שיעול כרוני? מומלץ לבדוק PND
PND הינו הסיבה השכיחה לשיעול כרוני. להלן סיכום הספרות המקצועית אודות אבחנה וטיפול על רקע סימפטומים לא ברורים
שיעול כרוני הינו בין המצבים השכיחים ביותר ברפואה הראשונית. במחקרים קודמים נמצא כי Postnasal drip syndrome הינו הסיבה השכיחה ביותר לשיעול כרוני.
סימפטומים שכיחים. התלונות האופייניות לנזילה של ליחה ממערות האף ללע ולדרכי הנשימה העליונות (PND) הן: גודש אפי, תחושה של נוזל בחלק האחורי של הלע, וכחכוח. עם זאת, יש לחשוד ב-PND גם במצבים בהם סימפטומים אלו אינם קיימים. ממצא שכיח בבדיקה פיזיקאלית הוא נוכחות הפרשות (ליחה) באיזור הנזופרינקס, ומראה מגורגר (cobblestone) של הרירית באיזור האורופרינקס (רירית הלע של הפה).
במצבים בהם לא נמצא מקור ברור לשיעול יש לנסות טיפול אמפירי. צילום: שאטרסטוק
מקור לא ברור. מכיוון שהסימנים והסימפטומים אינם ספציפיים אין קריטריונים ברורים לאבחנה. האבחנה מתבררת במקרים רבים בדיעבד, לאחר תגובה טובה לטיפול. במצבים בהם לא נמצא מקור ברור לשיעול יש לנסות טיפול אמפירי ב-PND לפני שעוברים לבירור מקיף ויסודי בחיפוש אחר אבחנות אחרות.
אלרגיה. במטופלים בהם יש חשד כי מדובר ב-allergic rhinitis, הטיפול המומלץ הוא תרסיס intranasal glucocorticoids. יש לשים לב כי לעיתים הטיפול ישפיע רק לאחר כשבועיים. אם הטיפול משפיע יש להמשיכו למשך שלושה חודשים. במטופלים בהם אין עדות לכך שמדובר ב-allergic rhinitis ההמלצה היא לבצע ניסיון טיפולי בכדורים או תרסיסי אנטי-היסטמין (עדיף מדור 1) או כדורים משולבים בעלי פעילות אנטי היסטמינים וכיוח.
העדר תגובה לטיפול לאחר שבועיים מצביע על כך שהסיבה לשיעול היא ככל הנראה לא על רקע PND ויש להמשיך בירור.
לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום - לחצו כאן.