שיעורי בית: אל תוותרו לילדים
ילדכם מתקשה או מסרב להכין את שיעורי הבית שקיבל בבית הספר? שיתוף פעולה בין ההורה, התלמיד והמורה יכול לפתור את הבעיה ולהביא להצלחה בלימודים
התלמידים שהתחילו זה עתה את לימודיהם בכיתה א' נדרשים להתמודד עם שגרת חיים אחרת ממה שידעו עד כה בגן. בסדר היום החדש שלהם נוספה החובה להכין את שיעורי הבית, שתלווה אותם עד לסיום לימודיהם.
הכנת שיעורי הבית נתפסת לעיתים בעיני התלמידים ובעיני הוריהם כעול, כ"עבודה", והם מעלים שאלות וספקות: מדוע יש צורך בשיעורי הבית? מה הם תורמים לילד? מהי חובתו של הילד בהכנת שיעורי הבית? מהי חובתם של ההורים או של המורה? האם לעזור לילד להכין את שיעוריו או להשתתף עמו בהכנתם? מדוע עול השיעורים כבד כל כך? מדוע ההורים צריכים את ה"עונש" הזה של שיעורי בית? אלה השאלות שעולות אצל מי ששכח מדוע יש צורך בשיעורים. והתשובה: שיעורי הבית מהווים חזרה על החומר שנלמד בכיתה ותורמים להטמעתו; השיעורים מהווים גם חלק מהציון שניתן לתלמיד.
התלמידים, ההורים והמורים מעלים לעיתים קרובות תלונות לגבי הכנת שיעורי הבית, כל אחד מנקודת מבטו. למשל: התלמיד רוצה במנוחה אחרי שעות ביה"ס; ההורה מרגיש שהוא צריך להיאבק עם ילדו כדי שיכין את שיעורי הבית; המורים מתלוננים על התלמידים, שאינם מכינים את שיעורי הבית כסדרם. לכן, יש לחבר בין צלעות המשולש הורה-תלמיד-מורה, שכל אחת מהן היא בעלת חשיבות, אחריות והשפעה על הכנת שיעורי הבית. כדאי לעבוד בשיתוף פעולה מלא, ובדרך זאת להגביר אצל הילד את המוטיבציה למלא את חובותיו. 
את הטמעת האחריות להכנת שיעורי הבית יש להקנות לתלמיד כבר בגיל צעיר בבית ובבית-הספר. אין להקל ראש גם כאשר בכיתה א' שיעורי הבית מסתכמים בצביעה של ציור או הדבקה במחברת. גם אלו יוצרים אצל הילד הרגל ושגרה של הכנת שיעורים.
הילד צריך להבין ולהפנים את החשיבות והמשמעות של הכנת שיעורי הבית כחלק מאחריותו כתלמיד. מסר זה צריך לעבור בשיטתיות על ידי ההורים והמורים במהלך כל שנות הלימודים. רבים מהילדים רוצים לדעת "מה יוצא להם מזה", מדוע מחייבים אותם להכין שיעורים ומה התועלת שתצמח להם מעשייתם. על כן יש לחזור ולהדגיש את היתרונות שבהכנת שיעורים כחלק מהתכוננות למבחן וזכירת החומר הנלמד.
רבים מהילדים המתחמקים משיעורי הבית עושים זאת משום שהם מתקשים בהכנתם. במקרים אלו יש לברר עם הילד ועם הצוות החינוכי מהו הקושי המדויק. למשל, האם הקושי נובע מהחומר הנלמד? האם הילד מתקשה בסדר ובארגון? האם יש לקות למידה כלשהי? האם הילד מפונק?
מרגע שמאתרים את הקושי, ניתן לסייע לילד בעזרה בלימודים ובהכנת שיעורי הבית: להיעזר בתמיכה של המורה, ההורים או של מורה פרטית (רצוי מורה להוראה מתקנת, שתסייע לילד ללמוד נכון).
ההורים צריכים להעביר לילדם מסר חד משמעי על חשיבותם של שיעורי הבית, תרומתם ללימודיו ועל האחריות החלה עליו להכנתם. אין להביע זלזול או פקפוק בתוכן שיעורי הבית בפניו של הילד. אם להורים יש הסתייגות כלשהי, עליהם להעלות אותה בפני המורה ללא מעורבות הילד.
יש לייצר שגרה ועקביות סביב הכנת שיעורי הבית. למותר לציין, שאין לעשות את שיעורי הבית במקום הילד, גם כאשר הוא מתקשה בהכנתם. ההורה צריך להיות שם בעבור ילדו: לתמוך, לעודד ולעזור, אך בשום פנים ואופן לא להסיר אחריות מהילד.
הורה צריך לעודד את ילדו, כאשר הדגש יהיה על המאמץ ולאו דווקא על התוצאה הסופית. לדוגמא: אם הילד למד בשקידה, וסיים שלוש שאלות מתוך הארבע שהיו בשיעורי הבית, יש להביע הערכה למאמציו ולהציע לו עזרה במענה לשאלה שהתקשה בה.
לא נכון להעניש ילד על שלא הכין את שיעוריו. בעצם ההענשה לוקחים ההורים את האחריות על עצמם ומסירים אותה מהילד. כתוצאה מכך, הילד לא יכין את שיעוריו, לא יחזור על חומר הלימודים וגם ייענש על ידי המורה. יש לחנך את הילד לכך שהכנת שיעורי הבית היא חלק מחובותיו של הילד במשפחה.
בדיקת שיעורי הבית היא באחריות מוריו. בידיו של המורה הכלים להענשה על אי הכנת שיעורים או לעידודו של תלמיד המתמיד והמתאמץ להכינם. עידוד יוצר מוטיבציה לתלמיד, בצד תחושת שייכות ותחושת ערך בקרב חבריו לכיתה ומוריו. כאשר מתעוררת בעיה כלשהי בהכנת שיעורי הבית, יש לאחד כוחות, לשוחח בפתיחות עם התלמיד, עם ההורים ועם הצוות החינוכי ויחד למצוא פתרון.
שירלי קליין היא מטפלת משפחתית זוגית בשיטת אדלר
בואו לדבר על זה עם שירלי בפורום ייעוץ חינוכי.
