היי דר שאלתי אותך על אקולליה לילד בן שנתיים וחצי. אם אני שואלת שאלה והוא עונה לעניין תמיד ולא חוזר אחריי. אבל אם אני מסבירה משהו או אומרת משהו שהוא לא שאלה .דוגמא: אני עייפה לך לישון אז יגיד לי אמא עייפה אמא?! או שאם אני אומרת על משהו אוי מה קרה פה סתם לעצמי אז יגיד מה קרה פה? זה נחשב אקולליה או דיבור תקין של ילד בגילו?
שלום, לא ניתן לענות לשאלתך במסגרת הפורום - יתכן שמדובר בחזרה על דברייך כחלק מהתפתחות תקינה לגיל, ויתכן שמדובר באקולליה. אנא ראי את מה שעניתי היום לשאלה הקודמת (של דנה). בברכה
שלום רב, יש לי פעוט בן שנתיים וחצי בדיוק, ילד שבין הכל ומדבר יחסית בסדר לגילו אומר משפטיים ויודע להגיד כמעט הכל אבל קצת עם תקיעות ולא תמיד הכי ברור. מה שמטריד אותי זה שהוא לפעמיים חוזר אחרי מה שאני אומרת,כשאני מסבירה לו דברים זה קורה ,לדוגמא,עכשיו מאוחר לילה לא רואים טלווזיה. אז הוא יגיד לי אמא מאוחר? אין טלוויזיה. זה יכול גם להיות שאגיד לו כנס לפה ואחרי שנייה יגיד כנס לפה. אציין שהוא כן עונה בכן ולא אם אני שואלת משהו כל שאלה עונה לעיניין וכן זורם בשיחה אבל הרבה פעמיים גם חוזר האם צריך לבדוק את זה? תודה רבה דר מראש על התשובה
שירה שלום, אני לא בטוחה שהבנתי למה התכוונת בשאלתך. האם צריך לבדוק את מה? אם את חושדת שבנך מדבר עם אקולליה ושיש לו הפרעת תקשורת בספקטרום האוטיסטי, אז בוודאי שכדאי לבדוק את זה. אם לזאת התכוונת, אז פנו למכון להתפתחות הילד של קופת החולים שלכם במקום מגוריכם. בברכה
היי דוקטור, פונה אליך במצוקה אטומית, פשוט אטומית. מראש אומר שיש לי פסיכיאטר מטפל אבל הוא לא זמין ונגיש ולכן אני צריכה את עצתך, בנוסף אומר שאני אתחיל שוב לוסטרל בימים הקרובים כתוצאה מהמצב.. ככה, אני בת 34, חיה עם אוסידי כבר מגיל 13 בערך, בעבר שנים שאני הייתי חרדה ממחלות נפש בדגש על סכיזופרניה, עברתי טיפטל בסיביטי וליווי פסיכיאטרי (כבר 10 שנים אצל אותו מטפל איתו אני משוחחת בפיקים תקופתיים) כרגע, לצערי, ההפרעה גלשה לילדים שלי. ילדתי לפני שנה ועשרה חודשים אפרח מדהים כשהייתי בחודש שמיני להריון, מהר מאוד התחלתי לשים לב שהוא מתפתח מאוחר גם מוטורית וגם תקשורתית.. לפני ארבעה חודשים התחלתי לשים דגש על התקשורת שלו, מיהרתי לקחת את הקטן לנוירולוג התפתחותי והדגשתע בפניו שמדובר בילד שלא היה חשוף להרבה גירויים בגלל הקורונה והעבודה מהבית ,חשד סביר שעבר הזנחה בפעוטון שלו ואת העובדה שאני חיה עם ocd , לתדהמתי בבדיקת ההתפתחות הבן שלי קיבל ציון dq55 והרופא טען שיש סממנים שמתכתבים עם ads . חרב עלי עולמי. מהר מאוד התחלתי עם טיפןל קלינאית תקשורת, אבחונים של הילד במסגרת אסף הרופא, ריפוי בעיסוק וקלינאית נוספת. הילד קיבל אז dq62 . לאור המצב קבעתי אבחון עם פסיכולוגית התפתחותית פרטית לעוד שבועיים ונוירולוגית נוספת, רביעית במספר! אני חייבת לומר שאני כבר לא מתפקדת, החרדות הקיומיות לבריאות הבן שלי לא מניחות לי, אני חוששת ליכולת התקשורתית שלו, חוקרת כל יום את צוות הגן שלו, מתעדת כל דבר לקלינאית, היום הבן שלי לא עושה שימוש ביותר מעשר מילים אבל הוא חוזר אחרינו על מילה מלאה (לא הברה) , התחלתי לחקור את הקלינאית האם מדובר האקולליה?! היא הסבירה שלדעתה לא אבל כשאמרתי לה שהוא מחוץ לבית ואמר "קו-קו" שזאת המילה שהוא עושה שימוש לציפור אך לא היתה שם ציפור היא אמרה שאתחיל לתעד מילים מחוץ להקשר כי זה יכול להיות אקולליה מאוחרת! אני כבר לא תפקודית! מדובר בתינוק בן שנה ו10 שכל היום מג'ברש וחוקר מילים, עכשיו אני חוששת להתחיל להיות אובססיבית לבדיקת אקולליה, שאטעה את הפסיכולוגית שתאבחן אותו לטוב או לרע עם כל החקירות שאני עושה כאילו הייתי בת מקצוע ושהכי חשוב , בכל המצוקה הזאת, אני מחפשת רק תסמינים ולא נהנת מהאפרוח שלי... אשמח ממש ממש לעזרתך כדי חצאת מהמרה הזאת
היי שני, אני מבינה שאת נמצאת בחרדה סביב היכולות התקשורתיות של בנך, אבל ההתנהגות הכפייתית סביב זה לא תרגיע אותך, אלא רק תכניס אותך לחרדה גדולה יותר. גם התשובות שתקבלי לא ירגיעו אותך, אלא רק יגרמו לך לחפש עוד סימנים, ואם זה לא יהיה בתחום זה - זה יהיה בתחום אחר. OCD בכלל וחרדת בריאות בפרט הן דבר מתעתע, שיכול בקלות "לנדוד" מתחום אחד לאחר. קיים סיכוי גדול שגם הילד שלך מרגיש בחרדות שלך ושם לב שאת לא לגמרי "איתו". הדבר שמומלץ ביותר לעשות הוא להפסיק לחלוטין את העיסוק בזה (אולי פרט לתורים שכבר קבעת, אבל ממש לא מעבר לזה), להתנהג כרגיל, לשחק עם הילד שלך כרגיל בלי לחפש סימנים ולנסות לשדר איתו חיוביות ושמחה. גם אם את לא מרגישה כך בפנים, זה יהיה קל יותר להרגיש כך אם תתנהגי כך. לדעתי כדאי גם לעבור שוב טיפול CBT, מאחר שאת עדיין סובלת מהרבה מאוד טקסים, ואחרי טיפול כזה ההתנהגויות האלה כבר אמורות להיכחד (או לפחות להיות קרובות לשם מאוד). שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
היי דןקטןר, אם את מתכוונת לבדיקות החוזרות כטקסים אז כן, לחלוטין פה הסיביטי לא עזר.עברתי את הבנת המעגל אבל לא התמדתי וכיום החרדות שלי מופנות לבריאות הילדים אבל רק אם יש חשש מבוסס לבעיה אמיתית. בדרך כלל טקסי הבדיקה וכה הם שטחיים אבל מהרגע שרופא הנחית עלי חשש לבריאות בני המצוקה והדרישה לבדיקה ועוד בדיקה חזקים,אני רק רוצה שיגידו לי שהוא יהיה בריא, שיתפקד,שיאהב ויהיה נאהב, שיהיה הורה לילדים.. אני משחזרת אחורה כל דבר קטן מההריון ומלכה עצמי על שלא תקחתי מספיק ויטמנים או על ההקאות שהיו בהריון ואולי פגעו בו... בסופו של יום האוסידי שלי מתפרץ רק כשיש משהו לא בשליטתי ושיכול לפגוע ביקרים לי מכל... אשמח להבין אם לכך התכוונת בטקסיות כדי שאדע על מה לעבוד עם מטפל
בהחלט לכך התכוונתי כשדיברתי על התנהגויות כפייתיות. הן לא יועילו למצב, ורק יכניסו אותך ואת הילד יותר ללחץ. אני מבינה שאת רוצה ודאות מוחלטת לגבי הבריאות של הילדים שלך, ולדעת שהם יגדלו להיות מבוגרים בריאים ושמחים. לרוע המזל, אף אחד מאיתנו לא יכול לדעת זאת בוודאות לגבי הילדים שלו, גם אם כל הבדיקות שלהם תקינות וגם אם ההורים עושים הכל "נכון" כביכול. מצד שני, יש גם לא מעט ילדים שמקבלים "תוויות" כאלה, וגדלים להיות מבוגרים מתפקדים ומאושרים. כך שאף פעם אי אפשר לקבל באמת ודאות, לכאן או לכאן. צריך גם לקבל את העובדה שיש דברים שאין לנו שליטה עליהם, ולשחרר - לטובתם ולטובתנו.
האם כל ילד שסובל מאקולליה הוא יסבול מאוטיזם או שאין קשר בין הדברים. האם אקולליה יכולה לחלוף או שזה מצביע על בעיה קשה? ומה דרכי הטיפול
אקולליה הינה חלק של תהליך רכישת השפה, היא בעייתית כשמופיעה במקום מתן תשובה א התייחסות אחרת. באוטיזם הינו חלק קטן וכלל התסמינים של התופעה ולא נית על סמך זאת לקבוע אבחנה מבדלת. לא "מטפלים" האקולליה...יש לה תפקוד בתקשורת כשנותנה השהייה למתן תשובה או אפשרת לרכישת מבנה תחבירי או מילה חדשה. אין לנפריד מרכיב בודד מכלל מרכיבי שפה והתפתחות כללית
תודה רבה לך