כתוצאה מהפסקת נטילה מוחלטת של קלונקס 0.5 במשך שבועיים וחצי ויומיים נוספים של נטילת 0.25, חשבתי שיהיה נכון לבנות תוכנית גמילה איטית ומבוקרת. בעוד כשבוע אני אמור להעלות את מינון הסרטרליין ל-200 מ"ג שלפי דברי הפסיכיאטרית זהו המינון הטיפולי והמקובל במצבי (דיכאון, OCD), וחשבתי שמיום זה אחל להפחית את מינון הקלונקס שנוטל מיום ראשון האחרון (0.5 בבוקר ו-0.5 בבוקר) ברבע כדור ולהמשיך כך כול שבועיים, דהיינו כול שבועיים להפחית ברבע כדור עד להפסקה מוחלטת של נטילתו (לפי החישוב שלי התהליך עשוי להימשך כשלושה וחצי חודשים). אני חושב שזה רעיון טוב, למרות שזה תהליך ממושך שמצריך הרבה תשומת לב וזהירות. מה דעתך בעניין? אם אעשה כן אצליח באופן סופי להיגמל מקלונקס? האם כדאי לשתף את הפסיכיאטרית בתהליך? או שעדיף שאגיד לה ש"הפסקתי בבת אחת כפי שהצעת לי כשהגעתי ל-200 סרטרליין"? למרות שאינני בעל מקצוע אלא רק מטופל, אני חושב שהרעיון שלי יהיה הרבה הגיוני ובטוח. בזמן האחרון אני מתעמק בנושא הבנזודיאזפינים ועד כמה הם עלולים להיות מסוכנים בשימוש ארוך טווח של יותר משבועיים. אני בשום אופן לא רוצה להיות מכור לשום כדור מהסוג הזה אחרי מה שחוויתי בסופ"ש שעבר. ולכן קיבלתי את ההחלטה להפסיק בהדרגתיות, כול שבועיים ברבע כדור. אשמח לחוות דעתך המלומדת, ויותר מכך אשמח שתאשר לי להתחיל בתוכנית הגמילה ושתהיה עבורי נכונה ומתאימה.

החלטתי שיהיה נכון יותר להפחית בחצי כדור כול שבוע, עד להפסקה מלאה. זו תהיה הדרגתיות מתאימה ובטוחה לדעתך? כי להפחית כול שבועיים ברבע כדור זה נראה לי יותר מדי מוגזם וכמובן שזה ייארך זמן רב יותר ואין לי כבר סבלנות, רוצה להפסיק כמובן בהדרגתיות אך גם לא בהדרגתיות "צולעת" מדי.

שלום. כבר שנה וחצי (מאז הקורונה) שכאשר אני אוכל אני מרגיש כבר כעבור 5-10 ערפל מוחי מורגש וברור ולעיתים גם כאבי ראש. זה מהיר מאוד, בולט מאוד, וזה תמיד קורה. בכל שעות היום. בימים האחרונים יצא לי לקחת בבוקר מנה של אבקת חלבון עם מים ושום דבר מעבר לזה - והתפקוד הקוגניטיבי שלי ירד באופן דרמטי תוך 5-10 דקות. ממש ככה. אני לא יודע אם כל המאכלים משפיעים עליי באותה המידה, אבל נראה שזה משהו שאוכל באופן כללי עושה לי. אנקדוטלית אולי כן שמתי לב מהניסיון הרב שיש לי בזה לצערי שחלבון עושה לי יותר גרוע מאשר פחמימות ושומנים. גם מהחי וגם מהצומח, אבל חלבון מהחי אולי יותר. אני תוהה מה זה יכול להיות? אני לא יודע מה לבדוק. מדובר בירידה דרמטית בכל התפקוד הקוגניטיבי, כולל חשיבה, זיכרון, דימיון. ממש ערפל מוחי מורגש + לפעמים כאבי ראש. כאמור זה קורה גם כשאני אוכל כמה גרמים של אוכל. לגבי זה אני בטוח. אני לא לגמריי בטוח שחלבון עושה לי יותר גרוע מאשר שאר המאקרוס. מעבר לזה אני בנאדם בריא, פעיל מאוד גופנית, חטוב, לא מעשן, לא שותה ובלי שום בעיות בבדיקות דם. משהו באוכל/אכילה עושה לי בעיות תוך 5-10 דקות (!). זה אפילו לא מצליח להתעכל בזמן הזה. אלרגיה? ירידת סוכר? מה אפשר לעשות/לבדוק? זה מעוות לי את השגרה באופן משמעותי ולא ברור. תודה רבה!

תודה רבה על התגובה דנה. רק רציתי לחדד אחרי בדיקה שערכתי עם עצמי הבוקר - 300 גרם תפו"א טרי גרמו לי לתופעות דומות מאוד תוך 5-10 דקות. כאבי ראש, ירידה בראייה, ירידה בקוגניציה. בבירור. ויש בזה לא יותר מ-6 גרם חלבון בסה"כ. ככה שאולי זה מצביע על בעיה רחבה יותר (כמו שחשבתי במקור) מאשר רק על מטבוליזם של חלבונים. מלבד בדיקת אמוניה וחומצות אמינו כמו שהצעת, אילו עוד בדיקות ניתן לעשות לעניין המטבוליזם בגוף של כלל החומרים הרלוונטיים ולא רק של חלבונים? תודה רבה!