רבים מחולי סוכרת נתקלים בבעיה ביום כיפור - הם מעוניינים...
ט"ו בשבט הגיע ואיתו גם שלל אגוזים, הנמנים על מאכלי החג...
לאחר כריתת מעי, יש צורך ב"השקת מעי" - פעולה שמטרתה לחבר את...
לא נעים - ולפעמים מאוד מסוכן: בעיות בוורידים עלולות לגרום...
שלום, אצל בת זוגי הופיעו נקודות אדומות סמוך לאיבר המין שלה. בדיקה אצל גניקולוגית ורופאת עור העלו כי מדובר בוירוס HPV11 (פפילומה?). היא קיבלה משחה לטיפול בסימפטומים למשך חודשיים, והתבקשה לעקוב בעתיד אחרי המצב כדי שלא יתפתח שוב. שאלתי: עד כמה מסוכן הוירוס הזה בעתיד, האם הוא יכול להתפתח לכדי סרטן או מצבים מסכני חיים? האם יש סיכוי להחלים ממנו לחלוטין, או כפי שהרופאה אמרה לה "מי שקיבל אותו, צריך לחיות איתו כל החיים"? והאם עלינו להימנע מכל קיום יחסי מין לתקופה ארוכה, או האם יש דרכים להקטין את סיכויי ההידבקות במהלך קיום יחסי מין? המון תודה על תשובות!
שלום, הזן 11 גורם ליבלות באברי המין ההדבקה הינה ביחסי מין. קונדום עשוי להפחית את סיכויי ההדבקה אולם לא לחלוטין. הנשאות של הוירוס היא לעיתים לכל החיים אולם לעיתים מערכת החיסון מתגברת על הוירוס. יותר סביר שהיא תתגבר עליו אם היא צעירה.
תודה! רק שאלה אחת נוספת - האם זן 11 עלול להתפתח לסרטן מאוחר יותר, או שהוא לא מהזן המסוכן? היא בת 24.
בעלי מקבל טיפול דיאליזות שלוש פעמים בשבוע האם אנו יכולים לטוס לאחר דיאליזה ולחזור לפני הטיפול הבא ללא חשש .
מטופלי דיאליזה טסים לחוץ לארץ. כל עוד מקפידים על תוכנית דיאליזות סדירה, ותזונה . תזונה תואמת כוללת הימנעות מעתיר אשלגן ומלח על מנת למנוע מצבים מסכני חיים כגון היפרקלמיה או גודש ריאתי. ממליצה להיועץ בנפרולוג המטפל שיחליט האם יש מקום לתת קייקסאלאט 0קושר אשלגן) לתקופת הנסיעה, ואם יש תיפקוד כלייתי שאריתי האם גם לתגבר/להוסיף פוסיד (משתן). בהצלחה
והאם עדיף להחליף את זה ב4 מ"ג אסיבל? כעת בנוגע לציפרלקס - בפירוט תופעות הלוואי של ציפרלקס, רשום כי קצב לב מהיר, שינויים בקצב לב ועוד (בעקבות התרופה) הם מצבים מסכני חיים. מה הסיכוי שאמות בגלל שהתרופה (בינתיים) גורמת לי לקצב לב מהיר ושינויים רבים בקצב הלב? האם היה מקרה של מוות בעקבות נטילת ציפרלקס (ו/או בעיות לב בעקבות ציפרלקס) ? זה גורם לי לחרדה רבה כשאני קוראת את תופעות הלוואי של התרופה. האם סרוקסט יותר בטוחה מהבחינה הזו? והאם יש מצבים שבהם ציפרלקס מתחילה להרגיע רק אחרי חודשיים? והאם ציפרלקס נוטה לגרום לאיברים להרדם (בתנוחה ללא תזוזה) מהר מהרגיל?
לא מומלץ ליטול קלונקס לפרק זמן ארוך משום ההתמכרות
שלום וברכה בני השתחרר לפני שנה מהצבא. הוא די מהר התחיל לעבוד כי תכנן טיול לחו"ל עכשיו הוא כבר תקופה בחו"ל. לא הרבה זמן מאז השחרור ,בני התחיל להרגיש כאבים ולחצים בחזה , עשה כל מני בדיקות רפואיות אך לא נמצא כלום . לאורך הזמן הוא התחיל לחשוב שיכול להיות שהוא סובל מהתקפות חרדה שמתבטא ברגעים ספורים של לחץ קושי בנשימה לפעמים כאבים בחזה הזעה וכולי . במקביל הוא התחיל לעבור טיפולים אלטרנטיביים שמאוד עזרו לו. גם השינה בלילה קצרה מאוד קשה לו להרדם, הוא עושה הרבה ספורט . ועכשיו יש קצת הקלה הוא כבר יודע כיצד להתמודד עם זה כאשר זה מגיע הוא אומר שזה כמה שניות ועובר. בשיחות בינינו אמרתי לו שככל שעובר הזמן אני בטוחה שזה מהצבא,לפני זה כלל לא חווה מצבי חרדה .בצבא הוא חווה הרבה מתחים לחצים מצבים מסכני חיים עימות מול אוכלוסיה בנוסף היה מפקד שזה היה לחץ רציף נוסף עם הרבה אחריות. וכשהוא השתחרר לאט לאט התפנה מקום במוח שכל מה שהיה מודחק צף למעלה אני היום ממש בטוחה בזה..כולל עמוד ענן שלא נכנסו אבל ההכנות לכניסה הן כבר טראומה בפני עצמה וההמצאות בשטח פלוס הידיעה של החרדה הנוראית של המשפחה..אי אפשר לצאת לגמרי בריא ממצבים כאלו ...כך נראה לי. ברור לנו ולו שכאשר יחזור נמצא מטפל טוב בתחום שיעזור לו להחזיר לעצמו את האיכות החיים הרגשית נפשית שהייתה לו . האם אתה חושב שיש מה לפנות לצבא או לגופים שאמורים לתמוך בחייל ובמשוחרר בכדי לאבחן? מה לדעתך כיוון הדרך שהיית ממליץ ולמי לפנות?
רק להוסיף : שלאט לאט ככל שעבר הזמן הוא התחיל לספר עוד ועוד על מצבים שנאלץ להיות בהם בזמן הצבא...ולכן גם הוא וגם אנחנו קישרנו בין התופעות שהוא חווה פוסט השירות לבין מה שהוא עבר בשירות לצערי ...הצבא שורט ופוצע באופנים שונים...
שלום מיכל, טוב שאת דואגת לבנך, וחשוב להתמודד עם טראומות בעקבות השירות הצבאי קרוב למועד התרחשותן. טראומה אינה מחלה, ואינני בטוח שיש 'טיפול' מתאים. תמיכה משפחתית, או זוגית, חשובה יותר מכל טיפול, ובמקביל כל דרך לשיקום השליטה העצמית, כגון פעילות גופנית, הרפיה, טאי-צ'י, או פעילות יצירתית, וכל דרך לשילוב במסגרות חברתיות, יעילה לשיקום. אינני ממליץ לפנות לאגף השיקום, משום שתהליך ההכרה בהלומי-קרב משפיל ופוגע לעתים יותר מן הטראומה המקורית. בהצלחה, ד"ר דרור גרין
קודם כל תודה על תשובתך . לי חשוב לדעת ולהבין: ההתקפות חרדה הקטנות שמגיעות לו ככה לכמה שניות. זה משהו שניתן לטפל? ברור שיש לו המון תמיכה ולאורך כל השירות הייתה לו המון המון תמיכה -קראו לי אימי הגנרלית. אבל..מעניין אותי בקטע הטיפולי מה כיווני דרך חוץ מספורט שעושה בדרך כלל (חוץ מעכשיו בטיול) ואלטרנטיבי כזה או אחר. עצוב מה שאתה כותב על אגף השיקום ומאוד מאכזב -כי פצעו לי את הבן ועכשיו על פי הבנתי ממש לא רצוי להיעזר בגוף שגרם או סביר להניח גרם או עורר משהו שלולא המפגש אתו יכל להיות שלא היה ובנוסף יש עדיין מילואים שללא הכרה מסוימת הוא יצטרך ללכת נגרם. אני מתארת לעצמי אם ניקח טיפול כזה או אחר לא ייצא לנו זול. מה היית הכי ממליץ ככיוון טיפולי? ואיזה גוף אחר כן ניתן להתייעץ או להעזר מול פתלתלי הבירוקרטיה תודה מראש ושבת שלום
מניסיון, התקף חרדה מתבטא בקצת יותר מרגעים ספורים של לחץ קושי בנשימה. התקף חרדה נמשך בין 10 דקות לחצי שעה ומעביר טלטלה בלתי נשכחת לאדם החווה התקף. מי שחווה התקף חרדה לא יעבור לסדר יום רגיל לאחר ההתקף. ההתקף חזק ומטלטל באופן שלא שגורם לזעזוע נפשי חזק ומצוקה המחייבת התערבות מקצועית מיידית. אחרת המצוקה קשה ובלתי נסבלת.
הכוונה בין 10 דקות לחצי שעה עד שהקלוקס עובד. התקף חרדה ללא טיפול תרופתי מהיר עלול להימשך שעות! אני לא מכיר שום טכניקת הרפיה או תרפיה, שיכולה לעצור התקף חרדה בעיצומו, מלבד תרופות.
שלום אבי, אני מעריך מאוד את ניסיונך האישי, אבל כל אחד חווה התקפי חרדה באופן שונה. גם אני הלום-קרב, וגם אני חווה התקפי חרדה. בעבר עשיתי שימוש בתרופות, אך לאחר שפיתחתי את 'האימון הרגשי' לא השתמשתי בתרופות אפילו פעם אחת, ולמדתי להתמודד גם עם התקפי חרדה. עם זאת, במצבים קשים יש תרופות שיכולות להועיל לזמן מה. חשוב להתייעץ על כך עם רופאים מומחים, וכדאי להימנע מהתמכרות לזמן ארוך. שבת שלום, דרור