תוצאות חיפוש עבור ליקויים-באינטגרציה-סנסורית

היי,יש לי בן בן שנה ו4 חודשים,מדברים איתו בעברית ואנגלית...בתקופה האחרונה הוא נושך המון בועט וצורח,בנוסף הוא גם זורק את עצמו(כמו שמתארים בגיל שנתיים הנורא)...אני מנסה להתעלם אבל זה די קשה כשהוא צורח באוזן וחזק..הוא נמצא אצל מטפלת עם ילדים שקטנים ממנו.מה אפשר לעשות עם האלימות והצרחות?

שלום מקווה שתבוני את השאלה שלי יש לי ילד בן 10 שלאחרונה אני שמה לב להתנהגויות מוזרות אצלן למשל היינו אצל רופא והיה לו שעון צבעןני על הקיר אז בזמן שישבנו שם והרופא הקליד הוא קם ונגע בשעון הזה וחזר למקום שאלתי אותו למה קמת אנחנו אצל הרופא הוא ענה לי אמא הייתי חייב זה חזק ממני וגם כשאנחנו בחנות נגיד הוא נוגע בדברים ואני מעירה לו הוא אומר שלא שולט בזה לפעמים אומר לי אמא אני חייב,להגביש את זה למשל לגעת בבד מסוים. לדעת הרופאה גם יש הפרעה בויסות חושי אנחנו ממתינים לאבחון הוא אוכל רק דברים מסוימים תויות של בגדים מציקות לו בשיעור לועס שרוכים של קפוצ'ונים ועוד. הוא נורא מטריד אותי כשאומר זה "חזק ממני" מעבר לזה הוא תלמיד מצטיין קצת אאוטסיידר מבחינה חברתית בגלל אדישות אבל כן יש לו חברים כשהיה בן 5 שללו אוטיזם! האם יכולה לכוון אותי? תודה

שלום, התינוק שלי בן 8 חודשים והוא מאוד תזזיתי התחיל לזחול כבר לפני 4 חודשים, נעמד במיטה ומתיישב. העניין שלא אוהב לשבת בעגלה, וגם לא רגוע על הידיים, רוצה כל הזמן להיות בתזוזה, גם על המשטח לא יושב בשקט גם כל הזמן צועק, במיוחד אם יוצאים לשניה מטווח הראייה שלו או אם לא מקבל צעצוע/כל דבר אחר שהוא רואה ורוצה מאוד, הוא ממש צועק. האם זאת התפתחות תקינה? אציין שהבכורה שלי לא הייתה כזאת

שלום. הבן שלי בן 8 וחצי חודשים. (7.5 מתוקן). הלשון שלו 90 אחוז מהיום בחוץ כשהוא במנוחה לא. אבל בערות ומשחק כן. יש לו טונוס שרירים נמוך,אולי זה קשןר. אשמח לדעת מה זה יכול להיות תודה

בני בן ה-6 ילד חכם מאוד מבחינה לימודית, חברותי. אך מאוד תחרותי וחסר שקט, כועס ללא הרף, נוקשה עם נטיה למרמור מתמשך שלא מצליח ״להשתחרר״ ממנו. שעות רבות הוא עצוב וכעוס, ומתלונן על קיפוח. אנחנו הורים שמשתדלים להיות רגועים ושמחים בדרך כלל, ויש לנו ילד נוסף שהוא רגוע ושליו, מאוד זורם ושמח. ככל שהתעמקנו לא הצלחנו להבין את הסיבות לכך ואיך ניתן ״לשחרר״ אותו. הלכנו לייעוץ הורים, ניסינו גישה של הגברת משמעת, ניסינו גישה של הדגשת החיובי, וגישות אחרות. ההשפעה עליו הייתה מינורית. נציין שמהרושם שלנו (לא אובחן) נראה שיש לו הפרעה בויסות חושי (חש כאב ממגע קל, מפריע לו התג בחולצה, נגעל ללבוש גרביים וכדומה) אולי זה קשור? מה עוד יכול להיות?

שלום, תינוקת שלי בת 7.5 חודשים, מתפתחת יפה. מאז שנולדה לא אוהבת שנוגעים לה בידיים, למשל בזמן עיסוי או בשכיבה על הגב אם אני נותנת לה ידיים היא ישר מתנגדת. כמו כן, יש לה קצת רוטציה של הידיים אחורה. לא יודעת אם קשור. מדי חודש הולכות לפיזיותרפיסטית. מה יכולה להיות הסיבה? אך לעודד הרפייה של הידיים?

שלום, בני בן שנה ושמונה חודשים בוכה רוב שעות היום בגן מאז תחילת שנת הלימודים (מזה כחצי שנה) הוא רגוע רק בשעת יצירה או סיפור. רוב הזמן - משחק חופשי - הוא בוכה. לא יוצר בכלל קשר אם אף ילד אחר בגן. כשאני הולכת איתו לגינה אחר הצהריים - לא מוכן לעלות למתקן אם יש עליו ילד נוסף, למרות שהמתקן גדול ומתאים לילדים רבים. משחק עם עצמו מקסימום 2 דקות, ומשתעמם בקלות. בוכה מאוד על כל דבר קטן, לדוגמה מבקש את הטלפון מאחותי ואחותי לא מסכימה לתת לו, בוכה כאילו נפל ממקום גבוה. בגדול, בשעות שאני איתו, אני לא יכולה לעשות שום דבר חוץ מלהיות איתו. אולי יש לכם המלצות כלשהם לשיפור המצב? האם נראה לכם תקין? תודה רבה

שלום, לקראת שינת לילה אנו משכיבים את התינוק במיטתו. מבנה המיטה מלבני כמובן ולכן השכבת תינוק היא אנכית. הדבר המוזר הוא שבאמצע הלילה אני מגלה את התינוק שוכב במצב מאוזן. לפעמים רגליים תקועות בין או על גבי סורגי המיטה. הוא מתעורר פעם אחת בלילה, וביתר פעמים יודע להירדם לבד. למה תינוק זז במיטה? האם זה תקין? עוד פרט, אולי חשוב, אנחנו עוטפים אותו בטטרה גדולה, אחרת הוא מתקשה להירדם בגלל הזזת ידיים. וגם, בצהריים הוא ישן רק חצי שעה. זה מחזור השינה שלו. ממש קצר. יש דרך לעודד שינה ארוכה יותר בצהריים? (הולך לישון כל שעה וחצי. מראה סימני עייפות).

שלום לכולם, מחפש עצה למצב לא פשוט שאנחנו עוברים עם התינוק שלנו. מדובר בפג שנולד בשבוע 35.היום הוא בן 4 וחצי חודשים. בחודש הראשון היה רגוע ובמשך כל התקופה שלאחר מכן הוא מבלה את רוב שעות הערות שלו בצרחות. זה מלווה בכך שהוא בניגוד לתינוקות אחרים מותח כל הזמן את הרגליים בכח למטה (במקום תנוחת הצפרדע) ומכווץ את השרירים בגוף. הוא סובל גם מגזים ויציאות מועטות מאוד, לפעמים אחת לשבוע ויותר, ואז המרקם ממש משחתי ומרוכז. הוא ניזון כרגע ההנקה מלאה. הוא עולה במשקל (אם כי עדיין מתחת לאחוזון) ויש לו תאבון בריא. היינו כמה פעמים אצל רופאים אבל אין שום ממצאים חוץ מהמלצה לתת תוספים לגזים ואמפתיה שלא עוזרת בכלל...מה עושים?

שלום הילד שלי בן שנה ו9 כבר תקופה ארוכה מושך לילדים בגן בשיער ונושך. עכשיו הוא התחיל לנשוך את עצמו. מה עושים?

בני עבר היום ניתוח כפתורים ואנודואידים(שקד 3)בהצלחה רבה. רציתי לדעת מס שאלות: 1. תוך כמה זמן ניתן להבחין בשינוי מבחינה שפתית ? מה מצופה כעת לאחר הניתוח? מרגיש שהוא שומע מצוין כעת, אבל מסקרן אותי לדעת טווחי זמן לשינוי שפתי.(לפני כן היה אומר מילים בודדות, חלקן משובשות, ירידת השמיעה התבטאה ב30 db ) חלק מהמילים כאילו מתקשה להגידם שוב. 2.האם יתכן שליקוי השמיעה ובעית השקד גרמו לבעיה התפתחותית שבאה לידי ביטוי בתסכול/ויסות/ אי שקט וכ'ו ? 3.האם הקשיים שתוארו בסעיף השני, אמורים לחלוף בעקבות הניתוח? אציין שעד הניתוח קם קבוע באמצע הלילה למיטתנו ונרדם יחד איתנו עד הבוקר.. לתשובותיך אודה מקרב לב.תודה

שלום רב, אני סובלת ממיגרנות עם אאורה מאז הילדות ולאחרונה אובחנתי עם הפרעת ויסות חושי ועם דיסקלקוליה. אציין שיש לי גם קושי בזיכרון לטווח הקצר. האם ייתכן קשר בין כל הדברים והאם בירור נוירולוגי יכול לספק מענה? תודה.

לום בני בן השנתיים קשור אלי בצורה לא כל כך טובה. כשאני איתו ,מגיעה הביתה או נמצאת איתו בכל מקום, הוא רק רוצה להיות עלי, אחרת צורח צרחות אימה ללא הפסקה בעקשנות של שעות. הוא אפילו לא כל כך משתף פעולה בלשחק איתי הרבה זמן,ומעדיף פשוט להיות עלי פיזית, על הידיים או על הברכיים ולגעת לי בשיער (זה משהו שהוא ממש לא מצליח להפסיק לעשות!). כשהוא נמצא בגן, עם אביו או סבתא או כל אחד אחר, הוא מתוק אמיתי, חייכן,צחקן ולא "עושה בעיות". איתי זה הרבה יותר נדיר. אשמח לרעיונות איך להתמודד. ניסיתי לדבר איתו ולהסביר , ניסיתי לתת לו לבכות,להסיח את דעתו במשחקים או דברים אחרים, לדבר אליו ןלספר לו דברים כאילו הכל בסדר, כלום לא עוזר. הוא עקשן מאוד ומסוגל לבכות ולצרוח שעות. אציין שהוא מבין הכל אבל עדיין לא מדבר, אומר לא מעט מלים אבל עוד לא משפטים,יודע להביע את עצמו. יש לו 2 אחים גדולים מקסימים שהוא אוהב אותם והם אותו, שמעולם לא התנהגו כך. היחסים שלי איתו טובים ואוהבים,הייתי בחוםשת לידה איתו עד גיל שנה,לא מבינה למה הוא כל כך לא משחרר אותי...ממש לא חושש מזרים,להיפך-הוא ממש מקסים עם כולם, מתחיל עם אנשים זרים :-) אשמח לעזרה!!

התחלתי טיפול שיניים גדול אצל רופאת שיניים שהגעתי אליה ללא המלצות אלא רק דרך אתר האינטרנט, בבדיקה הראשונית וקביעת התכנית הטיפולית היא עשתה לי רושם נעים וטוב. התחלתי את הטיפול אצלה שכולל גם טיפולי שורש וכתרים, וכבר מהטיפול הראשון היא היתה מאד אגרסיבית ולא נענית לפניות שלי שמאד כואב לי (אובחנה אצלי בעבר הפרעה בויסות חושי סנסורי). היא אינה משתמשת בגז צחוק, ובאופן כללי מאד לא נעים לי בטיפול בעיקר בשל יחסה הלא מספיק מתחשב, כל יום שיש לי טיפול אצלה אני פשוט בסטרס. אני שוקלת פשוט לעזוב אותה, אך השאלה שלי האם רופא שיניים אחר יסכים להמשיך טיפול שהותחל אצל רופאה אחרת, כמו למשל לבצע כתרים. איך ניתן לדעת מיהו רופא שיניים גם מקצועי וגם אנושי? כמו כן שילמתי מראש על כל הטיפול, האם אני רשאית לבקש לבטל תשלומים על טיפולים שעדיין לא נעשו?

בתי בת 5, בגן חובה, ילדה חכמה, מקסימה ומצחיקה אך עם בעיות התנהגות: היא מציקה לילדים אחרים בגן ולאחיה הקטן בבית, ועל אף פניות שתפסיק בהתנהגות היא כאילו "נאטמת" וצריך להשתמש בכוח מילולי לעתים אף הפרדה פיזית כדי שתחדל ואז חוזר חלילה. היא הייתה באבחון בהתפתחות הילד של מכבי כבר בגיל 3 ואובחנה בעלת קושי בויסות חושי - היינו כבר אצל מרפאה בעיסוק גם בפרטני וגם בקבוצה קטנה, אך ללא הועיל ונראה שלאחרונה אף נהיה גרוע יותר. השגנו סייעת לגן לשעות הבוקר וזה מרגיע אותה, אבל בצהרון אין סייעת ואז חלה הדרדרות ומתקשרים אלינו כדי שנקח אותה ואף מגיע למצב שלא מוכנים שהיא תישאר יותר בצהרון כל עוד לא תהיה לה סייעת גם במשך הצהרון. כדי להשיג את הסייעת הלכנו לפסיכאטרית שרשמה שהיא סובלת מחרדה, אבל לא ממש נתנה לנו כלים להתמודד עם זה. ההדרדרות התחילה עוד בסוף שנת הלימודים הקודמת וזה אותו גן כך שעל פניו זה לא משהו שקשור לתחילת שנת הלימודים החדשה. אנחנו עובדי עצות וזה משפיע עלינו בכל תחומי החיים, כולל פגיעה בתפקוד במקום העבודה. לא יודעים למי לפנות, המכון להתפתחות הילד לטעמנו לא נותן מענה הולם ולא אבחן באופן מלא.

ילד בן 3 הולך מגיל שנה וחודשיים על האצבעות. אנחנו כבר למעלה משנה בטיפול של פיזיותרפיה ללא התקדמות. נשללה בעיה נוירולוגית, ונאמר לנו שזה כנראה התנהגותי. הוצע לשים לילד סד אבל אנחנו לא מתלהבים מהרעיון. אין קיצור של הגיד. איזה עוד דרכים ניתן לטפל ולאיזה עוד גורם אפשר לפנות בנושא.

שלום. סליחה מראש על האורך. בני בן 7 חודשים נשלח בגיל ארבעה חודשים לפיזיוטרפיה בחשד לטונוס גבוה ואובחן אצל המטפלת עם קושי תחושתי. מתבטא בכך שלא אוהב להיות על הבטן, לא אוהב מגע בפלג גופו העליון. נטייה להושיט כל הזמן ידיים לצדדים. באופן כללי הרגשה כל הזמן שהתינוק בסטרס. יש שיפור מסויים מאז תחילת הטיפולים. מוכן להיות יותר על הבטן אף שעדיין אינו מרים את עצמו או זז סביב הציר של עצמו. ובשבועיים האחרונים אף החל סוף סוף להתהפך. בנוסף לכל זה סמנו לב שיש לו הרבה תנועות לא רצוניות עם כפות הידיים, מזיז אותם בצורה של קפיצת כף היד. קורה בעיקר כשלא רגוע אך לפעמים גם כשרגוע. עכשיו המטפלת שלו שמה לב שיש לו מידי פעם מעין רעידה בגוף, רק לשניה, כאילו יש לו צמרמורת. רציתי לדעת האם רעידות, תנועות לא רצוניות קשורות לויסות חושי? על אילו בעיות זה יכול להעיד? לא קיבלתי על כך תשובות מהפיזיוטרפיסטית והתור לנוירולוג הוא רק לעוד כמה חודשים. מיותר לציין שאנו מאוד לא רגועים ומודאגים. אשמח לקבל איזשהו הסבר בנוגע למה יכולה להיות הבעיה. תודה מראש.

שלום רב, ביתי בת 6.5. ילדה מקסימה, פיקחית ונבונה! החלה כיתה א ועל פי הרשמים מבית הספר - הרשמים הם מאוד מאוד חיוביים הן חברתית והן לימודית. מזה כמה שנים שיש מופע של טיקים שמשתנים מעת לעת ומתקופה לתקופה אבל נראה שהם תמיד שם, בשנים אחרונות. זה יכול להיות מספר טיקים במקביל- משחק עם עיניים, מתיחת כפות ידיים, הרמת כתפיים ומשחק עם הרגליים ומן קולות מוזרים או כחכוך בגרון וגם אנפןף והזזת האף. בתקופות מסוימות כל הטיקים מופיעים יחד ולעיתים רק חלקם ולעיתים יש רגיעה מכולם אבל זה די נדיר... עברנו אבחון רב"ע ונמצא שקיימים קשיים בויסות החושי- תחושתי ומטופלת בריפוי בעיסוק. רגשית אנחנו מוצאים שהיא מתקשה להתמודד עם מצבי תסכול וקושי ונוטה לוותר לעצמה או לא להאמין ביכולותיה, גם בדברים שכבר הצליחה לעשות בעבר באופן עצמאי. כמו כן, היא מתקשה בכניסה למקומות חדשים אבל גם במקומות מוכרים שהם חלק משגרת חייה (לדוגמא- אני מחזירה אותה אחרי טיפול לצהרונית והיא מבקשת שאכנס ולוקח לה כמה רגעים לשחרר לי את היד ולבקש שאלך). בכלל יש תחושה שהיא נבהלת בקלות וחוששת ומודאגת ונלחצת בקלות. אבל גם יודעת לדובב ולעודד את עצמה ויש לא מעט פחדים שהצליחה להתגבר בעזרתנו (לדוגמא פחד ממעליות) אבל גם כאלה פחדים- לעיתים אנחנו שוב רואים מופע של פחד חוזר אבל היא מינורי מבעבר. נתתי את התיאור בדבר האבחון והפחדים כדי להשלים את התמונה... חשוב לי לציין שבנוסף לריפוי בעיסוק אנו מתכננים להתחיל טיפול רגשי בתנועה. אז ככה שאנחנו עם ה'יד על הדופק' אבל מה בנוגע לטיקים? רופאת הילדים בזמנו אמרה לנו שזה מופיע אצל הרבה ילדים ופשוט להתעלם. אבל זה כבר כמה שנים שהטיקים עוד כאן... אשמח לשמוע את דעתכם. בברכה, ראלי

שלום רב, בני בן חודשיים וקצת, בוכה בהיסטריה כל היום כמעט. הוא אוכל טוב, עולה יפה במשקל, מחייך ויוצר קשר איכותי - כל אלו הם חלק פצפון מן היום (5 דקות פה ו-10 דקות שם...). ביקרתי אצל 5 מומחי ילדים, כולם אמרו שהילד נראה תקין וכי כנראה שיש לו סף רגישות נמוך/גזים/קוליק וכו'... לאחרון הייתה מסקנה שהילד רגיש ללקטוז וסובל מצרבות. החלנו טיפול באומפרדקס לפני יומיים וכבר שבוע צורך איזומיל (צמחי). בהתחלה היה נראה שיפור אולם מהר מאוד הילד חזר לצרחות ולבכי, שכאמור נפרסים על פני כל היום. אגב, בלילה הוא הרבה יותר רגוע (חשבתי שאולי זה קשור לגירויים מסביבו - שקשה לו איתם). השאלה שלי היא האם ייתכן והבכי/הצרחות ואי שקט הכללי קשור למערכת העצבים בצורה כלשהי? ובמידה וכן, האם כדאי לפנות לנוירולוג ילדים ואילו בדיקות הוא יבצע? האם כדאי לפנות למומחה התפתחות...?? עזרה בבקשה ! תודה מראש, יסמין.

שלום, נכדתי בת השנה וחצי עדיין מכניסה לפה חפצים חדשים בהם פוגשת. כאילו כדי להכירם כפי שמקובל על ידי תינוקת. הבעיה העיקרית הוא מחוץ לבית,\. כאשר היא בחצר או בים, היא מכניסה חול בכמויות לפה, וגם אבנים או עלים. כאשר אני מעירה לה ואמרת שאני לא מרשה להכניס חול לפה, נראה כאילו התנהגות זו אינה נשלטת. היא הרי ושמעת את האיסור "לא" כבר כמעט שנה, מאז זוחלת ויוצאת מתחום המחצלת עליו היתה מונחת מינקות אשמח לקבל הסבר לתופעה, האם מדובר בתופעה התפתחותית מוכרת שתעבור, או שמדובר בהתנהגות המעידה על בעיה ויש לנות לבעל מקצוע להערכה ולטיפול. תודה, סבתא מודאגת

שלום רב, יש לי בת בגיל 3.5 שנולדה פגה, ובפגייה עשו אולטראסאונד מוח, ובו נראתה הסתיידות. כעבור חצי שנה עשינו שוב אולטראסאונד ובו נראה: "במרכז הטלמוס השמאלי. מוקד מסויד זעיר בלתי ספציפי בגודל 2.5 מ"מ. קיים נוזל אקסטרה-אקסיאלי בכמות קטנה מינורית באזור הפלקס". מאז לא בדקנו שוב. רופאת המשפחה אמרה שלדעתה ההתפתחות תקינה ואין סיבה לעשות לה MRI, אך אנחנו מרגישים שבכל זאת משהו לא בסדר בהתנהגות שלה, ואין לנו מושג אם זה שייך. התחלנו טיפול במכון להתפתחות הילד בעקבות בעיה בויסות חושי (ורגשי), ובתי חווה קשיים רגשיים, המון תסכול ועצבים. הרבה מאוד "קריזות" על דברים קטנים שנמשכות ונמשכות. היא לא מצליחה להרגיע את עצמה, ובעצם רוב הזמן כעוסה ומתוסכלת. כמובן שכולנו סובלים מכך, והיא הסובלת ביותר. רציתי לדעת אם כדאי לפנות לנוירולוג ילדים כדי להמשיך בירור ולבדוק אם יש קשר בין הדברים. תודה תודה, אביגיל

שלום רב, יש לי שני ילדים, האחד בן 6 וחצי והשני בן שנתיים וחצי. קצת רקע: בני הבכור ילד חכם ורגיש מאוד, מאוד מושפע מסביבתו, כלומר אם מרגיש שכועסים עליו הוא מתגונן מאוד, קשה לו לקבל ביקורת, סותם את האזניים כי מפחד שירימו עליו את הקול או שיבקרו אותו ולפעמים במקום לדבר על מה שבאמת חשוב ועיקרי הוא עסוק בהאם כועסים עליו. בעבר טופל אצל מרפאה בעיסוק על רקע קושי בויסות חושי ורגשי, רגישות שמיעתית ורגישות למגע, מוסחות גבוהה וחיפוש גירויים. כשבני הקטן נולד הגדול התקשה לקבל את זה, למרות שבהדרגה מאוד התחבר אליו ויש רגעים יפים שהם משחקים ביחד והגדול מנסה להיות בתפקיד האח הגדול לעזור ולהסביר. אבל רוב הזמן לצערי הדינמיקה בבית נוראית, הגדול מתנהג בילדותיות ומחכה התנהגויות של הקטן ומקנא לקטן, הקטן מציק וממש מתקרצץ לגדול ושניהם נוטים לדחוף ולהרביץ זה לזה . יש הרבה צעקות בבית ובכי של שניהם, אף אחד מהם לא מצליח להתמודד עם זה שאחד ההורים משחק עם אחד מהם. לפעמים אין ברירה וצריך לשחק רק עם אחד מהם בשך הפרשי הגיל. יוצא שאנחנו מפרידים ביניהם הרבה כי זה פשוט בלתי נסבל הביחד הזה. אנחנו ההורים מותשים וחסרי סבלנות ויוצא שמרימים את הקול הרבה...יש עצות פרקטיות לפני שפונים לייעוץ?

שלום רב, בני אובחן כבעל קושי בויסות חושי ,בשנה האחרונה הוא השמין וחווה קושי רגשי בבית הספר .הדימוי והביטחון ירודים והוא חווה דחייה חברתית .לכל זה מתלווה גם העניין התחושתי שיש לו השלכות בעניין האכילה והתגובה לסביבה . הופניתי לפסיכולוג ילדים אך אני שואלת את עצמי האם לא כדאי להתחיל מיידית בטיפול ריגשי-תחושתי על מנת לנסות ולטפל בעניין כבר הקיץ?

היי, ביתי בכיתה ה' ומסוף שנה שעברה אני יודעת ומשוכנעת שהיא זקוקה למסגרת אחרת. היא מאובחנת כלקוית למידה+ADD. ובנוסף קושי בויסות חושי. מקבלת הוראה מתקנת בביה"ס וגם בבית, ריפוי בעיסוק וגם תרפיה קבוצתית. למרות כל זאתף היא מתקשה מאוד בבית הספר ובבית. מאחרו אין בבית הספר שלה כיתה של לקויות למידה וגם לא בישוב, אני מחפשת עבורה מסגרת מתאימהץ האם מוכרת לך המסגרת של כיתת לקויות למידה אמיתית (ולא אלה שמשמשות בפועל ככיתות מקדמות)? האם את יכולה להמליץ לי? אנחנו מאזור חיפה.