תסמונת אספרגר

חמדה, אני אותו אחד ששאלתי אותך פה לאור העובדה שיש לי תסמונת אספרגר האם האם אני צריך סרוגייט, אז כשאמרתי לך פה שהסקסולוגית שהייתה לי אמרה לי שאני לא צריך ללכת לסרוגייט, אז מדובר בסקסולוגית שלפי האינטרנט עדיין פעילה בשם ג'ודי כהן, הקליניקה שלה היא בתוך הבית שלה בקריית חיים ( ישוב בקריות שליד חיפה ) והיא מרצה על מיניות גם בסגנון הומוריסטי גם בעוד איזורי הארץ והיא למדה סקסולוגיה באמריקה - קוראים לה כוהנת הסקס וזונה אקדמאית כי היא מסוגלת לדבר בחופשיות יחסית מרבית על מיניות אבל מישהי אמרה לי פעם שהיא לא סקסולוגית מוסמכת היא אמרה בזמנו לאבא שלי שאם אני אעבור לדיור עם בעלי מוגבלויות כמו שלי אז כנראה שאצליח להשיג זוגיות שכוללת בה מין ( וגם אמא שלי חושבת ככה, למרות שאני חושב שאי אפשר להבטיח סקס בחינם לאף אחד ) , והיא גם אמרה לאמא שלי כשהיינו אצלה שלרדת לזונה זה בריא, מה דעתך על כל זה ? את מכירה אותה ?

אז את מכירה אותה או לא ? לדעתך היא סקסולוגית מקצועית ? ואגב, את מוזמנת לדלות עליה בעצמך מידע מהאינטרנט...

ותאמיני לי שאני לא ממציא דברים או מדמיין דברים שהיא לא אמרה , יש לי זיכרון מצויין מי כמוך יודעת שבעלי תסמונת אספרגר יש להם כישורים אינטלקטואליים רחבים

אני בן 34 ויש לי תסמונת אספרגר ( על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה ).בגלל הכשלון בחיזור אחר בנות זוג פוטנציאליות שנובע כתוצאה מהתסמונת אני הולך בסבבה שלי לנערות ליווי. הייתה לי סקסולוגית שייעצה לי ללכת לנערת ליווי פעם בשבועיים אבל זה היה בתקופה שזה היה חוקי בארץ. נראה שבשביל שאפחית את הביקורים אצל היצאניות הפסיכיאטר שלי שינה לי את המינון של התרופות שהוא נתן לי וזה היה גם כשהזנות הייתה חוקית, ועדיין אני הולך מדי פעם ליצאניות. מה דעתך על זה ? עד עכשיו עשיתי רק סקס בתשלום, כאשר פעם אחת סיכנתי את חיי בחדירה אצל יצאנית בלי קונדום ואצל יצאנית אחרת בנתינת מין אוראלי בלי קונדום ואצל יצאנית שלישית בטעות בקבלת ליקוק אשכים. למזלי כל תוצאות הבדיקות למחלות מין שערכתי לאחר מכן יצאו תקינות אבל זה לא הכניס אותי להלם ועדיין אני שמח עם הפרוצות. אחרי החדירה בלי קונדום אמא שלי בכתה את הנשמה והלכתי איתה לבית חולים רמב"ם ואחרי כחודשיים היינו אצל פסיכולוג שעובד עם חולי נפש והוא אמר לה שהיא לא הייתה צריכה לבכות כי לדעתו זה לא נורא לשכב פעם אחת עם יצאנית בלי קונדום. לא גורם לי לוותר על עובדות המין העובדה שחלקן קוראות לי מטומטם או גזען בפלאפון ושרק לפני 3 ימים אחת כזו גירשה אותי מהבית שלה כי כנראה הפחדתי אותה בלי להרגיש, אבל בס"ך הכל רציתי לדעת מתי יהיה לה יום הולדת 34. יש נערות ליווי שבכלל לא נחמדות שכנראה לא אוהבות לקשקש עם הלקוחות. גם לא גורם לי להיגעל מהן העובדה שנערת הליווי הלפני אחרונה שלי ניסתה להרוס אותי בכך שהיא התעכבה עם החדירה למרות שהיא ידעה שהזיקפה שלי עלולה לרדת מהר ולמרות שלפעמים יש יצאניות שמנות ומבוגרות שאני נאלץ להיות איתן כי אני חשבתי שהן סוג המשיכה שלי אבל אז התברר במקום ההפך אבל פשוט אני לא רוצה לחזור הביתה בלי משגלים ולא משנה לי אם זו יצאנית בבית פרטי או במכון ליווי או כזו שבאה הביתה. לא מפריע לי שאני מכניס מביטוח לאומי יחד עם העבודה רק 5000 ש"ח ( אבל המשפחה שלי עשירה ובחל"ת הרווחתי יותר ולפעמים אני מקבל תלושים בעבודה ואני יקבל ירושה של 1.5 מיליון שקל מאמא בת ה- 96 של אבא שלי המנוח לאחר מותה ) ואני מוכן להוציא כל סכום על הזנות ואני חושב שאפילו מגיע לי ללכת למין כל יום כדי להשלים פערים על כל השנים שלא עשיתי כלום - בגלל שלא הלכתי לאף יצאנית מאז הביקור אצל הסקסולוגית ההיא ועד הוצאת החוק על איסור זנות בארץ חסכתי 75 אלף שקל, ואת הסכום הזה למעשה אני תובע מאמא שלי באמצעות הליכה יותר תכופה ליצאניות עכשיו. כמו כן אנשים מהאינטרנט " דוחפים " אותי להשלים את הפערים עם לפחות 3 פעמים ביום סקס ואני יודע שבגילי עושים סקס לפחות פעמיים בשבוע אז אני חושב שגם לי מגיע ( אספרגרים רואים את העולם בתבניות ) ושבשביל זה אפילו אני ראוי לטוס לחו"ל ( כי שם הזנות חוקית ).

ומטפל מיני אחר שעוסק בעיקר בבעלי מוגבלויות לא אהב את זה שהלכתי לנערות ליווי

כן, הבנת נכון, יש לי פסיכיאטר שמלווה אותי פעם ב- 3 חודשים - אני בא אליו לפגישה בקליניקה שלו. והמטפל המיני הזה שדיברתי עליו הוא מטפל מיני במכון זוגיות ומין באיזור הקריות המיועד בעיקר אם לא רק לאנשים עם מוגבלויות אבל לא החלפתי איתו מילה כשנתיים. מה דעתך על זה עכשיו ? ואת בטוחה שאני בוגר נפשית ? לדעתי זה לא מספיק להיות בוגר ומפותח פיזית כדי לדעת את לקחת את הבחירות הנכונות בחיים. את מסכימה איתי ? וגם לא בטוח שאני עצמאי בכלל ! אני גר אצל אמא שלי ואני לא יודע לנקות את הרצפה ודברים טכניים ולעבוד עם הידיים. מה תגידי על זה עכשיו ? עדיין אני כשיר להחליט האם ללכת אפילו לעיתים נדירות לנערת ליווי ? ובטח האם זה טוב ללכת כל כך הרבה לנערת ליווי ?

כרגע אין לי אפוטרופוס ואני גם לא מעוניין באחד כזה, אבל אמא שלי מנסה לשים לי אחד כזה על הראש. ולמען האמת ? בגדול, עניין היצאניות לא ממש מפריע לי. אני פשוט עושה את זה בלית ברירה כי בחורות בלי כסף לא רוצות אותי. מה דעתך עכשיו ?

מדובר בילד בן 12 , מאובחן באספרג בתי פקוד גבוה , לומד בבית ספר רגיל , ללא טיפול או שילוב. הילד איננו יודע כי הוא מאובחן וגם לא אחיו וחבריו לבית ספר. השאלה שלי - כיצד ואיך נכון לספר לילד על כך שהוא מאובחן עם אספרגר, איך לספר למשפחה ולחברים בבית ספר ? איזה טיפול נכון לתת לו בכדי לפתח מיומנויות חברתיתיות תודה רבה

יש לי שאלת אבחנה (מצטערת על האורך אך אני מרגישה שאני צריכה לפרט אודות הרקע): גיסי ואחותי מכירים כ-4 שנים, נשואים שנה וחצי ואחותי בהריון בחודש שישי. בשנתיים האחרונות הם נקלעו להרבה ריבים, שכולם סבבו סביב שני עניינים מרכזיים: גיסי חושש מכך שירמו אותו או יעשו לו עוול, ובנוסף הוא מתעצבן על אחותי על כל מיני דברים שנראים לו חסרי אחריות. לאחותי מאז ומעולם היו המון חברים, בנאדם אהוב וטוב לב שנותן ביד רחבה. לפעמים מרוב טוב לב היא עושה דברים שמאוד מטרידים אותו. אחד הריבים היו עקב כך שהיא שילמה עבור ידיד שלה על יציאה ליומולדת שלה (גיסי הוטרד מכך שהיא "פרייארית" ושזה יצא מהכיס של שניהם, והוא לא אוהב את הידיד הזה מאז). רוב הדוגמאות הן בנושא הזה. לאט לאט הוא התחיל פחות ופחות לסמוך על אחותי. כל ביקור שלי אצלם היה כבר בלתי נסבל, הם היו רבים כל הזמן לידי, האווירה מתוחה.. הרוטינה הייתה: הוא מתנהג כמו ילד לא בוגר שאומר מה שבא לו, ואחותי (שיש בה צד טיפולי מאוד חזק) מנסה לפייס אותו. לי היה מאוד קשה לראות את זה. הוא כבר כמעט לא הראה שום חיבה אליה בזמן האחרון- לא באופן מילולי ולא במגע. רק התלונן בפניה כל הזמן. מעבר לכך יש לו קטע כזה שהוא חייב תמיד להיות פרובוקטור במקומות ציבוריים. כל פעם שמפריע לו משהו, כולם צריכים לדעת על זה- במיוחד כשיש אנשים. אם במסעדה חסר משהו במנה- הוא לא יניח עד שהמלצרית תדע עד כמה הוא מאוכזב. אם מדברים על נושא שאינו לרוחו- הוא תמיד ישתף אותנו. בעיניי שלי זה נראה לי קצת חוסר מיומנות חברתית או חוסר בגרות, המחשבה שלו שתמיד צריכים לדעת מה הוא חושב. הוא מתנגד להרבה דברים בחיים. מצד שני הוא גם מאוד רגיש וחכם ויש לו חברים ויש לו אישיות כובשת. אנשים מתאהבים בו בקלות, יש לו לב רחב. הוא גם מאוד יצירתי, מתפתח בתחום שהוא אוהב (קולינריה)- אך לאט לאט. החוויה שלו היא שהוא לא באמת מצליח למצוא את עצמו, והוא בינתיים מתפשר (וזה בין היתר קשור להתנגדויות שלו לעולם- הוא לעולם לא יפתח כאן עסק כי המדינה תעשוק אותו). הוא מאוד מתוסכל וחסר בטחון- ולכן מוציא את זה המון על אחותי. לאחרונה חלה החרפה משמעותית ביחסים ביניהם. זה התחיל בכך שהוא הטיח בפני אחותי שהיא לא עושה כלום עם החיים שלה. זה נשמע כאילו הוא בעצם מדבר על עצמו, או מתוך פחד- אולי עקב ההריון, שהם שניהם לא לגמרי מתקדמים בחיים (לתחושתו). אחותי, שתמיד חוותה מערכות יחסים בהן היא הצד המטפל, ותמיד נפגעה מבן הזוג שכנראה תלה בה תקוות טיפוליות והתאכזב ממנה כשגילה שהיא לא אמא שלו, החליטה הפעם שהיא לא שותקת ומפייסת אותו כמו פעם. היא לקחה אותו לשיחה, בה הסבירה לו שהיא בהריון עכשיו והיא לא מוכנה לחוות כזה סטרס ממנו (זה הגיע בעקבות כך שהיא החלה ללכת לטיפול והוא כעס עליה שהיא מוציאה כסף על הטיפול, ואז כעס עליה שהיא נפגשת עם חברה, ואיתי כדי לספר לנו מה עובר עליה...). השיחה ביניהם הייתה קשה, ובין היתר הוא הטיח בה שהיא שקרנית, ובוגדת בו (??), ושאולי עדיף שהוא ימות (?!). אחותי הבינה משיחה מאוחרת יותר שהוא לא באמת התכוון לכל הדברים הללו, ושזו רק סמנטיקה פרובוקטיבית (ולאחותי נמאס לדלות את המידע המסתתר מאחורי הדברים הנוראיים שהוא אומר). המצב ביומיים האחרונים מאוד מאוד מטריד. אחותי סוף סוף נותנת לו להבין שהוא חצה כל גבול. הם כמעט ולא מדברים ביניהם כבר 3 ימים. הוא מאוד מאוד נפגע כששמע שהיא משתפת אותי ואת אמא שלי (הוא אמר לה שהיא "הרסה עכשיו הכל"). הוא לא מסכים ללכת לטיפול זוגי, או לטיפול בעצמו. הדבר היחיד שהסכים לפתע ביומיים האחרונים זה ללכת לרופא משפחה לבחון אולי הוא צריך לקחת כדורים. פנייתי לכאן היא מתוך מקום של דאגה. אני כבר די מזמן הרגשתי שיש לו איזשהי הפרעה חברתית, אפילו חשבתי על משהו בסגנון אספרגר, או אולי זו הפרעת חרדה ודיכאון... ועכשיו מלחיץ אותי שהמצב רק יחמיר. האם לאור כל מה שכתבתי ניתן לאבחן אותו בהגדרה רפואית ספציפית? תודה רבה ושבת שלום!!