דרכי טיפול מגוונות באסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס)

אטופיק דרמטיטיס הינה מחלה מולטיפקטוריאלית (בעלת גורמים רבים), אולם קיים בה מרכיב תורשתי בולט, מספיק שלאחד מההורים יש נטייה "אטופית", סיכוי הצאצאים לסבול מכך יהיה גבוה מהרגיל. אם לשני ההורים נטייה למחלת אטופיק דרמטיטיס אזי סיכוי זה יגדל. לסביבה גם כן יש תפקיד בהתפתחות המחלה, כך שלחולה במחלה תהיה נטייה חזקה יותר מאשר לאחרים לפתח תגובות עוריות, נשימתיות ואלרגיות בכלל לגורמים סביבתיים.

אטופיק דרמטיטיס, נקראת בכינוי העממי אסטמה של העור, אשר מרמז על הקשר בין המצב העורי והריאתי. "למעשה מדובר בנטייה 'אטופית' של האדם לפתח יותר מהרגיל אסטמה, נזלת אלרגית, רגישויות למזון ואלרגנים סביבתיים, ותסמינים עוריים רבים ומגוונים." מסבירה ד"ר בת שבע מרקוס מומחית למחלות עור ומין.

"המחלה מופיעה או מחמירה בעונת החורף. לחות נמוכה של הסביבה מגבירה את אבדן הלחות מהעור של החולה. צמר יגביר גרד בחולים במחלת אטופיק דרמטיטיס, מצבי סטרס יגרמו להתלקחויות ואפילו רגישויות למזון כגון: חלב פרה, מוצרי סויה, ביצים, אגוזים, דגים ודגנים, אם כי הנושא שנוי במחלוקת ולכן יש להתייעץ עם מומחים בנושא.", מציינת ד"ר מרקוס.

ניתן לחלק את המחלה לשלוש תקופות: חודשיים עד שנתיים - אטופיק דרמטיטיס של פעוטות, שנתיים עד 10 שנים - אטופיק דרמטיטיס של ילדים ואטופיק דרמטיטיס בבוגרים. לכל תקופה יש ביטויים עוריים הטיפוסיים לה, למעט גרד עז המופיע בכל אחד מהשלבים. "למעשה", ממשיכה ד"ר מרקוס, "הגרד חיוני לקבוע אבחנה זו, והוא מקדים את הופעת הנגעים.

לפעוטות נראה 'אקזמות' - שטחים ורודים ומכוסי קשקש - תחילה בלחיים ולאחר מכן בקרקפת, בצוואר במצח, בשורשי הידיים ובאזור החיתול. שטחים אלו יפרישו לעתים חומר צהבהב. בגיל הילדות האקזמה הופכת כרונית יותר, ללא הפרשה. ומעורבים בה קפלי האמות, אחורי ברכים, סביב הצוואר, עפעפיים ופנים. הגרד הכרוני מעבה שטחים אלו".

"בבוגרים נמצא מעורבות קפלי גוף, כמו בילדים, ואיתם עלולים להופיע בתפזורת גם שטחים דומים על הגפים. בנוסף לתופעות המתוארות לעיל, יש ריבוי ביטויים עוריים נוספים: יובש כללי בעור, נטייה לאקזמות בכפות ידיים ורגלים, דלקת בזויות הפה, הופעת שטחים 'חיוורים' בלחיים, גפים וכדומה".

כאמור, המחלה מופיעה בעיקר בפעוטות ואלה נאלצים להתמודד עם אי נוחות שמסב להם הגרד. "זה כמו כדור שלג", מבהירה ד"ר מרקוס. "אכילה ושינה ייפגעו בתינוק סובל אשר יהפוך רגזני. לעתים יתפתחו זיהומים משניים שיסבו לו סבל נוסף".

"הגרד של הסובלים ממחלת אטופיק דרמטיטיס משבש את איכות החיים באופן ניכר. הנגעים העוריים מסבים חרדה ואי נוחות - יחד עם נטייה אלרגית כללית. עם זאת חשוב לציין שמדובר במחלה שאינה מסוכנת לחיי הסובל ממנה, אך עלולה להסב נזק עקיף. למשל, גרימת עצירת גדילה בתינוקות, התפתחות זיהומים הנדרשים לטיפול אנטיביוטי או אנטי- ויראלי ומבוכה חברתית בגילאים הבוגרים יותר.

ושוב אסייג ואומר שבמרבית המקרים קיים שיפור בתסמינים עם השנים בזכות טיפול נכון והימנעות מגורמים סביבתיים הגורמים להתלקחויות המחלה".

"חשוב להתרחק ולהימנע מאותם מצבים הידועים כמחוללים התפרצויות." מסבירה ד"ר מרקוס, "ובנוסף להתייחס לעור בעדינות מרובה ככל שהדבר נוגע להרגלי רחצה: שימוש בסבונים עדינים, שפשוף העור לעומת קרצוף, הימנעות מאמבטיות או ממים חמים והכי חשוב שימור לחות באמצעות משחות ולא קרמים או שמנים. מיד בתום הרחצה יש למרוח משחה שומנית כדי לכלוא את הלחות בעור מחד ולמנוע אובדן לחות נוסף מאידך".

לדוגמא, קו המוצרים A-derma על בסיס זן ייחודי של שיבולת שועל הנקרא רהלבה זן זה נוצר במיוחד עבור הסובלים ממחלת אטופיק דרמטיטיס, במטרה להקל על סבלם של החולים. הסדרה כוללת קרם טיפולי, סבון ללא סבון, ומוצרים נוספים. הם אינם מכילים סטרואידים ומומלצים על ידי רופאי העור.

"בכל מקרה" מתריעה ד"ר מרקוס, "נהגו לפי הנחיות רופא העור שלכם, הגרד צריך להיות מטופל קודם כל- על ידי תרופות ממשפחת האנטיהיסטמינים ובמתן דרך הפה. היות והחיידק סטפילוקוקוס אאוראוס שכיח בעור האטופי וגם הוא מביא להחמרות, לעתים נדרש טיפול אנטיביוטי שיכחיד את אוכלוסיית החיידקים בחולה.

המחלה מגיבה היטב גם לקרינת השמש, במקרים קשים מטופלים החולים בטיפולי פוטו- תרפיה. במקרים עמידים במיוחד יתכן טיפול בסטרואידים סיסטמיים (בכדורים) ותרופות המדכאות את המערכת החיסונית. "חשוב לזכור", מסכמת ד"ר מרקוס, "כי אטופיק דרמטיטיס חולפת לרוב עד גיל שנתיים ועוד יש לדעת כי המחלה אינה מופיעה לראשונה אחרי שנות ה-40".

בואו לדבר על זה בפורום אטופיק דרמטיטיס.