גרמן: מיליארד שקל לקיצור תורים

הציבור ישלם פחות, יחכה פחות, ויקבל יותר אחרי שנה של עבודה מאומצת, שרת הבריאות, יעל גרמן ומנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, הציגו היום (ד') את עיקרי מסקנות ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית. כשהחשובה שבהן היא תוספת של מיליארד שקלים למערכת הבריאות לטובת קיצור תורים במערכת הציבורית. תוספת זו מורכבת מ-300 מיליון שקלים שיועברו בשנה זו למערכת בתי החולים לקיצור משכי ההמתנה לניתוחים ושיפור השירות בחדרי המיון: יורחבו חדרי ניתוח, יוכשרו רופאים ואחיות ועוד. ו-700 מיליון שקלים מיועדים לקופות החולים במהלך 2015-2016 לטובת קיצור תורים.

החלטה דרמטית נוספת היא שלראשונה מדינת ישראל תצמיד את תקציב הבריאות למדד עדכון דמוגרפיה שעל פי הלמ"ס הינו 1.88% - תוספת של מאות מיליוני שקלים לקופות החולים עליהם נשענת מערכת הבריאות בישראל. שתי החלטות אלה מסבירה שרת הבריאות יאפשרו למערכת הבריאות לתפקד טוב יותר, לקצר תורים ולתת טיפול מסור וממוקד וכן יאפשרו רצף טיפולי שיתחיל בקופות החולים ימשיך לבתי החולים ויחזור לקופות. מתוך דגש על שירות ויחס למטופל. מי שעמד במוקד דיוני הוועדה מבהירה גרמן היה האזרח והחולה.

התוספת התקציבית תאפשר ניתוחים אחר הצהריים בתי החולים הציבוריים. היא גם מיועדת לקצר תורים במלר"ד חדרי מיון ורפואה הדחופה. כיום ממוצע ההמתנה בחדרי המיון עומד הוא בין 5-7 שעות. מערכת ממוחשבת שתותקן בבתי החולים תראה למשרד הבריאות מה קורה בכל רגע נתון בחדרי הניתוח ובמחלקות השונות וזאת בכדי לקבוע מדדי איכות ושקיפות בתורים לטובת הציבור. בהתאם למערכת הזו יוחלט גם מה היקף תיירות המרפא שתותר בכל בית חולים. כשהמטרה היא שתיירות המרפא תשרת את התושבים ולא תבוא על חשבונם.

שרת הבריאות יעל גרמן סיכמה באומרה כי "התוספת התקציבית הנדירה שבאה לראשונה למערכת הבריאות אחרי השנים בכדי לקצר תורים תביא לכך שהאזרח הישראלי יקבל יותר, ישלם פחות ויחכה פחות".

ההמלצות העיקריות של הוועדה הן: חיזוק האיתנות הפיננסית של קופות החולים; תוספת משאבים לבתי החולים; הפחתת עלויות בריאות למשקי בית; הסדרת תיירות מרפא לטובת האזרח הישראלי; הקמת רשות אשפוז וחיזוק משרד הבריאות כרגולטור.

לא יהיה שר"פ בבית חולים ציבוריים

אחד הנושאים שעמדו במוקד העניין הציבורי הוא סוגיית השר"פ. לדברי גרמן סוגייה זו היתה אחת מיני רבות אולם ההחלטה היא כי לא יהיה שר"פ בבתי חולים ציבוריים בישראל. להוציא את בתי החולים הדסה ושערי צדק בהם יש היום שר"פ והוא ימשיך לפעול.

סוגייה מרכזית נוספת היא ביטוחי הבריאות. הועדה המליצה על יצירת מודל חדש לביטוחי הבריאות הפרטיים - האזרח יוכל להשוות בין הביטוחים בפשטות וידע בעבור מה הוא משלם. מודל זה יאפשר לאזרח להתנהל כצרכן נבון בשוק מורכב זה. המודל החדש יכול להוזיל את עלויות הביטוחים הפרטיים לאזרח. כיום יש כפל ביטוחים ועל מנת למנוע זאת יהיו 3 רובדים ביטוחיים. האחד, רובד שווה לכולם בביטוחי שב"ן או ביטוחים פרטיים, רובד שני ושלישי יהיו תוספות לסל, בין אם בשב"ן ובין אם בפרטי. בתוך כשנתיים יוכל אזרח במדינת ישראל מה מצב התורים במערכת הבריאות הציבורית, תודות למערכת הממוחשבת, ובהתאם לכך לבחור היכן להתנתח. תהיה לו אפשרות לבחור בין 3 בתי חולים בבעלויות שונותף שאחד מהם מרכז על.

אשפוז גם בבית

פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות אמר כי "הוועדה שמה לנגד עיניה את טובת המטופל. אמנם מערכת הבריאות בישראל טובה מאוד, תוחלת החיים בישראל גבוהה ותמותת התינוקות נמוכה, אולם תפוסת המיטות בבתי החולים גבוהה מאוד והתורים ארוכים ומשום כך אנשים פונים למערכת הבריאות הפרטית. ולכן המערכת הממוחשבת שתשקף את מצב התפוסה והתורים בבתי החולים תחייב אותנו לתקצב בהתאם. כדי שהאזרח יקבל את השירותים גם במערכת הבריאות הציבורית. בתי החולים בישראל נמצאים תחת לחץ תקציבי הולך וגודל ולכן חשוב שיקבלו תקציבים כדי שחדרי ניתוח שעומדים ריקים אחר הצהריים יופעלו. בעוד שבתי חולים פרטיים פורחים, איפה ניצול התשתיות? ולכן נוסיף כסף לקיצור תורים, הגברת זמינות של רופאים מומחים אחה"צ על ידי פול טיימרים. אנו רוצים רופאים מומחים אחה"צ בבתי חולים ציבוריים. התוכנית היא דו-שלבית, בשלב הראשון הסתמכות על האמצעים הקיימים בבתי החולים וייעולם. לפי תוכנית זו ניתן להוסיף עוד 15-20 אלף ניתוחים בשנה (בשנה יש 180 אלף ניתוחים אלקטיביים בבית החולים הציבוריים). בטווח הארוך נכשיר אחיות חדר ניתוח, עוד מרדימים הבעיה שזה ייקח מספר שנים אבל בסוף נגיע למטרה בה האזרח יקבל שירות שבחר בזמן קצר ככל הניתן מבלי ללכת למערכת הפרטית כדי לקצר תורים".

עוד ציין פרופ' אפק כי מדינת ישראל תשקיע בפיתוח אשפוזי בית באמצעות טכנולוגיות חדשות המאפשרות טיפול רפואי בבית.