לקות שפה

שלום, 1. האם ילדים אלו כן מדברים בסיטואציות אחרות? למשל שהם בבית עם ההורים או שיש ילדים שפשוט לא מסוגלים לדבר בכלל? 2.האם הם ילדים שלווים? כי ההגיון אומר שאם לא מדברים הם אמורים עדיין לכעוס על ילד אחר, או להיות מתוסכלים בסיטואציות מסוימות? 3. הם לא יוצרים קשר בכלל עם אחרים?ולא מנסים? אני בקייטנה של גן עם ילדים בעלי לקות שפתית כלומר יש להם הפרעות בלומר מילים מסוימות בצורה נכונה. יש ילדה אחת שלא מדברת בכלל. היום שאלתי, אמרו לי שזו אילמות סלקטיבית. יש לציין. שהיא מנופפת לי לשלום כשאני באה או רצה אליי. או אם אני אומרת לה משהו והיא שמחה אז היא מקפצת ומנופפת עם הידיים.זו התגובה שלה וזהו. כשאני שמה מוסיקה היא באה מרצונה לרקוד איתי. זה קצת מוזר לי. כי אני לא עובדת מהגן. איך אין לה אינטראקציות עם ילדים בכלל. גם לא יוזמת.איך היא לא דוחפת ילדים אחרים..תמיד לבד עם עצמה ( אולי ה מהחרדה אז אין רצון?) היא תמיד שמחה שקטה לא ראיתי אותה בוכה או כועסת.לא מתוסכלת. מבחינת התפתחותית היא קטנטונת ושברירית. גם מור לי שאם היא חרדתית, אז למה איתי יש רצון לקשר? הם כעת מסיימים את הגן ועולים לכיתה א'. אמרו לי שהיא תהיה בחינוך מיוחד. האם זו המסגרת שמתאימה לה? חבל שלא היה לי זמן איתה יותר. לא מבינה איך לא הצליחו להוציא אותה מזה. היא צריכה המון חיזוקים.

שלום רב,בתי בת חמש כמעט,מיתקשה מאוד לאמר רצף משפטים עם קשר הגיוני,קורה הרבה שהיא "נתקעת" חוזרת על אותו המשפט שאמרה כמה פעמים (לא מגמגמת,פשוט חוזרת על המשפט,לדוגמא :"היא לא באה לגן היום.לא היא לא באה.היא לא באה לגן.היא לא באה"),יחד עם זאת נראה שהיא אינטליגנטית ומבינה סיטואציות,אין לה מאפיינים אוטיסטיים בכלל למעט הלקות הזו בשפה שהפכה ליותר ויותר דומיננטית אחרי גיל שלוש.כולם אומרים כולל אני האמא שעד השלב הזה דיברה והתנהגה בהתאם לגיל.אני לא יודעת כיצד לנהוג האם מדובר בהידרדרות נוירולוגית?האם ייתכן ש"חלתה" באוטיזם אחרי גיל שלוש? האם לקות כזו מעידה על פיגור שכלי ולא אוטיזם, האם לפנות לפסיכולוגית או לנוירולוג?

שלום, אני עובדת כעת בגן עם ילדים שיש להם לקות שפתית. רוב הילדים מדברים ויש אולי כמה מילים שלא נאמרות ברור. יש כמה ילדים שמאוד קשה להבין מה הם אומרים. ויש ילדה אחת שלא מדברת בכלל, גם לא מנסה וגם לא מגמגמת.פשוט שקטה כמו דג. בהתחלה כשהייתי פונה אליה בשאלה ליצור קשר חברי, נניח מה ציירת? היא כאילו היתה קופאת מפסיקה לצייר ממש נעצרת. וזה נותן תחושה כאילו היא נרתעת או פוחדת ממני..הבנתי שהיא ככה. ומהר מאוד זה השתנה כשאני באה לגן היא מנופפת לי לשלום ומחייכת אבל לא מדברת. היא גם באה אליי ואני מנסה לשחק איתה. היא גם מאוד לבד לא משחקת עם כל הילדים. לכן אני מנסה להתקרב אליה. אין ניסיון לקשר עם ילד או ילדה מצדה. אני גם לא רואה שהיא כועסת על ילד אחר או מתוסכלת מזה שהיא לא מדברת.לא מוציאה שום הברה. איזו הגדרה יש לתופעה הזו? אני מניחה שזה לא אוטיזם....

בת 10 בכיתה ד חלשה בלימודים בפער משמעותי מבני גילה גם ברמה רגשית וחברתית נולדה פגית התפתחות תקינה אך איטית. באבחון נאמר לנו שיש לה לקות שפתית ברמה קלה עם זאת קיבלה ניקוד גבוה כמחוננת. נשקלה אופציה לכיתה מקדמת אך הילדה מתנגדת בהגדרתה זה כיתה לילדים עם הפרעות קשות בעיות שכליות וכו חששנו שזה יפגע בדימוי העצמי שלה לכן שקלנו להשאיר אותה שנה כדי להדביק את הפער ולהתחזק. כשהעלנו את האופציה מול הילדה לא הביעה התנגדות מה דעתך בעניין?