צינתור לב וירטואלי באמצעות CT

מחלה טרשתית של העורקים הכליליים הנה אחת מסיבות התחלואה והתמותה המשמעותיות בעולם המערבי. המחלה מתפתחת בצורה איטית ושקטה במשך שנים רבות, במקרים רבים ללא סימנים מקדימים. בכ-30% מחולי הלב ההסתמנות הראשונית למחלה תהיה התקף לב פתאומי ללא כאבים בחזה או סימנים אחרים למחלת לב. מתוך חולים אלו 30% ימותו עקב הפרעות קצב לפני הגעה לטיפול בבית חולים.

הבדיקות הלא פולשניות המקובלות לאבחון מחלת לב איסכמית כוללות מבחן מאמץ, מיפוי לב ואקו לב במאמץ הינן בדיקות פונקצינליות ולא אנטומיות ואינן מאפשרות הדמיה של עורקי הלב עצמם. עד היום בדיקת הבחירה להערכת מחלת עורקים קורונריים הינה צינתור קרדיאלי. בדיקה זו הינה פולשנית ואינה נטולת סיבוכים. בנוסף, באמצעות צינתור לב ניתן לזהות היצרויות בכלי הדם ולטפל בהן, אך לא ניתן לשלול מחלה טרשתית בדופן העורקים, אשר אינה גורמת להיצרות חלל העורק.

רק כ-50% מכלל הצינתורים הינם טיפוליים וכוללים הרחבת עורק או השתלת תומכן, ומכאן שבכ-50% מהמקרים מבוצעת פרוצדורה פולשנית לצורך אבחנתי בלבד.

בשנתיים האחרונות נכנסה לשימוש בדיקה לא פולשנית המכונה "צינתור וירטואלי" - cardioscan CT coronary angiography באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת. הבדיקה מבוצעת בסורק חדשני רב פרוסתי המאפשר סריקה של הלב במהירות רבה (בין 9 ל-25 שניות, תלוי בסוג המכשיר). המכשיר נותן צילומי חתך מרובים שעוביים פחות ממילימטר, ברזולוציה גבוהה, המעובדים בצורה ממוחשבת לתמונה תלת מימדית מפורטת המדגימה את כל עורקי הלב בזויות שונות כולל חלל הכלים, דפנות העורקים והרקמות מסביב לכלי הדם. ניתן לזהות רבדים טרשתיים בדפנות העורקים לפני שהם גורמים לחסימה ולהבחין בין רובד סידני ורובד שומני (המסוכן יותר). כמו כן, מתקבלת אינפורמציה נוספת על חללי הלב, דופנות הלב, תפקוד הלב והמסתמים מאותה הבדיקה.

טופס ההפניה לבדיקה חייב לכלול את כל האינפורמציה הרפואית הנוגעת לנבדק, כולל גורמי סיכון למחלה טרשתית וחתום על ידי קרדיולוג.

* הנבדק צריך להיות בצום של 4 שעות.

* על מנת לשמור על קצב לב נמוך יחסית הדרוש לביצוע הבדיקה, הנבדק יקח חוסמי ביטא (נורמיטן או ניאובלוק) כשעה עד שעתיים לפני הבדיקה.

* הבדיקה אינה פולשנית, אינה כרוכה באשפוז ומבוצעת כמו כל בדיקת CT רגילה עם הזרקת חומר ניגוד לווריד.

* מיד לאחר הבדיקה יכול הנבדק לחזור לשגרת יומו.

לנשים מעל גיל 55 וגברים מעל גיל 40.

לאנשים בעלי גורמי סיכון למחלת לב (עישון, סיפור משפחתי של מחלת לב, עודף כולסטרול בדם, סכרת, עודף משקל, חוסר פעילות גופנית ומתח נפשי), שלא ניתן לשלול אצלם מחלת לב באמצעים אחרים.זיהוי מוקדם של מחלה טרשתית התחלתית בקבוצת סיכון זו, תוביל לטיפול תרופתי מתאים שימנע את התפתחות המחלה בכלי הדם הקורונריים. זיהוי של מחלה משמעותית בכלי הדם תאפשר תכנון של התערבות מתאימה.

למעקב אחר חולים שעברו השתלת תומכן לעורקי הלב.

למעקב בחולים לאחר ניתוח מעקפים.

לחולים עם חשד לוריאציה אנטומית של כלי הדם בלב.

לאנשים אשר אינם יכולים לעבור צינתור לב עקב בעיה בכלי הדם הפריפרים או הפרעות קרישה.

הבדיקה כרוכה בהזרקת חומר ניגוד לווריד (בכמות דומה לכמות הניתנת בצינתור). לא ניתן לבצע את הבדיקה בקרב אנשים אלרגיים ליוד או בקרב חולים עם אי ספיקת כליות.

במקרה של הסתיידויות נרחבות בעורקים הקורונריים, מהימנות הבדיקה יורדת ולא מומלץ לבצעה בחולים אלו.

לא ניתן לבצע את הבדיקה בחולים עם קצב לב לא סדיר.

כמות הקרינה בבדיקה עומדת על 5-10mSv לעומת כ-2.5-5mSv בצינתור אבחנתי. לשם השוואה, כמות הקרינה הניתנת במיפוי לב עם תליום היא כ-18mSv (יש לציין שכמות הקרינה השנתית המוגדרת כמסוכנת עומדת על 200mSv).

הבדיקה אינה נכללת בסל הבריאות וכרוכה בתשלום.

רגישות הבדיקה כפי שנבדקה במכשיר בעל 16 פרוסות נעה בין 92% ל-97%. הסגוליות המדווחת הינה 93%-97% וה- NPV - negative predictive value - כ-97%. מכאן שהבדיקה טובה מאוד לזיהוי מחלה קורונרית ובמיוחד לשלילת מחלה טרשתית בעורקי הלב.

הכתבה פורסמה במקור באתר מרכז רפואי הדסה.

לתגובות על המאמר:

ד"ר נורית הילר: [email protected]
ד"ר רונן דורסט: [email protected]

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה ובפורום מכשור רפואי.