לפני חודש וקצת, חשתי קושי בהשלמת משפט שלם ללא לקיחת אוויר, מעין התעייפות בעת דיבור. כיומיים לאחר מכן איבדתי כמעט כליל את הקול. רופא המשפחה בדק אותיוהופניתי למשטח גרון. המשטח יצא חיובי לסטרפטוקוקוס A, וניתן לי טיפול אנטיביוטי למשך עשרה ימים. במקביל הופניתי לרופא אף אוזן דרון שבדק עם מראה ורשם כי הוא רואה חולשה במיתר הימני והוא הפנה אותי למרפאה בדיבור. ניגשתי לייעוץ נוסף עם מומחה אא"ג, אשר בדק אותי עם סיב אופטי והסביר כי המיתרים חלקים, והמיתרים המדומים נסגרים מעל המיתרים הרגילים, וכי אינו רואה סיבה. הוא הפנה אותי למשטח גרון חוזר וכן לאולטרסאונד צוואר ובלוטת המגן לבדיקת הגדלתה ובעקבותיה לחץ על העצב החוזר. יש לציין כי יש לי סכרת גבולית, המטופלת בדיאטה וכדור מטפורמין אחד ביום. לאחרונה, לא ממש עקבתי אחר הדיאטה, שמנתי, וערכי הסוכר עלו בהתאם. שאלתי היא, האם ייתכן שהסכרת משפיעה על מיתרי הקול? מכיוון שאני באה מרקע ביולוגי, אני מלאה בשאלות איך יכול לקרות כזה דבר, קלינאית התקשורת ביקשה ממני להשתדל לא לדבר, כי שהמיתרים המדומים ישובו למקומם ורק אז אתחיל ריפוי בדיבור. אני לא שקטה ולא רגועה, אשמח לקצת אינפורמציה שתעשה לי סדר בבלגאן, ומה אתה ממליץ.
קרוב לודאי שלא הסכרת ולא הסטרפטוקוק קשורים לצרידות. אם אכן היתה חולשה של מיתר הקול, זה יכול להיות הסיבה לכך שהמיתרים המדומים נסגרו לפני האמיתיים, כניסיון לפיצוי על החולשה. בד"כ מדובר בבעיה זמנית שחולפת. אם עדיין לא חלפה ההפרעה, ממליץ לך לעבור סטרובוסקופיה אנדוסקופית, שאינה בדיקה רגילה בסיב אופטי, במרפאת מיתרי קול
תודה רבה, בשבוע שעבר החל הקול חוזר, עדיין קשה לי להשלים משפט, מתנשמת יותר, אבל יש שיפור, האם התופעה הזו של קושי בהשלמת משפטים אופייני לתהליך הריפוי?