פארוקסטין

שמי טלי בת 27 סובלת מpanic disorder מעל 6 שנים בחמש השנים הראשונות טופלתי ב 40 מ"ג פריזמה והרגשתי נהדר. הייתי יציבה מאוד וחייתי חיים מלאים ושלווים ביום בהיר אחד הכדור הפסיק להשפיע, חזרו החרדות, ההימנעויות, המחשבות הטורדניות בראש, והדריאליזציה מאז כבר שנה ו-3 חודשים שאני מחליפה תרופות, מינונים, ושילובי תרופות וכלום לא עוזר. גם טיפול cbt שהצריך ממני המון זמן אנרגיה וכסף לא עזר. עקב המצב הקשה והמתסכל נכנסתי גם לדיכאון הייאוש עמוק ואיני יודעת כבר מה לעשות תרופות שניסיתי עד למינון המקסימלי ולא עזרו: פריזמה, ציפרלקס, פאקסט, אנפרניל, וויפאקס, מודאל, נמנעת מבנזואפידים כי מפחדת. עזרה?

שלום, אני מתגוררת בחו"ל מזה כשנה וחצי לפני כארבעה חודשים התחלתי לסבול מתופעות קשות שכנראה קשורות לקדם-מנופאוזה... ערב אחד פתאום התחיל לי כאב חד ביד שמאל ועלה לי הדופק + לחץ הדם והיו לי סחרחורות ותחושת חולשה וכעבור כמה דקות כל זה נגמר ואחרי עוד כמה דקות התחיל עוד גל וחוזר חלילה, כך היה כל אותו הערב. הלכתי לבית החולים. עשו לי בדיקות א.ק.ג + בדיקות דם שהראו שהכול בסדר. מאותו יום ההרגשה הזאת וההתקפים האלו ממשיכים לחזור על עצמם בתדירויות ובעוצמות שונות (פחות חזקות מאלו שהיו בהתחלה). נבדקתי הן על ידי קרדיולוג והן על ידי אנדו-קרינולוגית, שלטענתה מה שיש לי קשור לקדם-מנופוזה. עשיתי כמה וכמה בדיקות דם כלליות לאורך התקופה + בדיקת הורמונים + בדיקת של בלוטת התריס + אקו-לב ועוד כמה בדיקות א.ק.ג והכול היה תקין, אבל האנדו קרינולוגית מתעקשת שזה קשור לקדם-מנופוזה וטוענת שלחץ נפשי שבו אני מצויה גורם לזה שהתופעות תהיינה הרבה יותר קשות ועצמתיות. היא נתנה לי לקחת "סרוקסט" ו "קסאנאקס" ובאמת כעבור כמה זמן (מתחילת לקיחת התרופות) היה שיפור כלשהו, אבל עדיין יש אפיזודות רבות בחודש שבהן אני ממש לא מרגישה טוב (חולשה + דופק ולחץ דם עולה ויורד) אני רוצה להגיע לארץ ולבצע בדיקות נוספות, אבל אני פשוט לא יודעת מהיכן להתחיל... אודה לכם אם תוכלו להמליץ לי לאן לפנות מכיוון שאני מגיעה לביקור בקרוב והייתי רוצה להזמין תורים ולא לבזבז זמן יקר על בדיקות ובירורים שכבר עשיתי כאן. תודה רבה, אורית

שלום, בן 28, בעברי סיפרתי את היושב עליי כאן, והתשובה הייתה שאני סובל ממחשבות טורדניות כפייתיות.כל פעם בנושא אחר. יש לציין שרק עכשיו אני מבין שזו הפרעה נפשית ומצריכה טיפול פסיכולוגי / כדורים. יש לציין שכל מחשבה אני משתף את המשפחה שלי ואת הבת הזוג שלי, כרגע המחשבה שיושבת עליי האם אני יכול לפגוע בבת זוג שלי, אני נורא מפחד מלהתקרב אליה, לישון לידה, לחבק אותה וכו'. אני מעדיף לנתק את הקשר איתה וזה מה שעשיתי. וכרגע אני מתעסק ב- אם אני חולה נפש וכו', מקווה שהבנתי אותי. בעבר היו לי עוד מחשבות טורדניות כגון, פחד מלנהוג כי אולי אקבל התקף לב וכו' ופשוט הפסקתי לנהוג. יש לציין שכל מחשבה אני הופך למציאות ומרגיש שזה ממש אמיתי ויכול לקרות ומדמיין את זה קורה ו"רוצה" שזה יקרה. עכשיו אני לדוגמא אני נורא מפחד כיוון שהבנתי שיש לי הפרעה נפשית ואולי באמת אני יכול לבצע את זה, מה דעתך בנושא?

בעקבות פרוץ חרדות והתקפי חרדה, פניתי לפסיכיאטר שהמליץ על ציפרלקס 10 מ"ג ואמר שסביר מאוד שלאור מצבי אזדקק ל-2 כדורים. אכן עקב חוסר תגובה המינון הועלה ל-20 מ"ג וגם כאן חוסר תגובה. הוספנו כדור מירו 15 -30 מ"ג ללא שינוי חיובי. ניסינו פאקסט, רסיטל וויאפקס עד למינונים המירביים ללא רגיעה. לבסוף הפסיכיאטר העריך שאני זקוק לכדור בשם קלונקס במינון 2 מ"ג בלילה. הכדור הציל את חיי והפסיק את התקפי החרדה למשך כמה שנים טובות. לצערי אפקטיביות הכדור ירדה וכעת יש שוב התקפי חרדה תחת הקלונקס. נתנו לי לוסטרל 100 מ"ג והייתה הטבה חלקית לאחר 8 שבועות. העלו לי לוסטרל ל-150 מ"ג ואני לוקח כמעט שבועות ובאופן מפתיע לא רק שאין שיפור אלא יש החמרה של המצב. כלומר תחת מינון 100 מ"ג הרגשתי פחות התקפי חרדה מאשר עם מינון 150 מ"ג. האם במצב כזה ראוי לשקול ירידת מינון לוסטרל חזרה ל-100 מ"ג? ירידה במינון תביא בהכרח להחמרה בחרדה?