פריצת דרך מדעית בשימור פוריות

במעבדות המחקר במרכז לשימור פוריות במרכז הרפואי שיבא, פוענח המנגנון האחראי להרס הביציות ולעקרות בעקבות טיפולים כימותראפיים. טיפול משולב עם מולקולה בשם AS101 (שפותחה באוניברסיטת בר- אילן) תוך כדי מתן הכימותראפיה, הוכח כמונע את הנזק לפוריות.

נשים העוברות טיפולים כימותראפיים בשל מחלת סרטן עלולות לסבול מתופעות לוואי ארוכות טווח. אחת מהן היא פגיעה בלתי הפיכה במאגר הביציות, הפסקת מחזור בגיל צעיר אשר ביטויה העיקרי חוסר יכולת להרות וללדת ילדים.
במשך שנים המחקר והטיפול הרפואי התמקדו במציאת דרכים לשימור פוריות באותן נשים כמו טיפולי הפריה חוץ גופית והקפאת ביציות או עוברים, או הקפאת רקמת שחלה והשתלה לאחר החלמה. שיטות אלו אינן מתאימות לכלל החולות ובנוסף הן חודרניות, יקרות וההצלחה אינה מובטחת.

המחקר הנוכחי התמקד בהבנת המנגנון האחראי להרס הביציות בעקבות טיפולים כימותראפיים ובמציאת שיטות היכולות למנוע נזקים אלה, ובכך לאפשר תפקוד שחלות תקין ושמירה על הפריון. עיקר עבודת המחקר בוצעה על ידי הסטודנטית ליטל קליך-פילוסוף כעבודת דוקטורט וד"ר הדסה רונס מנהלת המעבדה לשימור פוריות בשיבא.

"חקר נזקי הכימותראפיה בשחלות עכברי מעבדה הוכיח בפעם הראשונה את המנגנון האחראי לנזק". מסביר פרופ' מאירוב, מנהל המרכז לשימור פוריות בשיבא: "מאגר הביציות הנמצאות במצב תרדמה מהווה את עתודת הפוריות של הנשים. ההנחה המקובל בעבר הייתה כי כימותראפיה הורסת באופן ישיר את מאגר הביציות ועל כן המחקר במציאת תרופות המונעות הרס.

תוצאות המחקר הנוכחי מוכיחות, בפעם הראשונה, כי כימותראפיה אינה הורסת את הביציות הנמצאות במצב תרדמה אלה גורמת לגדילה מואצת. בכך גורלן נחרץ והן מתות. הוכחת המנגנון אפשרה בחינה של המולקולה AS101 שנמצאה מונעת תהליך הגדילה המואצת של הביציות ובכך שמרה על הפוריות".

פרופ' שרדני, מנהל המכון לחקר הסרטן, איידס ואימונולוגיה באוניברסיטת בר אילן: "המולקולה AS101 הומצאה בבר אילן, ונמצאת במבחנים קליניים בחולי סרטן מזה שנים. בניסוים קליניים נמצא כי AS101 מפחיתה את תופעות הלוואי של הכימותראפיה, ואינה פוגעת ביעילות הטיפול האנטי סרטני של הטיפול הכימותרפי, ואף יכולה להגביר את יעילות הטיפול".

בואו לדבר על זה בפורום פריון ופוריות.