דלקת עור אטופית: מילון מושגים
הגורמים, השפעת הלחות, סימנים קליניים ושינויי עונות. כל מה שצריך לדעת על אטופיק דרמטיטיס, המחלה שגורמת לילדים לגרד את העור
דלקת עור אטופית שכיחה בעיקר אצל ילדים קטנים וגורמת לעור יבש מאוד ולגירודים. מודעות וטיפול מונע באופן עקבי יסייעו למנוע את המחלה הגורמת לאי נוחות. להלן מילון מונחים על המחלה שילדים רבים סובלים ממנה, בסיועו של ד"ר יצחק קונפינו, מומחה לרפואת ילדים ולרפואת עור, מנהל השירות לרפואת עור בילדים בבית החולים וולפסון.
אסטמה של העור: דלקת עור אטופית שכינויה העממי הוא "אסטמה של העור", היא מחלת עור כרונית ומהלכה האופייני הוא גלי, עם הטבות והחרפות. כמחצית מהמקרים מופיעים בתינוקות עד גיל שנה ולעיתים נמשכים לאורך כל הילדות..
גורמים: יובש ואי נוחות בעור היבש הן תופעות משותפת לסובלים מאטופיק דרמטיטיס, כאשר הלחות באוויר נמוכה יחסית החולים סובלים יותר ויש נטייה להתפרצויות ולסבל רב. התהליך הגורם לכך אינו ברור, הגורמים לתופעה הם שילוב של גורמים סביבתיים יחד עם נטייה אישית, משפחתית או גנטית כנראה. שימוש בתכשירים מקומיים מייבשים ומגרים כגון סבונים יוצרי גירוי מחמיר את המצב.
דרכי טיפול: "בעת החרפה בגרד ובתפרחות, לרוב נתחיל בהגברת תדירות השימוש בתכשירי הלחות, נוסיף ונשלב מספר טיפולים כגון תרופות אנטיהיסטמיניות שמשפיעות עם הפחתת הגרד וסימניו. בהמשך ניתן להשתמש במשחות אנטיביוטיות ומשחות סטרואידליות בדרגות חוזק שונות. אם יש זיהום משני, צריך לזהותו ולטפל במשחות מתאימות ואפילו בטיפול אנטיביוטי ספציפי. הרופאים מתאימים לכל מטופל את השילוב המתאים של תכשיר הלחות ההולם, משחות טיפוליות, דרגות החוזק שלהן וסוג התכשיר האנטיהיסטמיני.
התעוררות המחלה: הגירוד מאותת כי המחלה מתעוררת ואינה בשליטה. תוך טיפול מתאים בעת התפרצות וטיפול מונע מתאים, לרוב יש שליטה טובה על התסמינים והתלונות. גרד עז יכול להביא לזיהומי עור משניים, כתמים, פיגמנטציה וצלקות. לעיתים גירוד מקרי מעורר גרד באותו המקום וחוזר חלילה.
זיהומים: עור יבש ומחורץ יכול להיות שער כניסה לזיהומי עור חיידקיים כאימפטיגו, זיהומים ויראליים כיבלות או הרפס וכן זיהומי עור פטרייתיים.
ינקות: הסימנים הראשונים של דלקת עור אטופית מופיעים לרוב בתינוקות. כ-50% מהמקרים יופיעו עד גיל שנה. שכיחות המחלה עולה בעשורים האחרונים ונעה כיום בין 15% ל-20% מאוכלוסיית הילדים עד גיל שנתיים בארצות המפותחות. כלומר מספר הסובלים מתופעות (בדרגות השונות) הוא עצום. אצל רוב הילדים המחלה היא קלה ורובם יחלימו עד גיל ההתבגרות. מיעוט קטן של הסובלים מהתופעה ימשיכו לסבול גם בגיל הבגרות.
לחות: נטייתו הטבעית של העור בחולי אטופיק דרמטיטיס הוא להיות יבש, עד כדי אי נוחות, גם אם אין התפרצות. שימוש בתכשיר לחות מתאים בצורה קבועה יכול לסייע במניעה וגם בעת התפרצות. תכשירי הלחות הוותיקים יכולים להתאים לחלק גדול מהחולים. בשנים האחרונות משקיעות חברות בפיתוחם של תכשירי לחות במיוחד לסובלים מדלקת עור אטופית, עם תשומת לב להשפעה נגד הגרד והיובש.
מניעה: התכשירים הקיימים מאפשרים להתגבר על התפרצויות ואפילו למנוע התקפים. ניתן למנוע יובש בעור על-ידי הפחתת מגע עם חומרים מגרים או מייבשים (סבונים מגרי עור) וכן לשימון העור על-ידי שימוש בתכשירי לחות ותוספת שמן לאמבט בעת הרחצה. אם יש חשד לאלרגיה ספציפית למגע מחומר כלשהו, שמעורר תפרחת אצל החולה, יש להימנע ממנו.
נטייה משפחתית: דלקת עור אטופית שייכת לקבוצת המחלות האטופיות - אסטמה, ריניטיס (נזלת) אלרגית, דלקת עיניים אביבית ואלרגיות למזון. קיומה של מחלה אחת מרשימה זו מגדיל את סיכוי התפרצותה של מחלה אחרת ברשימה.
סימנים קליניים: המראה האופייני המשותף לכל הסובלים הוא יובש בעור, ולעיתים גם מראה חיוור בשל כך. לפעמים, בעיקר בעת החרפות, ניכרת גם תפרחת אדמדמה, בחלק מהמקרים בצקתית עם גלדים וסימני גירוד (הנראים כפסים אורכיים, חריצים וגלדים חומים). מחלה מתמשכת נראית לרוב כעור יבש, מעובה מעט, כהה יותר ואפילו מעט מקומט. את המראה ואת פיזור התפרחת בעור מקובל לחלק לפי שלוש קבוצות גיל: קבוצת הינקות אשר מערבת את עור הפנים, לעיתים מתפשטת על עור הגוף והגפיים אך ממעטת לכלול את אזור החיתול. מעבר לגיל שנתיים המחלה מצטמצמת בשטחה ופוגעת בצידי הצוואר, בכפלי המרפקים ובברכיים וגורמת ליובש כללי בעור. במתבגרים ומבוגרים שטח המחלה מצומצם יותר ומתמקד במקומות כצידי הצוואר ושורשי כפות הידיים.
עונות השנה: אלרגנים סביבתיים גורמים להחרפה בתופעות אלרגיות האחרות כגון אסטמה, דלקת עיניים אביבית וכו'. באטופיק דרמטיטיס אם קיימים גורמים אלרגיים לחולה הספציפי הם חשובים לאבחון. הטיפול הראשון במקרים אלו יהיה להימנע ממגע או חשיפה לגורם בנוסף לטיפולים שהוזכרו קודם. ברור כי שינוי עונות ושינויים אקלימיים משפיעים על מצב העור והתפרצויות המחלה בעור.
שינויים התנהגותיים: הגרד יכול להשפיע על התנהגות החולה, ולגרום לעצבנות ואי שקט. בילדים גדולים יותר אשר מתביישים במראה העור שלהם יכול לגרום להימנעות מפעולות חברתיות.
תפרחת: התלונה המשותפת לרוב החולים היא הגרד, זו מלווה בתפרחות וסימני גרד במקומות האופייניים. בקבוצות גיל שונות מיקום התפרחת משתנה וכך לעיתים מקשה על האבחון.
בואו לדבר על זה בפורום אטופיק דרמטיטיס אסתמה של העור.