אבחון מוקדם של סרטן השד: מהבדיקה העצמית עד הרופא

האבחון והגילוי המוקדם של סרטן השד מבוססים על בדיקה עצמית, בדיקת רופא ובדיקות עזר כמו הדמיה. בדיקות ההדמיה יכולות להיות ממוגרפיה, שהיא צילום רנטגן של השד, אולטרסאונד, שהיא בדיקה של אזור החשוד כנוגע בסרטן בעזרת גלי קול, MRI, שהיא בדיקה בעזרת תהודה מגנטית ותרמוגרפיה, מכשור המזהה פליטת חום מוגברת מגידול סרטני.

ישנם גם בדיקות עזר פולשניות כמו FNA, שהוא ניקור אזור חשוד עם מחט עדינה ובדיקה מיקרוסקופית של התאים, TRUCAT, שהוא ניקור בעזרת מחט ולקיחת דגימת רקמה ו-BIOPSY (ביופסה) שהוא ניתוח לכריתת גוש חשוד.

חשוב להדגיש כי כל הבדיקות שהוזכרו חשובות ואין בדיקה אחת עומדת כאמצעי אבחון בפני עצמה ורק שילוב של כל האמצעים נותן את מיטב הסיכויים לאבחון נכון ומדויק.

הסימנים לתהליך כלשהו בשד יכולים להתבטא במספר סימפטומים שונים כמו הגדלת השד, הפרשה מהפטמה בעיקר הפרשה דמית, שינויים בעור של השד או שינוי בפטמה עצמה. גם רטרקציה שהיא משיכה של העור או הפטמה פנימה או פצע על גבי השד או הפטמה שאינו נירפא, אודם לא מוסבר המופיע על פני העור, הופעת גוש חדש בשד או בבית השחי יכולים להעיד על תהליך כלשהו בשד וגם הם מחייבים בדיקה.

כל הסימנים או חלקם יכולים להופיע בסרטן השד, אך הם גם יכולים להופיע במחלות שפירות של השד כמו תהליך דלקתי. יש לזכור כי יותר משני שליש מהגושים המופיעים בשד הם שפירים, אך כל גוש מחייב בדיקה על ידי כירורג וגם כאבים בשדיים אינם מהווים לרוב סימן לתהליך ממאיר בשד.

לפי עבודות מחקר שונות מתברר כי רוב הגידולים (65-80 אחוזים) מזוהים לראשונה על ידי בדיקה עצמית של האישה. בדיקה עצמית מומלצת לכל אישה מגיל 20 שנה ומעלה, פעם בחודש, בשבוע הראשון לאחר המחזור.

הבדיקה העצמית נעשית כאשר יד אחת מתוחה כלפי מעלה והגב מתוח. הבדיקה של השד נעשית עם האצבעות של היד הנגדית ויש לעבור באופן סיסטמתי על כל חלק של השד בעיסוי עדין כולל הפטמה.

על האישה לציין לעצמה מיקום של כל שינוי שחל בשד במהלך החודש ובמידה ונמוש שינוי או גוש יש לחזור על הבדיקה עצמית כעבור מספר ימים או לפנות לבדיקה על ידי כירורג. יש לשים לב להפרשות, שינוי בצורה או בצבע העור, הופעת אודם או פצע שאינו מוסבר.

הרופאים המומחים בעולם הרחב בנושא השד הם הכירורגים. רופא המשפחה ורופא הנשים בודקים גם הם במסגרת תפקידם את השד, אך במחקר השוואתי שנערך נמצא כי לכירורגים הייתה ההצלחה הגבוהה ביותר באיתור גוש חשוד. זה לא בגלל שהכירורגים מוכשרים יותר, אלא מיומנות של שנים רבות ובדיקות שד רבות מקנות את היכולת והמיומנות לאתר אזור חשוד בשד.

הרופא הבודק מקבל פרטים על האישה, כולל פרטים דמוגרפיים, גיל, לידות, הנקה, לקיחת גלולות והורמונים, רקע משפחתי ועוד וזאת על מנת לקבוע את גורמי הסיכון של האישה.

הרופא בוחן את השד ומבצע בדיקה הדומה לבדיקה העצמית בתוספת בדיקה של בתי השחי בחיפוש אחר בלוטות מוגדלות, כשסף הגילוי של גוש בשד בבדיקה ידנית הוא גוש בגודל של כסנטימטר אחד.

לאחר הבדיקה הידנית, אם האישה היא מעל גיל 40 עד 50 שנים, היא מופנית לבדיקת ממוגרפיה ובדיקות נוספות לפי הצורך. לאישה מגיל 40 מומלץ לבצע מעקב מסודר על ידי כירורג כל חצי שנה עד שנה.

חשוב לזכור כי הבדיקה העצמית, בשילוב בדיקת כירורג מיומן ובדיקת ממוגרפיה, נותנות יחד את האפשרות הטובה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד.