הריון עם שיניים

בתקופה רגישה ומיוחדת זו, כל גופך עובר שינויים, בהשפעת ההורמונים המופרשים. בין יתר השינויים שמתרחשים בגופך, גם איזור הפה והשיניים מושפע.

מצד אחד, נשים הרות מדווחות על רגישות בחניכיים ועל תחושה ש"השיניים מתפוררות", אך מצד שני קיים פחד גדול (ולא מוצדק) לגשת אל רופא השיניים לבדיקה וטיפול. כך, בעיות קטנות, שהיו יכולות להפתר בהקדם, נגררות ונמשכות, והופכות ליותר ויותר חמורות.

נשים רבות בהריון סובלות מחניכיים רגישות, נפוחות ולעיתים אף מדממות. החשש העיקרי הוא שחיידקים ומזהמים אחרים יחדרו דרך החניכיים הפגועות, ומשם אל זרם הדם. גורמי זיהום אלו עלולים לפגוע בעובר, ואף לגרום ללידות מוקדמות!
דוגמא אחרת היא בחילות והקאות, אשר יוצרים סביבה חומצית בפה. החומצה תפורר את השיניים (אל תאשימו את העובר הוא חף מפשע...). גורם נוסף לעליית החומציות בפה הוא החשק המוגבר לזלילות בלתי מבוקרות, ביום ובלילה, ללא ציחצוח שיניים אחרי. הבעייה מחמירה במיוחד בקרב נשים אשר סובלות ממצבי רוח משתנים ולעיתים מדיכאונות, ומזניחות את בריאותן באופן כללי, ובפרט את בריאות השיניים.

אם כן, בהריון השיניים והחניכיים נמצאות בסיכון גבוה מהרגיל, ולכן דווקא בהריון יש חשיבות עליונה לשמירה על בריאות הפה והחניכיים, למענך ולמען העובר שלך.

העובר אינו אשם... לפחות לא באופן ישיר. באופן חד משמעי הוכח כי הסידן שדרוש לבניית עצמות העובר אינו נלקח משיני האם. אבל אם את מקיאה הרבה, ו/או אוכלת יותר מהרגיל, החומציות בפה כן מזיקה לשיניים - ולכן מומלץ לאחר כל הקאה, להשתמש בשטיפות פה המכילות פלואוריד.

אל תצחצחי שיניים אחרי כל הקאה, כיוון שלמעשה תחדירי את החומצה עמוק יותר אל השן ותגרמי להתפוררותה. מומלץ גם להשתמש בחוט דנטלי, ולעבור למברשת קטנה ועדינה. כמו כן, כשמתפתחת רגישות בחניכיים, ולא מצחצחים טוב, הדבר עלול להביא לחורים (עששת) מרובים, וחבל.

חובה להבדק תוך כדי ההריון, ולבצע הסרת אבנית ולטפל בכאבים ע"י סתימות / טיפולי שורש וכו'. אין סכנה לעובר בצילום שיניים אבחנתי (נשך ו/או פרי-אפיקלי בדר"כ) - כמובן בתנאי שהאם מכוסה סינר עופרת. הקרינה מאוד ממוקדת ורק שטח קטן מאוד עובר צילום. סה"כ כמות הקרינה שווה לקרינה שנספגת בגוף במשך מס' דקות הליכה בשמש.

חשוב מאוד לבצע הסרת אבנית בתדירות גבוהה מהרגיל - הסרת האבנית אינה מזיקה כלל לשן או לחניכים, גם אם מבצעים אותה בתדירות גבוהה, ולכן מומלץ להסיר אבנית בכל 2-3 חודשים. זאת כיוון שבדומה לכל הגוף, גם החניכיים עוברות שינויים הורמונליים בהריון, ולעיתים נהיות נפוחות יותר, רגישות יותר ומדממות יותר. במצב כזה קשה לצחצח נכון, ותיתכן עששת (חורים) יותר מהרגיל וריח רע מהפה. קיים גם קשר בין דלקות חניכיים ללידות מוקדמות ולפגים.
אין בעיה לעבור הסרת אבנית, סתימות, טיפולי שורש ואפילו עקירות בזמן הריון. המגבלה היחידה היא התנוחה שבה תוכלי לשכב על הכיסא מבלי שיכאב לך הגב... אך אם את מנסה להכנס להריון, עדיף להגיע לביקורת מקיפה אצל רופא השיניים לפני תחילת ההריון, ולסיים את כל הטיפולים בהקדם. בכל מקרה, מומלץ לא להתחיל טיפולי שיניים גדולים בהריון ומומלץ לא לבצע שתלים, כתרים או גשרים (אם אין ברירה - זמניים בלבד). במקרה הצורך, גם עקירות רגילות אפילו עקירות כירורגיות אינן מהוות בעייה מיוחדת.
לגבי הזריקה : נשים רבות חוששות שהזריקה תזיק לעובר, אך למעשה אין בעיה כלל להשתמש בזריקות האפקט הוא מקומי בלבד. לגבי אדרנלין - דווקא הזריקות שמכילות אדרנלין הן בטוחות יותר לאשה בהריון.

לאחר ההריון בדרך כלל המצב נרגע והחניכיים חוזרות למצבן הטבעי, אלא אם כן הן ניזוקו בהריון מדלקות חמורות. השיניים לעולם לא צומחות מחדש ולכן המתנה של 9 חודשי ההריון + 2-3 חודשים להתאוששות אחרי הלידה, מהווים שנה שלמה שלמעשה מבחינת בריאות השיניים היא "חור שחור", תרתי משמע...

חשוב לזכור, שאם לדוגמא קיים חור קטן, שכרגע אינו כואב ולא מגלים אותו, או שלא מגיעים לטיפול בהקדם, במשך הזמן החור יגדל, יעמיק ויכאיב, עד שיתעורר צורך בטיפול שורש, ואולי מבנה וכתר. לפעמים ההרס הוא כל כך גדול, עד אשר יש צורך לעקור את השן! כך, במקום טיפול קליל ומהיר (וזול), עלולים להגיע לטיפול ממושך ומכאיב (גם בפה וגם בכיס...).

נגד בחילות והקאות - אשר פוגעות בציפוי האמייל של השיניים (החומצה העולה מן הקיבה):

להרבות באכילת תפוחי-עץ, מנגו, קלמנטינות, אננס טרי, אשכוליות ולימונים. (אם כי אסור להרבות באכילת פירות הדר או מציצתם, בגלל חומציותם!)
לאכול שורש ג'ינג'ר (זנגביל). למי שמעדיפה יש כדורי ג'ינג'ר במחלקות הטבע בבתי המרקחת.
לשתות תה קינמון או תה ג'ינג'ר.
ללעוס קוביות קרח, אם כי אסור להפוך זאת להרגל ממושך, מחשש לפגיעה במערכת הלעיסה.
להפחית במאכלים חריפים או חמוצים.
נגד דלקות ודימומים מהחניכיים
מספר פעמים ביום אפשר להמיס כפית מלח בכוס מים חמימים, ולגרגר במשך דקה ואז לירוק.
למרוח על האצבע או על מברשת שיניים רכה מעט שמן זית, ולעסות בעדינות את החניכיים.
לעסות בעדינות את המפגש בין החניכיים והשיניים עם מטלית רכה או חיתול בד רך של תינוקות.
להרבות בשתיית תה העשוי מבבונג, קמומיל או ג'ינגר.


בואו לדבר על כך בפורום הריון ולידה
ובפורום רפואת שיניים

עצות נוספות בנושא שמירה על בריאות השן מתפרסמות ברשת קהילת רפואת השיניים