להזיע זה טבעי ואפילו מספק אם אנחנו בעיצומה של פעילות...
מחלות מעי קשות ופציעות מורכבות עשויות לחייב כריתה של המעי...
הסיכוי לחלות בגידול אנדוקריני קלוש ביותר - וקשה מאוד לאבחנו...
עלייה ביכולת האבחון והטיפול בגידולים הנוירואנדוקרינים...
אקדים אחורית לקדמית בהבעת תודה והערכה עמוקה מראש. אני בן 45, עברתי ניתוח להסרת תוספתן עקב הימצאות גידול מסוג קרצינואיד בגודל 8 מ מ. אני נמצא במעקב כל 6 חודשים, בדיקות דם ואיסוף שתן. לאחרונה עברתי בדיקת ct בטן, אשר ממצאיה הצביעו על קשריות לימפה קטנות בחלל הציפקי, לצד ציסטות פשוטות בכליות ודיברטיקולוזיס, התור הבא אצל האנקולוג נקבע לעוד 8 חודשים, האם מחייב הקדמת התור? מה משמעות קיומן של קשריות לימפה בחלל הציפקי בגודל של כ 5 מ מ ציר קצר?
שלום רב, תודה על פנייתך, כדי לענות יש צורך לדעת את המאפיינים של הגידול מעבר לגודל של 8 מ"מ, כמו המיקום לאורך התוספתן, אינדקס שגשוגי של הגידול Ki67, האם היתה פריצה לכלי דם או לשומן (המזואפנדוקס). הסיכוי הוא נמוך שהקשריות הנ"ל קשורות, אך חשוב לוודא את הנקודות הנ"ל. ממליצה על התייעצות מסודרת עם כל הנתונים במרפאה לגידולים הנוירואנדוקרינים בהדסה . בברכה, ד"ר גלסברג
ד"ר סימונה שלום רב, אימי בת 74, עברה ניתוח להסרת קרצינואיד טיפוסי (Typical Carcinoid) בריאה הימנית עם כריתה סגמנטרית. הקרצינואיד הוסר בשלמותו, היה עם שוליים נקיים, ללא חדירה לבלוטות הלימפה. היא עכשיו במעקב בלבד, ללא טיפול. היא עשתה CT חזה שהיה תקין לגמרי, ללא עדות לחזרת המחלה.הרופאה האונקולוגית שלחה אותה לבדיקת כרומוגרנין A, שנעשתה כבר שלוש פעמים עם טווח של חודשיים-שלושה. התוצאה הראשונה: 269, תוצאה שנייה: 401, תוצאה שלישית שהגיעה אתמול: 399. כל הבדיקות נעשו בצום, אימי לא לוקחת שום תרופות אשר יכולות להשפיע על התוצאה, אין לה בעיות עם הכליות או הכבד. יש לה אדנומה באדרנל השמאלי (אינצידנטלומה) ללא שינוי כבר כמה שנים, וכמו כן יתר לחץ דם ואי-ספיקת לב קלה. קראתי שכל זה יכול להעלות את רמת הכרומוגרנין, אך האם לערכים כל כך גבוהים? כרגע אנו מחכים לתוצאות של PET-CT עם GA-68 DOTATATE, אך בינתיים אני פשוט משתגעת מדאגה וחרדה. אנא תגידי לי, האם יש אפילו סיכוי קלוש שלא תהיה קליטה פתולוגית ב-PETCT, ושזה לא גידול נוירואנדוקריני נוסף והמחלה לא חזרה? מה עוד יכול להסביר רמת כרומוגרנין כל כך גבוהה? כל שאר בדיקות הדם תקינות לחלוטין.
לילי שלום, תודה על השאלה. בדיקת דם לכרומוגרנין A היא בדיקה מאוד לא ספציפית. יש רשימה ארוכה של סיבות לעליה ברמה, והעליה שאת מציינת היא לא מאוד גבוהה, וכן יכולה להתאים לשימוש בנוגדי חומצה לדוגמה. מעבר לסיבות שאת ציינת, דלקת אוטואימונית בקיבה (גסטריטיס אטרופית) היא סיבה שכיחה נוספת. ספציפית לאבחנה של קרצינואיד של הריאה, ניתן לבצע בדיקה לסמן נוסף בדם בשם PRO-GRP. הבדיקה מתבצעת בהדסה עין כרם, במעבדה האונקולוגית, לאחר שהחולה מקבל הפניה שלנו. ממליצה על בדיקה מסודרת ביחידה לגידולים נוירואנדוקרינים. בברכה, בהצלחה, ד"ר גלסברג
ד"ר גלסברג, תודה רבה לך על תשובתך! הרגעת אותי מאוד. בבדיקת ה-PET-CT הכל היה תקין, פרט לקליטה גבוהה בבלוטות לימפה מזנטריאליות, שכבר היו מוגדלות לפני שנתיים, וחלקן קטנו. הרופאה שלחה לבדיקות דם נוספות, כולל תפקודי כבד וכליות, SMA ו-LDH, בכדי לגלות את הסיבה לעלייה בכרומוגרנין. אקווה שזה בכל זאת לא משהו רציני.
שלום פרופסור סימונה, האם קיים מאמר מעודכן יותר מהמאמר של MOCELLIN EPIDEMIOLOGICAL AND SURVIVAL RATES משנת 2013? האם מאז יש שיפור באחוזי ההשרדות? תודה רבה, שרון
שלום, השאלה לא קשורה לפורום זה, בברכה, פרופ' גלסברג
אימי סובלת מגסטריטיס אטרופית במשך שנים. בשלוש שנים האחרונים אובחנה גם מטאפלזיה אינטסטינלית בביופסיה מקיבה. לפני כחודש נעשתה בדיקת גסטרוסקופיה שגרתית שבה נמצאו מספר בליטות (פוליפים) ונלקחו ביופסיות. קיבלתי שיחת טלפון לבוא למרפאה ונמסר שבאחד הפוליפים (3 מ"מ) נמצא גידול מסוג קרצינואיד. הרופא שלח אותנו לבדיקת מיפוי סומטוסטטין וכרומוגרנין ועדיין אין תשובה. הרופא גסטרואנטרולוג טען שהוא יכול לבצע גסטרוסקופיה נוספת ולנקות את כל הקיבה אם יש צורך לכרות פוליפים נוספים. אך באותה נשימה הוא טען שאנו יכולים להחליט להיות מטופלים בבית חולים. ערכתי מספר בדיקות והבנתי שמי שמטפל בגידולים מהסוג הזה הוא אנדוקרינולוג. אך לאור זאת שמדובר בגידול ממאיר לא ברור לי מדוע לא אונקולוג? או כירורג שמומחה למחלות ממאירות של מערכת העיכול? מה התהליך בטיפול? לא צריך בכלל לבצע גסטרקטומי? איזה בדיקות נוספות כדאי לי לבצע כדי לקחת אותה לרופא עם כל הבדיקות מוכנות ביד? מה מידת הדחיפות למצוא לה רופא כאן ועכשיו, האם יש סכנה של שליחת גרורות? תודה מראש
שלום רב, כדאי לקבוע פגישה עם רופא שמתמחה בתחום זה ספציפי, יש יחידות/מרפאות/רופאים שעוסקים בגידולים נוירואנדוקרינים, כמו אצלנו בהדסה (ביחידה לגידולים הנוירואנדוקרינים, במחלקה לאנדוקרינולוגיה). לא כדאי להשלים בדיקות נוספות לפני קבלת יעוץ מסודר. בברכה, פרופסור גלסברג