ה-FDA אישר את אופדיבו כטיפול מניעתי המפחית משמעותית את...
ד"ר מיה גיפס סוקרת את החידושים האחרונים בטיפולים למניעת...
"גוף, נפש, שדיים - טיפולים למניעת חזרת המחלה והתמודדות עם...
שלום רב הסיבה שחשוב לי שלב המחלה היא שהיום טגריסו הוכיח את עצמו כמניעת הישנות בשלה 1B ,ולכן חשוב לי שלב המחלה המדויק ולכן חשוב לי האם הימצאות של סרטן של 6 מילימטר באותו אונה מעלה את שלב המחלה ואז עלי לעשות בדיקת מוטציה EGFR תודה רבה
הגידול שלך הוא הוא בשלב Ia אלא אם יש מעורבות בלוטות. אבל גם בשלב Ib עם מוטציה ב-EFGR צריך עוד גורמי סיכון כדי לקבל טיפול אדג'ובנטי בטגריסו. כך שיש מספר גורמים לקחת בחשבון. אני מציעה להתייעץ עם האונקולוג שלך בהקדם. בהצלחה
שלום רב. סרטן רירית הרחם מסוג קרצינומה סרוזית אובחן אצל אימי, בת 62. עברה ניתוח כולל אומנטקטומי והסרת 24 קשריות למפה. ה-STAGING נקבע 1A (לפי קלציפיקציה חדשה) כי החדירה היתה 0.8 מתוך 2 ס"מ עובי הדופן של הרחם, וכל השאר נקי, כולל שטיפת שדה הניתוח שיצאה שלילית. נקבע טיפול אדג'ובנטי בקרבו+טקסול ובהמשך ברכיתרפיה. במהלך הדרך, נתקלנו במהמורות הבאות: 1. בגלל עיכובים שונים, הטיפול הכימי החל רק כחודשיים לאחר הניתוח (!) 2. בקורס השני הייתה תגובה אלרגית מיידית לטקסול (פריחה וגרד) ולכן הוא הופסק באמצע. בקורסים העוקבים אימא קיבלה רק קרבופלטין מאחר ולטענת הרופאים אין עבודות התומכות בשימוש בטקסוטר במקרה כמו של אימא. כלומר, היא השלימה 5 קורסים כדלקמן: 1 "וחצי" טקסול, ו-4 קרבופלטין. 3. הקורס האחרון של הקרבו נדחה בגלל ספירה לבנה נמוכה (3,000) ונאמר לנו שייתכן ויוותרו על הקורס האחרון וזהו... אנחנו חוששים שמא אימא לא מקבלת טיפול אופטימלי ומפחדים מאוד מהישנות המחלה, במיוחד לאור הסוג ההיסטולוגי, העובדה שהטיפול הכימי הותחל באיחור ושאימא לא קיבלה כמעט טקסול. מה דעתך? תודה על תשובתך!
רק על הקורס האחרון של הקרבו, כמובן...
ראשית רצוי לדעת שמאחר והמחלה ברחם היתה ללא חדירה משמעותית אז סיכויי ההחלמה הם טובים, בשל הסוג ההיסטולוגי אומנם מקובל להמליץ על הטיפול שקיבלה אימך אך אין הוכחה חד משמעית שאומנם עוזר ונחוץ ולכן העיכוב לא נראה לי משמעותי ולאור תופעות הלוואינראה לי בהחלט הגיוני ההמלצה להסתפק בקרבופלין ואולי אף לותר על הטיפול האחרון וכל זאת מבלי חשש יתר שאימך לא מקבלת את הטיפול המספק
אובחן אצל אימי, בת 62. עברה ניתוח כולל אומנטקטומי והסרת 24 קשריות למפה. ה-STAGING נקבע 1A (לפי קלציפיקציה חדשה) כי החדירה היתה 0.8 מתוך 2 ס"מ עובי הדופן של הרחם, וכל השאר נקי. נקבע טיפול אדג'ובנטי בקרבו+טקסול ובהמשך ברכיתרפיה. בקורס השני הייתה תגובה אלרגית מיידית לטקסול (פריחה וגרד) ולכן הוא הופסק וקיבלה רק קרבופלטין. ידוע לי שיש תחליף לטקסול - טקסוטר. שאלותיי: 1. האם מומלץ בקורסים הבאים לתת טקסוטר במקום הטקסול? 2. מה חשיבותו של הטקסול/טקסוטר מבחינת היעילות של הטיפול המשלים במניעת הישנות במחלה זאת? כלומר, עד כמה הוא קריטי והאם ניתן להמשיך רק עם הקרבופלטין בלבד? 3. במידה וימשיכו את הטיפול עם קרבו בלבד, האם יש אינדיקציה לEBRT בנוסף לברכיתרפיה? תודה על תשובותיך, ילדה של אימא.
מכיון שמדובר בגידול די נדיר הנתונים הקיימים בספרות לא רבים לכן התשובות על שאלותייך הנכונות וממוקדות אינן חד משמעיות בכל אופן: בהחלט נשמע הגיוני להמשיך בקרבופלטין בלבד כי מבין שתי התרופות היא החשובה יותר ואין כל הוכחה שיש משמעות רבה לתוספת של טקסול ואילו לטקסוטר יש הרבה תופעות לוואי. מאחר והחדירה לדופן הרחם היתה פחות מ 50% (שלב IA) לא נראה לי שיש צורך בתוספת קרינה חיצונית בהצלחה
ד"ר כהן-אילון שלום, אני נמצאת כרגע בחו"ל תקופה של כמה חודשים וזקוקה ליעוץ דחוף. רקע: אני בת 39, לפני קצת יותר מ-7 שנים חליתי בסרטן שד מוקדם ללא בלוטות נגועות. הסרטן היה רגיש מאד לרצפטורים של אסטרוגן ופרוגרסטרון וכן ל HER2. עברתי כריתה חלקית (גוש בגודל 1.7 ס"מ), כולל 14 בלוטות לימפה + הקרנות, טיפול אדג'ובנטי של CAF וכן שנתיים הרצפטין במסגרת מחקר HERA. בנוסף, קיבלתי טמוקסיפן + זולדקס למשך כשנה וחצי, ולאחר מכן ארימידקס + זולדקס\לוקרין למשך 5.5 שנים נוספות. סה"כ כ-7 שנים של טיפול אנטי-הורמונלי. מאז זריקת הלוקרין האחרונה שקיבלתי חלפו כבר קצת יותר מ-7 חודשים, ואין לי אפשרות להשיגה כאן בחו"ל. לעומת זאת ארימידקס עדיין נשאר לי ולכן המשכתי לקחת עד לפני כמה ימים (זאת לאחר יעוץ עם האונקולוגית, אשר אמרה שניתן להמשיך את הארימידקס, למרות הפסקת הלוקרין, מכיון שלוקח זמן לשחלות להתאושש אחרי לוקרין, ביחוד אחרי דיכוי ממושך וגיל סביב 40). לפני כשבועיים (כאמור, קצת יותר מ-7 חודשים מאז קיבלתי את זריקת הלוקרין האחרונה (וקצת יותר מ-7 שנים מאז הפעם האחרונה) - פתאום קיבלתי מחזור, או כך לפחות חשבתי. הדימום נמשך כ-5 ימים, אך היה חלש מאד, גם מבחינת הכמות (הופיע בעיקר על הניר בעת ניגוב והכתמה מועטה מאד של המגן התחתון) וגם מבחינת הצבע (אדום בהיר). בנוסף, לא הרגשתי את הכאבים האופייניים למחזור (לפחות לא כמו אלה שהיו לי בעבר, לפני התחלת הטיפול האנטי-הורמונלי). כמו כן, אציין כי בחודש שלפני הופעת הדימום היו לי הפרשות מרובות של נוזל שקוף ורגישות יתר בשדיים (בעיקר בפטמות), מה שלא היה לי במשך כל 7 שנות הדיכוי השחלתי. קבעתי תור לבדיקה גניקולוגית, אבל התור רק בעוד שבועיים וחצי ואני די לחוצה. ולאחר ההקדמה הארוכה, אני מגיעה, ברשותך, סוף סוף לשאלותיי: 1) האם ע"פ הרקע והתיאור אכן מדובר לדעתך במחזור ? 2) אם לא - ממה עוד יכול לנבוע דימום פתאומי שכזה ? 3) האם ישנן בדיקות ספציפיות (כולל בדיקות דם) שהיית ממליץ לודא שאכן ילקחו בבדיקה הגניקולוגית שלי כאן בחו"ל ? המון תודה מראש !
יתכן ומדובר בוסת, פחות סביר, יש לבדוק תפרודי השחלה הדימום קרוב לוודאי מקורו ברירית הרחם ושינוי מקומי בה כדאי לבצע בדיקת FSH,LH,ESTRADIOL בהצלחה, ד"ר כהן