למעלה מ-30% מהחולים ביתר לחץ דם סובלים מאין-אונות. על...
סידן הוא מינרל חיוני לתפקוד התקין של כלל מערכות הגוף. חסר...
שלום 1. האם יש קשר בין תוספי מזון ליצירת אבנים בכליות ודרכי שתן? למשל תוספי מגנזיום, ויטמין C ועוד? 2. אם רמות ויטמין D בדם הם בטווח הנורמה אז בוודאות אין קשר בין האבנים לנטילת התוסף? 3. קראתי שעל אף שיש החושבים שיש קשר בין המים והאבנית לבין אבנים בכליות, אין קשר בין הדברים. על מה זה מבוסס? למה בעצם מים עם אבנית אינם מזיקים ו/או תורמים ליצירת אבנים? 4. האם יש תרופות (ליתר לח"ד, סוכרת) שעלולות לגרום לאבנים בכליות? תודה
1. תוספי ויטמין סי עודפים הופכים לאוקסאלאט ולכן מעלים את הסיכון לאבני קלציום אוקסאלאט. מגנזיום דווקא לא. תוספי קלציום ראי 3. 2. סביר להניח שאין קשר. 3. הקשר בין צריכת קלציום דרך מזון, מים לאבנים הוא מורכב. מרבית אבני הכליה מכילות קלציום ולמרות זאת אין המלצה על דיאטה דלת קלציום. לא כל הקלציום הנמצא במזון או בשתיה נספג. יש חשיבות לקלציום בתזונה למנוע אוסטאופורוזיס. לכן דווקא כשרוצים להפחית הפרשת קלציום בשתן מבקשים לשמור על דיאטה דלת מלח (כי נתרן מופרש עם קלציום בשתן) ולא ההפך. בנוגע לתוספי קלציום -יש המלצה לצרוך את כמות הקלציום היומית בדיאטה=תזונה ולא על ידי תוספים=כדורים. 4. אין תרופה שממש אשמה באבני כליה. פוסיד מעלה הפרשת קלציום בשתן, טיאזיד מעלה ספיגה של קלציום בשתן.
אימי סובלת מאי ספיקת כליות ומלחץ דם . לאחרונה הוחזר לה הולסרטן עקב עלייה בלחצי דם , ומאז הייתה קפיצה משמעותית בקראטנין מ1.61-ל-1.92] ובאוראה .[מ-78 ל- 118] תוך שבועיים . האם ייתכן שהקפיצה נובעת מהולסרטן ? האם קיימות תרופות ללחץ דם שאינן פוגעות בכליות ? לחצי דם כרגע : 140-160 סיסטולי , 60-80 דיאסטולי עם כל התרופות שרשומות מטה . תרופות שנוטלת 1.	ולסרטן 80 מ ג [ הוחזר מתאריך 15.3.21] 2.	אמלודיפין 10 מ ג 3.	פוסיד 40 מ ג [תחילת טיפול החל מ26.2.21] 4.	קייקסלאט 3 פעמים בשבוע כפית 5.	אלוריל 100 mg 6.	אספירין 100 מ ג 7.	ויטמין די 1000 UNIS - 2 טיפות ביום 8.	ויטמין 12B , 1000 מק ג 9.	סידן – דנסיטי 10.	ליפיטור 20 mg תודה רבה
ואלסרטאן שייכת לקבוצת תרופות (ARBS) המשמרות את התיפקוד הכלייתי לאורך זמן, אפקט שנובע משינוי לחצים מטיב בתוך הגלומרולי (היחידה המסננת של הכליה ) . בהחלט יכול להיות שמתן ואלסארטאן הוא שגרם לעליית הקראטינין. עליה של עד כ 30% בערכי הקראטינין מותרת, קשורה באפקט מטיב של התרופה על הכליה ואינה נחשבת לסיבה להפסקת הטיפול .
לפי מה שקראתי בFDA https://www.accessdata.fda.gov/drugsatfda_docs/label/2010/016273s061lbl.pdf עלולה להיות קונטראינדיקציה של פוסיד עם ולסרטן . האם הבנתי נכון ? זה עלול לדרדר את מצב הכליות , האוראה שלה עלתה תוך שבועיים ל118 מ78 , עלייה דרסטית . בנוסף לקראטנין . Lasix combined with angiotensin converting enzyme inhibitors or angiotensin II receptor blockers may lead to severe hypotension and deterioration in renal function, including renal failure. An interruption or reduction in the dosage of Lasix, angiotensin converting enzyme inhibitors, or angiotensin receptor blockers may be necessary
משתנים הם חלק מטיפול הלחץ דם (שנהוג לשלב עם ואלסארטאן ) אך בהנחה שה eGFR גדול מ 30 נהוג לתת טיאזידים ולא פוסיד. האם פוסיד ניתן בשל בצקות/החמרת אי ספיקת לב? אם אין יותר סימני עודפי נוזלים יש בהחלט מקום לשקול ביחד עם הרופא המטפל את הצורך בהמשך הטיפול בפוסיד ספציפית.
הקראטנין עמד על 1.6 וקפץ ל1.9.אוראה עמדה על 78 וקפצה ל118.תוך שבועיים. קיימת אי ספיקת לב קלה ,היו בצקות ולכן ניתן פוסיד ,כרגע אין כמעט בצקות כלל. הודעתי לנפרולוגית שלה ממתינה לתשובה,תודה רבה לך
רציתי לקבל אינפורמציה לגבי התרופות ששיכים למשפחת במשתנים האם התרופה הנל מסרטנת יש מחקרים שאומרים שזה יכול לפתח סרטן העור וצריך להזהר מחשיפה לשמש מה דעתך
יש מחקרים שמצאו קשר בין שימוש בתרופות ממשפחת התיאזידים לבין סרטן עור שאינו מלנומה. עם זאת, ב- 2018 פורסמה אנליזה שבחנה תוצאות של 19 מחקרים שבחנו השפעת שימוש בתרופות ליתר לחץ דם על סרטן עור, תיאזידים ביניהם. בסקירה זו לא נמצאה עליה בסיכון לסרטן עור תחת שימוש בתיאזידים. כמו בכל מקרה, תמיד כדאי להזהר מחשיפה לשמש, עם שימוש בתרופה או בלעדיה.
האם אפשר פשוט לעבור מאחד לשני או שחובה לרדת בהדרגה במינון? ומהי המנה המקבילה של לבטלול ל6.25 מ"ג קרווידלול? וגם, האם התרופות הנ"ל הן עדיפות על תרופות משאר הקבוצות כמו מעכבי ACE וARB, חוסמי סידן, תיאזידים וכו' בטיפול בטכיקרדיה ויתר לחץ-דם שנגרמים מחרדה\לחץ נפשי? הרבה תודה!
אפשר לעבור מבלי לרדת בהדרגה במינון 6.25 מ"ג קרבדילול מקביל פחות או יותר ל 1.25 מ"ג קרדילוק שההשפעה שלו אבל יותר ארוכה. חוסמי ביתא כמו קרבדילול או קרדילוק עדיפות לטיפול בטקיקרדיה על ACEI או ARB או משתן שאין להם השפעה על הדופק
לבטלול זה טרנדט, לא קרדילוק (ביסופרולול), והוא בא במינונים 100-1200 מ״ג. במידה ומשלבים קרבדילול/לבטלול עם חוסם סידן אני מבין שעדיף מהדור השני או שלישי (כמו אמלודיפין, לרקנידיפין) מבחינה בטיחותית. מה עם דילטיאזם במינון מינימלי פלוס קרבדילול 6.25 פעמיים ביום? עשיתי אקג, הולטר לב, ואין עדות למשהו לא תקין. הוא הרבה יותר בטוח מוראפמיל בשילוב עם חוסמי בטא, לא? והאם העובדה שקרבדילול ולבטלול הם היחידים שחוסמים אלפא ובטא הופכת את השילוב עם דילטיאזם ליותר בטוח ביחס לשאר חוסמי בטא או דווקא להפך?
הרבה יותר בטוח למה ? למי ? או להפך ? או לא
לבחור בן 27 בריא סך הכול, שלפי בדיקות ללא בעיה קרדיאלית כלשהי. פשוט נוטל ריטלין על בסיס יומי ומתמודד עם תופעות לוואי כטכיקרדיה ולחץ דם קצת גבוה במצבים של מתח נפשי. אין טעם להציע לי להפסיק איתו כי אני לא מאמין שאני מסוגל. מה שאני רוצה זה למנוע סיבוכים קרדיאליים בעתיד. מסוכן לקחת דילטיאזם 90-120 מ"ג בשחרור מושהה (אדיזם) עם קרבדילול 6.25 פעמיים ביום? בעיקרון זה מה שאני לוקח כרגע ובינתיים מרגיש לי שזה עוזר.