שוק קרדיוגני הוא מצב מסכן חיים המתבטא בירידה חדה באספקת הדם...
לא נעים - ולפעמים מאוד מסוכן: בעיות בוורידים עלולות לגרום...
לראשונה בארץ בוצעו בסורוקה שני ניתוחים לתיקון מפרצת באבי...
סטודנט מחולון ניצל הודות לטיפול רפואי מורכב בבית החולים...
מדורות ל"ג בעומר הן חגיגה גדולה, אבל חשוב לערוך אותן בצורה...
שלום ענת, אשלגן נמצא בכל מזון שאנו אוכלים. כמחצית מגיע מפירות וירקות, ולכן כאשר יש צורך בהגבלת אשלגן אנו מגבילים צריכה של ירקות ופירות. ראשית יש להוריד מהתזונה את הירקות והפירות העשירים מאוד כגון : בננה, עגבניה ומוצריה, תפוחי אדמה, אבוקדו, סלק, ענבים, פירות יבשים, עלים ירוקים (שמיר, פטורוזיליה), תחליפי מלח על בסיס אשלגן, אפרסמון, נקטרינה, גויאבה,קיווי, שסק תפוז, מלון, רימון משמש וערמונים, ארטישוק, במיה, דלורית,בטטה, דלעת, נבטים, פטריות, תרד ,קולורבי ירקות ופירות בעלי תכולת אשלגן נמוכה יותר, אך גם יש לצרוך בזהירות ובמתינות הם : תפוח עץ, אגס, שזיף, אננס ואפרסק בסירופ ואפרסק. אבטיח עד 1 כוס קוביות שווה מנה. לגבי ירקות :בצל, גזר, חסה,חצילים,כרוב, כרובית, כרישה,מלפפון, פלפל, שעועית ירוקה וצהובה. יש לפזר את הירקות והפירות על פני היום. אם יש רמות גבוהות של אלשגן יש לגשת בהקדם האפשרי לדיאטנית לייעוץ אישי, הואיל ואשלגן גבוה מהווה סכנת חיים מיידית. בברכה, דנה
1. קינטיקה של חלבונים נבדקת ברמת המעבדה ולא ברמת המטופל 2. לא 3.יש צורך לדעת מה האינדיקציה לטיפול על מנת לענות על השאלה, תרופה נותנת טיפול למחלה לא לבדיקות 4. אין דרך לענות על שאלה זו , אין ברפואה משמעות לבדיקה או לערך ללא קשר למצב, הערכות רפואיות, מחלות וכו. אין משמעות "להוציא דברים מהקשרם" 5. על שאלה זו צריך הרופא של אבא לענות, להחליט האם יש מקום לברור, האם יש הצדקה לטרטר את האדון הרבה בריאות
הילה שלום רב, החוק בישראל לא מתייחס מפורשות לזכותו של הרופא לסרב להעניק טיפול, אך התייחסויות שונות לנושא מופיעות בכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית ובחוקים שונים שנחקקו בשנים האחרונות. ישנם מספר מקרים שהגיעו לפתחו של בית המשפט וכל מקרה נדון לגופו של עניין. קיים נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית בישראל הקובע את הגבולות החובה בטיפול הרפואי ואת הנסיבות שבהן רשאי הרופא לסרב לתת טיפול רפואי לבקשת המטופל. להלן נייר העמדה: טיפול רפואי מיטבי מבוסס על שותפות מלאה של המטופל והרופא כאחת. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק זכויות החולה מקנים למטופל את החופש לבחור את חלופות הטיפול הרפואי שיקבל. זכות זו אינה מוחלטת, והיא מוגבלת. על הרופא לא מוטלת חובה אתית או משפטית לבצע כל דרישה של המטופל, למעט טיפולים דחופים מצילי חיים. רופא חייב לסרב לבקשת המטופל לקבל טיפול רפואי הנוגד את חוקי המדינה. רופא רשאי לסרב לבקשת מטופל לקבלת טיפול רפואי, אם טיפול זה נוגד את עמדתו המקצועית או את מצפונו. על הרופא לנסות ולהניא מטופל מקבלת טיפול שאין לו, לדעת הרופא, הצדקה רפואית. בחינת בקשתו של המטופל תיעשה על ידי הרופא באופן מקצועי, ללא כל שיקול זר. חופש הבחירה של הרופא שלא לתת טיפול ללא הצדקה רפואית משמר את האוטונומיה והיושרה המקצועית שלו.
שוק קרדיוגני הוא מצב מסכן חיים המתבטא בירידה חדה באספקת הדם...
לא נעים - ולפעמים מאוד מסוכן: בעיות בוורידים עלולות לגרום...
לראשונה בארץ בוצעו בסורוקה שני ניתוחים לתיקון מפרצת באבי...
סטודנט מחולון ניצל הודות לטיפול רפואי מורכב בבית החולים...
מדורות ל"ג בעומר הן חגיגה גדולה, אבל חשוב לערוך אותן בצורה...
החיים עולים הרבה כסף כבר אמרנו? חולה שסבל מדימום תוך מוחי...
משרד הבריאות בדק את טענות השחקן דורון נשר, לפיהן הופקר...
פרשת מוחמד עלאן: רופאים ומשפטנים מפרסמים נייר עמדה, לפיו...
מפני אילו כדורי הרזיה משרד הבריאות מזהיר? מה הן הסכנות...
במצב של ירידה קיצונית בטמפרטורות, הגוף נאלץ להסתגל במהירות...
ניתוחים לקיצור קיבה סובלים מתדמית בעייתית, ורבים מהסובלים...
דו"ח חדש של מערך הרפואה במטה משפחות החטופים והנעדרים מציג...
אסתטיקה דנטלית אינה קשורה רק במראה השיניים, אלא גם בנוחות...
שלום ענת, אשלגן נמצא בכל מזון שאנו אוכלים. כמחצית מגיע מפירות וירקות, ולכן כאשר יש צורך בהגבלת אשלגן אנו מגבילים צריכה של ירקות ופירות. ראשית יש להוריד מהתזונה את הירקות והפירות העשירים מאוד כגון : בננה, עגבניה ומוצריה, תפוחי אדמה, אבוקדו, סלק, ענבים, פירות יבשים, עלים ירוקים (שמיר, פטורוזיליה), תחליפי מלח על בסיס אשלגן, אפרסמון, נקטרינה, גויאבה,קיווי, שסק תפוז, מלון, רימון משמש וערמונים, ארטישוק, במיה, דלורית,בטטה, דלעת, נבטים, פטריות, תרד ,קולורבי ירקות ופירות בעלי תכולת אשלגן נמוכה יותר, אך גם יש לצרוך בזהירות ובמתינות הם : תפוח עץ, אגס, שזיף, אננס ואפרסק בסירופ ואפרסק. אבטיח עד 1 כוס קוביות שווה מנה. לגבי ירקות :בצל, גזר, חסה,חצילים,כרוב, כרובית, כרישה,מלפפון, פלפל, שעועית ירוקה וצהובה. יש לפזר את הירקות והפירות על פני היום. אם יש רמות גבוהות של אלשגן יש לגשת בהקדם האפשרי לדיאטנית לייעוץ אישי, הואיל ואשלגן גבוה מהווה סכנת חיים מיידית. בברכה, דנה
1. קינטיקה של חלבונים נבדקת ברמת המעבדה ולא ברמת המטופל 2. לא 3.יש צורך לדעת מה האינדיקציה לטיפול על מנת לענות על השאלה, תרופה נותנת טיפול למחלה לא לבדיקות 4. אין דרך לענות על שאלה זו , אין ברפואה משמעות לבדיקה או לערך ללא קשר למצב, הערכות רפואיות, מחלות וכו. אין משמעות "להוציא דברים מהקשרם" 5. על שאלה זו צריך הרופא של אבא לענות, להחליט האם יש מקום לברור, האם יש הצדקה לטרטר את האדון הרבה בריאות
הילה שלום רב, החוק בישראל לא מתייחס מפורשות לזכותו של הרופא לסרב להעניק טיפול, אך התייחסויות שונות לנושא מופיעות בכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית ובחוקים שונים שנחקקו בשנים האחרונות. ישנם מספר מקרים שהגיעו לפתחו של בית המשפט וכל מקרה נדון לגופו של עניין. קיים נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית בישראל הקובע את הגבולות החובה בטיפול הרפואי ואת הנסיבות שבהן רשאי הרופא לסרב לתת טיפול רפואי לבקשת המטופל. להלן נייר העמדה: טיפול רפואי מיטבי מבוסס על שותפות מלאה של המטופל והרופא כאחת. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק זכויות החולה מקנים למטופל את החופש לבחור את חלופות הטיפול הרפואי שיקבל. זכות זו אינה מוחלטת, והיא מוגבלת. על הרופא לא מוטלת חובה אתית או משפטית לבצע כל דרישה של המטופל, למעט טיפולים דחופים מצילי חיים. רופא חייב לסרב לבקשת המטופל לקבל טיפול רפואי הנוגד את חוקי המדינה. רופא רשאי לסרב לבקשת מטופל לקבלת טיפול רפואי, אם טיפול זה נוגד את עמדתו המקצועית או את מצפונו. על הרופא לנסות ולהניא מטופל מקבלת טיפול שאין לו, לדעת הרופא, הצדקה רפואית. בחינת בקשתו של המטופל תיעשה על ידי הרופא באופן מקצועי, ללא כל שיקול זר. חופש הבחירה של הרופא שלא לתת טיפול ללא הצדקה רפואית משמר את האוטונומיה והיושרה המקצועית שלו.
נכון להיום, הטיפול המיידי בדסקציה של האאורטה העולה הוא ניתוח דחוף לתיקון/החלפה של איזור הקרע. בלי ניתוח דחוף אחוזי התמותה גבוהים מאוד וקיימת סכנת חיים מיידית. אבא שלך בהחלט קיבל טיפול כההלכה. מקווה ששלומו טוב ותודה לפנייתך.
שלום סיגל, זכויותייך כמטופלת אינן שונות מאלה של כל מטופל אחר, יהא גילו אשר יהיה. על תכני הטיפול חל חיסיון, שכן זו מהותו של טיפול פסיכולוגי. עם זאת, כשמדובר בקטינים, הנתונים עדיין תחת חסות הוריהם, יש טעם והיגיון בשיתופם של ההורים - לא ברמת התוכן הנאמר בפגישות, אלא בהבנת מצבו של הילד, ובניסיון לרתום אותם כבני ברית של התהליך הטיפולי. כשמדובר במתבגרים, הרגישים במיוחד לפרטיותם, אפשר לסכם בתחילת הטיפול את מידת המעורבות של ההורים, ורצוי לעשות זאת בפגישה משותפת. ועדיין, חשוב לזכור, שבמצבים של התנגשות ערכים (למשל ערך החיסיון הרפואי מול ערך החיים), נדרש הפסיכולוג להפעיל שיקול דעת: אם אינו יכול להבטיח את שלומו של המטופל, יהיה עליו לקבל החלטה (רצוי יחד עם המטופל) מי יוכל לסייע לו בכך. לפעמים, כשהמטפל מתרשם שהמטופל שלו בסכנת חיים מיידית, יהיה צורך להכניס גורם נוסף לתמונה. אגב, דיכאון, *מחשבות* אובדניות ואפילו סוגים מסוימים של פגיעה עצמית, אינם נופלים בקטגוריה של סכנת חיים מיידית, ולכן ברוב המקרים אינם מחייבים כניסתו של גורם מעבר למטפל. זאת, כדי לעודד מטופלים לדבר על הקושי, לשתף במחשבותיהם, לספר על הפגיעה העצמית, ולאפשר למטפל לסייע בהפחתת התנהגויות מסוכנות. בברכה ליאת
זו רמה חריגה ביותר. מאחר ואיני יודע דבר על אחיך- אין לי תמונה רחבה של המצב
יש לך שינויים נווניים - שחיקתיים בעמוד שדרה מתני. לא נראה שצפויה לך סכנת חיים מיידית. מציע לפנות לרופא.
נוסחא מטמטית לחישוב BMI: http://www.dr-dean.co.il/pages/calc-bmi.php סכנת חיים מיידית - אם הכל בסדר פרט להשמנה קרוב לוודאי שלא- אבל מחלות הרקע קרוב לוודאי שבדרך. האם לעבור שרוול? קשה להגיד מבלי להכיר אותך אישית. קרטריונים: http://www.dr-dean.co.il/pages/things2know.php לאחר שעיינת בכל הנ"ל - אם אכן אתה מתאים ומעוניין אשמח כמובן ללוות אותך ולצעוד איתך ביחד לדרך הזאת כפי שאני עושה עם רבים מהשלבים של ההתלבטות ועד לשנים אחרי.
האדרנלין היא התרופה החשובה ביותר בטיפול בהתקף קשה שיש בו סכנת חיים מיידית בתגובות קלות כמו פריחה למשל ניתן להסתפק רק בתרופות הרגילות כיוון שלא ניתן לחזות מה תהיה עוצמת התגובה - רצוי שכל מי שאלרגי למזון שקשה להמנע מחשיפה אליו יישא עמו נמזרק אוטומטי שכזה
גיל שלום דיסקציה של האאורטה עלולה לקרות גם בצעירים. בדר"כ מדובר בצעירים עם בעייה ברקמות החיבור כמו במקרים של מרפן. התוצאה מאוד מסוכנת, בהתאם למיקום הדיסקציה. אם זה קורה באאורטה העולה, יש סכנת חיים מיידית עקב דמם או לחץ על הלב. לכן יש צורך בניתוח דחוף להחלפת הקטע הקרוע. בברכה דר' גיל בולוטין
גידול סרטני של השד צריך להוציא בניתוח. באם הגידול גדל וחודר לכלי הלימפה או לכלי הדם ומתפשט בגוף, לא ניתן לרפא. כרגע הגידול קטן ומוגבל וזה הזמן להוציא ד,ר יוסף ברנר
שלום אגם לא. אין סכנת חיים מיידית בדום נשימה בשינה אלא השפעה עקיפה על לחץ דם, מצב הלב ועוד במידה ויש דום נשימה משמעותי CPAP הוא פתרון יעיל אם המטופל מסתדר איתו וישו איתו טיפול נוסף הוא טיפול בגלי רדיו לחיך אם הוא היפרטרופי. צריך לבדוק אצל רופא אף אוזן גרון. ניתוח פלסטי באף יכול להשפיע על מעבר האויר מהאף ולכן יש לבדוק גם זאת. בברכה ד"ר ברוורמן
אנה שלום, אני חושב שאת רואה את הדברים נכון- את חייבת עזרה מקצועית. לא נראה לי שתוכלי להתמודד עם זה לבד. פני מחר לרופא המשפחה שלך, ובקשי ממנו הפניה למרכז להפרעות אכילה באזור מגורייך. בד"כ לא משתמשים באישפוז כפוי, אלא במצב בו קיימת סכנת חיים מיידית והאדם לא מוכן לקבל טיפול. תרופות יכולות לעזור, אבל לא ניתן לבנות עליהן את הכל.
שלום ענת, אשלגן נמצא בכל מזון שאנו אוכלים. כמחצית מגיע מפירות וירקות, ולכן כאשר יש צורך בהגבלת אשלגן אנו מגבילים צריכה של ירקות ופירות. ראשית יש להוריד מהתזונה את הירקות והפירות העשירים מאוד כגון : בננה, עגבניה ומוצריה, תפוחי אדמה, אבוקדו, סלק, ענבים, פירות יבשים, עלים ירוקים (שמיר, פטורוזיליה), תחליפי מלח על בסיס אשלגן, אפרסמון, נקטרינה, גויאבה,קיווי, שסק תפוז, מלון, רימון משמש וערמונים, ארטישוק, במיה, דלורית,בטטה, דלעת, נבטים, פטריות, תרד ,קולורבי ירקות ופירות בעלי תכולת אשלגן נמוכה יותר, אך גם יש לצרוך בזהירות ובמתינות הם : תפוח עץ, אגס, שזיף, אננס ואפרסק בסירופ ואפרסק. אבטיח עד 1 כוס קוביות שווה מנה. לגבי ירקות :בצל, גזר, חסה,חצילים,כרוב, כרובית, כרישה,מלפפון, פלפל, שעועית ירוקה וצהובה. יש לפזר את הירקות והפירות על פני היום. אם יש רמות גבוהות של אלשגן יש לגשת בהקדם האפשרי לדיאטנית לייעוץ אישי, הואיל ואשלגן גבוה מהווה סכנת חיים מיידית. בברכה, דנה
שלום לך, מומלץ לך לעיין בפרק ""סטרס וסוכרת - הילכו השניים יחדיו?" בספר: "סוכרת - לחיות עם להרגיש בלי" ותמצא תשובה מפורטת לשאלתך.
מצב כזה נגרם ברב המקרים ע"י טחורים מדממים, בשלב ראשון הייתי פונה לבדיקת כירורג/פרוקטולוג. ד"ר גל
החוק בסעיף ;15(2) מדבר על אפשרות של טיפול ללא הסכמת המטופל אולם במספר התניות של ועדת אתיקה ועוד - ובמקרה הזה כמובן אינו מתמלא. לעומת זאת בהיבט הנורמטיבי של החוק - החולה זכאי לטיפול רפואי דחוף. והמטפל צריך להעניק לו את הטיפול הזה כמיטב יכולתו - וכאן יכול לבוא המקרה בחשבון אם נפרש את הסעיף הראשון של החוק הנ"ל. חזקה על הצוות הרפואי שאם נזקק לעזרת החוק כדי לקחת את החולה לבית החולים היה צורך בכך- ואם כמובן יגיע הדבר לפתחו של בית המשפט הוא יצטרך להוכיח שאכן עשה זאת כדי להציל את החולה ולשם כך נזקק לכל אשר היה לעיל ידו. מהצד השני ישנה כמובן הבעייה האתית של החלטת החולה שלא לקבל את הטיפול הרפואי - שייתכן שהיא זו שתזכה בבית המשפט כשיידון הדבר.
שלום לך בודאי שניתן לריפוי
נו באמת, אתה מפחד יותר מהרופא מאשר מהמחלה ? תגובות אלרגיות עלולות להיות מסוכנות עד כדי סכנת חיים מיידית. אל תיקח סיכונים מיותר - אם באמת מדובר בתגובה משמעותית פנה מיד לעזרה רפואית.
קרע ברחם - כשמו כן הוא. הרחם נקרע והעובר יוצא החוצה לחלל הבטן דבר המהווה סכנת חיים מיידית הן לאם והן לעובר. הדבר נדיר וקורא לרוב כתוצאה מלידות ממושכות וקשות במיוחד, ובפרט ברחמים שכבר עברו טראומה בעבר כגון ניתוחי רחם בעבר, חירור הרחם כתוצאה מגרידה כושלת שהזדהמה , זרוז לידות בנשים שילדו פעמים רבות בעבר, ועוד. הדרך למנוע מצב זה הינו ביצוע ניתוח קיסרי מתוכנן לנשים שבקבוצת סיכון לכך, כגון נשים שבעברן ניתוח קיסרי בחתך אורך, וכן, בלידות ממושכות וקשות - זיהוי מצבים המקדימים קרע רחם כגון עיוות הרחם בצורת שעון חול, דם שמופיע בשתן, וכד', וביצוע ניתוח קיסרי מיידי במידה ומזהים סימנים אלו.