מין בעייה, בעיית מין

במסיבת עיתונאים שהתקיימה לרגל פתיחת שבוע המודעות לבריאות מינית, מסר ד"ר ורדי, מנהל היחידה לנוירואורלוגיה בבית החולים רמב"ם, נתונים לפיהם 44% מהנשים ו- 39% מהגברים בישראל התנסו באי תפקוד מיני שנמשך יותר מחודשיים, במהלך השנה האחרונה. עוד נמסר כי 52% מהגברים והנשים בני 40-70 סובלים מבעיות בתפקוד המיני. למרות זאת, ציין ד"ר ורדי, רק 17% מבקשים טיפול.

שבוע המודעות לבריאות מינית מתקיים השנה, לראשונה, בין התאריכים 9.2.03 - 14.2.03, תחת הכותרת: "מסירים את עלה התאנה. מתחילים לדבר על בריאות מינית". שבוע זה, שהינו פרי יוזמת ה - ESSM (European Society for Sexual Medicine), מתקיים במקביל בישראל ובמדינות אירופה, ויסתיים ב"יום האהבה" (Valentins Day).

ד"ר יורם ורדי, יו"ר הועדה המדעית ב- ESSM, ציין כי "מטרת השבוע היא להעלות את המודעות הציבורית לנושא הבריאות המינית, הן בקרב הרופאים והן בקרב הציבור הרחב, מתוך תפיסה כי בריאות מינית הנה זכות בסיסית של כל אדם, וכמוה גם הזכות של אלו הסובלים מהפרעות בתפקוד המיני לקבלת אבחון וטיפול רפואי". ד"ר ורדי ציין כי חשוב שאלפי הסובלים מבעיות בתפקוד המיני יפסיקו להתבייש ויהיו מודעים לכך שקיימים פתרונות וטיפולים שיכולים לפתור להם את הבעיה ולשפר באופן ניכר את איכות חייהם.

"קיימת חשיבות רבה בפנייה לטיפול גם בגלל העובדה שכיום ברור לרופאים כי בעיות בתפקוד המיני הן פעמים רבות תמרור אזהרה לבעיות בריאותיות נוספות. זאת מעבר לפגיעה המשמעותית שלהן בזוגיות, בחיי האהבה, בדימוי העצמי ובאיכות החיים. אולם עדיין, מבוכה, חוסר ידע ובושה, מונעים מעשרות אלפי אנשים שסובלים מהבעיה לפנות לקבלת טיפול רפואי".

רופאים ומטפלים ממגוון תחומי התמחות - אורולוגים, פסיכיאטרים, רופאי משפחה, וסקסולוגים - חברו לקיום שבוע המודעות בישראל. השבוע מתקיים בחסות: ESSM, החוג הישראלי לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני, האגודה הישראלית לטיפול מיני, איגוד האורולוגים הישראלי, האיגוד לפסיכיאטריה בישראל, האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, איגוד רופאי המשפחה בישראל וההסתדרות הרפואית.

פעילויות הסברה והרצאות - במהלך השבוע יקיימו רופאים וסקסולוגים פעילויות הסברה והרצאות בכל רחבי הארץ, כולל בפריפריה. אירועים שונים בכל רחבי הארץ/
קו מידע - קו מענה טלפוני לשאלות בנושא מיניות ובריאות, שמספרו: 1-800-30-38-38.
מרפאות פתוחות - מרפאות רבות לטיפול מיני בבתי החולים, יהיו פתוחות לציבור הרחב במהלך השבוע ללא תשלום.
תצוגת אופנה - אירוע ייחודי וססגוני, במהלכו תיערך תצוגת אופנה בה יוצגו דגמים ייחודיים שעיצבו מעצבי אופנה מובילים בהשראת נושא המודעות לבריאות מינית תחת הסיסמא: "מסירים את עלה התאנה. מתחילים לדבר על בריאות מינית".
חלק מהפעילויות ייערכו בתמיכת חברת פייזר.

ד"ר ורדי מציין כי מדובר בבעיה שכיחה. 52% מהאוכלוסיה, בגילאים 40-70 סובלים מהפרעות בתפקוד המיני/בעיות זיקפה. בישראל, 44% מהנשים ו- 39% מהגברים התנסו באי תפקוד מיני שנמשך יותר מחודשיים, בשנה האחרונה.

ממחקר עולמי שערכה חברת פייזר, ואשר בדק תפיסות ועמדות כלפי בריאות מינית במחצית השנייה של החיים, עולה כי גברים ונשים מייחסים חשיבות רבה לנושא התפקוד המיני גם בגילאים מבוגרים יותר: כ- 80% מהישראלים טוענים כי יחסי מין הם חלק מכריע בחיים מאושרים, וזה נכון בכל גיל: 94% מהגברים בני 40-59 , ו- 88% מהנשים בגילאים אלו, אומרים כי יחסי מין "חשובים" או "חשובים מאד" בחייהם. גם בגילאים 60-80, 86% מהגברים ו- 62% מהנשים. עפ"י המחקר, 70% מהגברים בישראל עד גיל 60 מקיימים יחסי מין 1-6 פעמים בשבוע.

ד"ר ורדי מציין כי הופעתה של ויאגרה הביאה למהפכה בהתייחסות לנושא, ותרמה רבות למודעות הכללית, אולם גם היום למרות ש- 52% מהאוכלוסייה סובלים מבעיות בתפקוד המיני, רק 17% מוכנים להודות בכך ולחפש טיפול.

מסתבר שגברים נמנעים לשוחח עם הרופא על אי תפקוד מיני. הסיבה שניתנת לכך ע"י 71% מהגברים היא אמונתם שאי תפקוד מיני איננה בעיה רפואית, ו- 68% חוששים כי שיחה על מין תביך את הרופא שלהם. מסתבר שחולים מחכים 5 שנים מגילוי אי התפקוד המיני, עד שהם פונים לרופא!

לבעיות בזיקפה השלכות משמעותיות על איכות החיים. בין המאפיינים המרכזיים: מבוכה, ריחוק מבת הזוג, רגשי אשמה, דימוי עצמי נמוך, חוסר שביעות רצון מהחיים ודיכאון. למרות זאת, רוב הסובלים מהבעיה נשארים פאסיביים: רק 12% נוקטים יוזמה ופונים לרופא, 36% מתייעצים עם בן/בת הזוג, 11% מחפשים מידע בספרים, 5% מחפשים מידע באינטרנט.

גם מנקודת ראות הרופאים יש קשיים בתקשורת עם החולה, ומסתבר שהרופאים ממעטים להעלות את הנושא. עפ"י סקר שנערך בארץ רק 12% מהגברים והנשים דיווחו כי נשאלו ע"י הרופא על הפרעות בתפקוד המיני. לדברי ד"ר ורדי לרופאים פעמים רבות אין זמן ואין ידע, או שאינם חושבים שמדובר בבעיה רפואית. 43% מהנשאלים באותו מחקר, גברים ונשים, חושבים שעל הרופא ליזום ולשאול על בעיות אלו.

נתונים מלמדים כי מדי שנה 26 מתוך 1,000 גברים בריאים מתגלים כסובלים מאין אונות, 42.5 מתוך 1,000 גברים בעלי יתר לחץ דם, 50.7 מתוך 1,000 גברים הסובלים מסוכרת, ו- 58.3 מתוך 1,000 הגברים הסובלים ממחלות לב.

"שינוי באורח החיים, יביא לשיפור הבריאות המינית", לשם כך, מסכם ד"ר ורדי, "חשוב להקפיד על כושר גופני, הורדת מתחים, הפסקת עישון ותזונה בריאה".

ד"ר אילן גרינוולד, אורולוג בכיר במחלקה לנוירואורולוגיה בבית החולים רמב"ם, סקר את הידוע היום על התפקוד המיני, וציין כי המדע מאד התפתח בנושא התפקוד המיני, אבל בעיקר אצל הגבר!
ד"ר גרינוולד הדגיש כי על התפקוד המיני של הגבר ידוע הרבה מאד, וברור בדיוק מה הגבר רוצה, ומה הוא צריך. בהתאם לכך, עם השנים, פותחו אמצעי אבחנה וטיפול יעילים, כאשר הטיפולים הראשונים כללו השתלת תותב, ואח"כ, הבינו שכדי שתהיה זיקפה יש להזרים יותר דם לאיבר המין. מאז, במשך 20 שנה חלה התקדמות ניכרת בשיטות הטיפוליות לגבר, במיוחד החל מ- 1998 עם הופעת הטיפול בויאגרה.

"הביטוי של תפקוד מיני אצל הגבר בולט, קל לאיפיון ולמדידה. עוסק בעיקר ב"מכניקה" נוקשות והזדקפות. לכן עד היום עיקר הטיפול בגבר התמקד בהפרעה במנגנון הזיקפה. למרות זאת, יש בעיות נוספות הדורשות התייחסות, כגון: שפיכה מוקדמת, חוסר שפיכה או שפיכה מאוחרת וחוסר חשק מיני".

לעומת זאת, ציין ד"ר גרינוולד, על התפקוד המיני של האשה ידוע מעט מאד. לא יודעים במה האשה מבקשת לטפל, ולמה היא זקוקה. אצל המין הנקבי כל הקשור ביחסי מין ומיניות יותר מורכב ומסובך. לכן, כשנשאלו נשים וגברים לגבי חשיבות יחסי המין ללא הגעה לאורגזמה/שפיכה, נמצא כי לשני המינים היבט שונה. 65.4% מהנשים מסתפקות ביחסי מין גם בלי אורגזמה, לעומת 37.8% בלבד מהגברים שמסתפקים בקיום משגל ללא הגעה לשפיכה.

ד"ר גרינוולד ציין כי מאחר ועד היום המודעות לבעיות בתפקוד המיני של נשים הייתה כל כך נמוכה, גם הרופאים לא שאלו שאלות ולא עסקו בתחום, והמדע לגבי התפקוד המיני של האשה התקדם בקצב איטי ביותר. בשנים האחרונות חלה התעוררות, והמחקר בתחום מתרחב. כך לדוגמא, מחקר חדש שבחן הפרעות בתחושה באברי המין לאחר כריתת רחם, גילה כי חלק מהנשים מאבדות תחושה בנרתיק לאחר הניתוח.

איפיון נוסף של המחקר בתחום התפקוד המיני, שלדברי ד"ר גרינוולד ילך ויתפתח בשנים הקרובות, הוא תחום המחקר הזוגי. "עד כה נערכו מחקרים על גברים בנפרד ועל נשים בנפרד, אולם בשנים הקרובות צפויים מחקרים שיבחנו את התפקוד המיני של שני בני הזוג יחדיו, במהלך פעילות מינית משותפת".

ד"ר שיינפלד, מרכז מרפאת האונות של המחלקה לאורולוגיה בבית החולים הדסה, אשר סקר טיפולים עתידיים להפרעות בתפקוד המיני, הדגיש כי עד היום הטיפולים הקיימים התרכזו בסימפטומים, אולם לא הביאו לריפוי של הבעיה, כפי שהחולים היו מעדיפים.

מאז תחילת הטיפול התרופתי בהזרקות לתוך הפין לצורך יצירת זקפה, באמצע שנות השמונים, וביתר שאת מאז תחילת שיווק הויאגרה, אנשים הלוקים בהפרעות בתפקוד המיני מבקשים לעצמם טיפול תרופתי יעיל, בטוח ופשוט לשימוש. כיום קיימים טיפולים המשפיעים בעקיפין על התפקוד המיני, וטיפולים המשפיעים ישירות על הפין.

הטיפול האופטימלי הוא טיפול יעיל, אמין, בטוח, ללא תופעות לוואי, פשוט לשימוש אשר אינו דורש הכנה מוקדמת ובכך מאפשר ספונטניות מקסימלית.

ויאגרה עונה על חלק גדול מדרישות אלה, והפכה לטיפול הנפוץ ביותר כיום לליקויים בזיקפה. על בסיס ההצלחה הזו מפתחות חברות רבות טיפולים תרופתיים חדשים להפרעות בזקפה - חלק על בסיס מנגנונים דומים לויאגרה וחלקם דרך מנגנונים חדשים.

שתי תרופות חדשות הנלקחות דרך הפה ופועלות ישירות על הפין לשיפור הזקפה, במנגנון דומה לויאגרה הן לויטרה, שטרם אושרה לשימוש, וסיאליס, שאושרה לשימוש באירופה, אולם עדיין לא אושרה בארץ ובארה"ב.

מנגנון הפעולה שלהם דומה מאוד למנגנון הויאגרה. ההבדלים בינם לבין ויאגרה הם פחות תלות בהימנעות ממזון טרם הנטילה שלהם ובמקרה של סיאליס משך הפינוי הארוך יותר של התרופה מהגוף יאפשר קבלת זקפות משופרות גם למחרת נטילת התרופה, אף שיתרון לכאורה זה עשוי אף להאריך את משך תופעות הלוואי, דבר המעכב בינתיים את קבלת האישורים המתאימים לשיווק התרופה. יעילות התכשירים, עפ"י מחקרים שבוצעו במימון החברות שפיתחו אותם, נראית דומה ליעילות של ויאגרה, למרות שהקריטריונים ששימשו לבחירת החולים המשתתפים בניסויים, והקריטריונים ששימשו לבחינת הצלחת הטיפול מקשים על השוואת יעילות הטיפול בין התכשירים. בסופו של דבר כאשר יתאפשרו מחקרים משווים בין התרופות תתאפשר בחירה מושכלת של התרופה הנכונה לכל חולה.

בניגוד לתרופות אלה המשפיעות ישירות על זרימת הדם בפין, תרופה הנקראת Apomorphine משפעלת את מנגנון הזקפה במקורה במוח. תרופה זו אושרה לשימוש בארצות אירופה אולם לא בארה"ב ובארץ. תרופה זו פועלת מהר יחסית (תוך 15 דקות מנטילתה) אולם יעילותה פחותה משמעותית מויאגרה והשימוש בה עלול לגרום לבחילות סחרחורות ואף באופן נדיר לעילפון. חשיבותה העיקרית של תרופה זו היא בהדגמת העיקרון של האפשרות להשתמש בתרופות מעוררות זקפה שאינן פועלות מקומית בפין.

השימוש בתכשירים הורמונאלים כדוגמת טסטוסטרון לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני מוכר מזה זמן. בתקופות קודמות בטרם היו בנמצא טיפולים מכוונים שימשו טיפולים הורמונאלים לצורך "חיזוק" ללא הבחנה. חוסר ההצלחה בטיפולים אלה גרם לירידה חדה בפופולאריות שלהם. הגדרה יותר טובה של האוכלוסיות היכולות להיעזר בטיפול הורמונאלי בד בבד עם הופעתם של דרכי מתן נוחים ובטוחים (מדבקות וקרמים על העור לאומת זריקות) משיבים את הטיפולים ההורמונאלים למקומם הראוי.

ד"ר שיינפלד ציין כי התחומים המעניינים באמת מבחינת חידושים בטיפול בהפרעות בזקפה הם תכשירים ניסיוניים אשר טרם בשלו לשימוש בבני אדם אולם מראים תוצאות מבטיחות במעבדה. חלקם מנצלים מנגנונים שטרם נוצלו, המשתתפים בבקרה על התפקוד המיני. תחום מלהיב נוסף במחקר הוא ניצול של טכניקות להנדסת רקמות לשם חידוש רקמות פין פגועות ושימוש בטכניקות של הנדסה גנטית לשם השתלת גנים בתאי הפין המזדקן המעודדים חזרת תכונות "צעירות" לרקמת הפין.

ד"ר דן שרון, יו"ר האגודה הישראלית לטיפול מיני איט"ם, דיבר במהלך מסיבת העיתונאים, על השפעת המצב הביטחוני על התפקוד המיני, והציג מסקנות מניסיונם הקליני של סקסולוגים במלחמת המפרץ.

לדברי ד"ר שרון, התברר שחלו 3 שינויים עיקריים בהתנהגות המינית של ישראלים:

פגיעה בפרטיות - בשל שינה משפחתית משותפת בחדר המוגן, גרמה לירידה בכמות יחסי המין מחד, מאידך הגבירה את תחושות האינטימיות הקרבה והלכידות כגורמים המחזקים זוגיות ועשויים לשפר בסופו של דבר את התפקוד המיני.

שינוי בעיתוי יחסי המין - זוגות רבים נאלצו להתיק את מועד יחסי המין שלהם לשעות האור במקום שעות החשיכה שהיו מועדות למטח טילים.

שינויים נפשיים - לחץ ומתח מחד והפסיביות שנכפתה על הגברים מאידך גרמו לפגיעה בדימויים העצמי ובתחושות הבקרה על הסובב אותם.

עם כל זאת, לא היו דיווחים על החמרה בחיי המין של ישראלים, ומחקרים שנעשו בשנה האחרונה מראים שהתפקוד המיני או שיעורי הבעיות המיניות בישראל דומות למדינות אחרות בעולם המערבי.

הניסיון הקליני שהצטבר בעקבות טיפול בנפגעי פעולות איבה ובמשפחותיהם, מראה הקשרים ברורים בין מצבים טראומטיים, פוסט טראומטיים והשלכותיהם על התפקוד המיני.

הקשר בין המצב הפוסט טראומתי, רמת החשק המיני והתפקוד המיני, מתאפיין במכלול מחשבות, מראות ורגשות הקשורים באירוע הטראומטי. כאן מבחינים, לדברי ד"ר שרון, בין הנפגע הישיר, כסובל מטראומה ראשונית, ומי שקרוב לנפגע, או נכח ליד האירוע, כסובל מטראומה שניונית.

ד"ר שרון ציין כי הגורמים המשפיעים על התפקוד המיני בהקשרי הפוסט טראומה הם:

זיכרונות, מראות ורגשות חודרניים, המסיטים את הפרט מלהיות נוכח רגשית בתוך החוויה המינית, רגשות אשם על היותו נהנה מול הסבל של האחר וחוסר נהנתנות.
פרשנות פנימית של מכלול החושים סביב האקט המיני המעוררים באופן אסוציאטיבי, ישיר או עקיף - תמונות, מחשבות, קולות, ריחות, צבעים, תחושות גוף שהופיעו באירוע הטראומטי (מוכר יותר אצל נפגעי אלימות מינית).
תופעות דכאוניות הפוגעות בחשק המיני.
חרדה מתמדת ומתמשכת הגורמת אצל גברים ונשים בעיות בעוררות המינית ובתפקוד המיני.

מיניות ותפקוד מיני הנם מכלול של היבטים הוליסטיים האמורים לפעול מתוך תפיסת האדם כשלם אינטגרטיבי, המורכב מתפקודים בתחומים שונים: פיזיים, רגשיים, רוחניים, ערכיים ומוסריים. מכאן גם בעיות בתפקוד מיני יכולות לנבוע מבעיות הקשורות במערכות פיזיות שונות בגוף, מהן מטבולית, עצבית, פסיכולוגית. הסיבתיות המורכבת לא מאפשרת לפתור בעיות מיניות על ידי תחום מומחיות אחד. מכיוון שבדרך כלל לא נמצאים תחומי המומחיות הרלוונטיים בידי איש מקצוע אחד, בעיות מיניות לא ניתנות לפיתרון ע"י מומחה אחד.

כיום מדובר על עבודת צוות הכוללת רופאים (מתחום האורולוגיה, פסיכיאטרייה וגניקולוגיה) וסקסולוגים (מתחום הטיפול הזוגי והמשפחתי, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית). מכאן נוצר הצורך בהתארגנות של מרפאות העוסקות בטיפול בהפרעות בתפקוד מיני בהיבט רב מקצועי.

ד"ר שרון הדגיש כי חוסר הידע הרחב והספציפי לגבי הסיבות לבעיות בתפקוד מיני ופיזור המקצועות השונים המטפלים בבעיות מין, מבלבל את הציבור המבקש סיוע מקצועי, ופותח פתח לכל מיני שרלטנים.

מכאן המשימה היא לתת מידע נרחב גם לאנשי המקצוע וגם לקהל הרחב על המרפאות הציבוריות ועל אנשי המקצוע המוסמכים לעסוק בנושא. כשמדובר במטפל פרטי, חשוב שתהיה לו היושרה המקצועית להשתמש באנשי מקצוע נוספים בהתאם לאבחנה.

הכל נעשה יעיל ומהיר: אינטרנט, יומן אלקטרוני, טלפון סלולרי, וסעודה ב - take away. רק יחסי מין נשארו באותו קצב 5000 שנה!!! כדי להצליח וליהנות צריך להשקיע ובד"כ אין סבלנות ואין כוח. בגלל הקושי לפנות זמן, התעוררו בעיות כגון: התעוררות מינית לא תואמת (ED, PE, כאבים ביחסי מין וקושי באורגזמה) וחוסר חשק מיני. בעיות אלה פוגעות בצעירים (בגלל אופן חייהם וקריירה) ובמבוגרים (בגלל שינויים של הזדקנות, מחלות ותרופות).

בארץ, במיוחד בגלל הצמידות לטלוויזיה ולחדשות המסתיימות לאחר חצות, נוצר סגנון של קיום יחסי מין זריזים בשיא המתח העייפות היומיים המצטברים, ומתוך חישוב זמן השינה שנותר עד הבוקר.

לפיכך, כלל לא מפתיעים הדיווחים האחרונים מארה"ב (דו"ח מכון קינסי) על כך שזוגות רבים פשוט לא מקיימים יחסי מין.