חיידק אלים התגלה בפגייה באיכילוב

יולדת לתאומים שאושפזו בפגייה באיכילוב, אובחנה ביום שבת כנשאית של חיידק בשם cre, שהינו חיידק עמיד לטיפול אנטיביוטי.

בשלב האבחנה של היולדת, התגלה כי גם התאומים שלה וגם שני תינוקות נוספים, שאושפזו בקרבתם, הינם נשאים של החיידק.

מאיכילוב נמסר כי הצוות הרפואי והסיעודי בשיתוף ובהנחיה של צוות האפידמיולוגיה של בית החולים והיחידה הארצית למניעת זיהומים של משרד הבריאות נקטו בסדרת פעולות מקצועיות לטיפול בתינוקות הללו עם בידודם ולאבטחת התנאים הדרושים למתן טיפול רפואי בטוח למאושפזים בפגייה. ואכן, בסקירה נוספת שבוצעה היום (ד) נמצא כי אין אף הדבקה נוספת של תינוקות אחרים שמטופלים בפגיה ושאף אחד מהפגים שהתגלו כנשאים, אינו פיתח את המחלה - זיהום בדם. פגיית בית החולים ממשיכה בפעילות מקצועית סדירה כמקובל.

ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה, חבר ועד עמותת להב למען פגים ומנהל הפגייה של בית החולים ברזילי מסביר מהו ההבדל בין נשאות חיידק לתחלואה וכיצד ניתן למנוע מיקרים כאלה

מהו ההבדל בין נשאות של חיידק לתחלואה בו?

"ההבדל החשוב בין נשאות לתחלואה הוא שנשאות זהו מצב בו החיידקים נמצאים מעל העור ובפלורה של המעי. מדובר בחיידקים, שאינם גורמים לשום נזק והם חיים בשיווי משקל עם חיידקים אחרים, אבל הם לא גורמים לשום תחלואה. הם עלולים להיות מקור להדבקה של הנשא עצמו או של חברו המאושפז לידו ולהתפרץ כמחלה בעיקר באוכלוסייה בה מערכת החיסון חלשה, דוגמת הפגים".

האם יש צורך לטפל בנשאים?

"נשאות לכשעצמה אינה מחלה המחייבת טיפול ואשפוז. במקרים אלו החשיבות היא לקבץ את הפגים ולשאוף שתטפל בהם אחות ייעודית כדי למזער העברה צולבת (של אחות המטפלת בפג הנשא לפגים אחרים) ולהקפיד שהטיפולים יהיו ייעודיים לאותה קבוצה.

בנוסף, צריך להיות ערני ודרוך במידה ואצל אחד מהנשאים מתפתחת קליניקה של תחלואה. שכן, מדובר בחיידק אלים עמיד שפתח שינוי בגנטיקה שלו שמתבטא ביציבות לסוגים שונים של אנטיביוטיקה ולכן אנו דרוכים יותר כי אמצעי הטיפול שיעמדו לרשותנו מוגבלים בשל יציבות החיידק".

כיצד ניתן למנוע תחלואה בזיהומים בבתי חולים?

עמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה מתפתחת בשל שימוש לא מושכל באנטיביוטיקה וברגע שמשתמשים בה יותר מידי, או שלא לצורך, החיידקים מפתחים עמידות וזו שעה יפה לקרוא לשימוש מושכל ולא פזרני באנטיביוטיקה, שכן זו אחת הסיבות המרכזיות להתפתחות חיידקים עמידים. לצערי הרב, דווקא בסביבת בית החולים יש התפתחויות של אותם זיהומים. אולם, לשמחתנו כאשר הנשא מגיע הביתה הוא מגיע למקום שאינו רווי חיידקים ואז החיידק נשטף מהפלורה של המעי.

אמצעי נוסף, הנמצא בידנו, למניעת זיהומים הוא הקפדה על כללי היגיינה בסיסיים. האיגוד שלנו נמצא בפרויקט לאומי של הטמעת תרבות ופעולות ותהליכים להגברת המודעות לנושא. הפרויקט "לגעת באפס" מיושם בכל הפגיות במדינת ישראל - כאשר לכל פגייה רופא ואחות נאמני זיהומים שאחראים על נושא זה.

שני אמצעים נוספים כרוכים בתוספות תקציביות תשתיות פיזיות ותוספת כוח אדם. המצב כיום בישראל הוא שעל 1-9 פגים יש אחות אחת, לעומת המצב באירופה שם יש אחות אחת ל - 1-2 פגים. ברור שבמצב זה כאשר הפג זקוק להתערבויות ומגע - קשה להקפיד על היגיינה. האחיות בישראל עושות עבודתן נאמנה, באירופה אחיות לא היו מסכימות לעבוד בתנאים אלה. צריך לדאוג שבישראל יהיה יחס דומה של אחיות לפגים בדומה לאירופה. אנו פועלים בנושא זה, ללא לאות, בשיתוף איגוד האחיות, מול משרד הבריאות והאוצר ואני מקווה שזה יצלח. צריך להתחיל בתוכנית מסודרת של תוספת מאות תקנים של אחיות.

בנוסף, יש את נושא התשתיות המבניות, באירופה המגמה היא single family room - פג אחד בחדר כאשר משפחתו יכולה לשהות על ידו באופן רציף. חשוב לעודד נוכחות רציפה ומשלבת של ההורים בטיפול ביילוד בכלל ובפג בפרט וכדי לאפשר את זה צריך לתת יותר מרחב. זה קיים בעולם המערבי. לשמחתי, יש בישראל שתי פגיות כאלה בתכנון. ברגע שיהיו חדרים כאלה, מעבר לעובדה שההורים יהיו בנוכחות רציפה, האפשרות להעברת זיהומים תהיה מוגבלת".

רומי שחורי, מנכ"לית עמותת לה"ב למען פגים בישראל: "תחילה, ברצוני לאחל לפגים רפואה שלמה. הנושא של זיהומים בפגיות הוא לא נדיר וקורה כל הזמן. יש כל הזמן רצון להפחית את שיעור הזיהומים בפגיות. אנו יודעים כי הצוותים הרפואיים עובדים בתנאים בלתי אפשריים מבחינת צפיפות, היעדר תשתיות, חוסר בכוח אדם סיעודי. ועם כל התנאים האובייקטיבים הקשים הם עושים עבודת קודש. אבל לצערנו, המיקרים האלה קורים. במקרה הזה אין משהו חריג. כאמא לפגה, ששהתה מעל 100 יום פגייה, אני מאוד מבינה לליבם של ההורים החרדים לילדיהם. אבל אני בטוחה שפגיית איכילוב עושה הכל כדי למזער את הנזק והפגים הנשאים בודדו ואין כל סיבה להעביר את הפגים לפגייה אחרת. מה שההורים כן יכולים לעשות זה להקפיד על כללי ההיגיינה והנחיות הצוות הרפואי ושמירה על המרחב הפרטי של כל פג.

אנחנו כעמותת הורים מעלים את הנושא למודעות ציבורית. כדי שנשתווה למדינות המערב על הפגיות בישראל להיות מרווחות יותר, כיום אנחנו לא עומדים בסטנדרטיים המערביים ולעיתים יש הורים שצריכים לתאם ביקורים בפגייה כדי למנוע צפיפות. בנוסף, בישראל אין בנק חלב אם שהוא קל יותר לעיכול וגם מונע זיהומים. יש עמותה חדשה וייעודית שקמה לטובת קידום נושא זה.

אם יוגדל כוח האדם הטיפולי בפגיות וייקבע יחס הולם בין מס אחיות למס מיטות כנהוג במדינות המערב, ניתן יהיה להפחית משמעותית את שיעור הזיהומים".

בואו לדבר על זה בפורום הורים לפגים ותינוקות.