טיפולי פריון לגבר ולאישה

התעברות, הריון ולידה הם חלק ממעגל החיים הראשוני והטבעי. כ-85% מהזוגות מצליחים להתעבר בתוך כשנה. אצל יתר הזוגות, קושי בפריון עשוי לנבוע מסיבות שונות. במאמר זה, נסקור סיבות שונות לבעיות פוריות ואת הטיפולים האפשריים.

כיצד מתרחש תהליך ההתעברות הטבעי?

מערכת הרבייה של האישה בנויה מאיברי המין החיצוניים (הפות והנרתיק) ומאיברי המין הפנימיים (הרחם, החצוצרות והשחלות). מאגר הביציות של האישה נמצא בשחלות, בתוך מבנה הקרוי זקיק, המכיל את הביצית ותאי תמיכה המזינים את הביצית ואחראים על ייצור הורמוני המין.

מחזור וסת תקין מוגדר כהופעת דמם מחזורי בכל 25-35 ימים. מטרת השינויים האנטומיים ורציפות התהליכים ההורמונליים, היא לגרום להבשלת ביצית, ביוץ והפריה; כלומר, השגת הריון.

מדי חודש, מגויסים מאות זקיקים, שמתוכם תבשיל ותבייץ בסופו של דבר ביצית אחת (תהליך הנמשך כשלושה חודשים). לאחר הביוץ עוברת הביצית לחצוצרה, שם היא ממתינה לזרע שעושה את דרכו מהנרתיק (לשם נשפך הזרע במהלך המגע המיני), דרך צוואר הרחם. בכל פליטת זרע, קיימים כ-200-300 מיליון זרעונים, אולם רק מאות מגיעים אל אתר ההפריה בחצוצרה. לאחר פגישת הביצית עם הזרע והפרייתה, מתחיל המסע של הביצית המופרית אל הרחם. מסע זה נמשך כשבוע ובסיומו מגיע העובר (בשלב הבלסטוציסט) אל אתר ההשרשה ברחם ומתפתח במהלך תקופת ההריון.

מהם הגורמים לאי פריון?

אי פריון מוגדר כאשר זוג מנסה להתעבר במשך שנה, בהיותו מקיים יחסי מין במועדים הראויים - ולא עולה הדבר בידו.

הסיבות לאי פריון יכולות לנבוע מבעיית זרע (כ-35%), מבעיה אצל האישה (כ-45%) או מסיבות נדירות ו/או לא מוסברות.
מבין הסיבות לאי פוריות בנשים, בעיות בביוץ (בעיות הורמונליות) מהוות כ-40% מהסיבות, בעיות מכניות (האם החצוצרות פתוחות ומתאפשר מפגש בין זרע לביצית) כ-30% ובעיות רחמיות (היסטוריה ברורה של דלקות באגן הקטן, ניתוחים באגן הקטן או פעולות פולשניות ברחם) כ-20%. ישנם מקרים נוספים, המכונים "אי פוריות בלתי מוסברת" וכן מקרים של "אי פוריות על רקע פסיכולוגי" ואחרים. אצל כ-10% מהזוגות יש יותר מגורם אחד לאי פוריות.

מהי ההגדרה של בעיית זרע? מתי זרע נחשב בעייתי ובלתי תקין?

בדיקת איכות הזרע מתבצעת בבדיקת פשוטה הנקראת "ספירת זרע".

איכות זרע תת אופטימלית: אם בבדיקה נמצא שאיכות הזרע היא תת אופטימלית, ראוי לנהל את הטיפול באמצעות הזרעה תוך רחמית. הזרעה תוך רחמית היא טכניקה שבה מקבלים את הזרע במעבדה, מפרידים בין זרעונים ברי תנועה לבין זרעונים שאינם ברי תנועה - ובאמצעות צנתר עדין ורך, מחדירים לחלל הרחם כמות קטנה מאוד של נוזל, שמכילה ריכוז גבוה של זרעונים ברי תנועה.

כך, למעשה, מקרבים אל החצוצרות זרעונים ניידים ותקינים, ללא כל בזבוז של זרע בנרתיק. על מנת להגביר את סיכויי ההצלחה, יבצעו מרבית הרופאים גם השראת ביוץ. כלומר: יטפלו בבת הזוג בתרופות, כדורים או זריקות - ובאמצעות אולטרסאונד, יזהו מתי עומד להתרחש ביוץ, יגרמו לו על ידי זריקה שגורמת לביצית לצאת מן השחלה כ-36 שעות לאחר הזרקתה - ובתזמון נכון יבצעו את ההזרעה.

איכות זרע לוקה מאוד: כאשר איכות הזרע לוקה מאוד, ראוי להתחיל מיד בטיפולי הפריה חוץ גופית, שבה אין צורך בכמות זרעונים גדולה, לצורך הפרית ביציות; ואף ניתן לבודד זרעון בודד - ולהחדירו לתוך ביצית. כמעט אצל כל גבר, תהיה רמת זרעו נמוכה ככל שתהיה, ניתן לזהות מספיק זרעונים לצורך הפריית הביציות בפרוצדורה מיקרו מניפולציה (הזרקת ביצית ישירות לביצית).

חוסר זרעונים בזרימה: לעיתים נדירות, אין בזרימה של הגבר אף לא זרעון אחד. במקרים אלה, ניתן לעשות ביופסיה באשכים - ולזהות בתוכם זרעונים, שב-50% מהמקרים ניתן להפרות באמצעותם ביציות.

מתי קיימת בעיה הורמונלית אצל האישה?

לשם הפריה, יש צורך בהבשלה תקינה של הזקיק בשחלה - ובחריגה של ביצית בשלה ומוכנה להפריה (תהליך ביוץ).

ישנן מספר הפרעות הורמונליות המשבשות את הליך הביוץ הסדיר, כגון פעילות יתר או תת פעילות בלוטת התריס, עודף הפרשת הורמון החלב פרולקטין והפרעות בשחלה עצמה. השכיחה שבהפרעות נקראת: שחלות פוליציסטיות - מצב שבו הזקיקים בשחלות לא מגיעים לכלל ביוץ (לעיתים המצב האמור מלווה בנטייה להשמנה, שיעור יתר, פצעי בגרות ומחזורי וסת בלתי סדירים) וכן סיבות נדירות יותר לאי ביוץ. אבחון הביוץ נעשה באמצעות בדיקות דם הורמונליות ובדיקות אולטרסאונד - בדיקות המאפשרות לעקוב אחר גדילת הזקיקים והבשלתם.

בלוטת התריס: במקרים של הפרעות בבלוטת התריס, או הפרשה עודפת של פרולקטין, ניתן לטפל באמצעות תרופות ספציפיות להשגת איזון.

שחלות פוליציסטיות: כאשר ישנן שחלות פוליציסטיות, מטרת הטיפול היא לגרום לאחד מן הזקיקים להגיע לבשלות ולביוץ. ניתן לעשות זאת באמצעות כדורי איקקלומין, או במינונים נמוכים של זריקות. בהגיע הזקיק לגודל ראוי, ניתן לגרום לביוצו על ידי זריקה - ולתזמן את יחסי המין או ההזרעה. אם טכניקות אלה לא עולות יפה, ניתן לעבור להפריה חוץ גופית.

כיצד מתבצעת הפריה חוץ גופית?

זהו תהליך שבו משיגים מספר ניכר של ביציות בשלות - ואותן מפרים עם הזרע במעבדה. בטכניקה זו, מתקבל בדרך כלל מספר רב של עוברים, שמתוכם מחזירים למטופלת עובר אחד או שניים. עודפי עוברים ניתן להקפיא לשימוש עתידי. טכניקת ההפריה החוץ גופית משמשת היום כמרכיב המנקז אליו כמעט את כל כישלונות הטיפול בדרכים האחרות.

מהן בעיות פוריות על רקע חסימתימכני?

הגורם השלישי שיכול להיות אחראי לאי פריון הוא חצוצרות חסומות. הסיבה העיקרית לכך נעוצה בדרך כלל בזיהומים באגן הקטן, שגרמו להצטלקות, מה שעלול לגרום להפרעה בתפקוד, לחסימה או להפרעה למעבר זרע בחצוצרות. פגיעות קלות יותר עלולות לגרום להידבקויות מסביב לחצוצרות, או בין החצוצרות לבין איברים פנימיים שכנים, כגון: השחלות, המעיים והרחם. הידבקויות אלה יפריעו למעבר הביצית - לתוך החצוצרה.

לפני עידן ההפריה החוץ גופית, ניסו לשקם את החצוצרות בדרכים כירורגיות, אך התוצאות היו מאכזבות ביותר. ב-1978 נולדה ילדת ההפריה החוץ גופית הראשונה, מאישה אשר חצוצרותיה היו חסומות. שנה זאת היתה בבחינת פריצת דרך מהפכנית - ומפתחי השיטה אף זכו לפרס נובל.

מהו צירוף הסיבות השכיח לאי פוריות?

אצל זוגות רבים נתקלים ביותר מסיבה אחת לאי פוריות. כך, לדוגמה, נתקלים לעתים קרובות באי פוריות על רקע ליקוי בזרע, יחד עם בעיית ביוץ אצל האישה. הגישה הטיפולית הנכונה במצבים אלה היא שילוב טיפול בו זמני בכל הסיבות לאי פוריות הזוג.

לסיכום, מרבית הזוגות מצליחים להתעבר בפרק זמן של שנה, אולם חלק מהזוגות סובלים מאי פריון שמקורו בגורמים שונים: בגבר, באישה, בשניהם, או מסיבות בלתי מוסברות. כאשר מקור הבעיה הוא באיכות זרע ירודה של הגבר ניתן לטפל בה באמצעות הזרעה תוך רחמית או בהפריה חוץ גופית. כשמדובר בהפרעה הורמונלית אצל האישה אזי מטרת הטיפול התרופתי הוא גיוס זקיקים והשראת ביוץ וכשמדובר בחצוצרות חסומות הפתרון נעוץ בהפריה חוץ גופית. אולם, לעיתים הבעיה מורכבת ממספר גורמים שונים ולכן חשוב לאבחנה באופן מדויק ולהתאים טיפול נכון.

פרופ' יוסף לסינג הוא מנהל האגף לנשים ויולדות בבית החולים "מעייני הישועה".

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.