רפואה משלימה

שלום לך, על מנת שלא תפחיד יותר מדי את משתתפי האתר , לוטה קטע רלבנטי לממתיקים הרב כוהליים, מתוך הספר החשוב: "סוכרת - לחיות עם להרגיש בלי" סוכרים אלכוהולים- הפוליאולים סוכרים אלכוהולים הם הצורות הכימיות האלכוהוליות של הסוכרים. הצורה האלכוהולית של הגלוקוז היא הסורביטול, של הגלקטוז היא הגלקטיקול , של הלקטוז היא הלקטיקול, וכן הלאה. מבחינת המתיקות הם נבדלים זה מזה, בין מחצית המתיקות של הסוכר ועד למתיקות שווה לו. הפוליאולים נספגים לאט מהמעי אל הדם, ועוברים מטבוליזם בכבד. היות ואינם נספגים במלואם מהמעי, אכילתם בכמויות גדולות גורמת להצטברותם במעיים ולשלשולים. לרוב הפוליאולים משמשים להמתקת ממתקים וסירופים "ללא סוכר" . מבחינה קלורית, יש להם פחות ממחצית הקלוריות של הסוכר, והם גם אינם גורמים לעששת השיניים כמו הסוכר הרגיל. איזומלט (Isomalt): פוליאול דו-סוכרי , מתיקותו כמחצית המתיקות של הסוכר. משתמשים בו בסוכריות, גומי לעיסה, גלידות, ריבות דיאטטיות ועוגות לאפייה. אין לו טעם לוואי, וניתן לערבב אותו עם ממתיקים מלאכותיים אחרים. נמצא בשימוש בארצות רבות כולל ארה"ב. לקטיטול (Lactitol): פוליאול דו סוכרי שמוצאו מלקטוז. מתיקותו כ 40% משל הסוכר הרגיל (סוכרוז), אך מכיל מחצית מהקלוריות של הסוכר. נמצא במוצרי אפייה, גומי לעיסה, מוצרי חלב קפואים (גלידות) ממתקים, ריבות. מאושר לשימוש בארצות רבות, כולל ארה"ב. מלטיטול (Maltitol) פוליאול דו סוכרי שמקורו ממלטוז. נמצא הרבה בטבע כציקוריה. יש לו 90% ממתיקות הסוכר הרגיל, ומורגש בפה כמו הסוכר הרגיל. משתמשים בו במיוחד לציפוי של ממתקים. מאושר לשימוש בארצות רבות, כולל ארה"ב. מניטול (Manitol) פוליאול חד סוכרי, 70% מתיקות מזו של הסוכר. משתמשים בו כאבקה לציפוי גומי לעיסה. שימוש מוגבר במניטול של יותר מ –10 גרם ליממה, עלול לגרום לאפקט משלשל. מאושר לשימוש בארצות רבות, כולל ארה"ב. סורביטול (Sorbitol) : מתיקות הסורביטול הנה רק כמחצית ממתיקותו של הסוכר. הוא נספג מהמעי ועובר מטבוליזם לפרוקטוז. הסך היומי מוגבל לכמויות שבין 50-60 גרם ליממה כתחליף לדו-סוכרים כסוכרוז, היות וכמויות מעל ל 50 גרם גורמות לשלשולים. כמו הפרוקטוז, גם הסורביטול בכמויות המותרות, אינו משנה את האיזון המטבולי בסוכרתי. אולם היות והוא הופך לפרוקטוז הרי שכל מה שנטען לגבי הפרוקטוז - נכון גם לגבי הסורביטול. יש לזכור, שאין קשר בין הסורביטול במזון לבין כמויות הסורביטול הגבוהות התוך תאיות, בעדשת העין או בנוזל הזרע. ההצטברות של הסורביטול בתוך התאים תלויה במציאות האנזים "אלדוז רדוקטז", אשר במקרי יתר גלוקוז תוך תאי, הופך חלק מהגלוקוז בעדשה, בתאי מעטפות העצבים ועוד - לצורה של גלוקוז-אלכוהול , הסורביטול. קסיליטול(Xylitol) : זהו פוליאול חד סוכרי בעל 5 פחמנים (הקודמים הכילו 6 פחמנים) והוא נפוץ בירקות ובפרות (חסה, גזר, תות שדה). ניתן להפיקו בקלות בצורה מסחרית בתעשיית העץ. יש לו אותה מתיקות כשל הסוכר, וגם אותו ערך קלורי. משתמשים בו להמתקת גומי לעיסה וממתקים קשים. כמו כן משתמשים בו בתעשיית התרופות ובמוצרים להגיינה של הפה. השימוש בו מוגבל בגלל שכיחות תופעת השלשולים, ולכן הכמות הנסבלת ע"י הסוכרתי מושפעת בהרבה מצורת השימוש בו. במנה בודדת של 30-40 גרם - הקסיליטול יגרום לשלשול. אם מחלקים את מתן הקסיליטול למספר מנות ביממה, ניתן להגיע בקלות לצריכה יומית של 50 גרם ללא תופעות לוואי. במתן תוך ורידי - הוא רעיל (טוקסי) לאדם, אולם במתן דרך הפה התגובה הנה טובה. אין עדיין לחוקרים מספיק מידע על השפעת השימוש הממושך בקסיליטול באופן קבוע בדיאטה של הסוכרתיים. קיימות ידיעות שבשימוש כרוני בכמויות גדולות בבעלי חיים , נמצא קשר להופעת גידולים בחיות. מאושר לשימוש בארצות רבות, כולל ארה"ב. " כלומר בכמות סבירה אין מה לחשוש. והכי טוב זה להשתמש במוצרים מומתקי סוכרלוז, ממתיק חדיש על בסיס סוכר "הפוך" טעמו זהה לסוכר והגוף אינו מכירו ואינו מחייחס אליו.. כמו כן מומלץ להציץ בספרנו הישן והטוב " ללא סוכר בישול ודיאטה" לגבי מתכונים מתאימים שלא נס ליחם וטעמם.

שירה שלום, בתיאור שלך קיימים ממצאים העלולים לגרום לכאבים בעצם הזנב . הממצא הראשון הוא "אנגולציה קדמית בולטת של עצם הזנב" - מצב זה יכול להיות ממצא אנטומי חריג אך גם לשקף חבלה שעברת בעצם הזנב כגון לידה, נפילה על הישבן, עודף משקל או ישיבה בכיסא גרוע. בליטת העצם לפנים מזוהה עם נטייה לכאב לא מוסבר בעצם הזנב. כאבים בעצם הזנב מלווים גם בשינויים ניווניים בפרקים המרכיבים את העצם כגון זיזים, חיבורים וגם בצקת . גם פריצת דיסק ברמות עצב L5-S1 יכולות לגרום כאב מוקרן לעצם הזנב. הרבה בריאות ד"ר אורלי פלטנר - המרכז לבריאות הגב קליניקה לכירופרקטיקה, רפואה משלימה, גלי הלם, כריות ומדרסים אורתופדיים גבעת שמואל - 03-5324702 קריית טבעון- 077-4195800    

ממליץ על אוסתאופתיה, להמנע מקפיצות וריצות, כל שעה במשרד התעמלות דקה.

בשלב זה הטיפול הינו פיזיותרפיה, נוגדי דלקת וכאבים, רפואה משלימה, ולהמשיך הבירור ע"י הדמיה - CT\MRI. בד"כ הקופות מאשרות במצב זה רק CT - שהוא טוב למדי לאבחנת פריצות דיסק או ממצאים אחרים. לאחר ההדמיה ובמידה ואין שיפור ויש ממצא בהדמיה ניתן לשקול טיפול ניתוחי או טיפול במרפאת כאב. חשוב להיבדק ע"י אורתופד בכדי לוודא שאין חולשה היכולה להצביע על צורך בהתערבות ניתוחית מוקדמת יותר.