על התחושה הקשה של מי שסובל מדליפת שתן, על המוגבלות וחוסר...
15 אחוז מהנשים, שהשתתפו בסקר רחב היקף, דיווחו על בריחת שתן...
האם לידה וגינאלית ראשונה מעל גיל 38 מהווה גורם סיכון לדליפת...
שלום ד"ר פיינר, אני בת 39 אחרי 3 לידות וגינליות. לפני שנתיים אובחנתי עם צניחת נרתיק/שלפוחית דרגה 1. סבלתי מדליפת שתן במאמץ בקפיצה וריצה אחרי לידה שניה ודליפות בהתעטשויות (בנוסף לקפיצות וריצות) בתדירות ממוצעת של פעם-פעמיים בשבוע אחרי הלידה השלישית. מבצעת תרגול יומיומי של פיזיותרפיית רצפת אגן במהלך השנתיים האחרונות שעוזר באופן חלקי בלבד. אני כרגע בשבוע 24 בהריון רביעי. שאלותיי: 1. האם כדאי לשקול ניתוח קיסרי במקום לידה וגינלית? 2. האם בבחירתי אם לקחת אפידורל או ללכת על לידה טבעית יש יתרון מבחינת מזעור נזקי הלידה מבחינת רצפת האגן? האם יש השפעה על תנוחת הלידה? 3. מה ניתן לעשות כדי למזער את הנזקים בלידה הנוכחית? האם הוכח שלפיזיותרפית רצפת אגן לפני ובמהלך ההיריון יש חשיבות גדולה במזעור הנזקים או שזה לא אמור לשנות את תוצאות ההיריון הלידה מבחינת מצב רצפת האגן. 4. האם הוכח שלעיסוי הפרינאום יש השפעה על מזעור נזקי הלידה מבחינת רצפת אגן? האם רצוי להימנע מחתך מבוקר בלידה (בוצע אחרי לידה ראשונה עם זמן החלמה מאד ממושך)? החשש הוא חזרה לדליפות בעקבות לידה רגילה רביעית בתדירות גבוהה יותר ובמתאר מצבי דליפה גדול יותר (שיעול, יחסי מין וכו') ושפיזיותרפיה כבר לא תעזור בכלל. אודה לתשובתך.
מיכל שלום, שאלותיך טובות ונתייחס אליהן אחת אחת. 1. ניתוח קיסרי אלקטיבי מפחית סיכון לפגיעה ברצפת האגן אך כרוך בפתיחת בטן על כל המשתמע מכך. כיוון שנזק מסויים ברצפת האגן כבר קיים ומתבטא בדליפת שתן במאמץ לא הייתי ממליץ להוסיף על כך גם סיכונים של ניתוח קיסרי. ממילא תזדקקי לסוג כזה או אחר של טיפול בנושא דליפת השתן. 2. אין השפעה ישירה מוכחת של אלחוש אפידורלי על שיעור הנזקים ברצפת האגן. בנוגע לתנוחת הלידה מקובל שתנועתיות בלידה עוזרת בהתברגות הראש ובעקיפין במהלך הלידה אך אין הוכחה חד משמעית שהדבר מונע נזק ברצפת האגן. 3. גורמים מיילדותיים המעלים שכיחות לנזק כוללים לידת עובר גדול מעל 4000 גר', לידה מכשירנית (בעיקר מלקחיים), שלב שני מאורך. מאלה רצוי להימנע במידת האפשר. פיזיותרפיה לרצפת האגן במהלך ההריון לא הוכחה כמשנה את מהלך הלידה ותוצאותיה אך בוודאי שאינה מזיקה ואף עשוייה להועיל בהקשר של דליפת השתן. 4. עיסוי הפרינאום הוכח כמועיל רק לקראת הלידה הראשונה. בלידה הרביעית ככל הנראה שאין לכך הרבה משמעות. 5. ממליץ שלאחר הלידה ותקופת משכב הלידה (ששה שבועות לאחר הלידה) תקבעי פגישה במרפאה אורוגינקולוגית על מנת לעבור הערכת מצב מסודרת ולהמליץ על טיפול מתאים בהתאם למצב. בברכה, ד"ר בני פיינר מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה משקמת לרצפת האגן
שלום 1. אין פסיה (הכוונה תמיכה מפסיה וליגמנטים נותרים) וגם דפנות נרתיק זבל (אטרופיה חמורה שרק תחמיר). אני מבינה כל התרגילים לרצפת האגן ולקור שאני עודה פעמיים ביום, דיאטה, כדורים משלשלים, ביטול כל התחביבים ובכלל כמעט חיים, כל זה לא יעזור יום אחד זה יקרה …. מה אז? 2. לגבי בריחת שתן. ספורדית אבל זה לא היה לפני הניתוח. לא אכפת לי כאבים לא אכפת לי כלום. אני רוצה לעשות כל ניתוח / טיפול אפשרי כדי לא להגיע לזה. אני כל יום מחפשת ולא מוצאת …. איזשהו רעיון הזוי ככל שיהיה, אין לי מה להפסיד ואני גם מתכננת לחיות עוד מקסימום 8 שנים, אם לא אמות לפני זה מתאונה או מחלה אעזור לעצמי. אז כל פתרון.
שלום רב, מהתיאור עד כה נשמע שהכל בסדר. וגם להזכירך שכיוון שלא ילדת לידה נרתיקית מראש הסיכויים לפתח צניחה בדרגה חמורה או דליפת שתן במאמץ נמוכים. פשוט המשיכי בחייך ובפעילות הענפה שאת עושה. אם תיווצר בעייה בדרגת חומרה שתצריך טיפול, תמיד ניתן לטפל בכך. וכל עוד זה לא המצב אין שום טעם לעסוק בספקולציות מה יקרה אם.... בברכה
האם הסרה חלקית של הסרט לא פוגעת ביעילותו והאם זה בהרדמה מלאה כנל לגבי ההידבקויות בצלקת ,מבינה שאפשר לסדר את זה האם גם דורש חדר ניתוח?
ליאת שלום, האם כוונתך לסרט TVT כנגד דליפת שתן במאמץ? במקרים בודדים בהם ישנה חשיפה של הסרט מבעד לרירית הנרתיק או כאב לאורך מהלך הסרט אכן ניתן להסיר מקטע מהסרט. מדובר בפעולה קצרה שמבוצעת בד"כ בהרדמה מלאה אבל עקרונית ניתן לבצעה גם במקומית (פחות נעים). הסיכוי לפגיעה ביעילות הסרט עקב כך מוערך בכ-30%, כלומר במרבית המקרים היעילות לא תיפגע באופן משמעותי. ניתן במידת הצורך לשלב את הפעולה עם הזרקה של חומר ייעודי לצורך עיבוי הסוגר (טכניקה הקרוייה Bulking agents) דרך דופן השופכה ובהנחייה אופטית בפעולה הקרוייה ציסטוסקופיה. בברכה
לאחרונה קימת תופעה של יותר ויותר נשים המסירות שתלי סיליקון מהשדיים, בשל תופעות שונות רבות הגורמות לרעלנים לתקוף את הגוף בצורות שונות, במחלות אוטואימוניות ועוד. פרופ' שיינפלד מתל השומר, מנהל מחלקת מחלות אוטואימוניות מצביע על הקשר אם קיים. לשאלתי. האם סרט ה TVT המושתל בגוף למטרת מניעה דליפת שתן במאמץ אינו בסופו של דבר יכול להוות גוף זר מחולל דומה?
יעל שלום, הסרט המושתל ברקמה בניתוח ה-TVT (לטיפול בדליפת שתן 'במאמץ') עשוי פולימר הקרוי פוליפרופילן וטווי מסיב יחיד תוך יצירת פתחים גדולים באופן המאפשר מעבר תאי דלקת דרך הסרט. הטיפול הנ"ל הוצג לראשונה באמצע שנות ה-90 ומהווה כיום את הטיפול הניתוחי הנבחר בדליפת שתן במאמץ עם שנים רבות של ניסיון קליני בעולם ובארץ. קיים מחקר ענף הן על החומר עצמו והן על תוצאות הניתוח לאורך שנים אשר בדק את יעילותו ובטיחותו ומצא אותו בטוח ללא סיכונים מהסוג שאת מתארת. עם זאת, קיימים טיפולים נוספים גם כאלה שאינם ניתוחיים (חיזוק שרירי רצפת האגן ובשנים האחרונות שימוש בלייזר וגינלי ייעודי) וכן זעיר פולשניים (עיבוי סוגר השופכה ע"י הזרקת חומר ג'לטיני לדופן צינורית השתן תחת הנחייה אופטית) אשר אינם כרוכים בהשמת סרט ברקמות. בהתאם למצב הקליני ולהעדפות המטופלת אנו בוחרים את הטיפול המתאים ביותר. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
תודה על תשובתך המפורטת. שאלה נוספת, האם לאחר מספר שנים ניתן להסיר סרט זה המושתל ברקמה? ואם כן, האם הפעולה היא מורכבת, והאם היא הכרוכה בסיכון כלשהו? תודה רבה!
יעל שלום, ניתן להסיר את הסרט אך זו לא פעולה פשוטה וקיים בה סיכון מסויים. עקרונית הסרט לא נועד להיות מוסר כעבור זמן. עושים זאת רק במקרים מאד חריגים. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן