בית המשפט דחה תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים בני ציון,...
תביעות על רשלנות רפואית מגיעות אל בתי המשפט כל הזמן ויוצרות...
רשלנות רפואית בגין ניתוח פלסטי או קוסמטי לא מוצלח היא עילה...
בישראל מדי שנה כ-4,500 עד 5,000 תביעות בגין רשלנות רפואית....
אלו מסוג הדברים שנהוג לומר עליהם "שלא נדע", אבל צרות קורות,...
שלום אלירן, הטיפול הטוב ביותר ל- OCD הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הספר "להתגבר על מחשבות טורדניות", של פורדון וקלארק, כמו גם הספר "די לאובססיה" של פואה, הם מדריכים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי עצמי ורבים מצליחים להסתייע בספרים אלה ולטפל בעצמם ולהחלים (ואלה שלא- חשוב שתקראו עד הסוף). אמור לפסיכיאטר שטיפלת בעצמך בשיטה מס' 1 לטיפול ב- OCD. אם לא נותרו התנהגויות כפייתיות ואין לך קושי בלתי נסבל עם מחשבות טורדניות, אין לך צורך בטיפול. אם יחזרו מחשבות כאלה בעתיד, עדיין הייתי מנסה טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (הפעם עם מטפל פרטני), לפני שהולכים לטיפול תרופתי, כי נראה שטיפול קוגנטיבי התנהגותי עובד טוב אצלך. לאלה שלא מצליחים לטפל בעצמם ולהחלים בעזרת ספרים אלה או דומים להם, חשוב שתזכרו: זה לא מעיד על עוצמת הרצון שלך, חומרת ה- OCD שלך או על הסיכוי שלך להסתייע בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. זה רק מעיד ששיטת הטיפול העצמי באמצעות ספר לא מתאימה לך. יש לך סיכוי מצויין להסתייע בטיפול עם מטפל שמתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ל- OCD.
יעל היקרה מנות הדם נבדקות בקפידה לזיהוי נגיפים על מנת לזהות האם הדבקה נעשתה פני עשרות שנים או כעת יש צורך לבדוק האם היתה בדיקה המעידה על הנגיף לפני שנים לגבי אימך יש צורך לבדוק האם מחוסנת מה שמגן עליה או לחליפין אולי היא הנשאית וביך נדבק ממנה?
פורום זה מיועד לשאלות בנושא פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי. זאב
בית המשפט דחה תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים בני ציון,...
תביעות על רשלנות רפואית מגיעות אל בתי המשפט כל הזמן ויוצרות...
רשלנות רפואית בגין ניתוח פלסטי או קוסמטי לא מוצלח היא עילה...
בישראל מדי שנה כ-4,500 עד 5,000 תביעות בגין רשלנות רפואית....
אלו מסוג הדברים שנהוג לומר עליהם "שלא נדע", אבל צרות קורות,...
טעות של הרופא או טיפול לקוי באשה הרה עלולים לגרום להפלה....
רשלנות רפואית באבחון או טיפול בסרטן עלולה לפגוע בסיכויי...
בישראל של 2007, הזכות לקבל פיצוי על רשלנות רפואית שמורה רק...
זמן וכסף רב מבוזבזים בבתי המשפט בניסיון לקבוע האם היתה...
נשים שחלו בסרטן צוואר הרחם ולא אובחנו במועד לא תוכלנה ...
כיצד יכולים מטופלים ובני משפחתם לדעת כי נעשה בהם אבחון...
סיבוכים בלידה עלולים להיות בבחינת "גזירת גורל" שאין עליה כל...
ניתוח האף כשל? החזה המורם נפל? נשארתם שעירים לאחר הסרת שיער...
על רקע הסערה סביב שתלי חברת PIP הצרפתית, עולה השאלה מי...
באילו מקרים ניתן לקבוע כי הטיפול הרפואי מעיד על רשלנות?...
מידי שנה מוגשות לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות 1,400...
ביהמ"ש המחוזי בחיפה קיבל ערעור של אשה שלא הייתה מרוצה...
תביעות בגין רשלנות הנוגעת לניתוח קיסרי צריכות להוכיח כי...
על רקע טענות הדיירים כי קיבלו כדורים פסיכיאטריים בתוכנית,...
על הרוקח מוטלת האחריות לתת את התרופות המתאימות למרשמים או...
רפואה ומשפט: התינוק נולד עם מום או מחלה כתוצאה ממחדל רפואי?...
רשלנות רפואית בשל המנעות מביצוע בדיקת נחוצה
קופת חולים מאוחדת לא העבירה לאשה הרה את המידע על אבחון מחלה...
שלום אלירן, הטיפול הטוב ביותר ל- OCD הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הספר "להתגבר על מחשבות טורדניות", של פורדון וקלארק, כמו גם הספר "די לאובססיה" של פואה, הם מדריכים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי עצמי ורבים מצליחים להסתייע בספרים אלה ולטפל בעצמם ולהחלים (ואלה שלא- חשוב שתקראו עד הסוף). אמור לפסיכיאטר שטיפלת בעצמך בשיטה מס' 1 לטיפול ב- OCD. אם לא נותרו התנהגויות כפייתיות ואין לך קושי בלתי נסבל עם מחשבות טורדניות, אין לך צורך בטיפול. אם יחזרו מחשבות כאלה בעתיד, עדיין הייתי מנסה טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (הפעם עם מטפל פרטני), לפני שהולכים לטיפול תרופתי, כי נראה שטיפול קוגנטיבי התנהגותי עובד טוב אצלך. לאלה שלא מצליחים לטפל בעצמם ולהחלים בעזרת ספרים אלה או דומים להם, חשוב שתזכרו: זה לא מעיד על עוצמת הרצון שלך, חומרת ה- OCD שלך או על הסיכוי שלך להסתייע בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. זה רק מעיד ששיטת הטיפול העצמי באמצעות ספר לא מתאימה לך. יש לך סיכוי מצויין להסתייע בטיפול עם מטפל שמתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ל- OCD.
יעל היקרה מנות הדם נבדקות בקפידה לזיהוי נגיפים על מנת לזהות האם הדבקה נעשתה פני עשרות שנים או כעת יש צורך לבדוק האם היתה בדיקה המעידה על הנגיף לפני שנים לגבי אימך יש צורך לבדוק האם מחוסנת מה שמגן עליה או לחליפין אולי היא הנשאית וביך נדבק ממנה?
פורום זה מיועד לשאלות בנושא פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי. זאב
על פי חוק זכויות החולה 1996, סעיף 18, על כל מטפל לתת למטופל העתק מהתיק הרפואי. קבלת ההעתק תלויה בתשלום מסוים. ממכון רנטגן אין כל בעיה לקבל העתק. תזדהי במספר הזהות שלך והם ישלחו לך במייל העתק. לגבי רופאים פרטיים ניתן לפנות בתלונה לרופא השיניים המחוזי שבמשרד הבריאות, או להסתדרות לרפואת שיניים. לגבי מכבידנט למנהל הרפואי של מכבידנט
רונית שלום, ראשית צר לי לקרוא על סבלך. כיוון ששלוש המערכות (רבייה, שתן ועיכול) מתנקזות כולן לאזור אנטומי קטן יחסית ובסמיכות זו לזו, לא מן הנמנע שלניתוח כדוגמת הניתוח שעברת תהיינה השלכות שונות על המערכות הסמוכות, אם כי בהחלט נשמע כי משהו השתבש בפעולתן של מערכת השתן והעיכול וזו בוודאי אינה התוצאה הרצוייה. לגבי הדלקות החוזרות בדרכי השתן על אף אנטיביוטיקה, הייתי ממליץ לבדוק שני דברים: 1. לבצע ציסטוסקופיה אבחנתית (פעולה פשוטה וקצרה) כדי לשלול גוף זר (רשת) שעלולה לחדור בשוגג לתוך שלפוחית השתן ולהוות מוקד לדלקות. 2. לבדוק האם את מתרוקנת ביעילות ללא שארית שתן גדולה. שארית כזו אם קיימת עלולה להוות קרקע פורה לזיהומים חוזרים. ניתן לבדוק זאת בבדיקת על קול (אולטרהסאונד) או באורודינמיקה (בדיקה המבררת את התפקודים השונים של שלפוחית השתן) שכך או כך הייתי ממליץ שתעברי כדי להבין קצת יותר את המנגנון להעדר שליטה ממנה את סובלת כיום. לגבי הקושי בריקון המעיים גם לכך יש בדיקה הקרוייה דפקוגרפיה - בדיקת שיקוף דינאמי עם החדרת חומר ניגודי. מעל לכל נשמע כי נחוצה הערכה קלינית במרפאה אורוגינקולוגית (בשאיפה במסגרת בה נותחת) על מנת לרכז את הבירור כולו ולהציע טיפול בבעיות השונות. חלק גדול מהבעיות שציינת ניתנות לטיפול ולשיפור. בנוגע לרשלנות - רשלנות רפואית הינו מושג מתחום המשפט ולשמחתי איני עוסק בכך אלא ברפואה שמטרתה להיטיב עם המטופלות ולשפר את איכות חייהן. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
אפשר
סביר להניח שהנסיגה תיפסק אם יהיו כתרים מותאמים.
עם שאלה זו תפני לעו"ד לא אלי
בוקר טוב אוראל, מצטער על התשובה המאוחרת בגלל החנוכה. השאלה שאת שואלת מורכבת מכמה היבטים וכדי לענות עליה צריך להבין מה זה סקירה מוקדמת ומה מתי כדאי לבצע אותה. התשובה תהיה טיפה ארוכה - אנא קראי עד הסוף. סקירה מוקדמת ( לכל בעיה רפואית, לאו דוקא סרטן) נועדה לאתר מצב של מחלה או טרום מחלה בשלבים מוקדמים, אצל אדם במרגיש טוב ואין לו שום תלונות ( וזו נקודה חשובה מאוד!!) כדי למנוע תחלואה או לאפשר טיפול טוב יותר ( וזה אומר: יעיל יותר או עם פחות תופעות לואי) במחלה. לכן כדי שנרצה לעשות סקירה מוקדמת צריכים להתקיים מספר תנאים: א. הבדיקה צריכה לאתר מחלה שמשפיעה על הבריאות- אין סיבה לחפש מחלות שלא ישנו באופן משמעותי את תוחלת החיים או איכות החיים. לכן אף אחד לא עושה סקירה מוקדמת בקיץ לאנשים כדי לבדוק למי יהיה נוזלת בחורף- זה פשוט חסר משמעות. אין טעם לחפש גידולים שפירים למשל- אם זה לא משפיע על הבריאות. ב. הבדיקה צריכה להיות מהימנה-רפואה הוא מקצוע של סטטטיסטיקה. לכן אם הבדיקה לא מדויקת היא תאבחן הרבה אנשים שאין להם בכלל סיכון (והם יקבלו סתם טיפול מיותר), או "תפספס" הרבה אנשים שבסיכון ( ותתן להם בטחון שהם מוגנים תוך הימנעות מטיפול יעיל). בשאלתך ציינת צילומים בכל הגוף- מה לעשות אבל צילום רגיל של החזה מפספס באחוז גבוה מאוד סרטן ריאות. אם תעשי צילום חזה והוא יהיה תקין- תהיי רגועה יותר? האם אני כרופא יכול להבטיח לך שאין לך סרטן ריאות אחרי צילום חזה תקין? לא! אני יכול להגיד שלא רואים גידול בצילום. יותר מזה- צילום חזה באישה כרוך בעליה בסיכון לסרטן שד. אם אני לא מועיל ואפילו מזיק בצילום חזה - למה לצלם? אותו דבר למשל לגבי בדיקות של סמנים גידוליים- אלו בדיקות עם אחוז שגיאה מאוד גבוה אצל מישהו שאין לו גידול. אם אני בודק מישהו שמעשן ויש לו רמות CEA גבוהות זה יכול להיות גידול במערכת העיכול, בריאות או סתם כתוצאה מהעישון. אדם כזה יעבור CT חזה בטן אגן, קולונסקופיה מיותרת ואולי שלל בדיקות נוספות ( שלא לדבר על ההיסטריה) רק כדי לגלות שהבדיקה יצאה גבוהה כי הוא מעשן קופסא ביום. אין טעם לעשות בדיקה שאין לה מהימנות. זה בדיוק כמו לתת צ'ק ללא כיסוי. ג. הסקירה המוקדמת תשפיע על הניהול של המחלה- יש מחלות שגם אם מאתרים אותם מוקדם זה לא ממש משפיע על המחלה, או הסיכויים להרפא ממנה. וזה אולי החלק המשמעותי לגבי מרבית הסקירות לסרטן- מסתבר שיש מעט מאוד גידולים סרטניים- למשל סרטן שד, צואר הרחם או המעי הגס- שאם מגלים אותם מוקדם זה משנה במשהו את הניהול הרפואי של המחלה או משפיע על תוחלת ואיכות החיים. למעט סקירה מוקדמת לסרטן שד, מעי גס וצואר הרחם, מרבית הסקירות המוקדמות לסרטןנים אחרים לא משנים את מהלך המחלה. במחקר ידוע לקחו 2 קבוצות של אנשים בגילאי ה50. לחלק ( ואני מדבר על אלפים) עשו CT חזה וחלק לא. מתוך אלו שעשו להם CT חזה גילו לכמה בודדים סרטן ריאות, הם קבלו כימותרפיה + הקרנות + ניתוח, וחיו עוד 5 שנים. לעומתם אלו שלא עברו CT חזה לכמה בודדים אבחנו בעקבות תלונות ( שיעול, ירידה במשקל וכו') גידול כעבור שנתיים מתחילת הניסוי, הם קיבלו כימותרפיה+ הקרנות+ ניתוח וחיו עוד 3 שנים לאחר מכן- מי הרוייח? בשתי המקרים אלו שאובחנו עם סרטן חיו 5 שנים מתחילת הניסוי, אבל לאלו שעשו סקירה מוקדמת נתנו 5 שנים כימותרפיה ( שלא לדבר על החרדה), ואלו שלא עברו סקירה קבלו רק 3 שנים; בפועל לא היה שינוי בתוחלת החיים- אז מי הרוויח? אלו שלא עברו סקירה!! לכן לא תמיד סקירה עוזרת! לעומת זאת אנחנו יודעים שבסרטן מעי גס סרטן שד וסרטן צואר הרחם סקירה עושיה להציל חיים. כמובן גם כאן צריך להתאים את הבדיקה לנבדק. אין טעם לעשות סקירה לסרטן שד בממוגרפיה לילדה בת 4- אין לה שדיים בגיל הזה בשביל שיהיה שם סרטן. אז צריך להתאים את הבדיקה לנבדק/ת. יותר מזה, צריך להיות שהבדיקה תשפיע על הניהול הרפואי לטובה על החולה ולא תגרום לו נזק. אין שום סיבה בעולם לבדוק גבר מעל גיל 80 שמרגיש טוב לסרטן ערמונית. רוב הסכיויים שגם אם יהיה לו סרטן ערמונית- הוא לא ימות מסרטן זה ( אלא מהתקפי לב וארועים מוחייים או מחלות זיהומיות) וסתם נחשוף אותו לטיפולים מיותרים כמו ניתוח גדול, הקרנות או טיפולים של הרורמונים שיש להם השפעה על הרבה דברים אחרים. אם לא ניתן על ידי סקירה לקדם את הבריאות של המטופל- למה לעשות אותה? ד. הבדיקה צריכה להיות משהו מתקבל על הדעת. תארי לך שהיו אומרים לך שכדי לעשות לך סקירה לסרטן צריך לעשות לך ניתוח מוח כל 6 חודשים- היתת מסכימה? לא נשמע סביר, נכון?! לכן הבדיקה מצריכה להיות הגיונית. לסיכום: כשועשים אינטרגציה של כל מה שציינו כאן, יש מעט גידולים שכדאי לבדוק. זה כמובן גם תלוי בהיבטים מאוד אישיים, ולכן צריך להתאים לכל אדם באופן אישי את בדיקות הסקירה המומלצות לו. גם בלי להיות רופאה את מבינה שאשה שאמה, ו3 דודות שלה חלו בסרטן שד לפני גיל 50 נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד ויש מקום לבצע בדיקות לאיתורא מוקדם בסרטן שד בגיל צעיר יחסית; ולעומת זאת אצל אשה שאין לה סיפור משפחתי של סרטן שד ניתן להסתפק בסקירה לסרטן שד בגיל יותר מבוגר. לכן ההתאמה של הסקירות לסרטנים היא אינדבדואלית ובהתבסס על הנחיות מסוימות. יש מספר איגודים בעולם סמוצאים הנחיות לגבי איזה בדיקות סקר לעשות ומתי (ולכן יתכן שאת שומעת מרופאים שונים דרים שונים- בגלל שכל אחד הולך לפי הנחיות של איגוד אחר) ויש גם בנושא הזה הנחיות ברורות של משרד הבריאות ( אגב, מכוני הסקר לסוגיהם מבצעים בדיקות סקר רבות שאין בהם צורךמסיבות של שיווק, שבחלקן פוגעות בבריאות הנבדקים (מהסיבות שציינתי), ומייצרים פחד אצל הציבור- ממנו הם מרוויחים). את יכולה להכנס לאתר משרד הבריאות לקרוא את הנחיות משרד הבריאות בנושא סקירה מוקדמת. ואת יכולה להתייעץ עם הרופא משפחה שלך שיתאים לך את בדיקות הסקר לסרטנים לפי מצבך, גילך וכדו'.נשמע לי שהוא מבין מה מתאים לך. אני מקוה שלאחר התשובה הארוכה הזו הדברים קצת יותר ברורים, צחי
משה שלום רב, מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום על מנת שיוכל לאסוף את החומר הרפואי הרלבנטי בעניין אמך ועמו יתייעץ עם מומחה רפואי מתאים בשאלת הרשלנות. בברכה ורפואה שלמה, שמואל יקירביץ, עו"ד
יעל שלום מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בתביעות רשלנות רפואית אשר יוכל להפנות אותך למומחה המתאים שהרי יש מספר תתי התמחות בתחום זה וומצע כי תפני למומחה המתאים. אחרת יש מספר אתרים באינטרנט שבאמצעותם תוכלי למצוא את מבוקשך, אם כי קשה לסמוך על ההמלצה שאינה אלא כמו לפתוח דפי זהב. לפרטים נוספים ר' באתר המשפט הרפואי http://www.med-law.co.il/showdoc.asp?DynamicContentID=805
זוסט שלום. קורה שבעת עקירה של שן בינה עליונה שוברים את קיר הסינוס המקסילרי אוו את ריצפתו .רופא שיניים סביר אמור לאבחן את הפריצה לסינוס ולהפנות את המטפל למומחה פה ולסת או לרופא א.א.ג כדי להמשיך את הטיפול בבעיה .קורה שלא מבחינים בשבר או בפריצה לסינוס המקסילרי ואז הבעייה מאובחנת מאוחר יותר בעת הביקורות שלאחר הוצאת התפרים או בדיקת פצע העקירה .בכל מקרה זה איננו מונע את זיהום הסינוס ואת הצורך באיטומו ובסגירת הפתחים שדרכם חודר הזיהום לסינוס אך גילוי מוקדם יכול אולי להקדים את הריפוח ולהקטי אתהסיבוכים על כל פנים זה יכול לקרות - די קשה למנוע זאת ועוד יותר קשה לאבחן זאת כשזה קורה ולטפל בתוצאות !!!
ככל הנראה אין דלקת חיידקית, אחרת היתה צמיחה, ולכן טיפול מיותר. תרופות סבתא - אני תמיד בעד, אבל אין הוכחה ליכולת לפגוע בחיידקים או פטריות
שלום, המלצה לטיפול בהפרעת קשב ניתנת לאחר אבחון שנמשך כשעה (לפחות) ע"י נוירולוג או פסיכיאטר או רופא ילדים שעבר הכשרה להפרעת קשב. באבחון הרופא שואל תשאול מעמיק על הילד, הרקע הלידתי, בריאותי, התפתחותי, לימודי, התנהגותי, רגשי, חברתי ומשפחתי. כמו כן נערכת בדיקה גופנית ונוירולוגית. בנוסף, הכרחי שתהיה בדיקת שמיעה תקינה (אם בוצעה בעבר - זה מספיק). אם בסיום האבחון הרופא מאבחן שאכן יש הפרעת קשב - הוא ממליץ על טיפול (תרופתי, לא תרופתי, או שניהם) והמלצות נוספות לפי הצורך. כמו שהבנת, לענות על שאלותייך במסגרת הפורום - זאת רשלנות רפואית. בברכה
שלום רב! ממליץ לך להגיע לבדיקה מקיפה של אורטופד כף רגל וקרסול לצורך איבחון מדוייק של הבעיות הקיימות ובניית תכנית טיפול. בברכה
שלום, כאמור, פרקטיקה זו אינה מקובלת ברוב המקומות בעולם. למעשה, ההנחיה היא להפריד מיקום בגוף רק כנותנים חיסון סביל (המכיל נוגדנים מוכנים) ופעיל (המיועד ליצור גם זיכרון חיסוני) במקביל. הסיבה לכך היא להבטיח שהנוגדנים המוכנים לא יפגעו בריכוז החיסון הפעיל ע"י פירוקו, וע"י כך ייפגם הזיכרון החיסוני. במקומות בהם כן נהוגה הפרקטיקה הנדונה, לא מדובר בעניין של רשלנות רפואית. מדובר בניסיון להבטיח ספיגה טובה של מנות החיסון הפעיל, משום שהספיגה מאתרי גוף שונים יכולה להשתנות בהתאם למיקומם ואופיים. כאמור, לא נהוג לעשות כך ברוב המדינות. בברכה,
הצילום הפנורמי, בין אם בוצע במכון או במרפאה, מהווה חלק מהתיק הרפואי שלך ועל כן העתק ממנו נשאר במרפאה. זכותך על פי "חוק זכויות החולה" לקבל העתק ממנו ומאחר ובמרפאה מתבצע צילום דיגיטלי, הם אמורים לשלוח לך בדואר אלקטרוני העתק. הרופא יכול אולי להעביר את הקובץ למכון רנטגן כדי שיעשו לך העתק צלולויד אבל זה יהיה כרוך בתשלום. אם אתה הולך למרפאה אחרת תברר את הדואר האלקטרוני שלהם ותעביר להם את הקובץ לפני הביקור. אם במרפאה מסרבים להעביר לך את הקובץ של הצילום אתה יכול להגיש תלונה לאגף לבריאות השן שבמשרד הבריאות
לאהרון שלום רב, צר לי לשמוע על שעברת. לצערינו, לא נוכל לתת המלצות על רופאים בפורום זה. אני מציע כי תפנה למומחה לכירורגית פה ולסת וכן למומחה בשיקום הפה על מנת לקבל אבחון סדור והתווית תכנית טיפול מתקנת. בהצלחה, ד״ר אביטל מתן
אם הרופא חבר בהסתדרות לרפואת שיניים את יכולה לפנות להסתדרות, במידה ואינו חבר -הדרך היחידה הינה בטיפול משפטי בהכוונת עורך דין
שלום T, למה שהיא תסתיר ממך את האבחנה? עקרונית, לפי חוק זכויות החולה אדם רשאי לדעת את אבחנותיו. אודי
ילד נמוך קומה שאין לו חוסר בהורמון גדילה ואין לו כל בעיה בריאותית הגורמת לקומה הנמוכה. מדינת ישראל מתנהגת לפי הכללים של רשות התרופות והמזון (FDA). מאשרים טיפול בהורמון גדילה אם: 1) גובהו הנוכחי לכל היותר אחוזון 3 2) תחזית הגובה הסופי היא מתחת ל 160 ס"מ זה כלל שכל קופות החולים וכל הביטוחים וכל האנדוקרינולוגים לילדים מקיימים. הן ברפואה הפרטית והן ברפואה הציבורית
לי זה נשמע כמו רופאה רצינית ויסודית , שהקפידה לבצע בדיקה טובה ומלאה. לא כל הרופאים כאלו, ויש להעריך את היסודיות שלה.
בדיקת לחץ תוך עיני היא חלק מבדיקת עיניים מקיפה וחשובה בכדי לא לפספס מחלה כמו גלאוקומה שיכולה לעוור ולכן אסור לפספס אותה. נשמע שעברת בדיקה עיניים טובה ומקיפה.
אין צורך בנפרולוג להחלטה על מתן טיפול אנטיביוטי בדלקת בדרכי השתן, ורופאי המשפחה בהחלט מיומנים בטיפול זה. בנשים ההמלצה היא לא לטפל אלא אם יש תסמינים ברורים, וזה משום שיש להן נטיה לשאת חיידק גם אם לא גורם למחלה. טיפול מיותר רק יגרום לפיתוח עמידות לאנטיביוטיקות. כן כדאי לבדוק שאין בעיה בריקון השלפוחית, שיכולה להסביר דלקות חוזרות, ושאין יובש נרתיקי.