גידולים בעין: כדאי לגלות ערנות

גידולים בעיניים עלולים להופיע בכל אחד מחלקי העין: בעפעפיים, על פני שטח העין או בארובת העין - גידולים שפירים או ממאירים. בניגוד לגידול השפיר, שאכן עלול לגרום לנזק, הרי שהגידולים הממאירים טומנים בחובם ממש סכנת חיים.

גידולים על העפעפיים: מופיעים כנגעים בצבעים שונים על עור העפעף עצמו, או על גב העפעף - ליד הריסים. הנגע עלול להיות בצבע העור, אדום או חום-שחור - ולהיראות כבליטה או כפצע שאינו מחלים. כשנגע ליד הריסים מלווה באובדן של הריסים, הרי שמדובר בסימן שככל הנראה אינו מבשר טובות. באזור זה, ניתן למנות את הגידולים מסוג ,BCC SCC או מלנומה - שהם ככל הנגעים העוריים באזורים אחרים בגוף.

גידולים על פני שטח העין: לעין יש ציפוי שממשיך ועוטף את העפעף מבפנים - ונקרא לחמית העין. גם על הלחמית עלול להיות גידול מסוגים שונים בצבע לבן, חום או אדום. בלחמית ניתן למנות את הגידולים הבאים:

1. נגעים רבים שהם שפירים, לא ממאירים או נגעים טרום ממאירים. יש לציין שלעתים, גם בתוך גידולים שפירים לכאורה, מסתתרת התחלה של SCC - ולכן חייבים לעשות ביופסיה גם לנגעים מסוג זה.

2. נקודות חן שהן נגע פיגמנטי ונגע פיגמנטי טרום ממאיר (PAM).

3. מלנומה.

4. נגעים לא-פיגמנטיים, לרבות נגעים טרום ממאירים (CIN).

5. לימפומה: גידול זה בדרך כלל נמצא בלחמית העין. בחלק שמצפה את גלגל העין - ויכול להמשיך מסביב לעין ומאחוריה בארובת העיניים.

גידולים בתוך העין: להבדיל מהגידולים בעפעפיים, או בלחמית העין, הרי שאת הגידולים שבתוך העין - קשה הרבה יותר לדגום. הגידולים שבתוך העין נחלקים לשתי קבוצות עיקריות - בקרב ילדים ובקרב מבוגרים:

1. מלנומה של הענביה: uveal melanoma היא הגידול השכיח ביותר בקרב מבוגרים. מלנומה שבתוך העין היא מחלה שונה לחלוטין מהמלנומה העורית הידועה. זוהי מחלה ממארת ומסוכנת מאוד, אך למרבה המזל יודעים כיום כיצד לטפל בה.

2. לימפומה - במבוגרים.

3. רטינובלסטומה בילדים - הגידול השכיח ביותר בקרב ילדים.

מהם הגורמים לגידולי עיניים?

בגידולים שעל העפעפיים: הגורם לגידולים השכיחים ביותר מסוג BCC ו-SCC הוא כמובן חשיפה לקרינת UV של השמש. גם מלנומה קשורה בחשיפה לשמש. לגבי שאר הגידולים, לא ידוע מהם הגורמים להם -ולעתים נדירות, התפתחותם קשורה במוטציה גנטית נדירה.

בגידולים שעל פני לחמית העין: לא ידוע הגורם לנגעים הפיגמנטיים, כמו גם לרוב הנגעים הלא-פיגמנטיים, אבל ייתכן שגם הם קשורים בחשיפה לשמש.

לגבי גידולים שבתוך העין: לא ידוע שום גורם סיכון למנלומה של הענביה, אלא שהיא שכיחה יותר בקרב בהירי עיניים ועור. בהתאם לכך, השכיחות של מלנומה בארצות סקנדינביה, שאינה משופעת בשמש, גדולה פי 7, מאשר בקרב כהי עור באפריקה. בישראל השכיחות של המחלה גדולה יותר בקרב אשכנזים, מאשר בקרב ספרדים; ובקרב הספרדים, השכיחות גדולה יותר מאשר בקרב הערבים. כך שברור כי יש קשר למוצא, אם כי הקשר אינו ברור דיו.

באשר לגורמים לרטינובלסטומה בקרב ילדים: מדובר במחלה גנטית, שמקורה בגן פגום. זוהי המחלה הראשונה שנמצא בה הגן שגורם לסרטן. יש לציין כי למרות היותה מחלה גנטית, הרי שבניגוד למחלות גנטיות אחרות, זו בד"כ אינה מחלה המועברת בירושה מאחד ההורים - ובטח שאינה קשורה למשהו שהאם עשתה (או לא עשתה) בזמן ההיריון.

זוהי מוטציה המתרחשת בעובר, בזמן ההתפתחות שלו. שכיחות המחלה בעולם היא 1 ל-15,000 לידות חי. בישראל מתגלים 10-15 מקרים חדשים של המחלה בכל שנה (לשם השוואה, בישראל מתגלים כ-50 חולים חדשים במלנומה של הענביה בכל שנה).

מהם הסימפטומים של גידולי עיניים?

בגידולים החיצוניים שעל העפעפיים או לחמית העין, ניתן להבחין בגוש, או לחילופין בכתם. בגידולים שבתוך העין, ברוב המקרים, התלונות הן על טשטוש ראייה, הפרעה בראייה או בשדה הראייה. לא פעם, גידול בעין מתגלה "במקרה", בבדיקת עיניים שגרתית או בבדיקת סקר של חולי סוכרת, ללא שקדמו לכך תלונות כלשהן.

הסימפטומים לרטינובלסטומה, בקרב ילדים, הם החזר אור של אישון לבן או פזילה. לעתים זה נראה בתמונה, או שפשוט רואים משהו לבן או מבריק ומנצנץ בתוך העין. בדרך כלל, מדובר בתינוקות. הגידול מתחיל כבר בתקופת ההתפתחות העוברית ברחם - ומתגלה ברוב המקרים רק בגיל מספר חודשים עד גיל שנה וחצי או שנתיים. אם כי ישנם מקרים בהם הרטינובלסטומה אובחנה רק בגיל 7 שנים או אפילו בגיל 11 (!).

כיצד ניתן לאבחן את המחלה?

האבחון של כל הנגעים בעפעפיים ועל לחמית העיניים, מבוסס על היותם גלויים לעין - ובהתאם לכך, מצלמים ולוקחים דגימה לביופסיה. באשר לגידולים שבתוך העין: האבחנה היא קלינית, על ידי הסתכלות של הרופא וצילום אולטרסאונד עיניים. לעתים רחוקות, ניתן להשתמש גם באמצעי הדמיה נוספים, דוגמת CT בעיקר לנגעים בארובת העין

מהן דרכי הטיפול בגידולים בעיניים?

גידולים חיצוניים על העפעפיים ולחמית העין: אם ניתן לכרות אותם בשלמותם, כבר בזמן הביופסיה - הרי שעושים זאת. לגבי גידולים מפושטים יותר, על פני שטח העין - לא ניתן, מן הסתם, לבצע כריתה כזו; ובמקרה של גידול ממאיר ופולשני, כאשר הכריתה אינה אפשרית, יש צורך בטיפולי השלמה נוספים. פרופ' פאר ופרופ' פרוכט מהדסה פיתחו לפני כ-20 שנה את הטיפול בטיפות כימותרפיה מקומיות, לגידולים שונים שעל פני שטח העין.

במקרים בהם הנגע פולשני מאוד, ניתן להוסיף טיפול של קרינה מקומית: מדובר בהליך ניתוחי, ששמו ברכיתרפיה, שהיא למעשה הקרנה מקומית לעין, עם לוחית רדיואקטיבית. כאן המקום לציין כי פיתחתי שיטת הקרנה של ברכיתרפיה לגידולים בעפעפיים, בה נעשה שימוש בלוחיות רדיואקטיביות לשטח העין - לרבות לעפעפיים, בשיטת סנדוויץ' בה נעזרים בלוחית דמה להצמדת הלוחית הרדיואקטיבית לעפעף תוך הגנה על העין מהקרינה.

ומה באשר לדרכי הטיפול לגידולים בתוך העין?

1. מלנומה: הטיפול השכיח הוא ברכיתרפיה עם לוחית רדיואקטיבית, במהלכה מתבצעת הקרנה בת מספר ימים ברציפות, הגורמת לכיווצו של הגידול. מדובר בהליך המחייב שני ניתוחים: בניתוח הראשון, מצמידים לוחית לקיר העין, למשך מספר ימים, תלוי בכמות הקרינה הנדרשת - החל ביום ולעיתים עד לתשעה ימים ויותר, אם יש צורך. הניתוח השני הוא לשם הסרת הלוחית.

טיפול זה, שפותח כבר בשנות ה-60, החל להיות נפוץ בעיקר מאמצע סוף שנות ה-80. יש לציין שבניגוד לתופעות הלוואי הידועות, הנלוות לכימותרפיה לווריד, הרי שבמקרים של הקרנות ברכיתרפיה, אין את התופעות הללו; וברוב המקרים, כבר למחרת הטיפול, המטופל יכול ללכת לעבודה.

2. אנוקלאציה ((Enucleation - עקירת עין: בעבר, עקירת העין הייתה הטיפול הרווח. יש להבהיר כי גם כיום, כאשר מדובר בגידול גדול מאוד, מתבצעת עקירת העין - ולעתים זוהי הדרך לוודא שלא תישאר שום שארית של גידול בגוף. גם טיפול זה, כמו כל שאר הטיפולים, מבוצע בהרדמה מקומית, למעט האבחון והטיפול בתינוקות ובילדים, המחייב, מטבע הדברים, הרדמה מלאה.

3. הקרנות חיצוניות: ישנן הקרנות ממוקדות, היכולות לפגוע פחות ברקמות הגוף, שמסביב לגידול העיני. בהדסה נעשה שימוש בהקרנת חלקיקים מסוג IMRT, שלמעשה מבוססת על שיטת טיפול בגידולי מוח.

ברטינובלסטומה בילדים, הטיפול השכיח הוא בכימותרפיה - ישירות לווריד. בשנים האחרונות, פותחו שיטות מתן כמותרפיה חדשות במחלה זו:

א. הזרקות ישירות לתוך זגוגית העיניים.

ב. צנתור עורקי לכיוון המוח והזרקה של הכימותרפיה ישירות לעורק שמזין את העין - לעצב הראייה. כל הטיפולים והבדיקות בילדים נעשים בהרדמה מלאה.

מה בנוגע לרפואה משלימה, בטיפול בגידולי עיניים?

"רפואה משלימה", לעומת "רפואה אלטרנטיבית", בהחלט יכולה לסייע ולהקל, כל עוד יודעים להתייחס אליה ככזאת - להבדיל משיטות שרלטניות שמתיימרות לרפא. רפואה משלימה, דוגמת שיאצו, רייקי דיקור וכו' - זוכות לברכתי, כאשר הן מוזכרות על ידי מטופליי.

מהן דרכי המניעה? מהו אורח החיים העשוי להקטין את הסיכוי ללקות בגידולים בעין?

1. זולת ההמלצה הידועה, להסתובב עם כובע ומשקפי שמש, כהגנה מקרינת ה-UV, הרי שאין דרך להימנע מגידולים אלה.

2. כל כתם בציפוי העין, בלחמית או גוש בעפעף - חשוב מאוד לצלם, לצורך תיעוד ומעקב, כדי לבחון האם חל שינוי. כדאי לתעד זאת - ולהציג את התיעוד בפני רופא העיניים, כאשר מגיעים לבדיקה.

3. מאוד חשוב להיות ערניים לצילומים של ילדים - ואם שמים לב לצילום בו נראית עין אחת לבנה והשנייה אדומה - הרי שחייבים לבדוק את הילד.

לסיום: גידולים בעפעפיים בדרך כלל אינם הורגים, אך מלנומה על העפעפיים או בשטח העין, טומנת בחובה 25% תמותה.

באשר למלנומה של הענביה בתוך העין: בהדסה, בדומה למחקר אמריקאי גדול רק 10% מהחולים נפטרים כעבור 5 שנים, 18% נפטרים תוך 10 שנים ו-30% לאחר 15 שנים. כמחצית מהחולים יוכלו לשמר את ראייתם - ואפילו לנהוג, גם אם יוותרו רק עם העין החולה.

בקרב ילדים - אחוזי ההישרדות מרטינובלסטומה הם מצוינים, ובקרב המטופלים בהדסה, הסיכויים נאמדים ב-99% הישרדות.

ד"ר שחר פרנקל הוא רופא בכיר בשירות גידולי העיניים במחלקת העיניים בהדסה עין כרם בירושלים.

סייעה בהכנת הכתבה: מארי-רוז גוטמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום גידולי עיניים בניהול עמותת לראות.