כיצד לטפל בדלקת ונוזלים באוזן?

עוד בנושא : שתל קוכליארי, לקות שמיעה

לא לחינם נכתב כה הרבה על דלקות האוזן התיכונה אצל תינוקות וילדים. זוהי המחלה השכיחה ביותר בשנים הראשונות לחיים ואין כמעט הורה שלא התלבט בשאלה, מה עושים?

ראשית, מילת הרגעה.הרוב המוחלט של הדלקות באוזן תיכונה בגילאי הינקות והילדות חולפים מעצמם אף ללא טיפול בתוך ימים ,שבועות או חודשים ספורים.

ידוע ומקובל היום כי דלקת חריפה באוזן התיכונה, המלווה בכאב, אי שקט ואף חום אינה מחייבת מייד טיפול אנטיביוטי כפי שהיה מקובל בעבר. ניתן לתת תרופה נגד כאב ולהמתין יום-יומיים, עד לביקור והתייעצות עם רופא.

אבל (תמיד יש אבל) בתוך הרוב הגדול קיים מיעוט אשר אצלו דלקת האוזן התיכונה עלולה להפוך למחלה קשה אשר במקרים מסויימים יש בה אף סכנת חיים.

טווח ההתבטאות והחומרה של דלקות באוזן התיכונה הוא רחב מאוד. מצד אחד נמצאות כאמור לעיל הדלקות החריפות ממקור וירלי או חיידקי, אשר מופיעות באופן פתאומי. הן מלוות בדרך כלל בכאב\ אי שקט ו\או חום ולכן ניתן לגלותן בקלות יחסית. כאשר הרופא בודק אוזן כזו בעזרת אוטוסקופ ימצא בדרך כלל אודם של עור התוף, חלקו או כולו. לעיתים עור התוף בולט כלפי חוץ, עקב המוגלה שמצטברת בחלל האוזן התיכונה (אלה המקרים הקשים יותר). לפעמים, תוך שעות או ימים, תתחיל ל"השפך" מוגלה בגוון אופייני צהוב\ירוק מתעלת האוזן החיצונית - סימן ראשון לדלקת.

הדלקת החריפה יכולה כאמור לחלוף מעצמה במהירות, אך יכולה גם להיות קשה ועקשנית גם עם טיפול אנטיביוטי ואף לגרום לסיבוכים קשים באוזן התיכונה ובסביבותיה (אוזן פנימית,עצב הפנים,מוח).

מצד שני נמצאות הדלקות ה"שקטות" אשר מופיעות כ"גנב בלילה" בשקט וללא תלונות דלקות אלה יכולות גם להיות שארית של דלקת חריפה. מדובר בהצטברות של נוזל (בדרך כלל לא מוגלתי) דליל או סמיך בחלל האוזן התיכונה. דלקת כזו יכולה להתקיים מבלי, שתתגלה במשך שבועות\חודשים ואף שנים. הביטוי העיקרי שלה הוא ליקוי שמיעה קל או בינוני באוזן החולה. לכן,קשה לאתר אותה ללא בדיקה אצל תינוקות שעדיין אינם מדברים.

כאשר המחלה נמצאת בשתי האוזניים קל יותר להורה העירני לשים לב לקיומה מאחר והתינוק או הילד לא מגיבים בצורה עקבית לגירויי שמיעה לפי גילם או שהתפתחותם השפתית מתעכבת. כאשר המחלה קיימת באוזן אחת בלבד קשה שבעתיים לגלותה מאחר והאוזן התקינה "תחפה" על האוזן החולה.

אם כן, נשאלת השאלה, ובצדק, מדוע בעצם כל כך חשוב לדעת אם יש "נוזלים" באוזניים? התשובה לשאלה לגיטימית זו היא בעלת שני מרכיבים:

1. ליקוי שמיעה ממושך (חודשים לפחות) פוגע בתפקוד וכאשר מדובר בגילאים בהם נרכשת השפה וכישורי תקשורת בסיסיים, הנזק הוא משמעותי.

2. למרות שמדובר ב"נוזלים" בלשון העם, זוהי דלקת כרונית לכל דבר. התהליכים באוזן התיכונה יכולים במיעוט המקרים להרוס את עור התוף, בעיקר עקב שקיעתו לתוך האוזן ואיבוד מבנהו התקין, הרס עצמות שמע וכן יצירת דלקת כרונית קשה והרסנית שנקראת כולסטאטומה. החמצה של תהליך כזה היא מבחינת "בכייה לדורות".

ולסיכום, איך נמצא את שביל הזהב מבלי להיגרר לפניקה מיותרת, תוך שמירה על בריאותו של הזאטוט? מילת המפתח היא מעקב. הבלש במקרה זה הוא צוות: ההורה והרופא.

כאשר מדובר בדלקת חריפה ללא הפרשה מוגלתית וללא חום גבוה מאוד ניתן לתת טיפול אנלגטי (נוגד כאב) מקובל ולהמתין 24-48 שעות. אם המצב משתפר ניתן להמשיך ולחכות עד חלוף התלונות. אם לעומת זאת, יש החרפה במצב (כאב \חום או הופעת סימנים נוספים כמו נפיחות אחרי האוזן,חולשה בצד אחד של הפנים וכו') יש לגשת לבדיקה רפואית (רופא ילדים\אאג).

לאחר חלוף הדלקת, אם ללא טיפול או לאחר טיפול רפואי, חשוב לגשת לביקורת לאחר לפחות מספר שבועות כדי לודא שלא נותרו "נוזלים" באוזניים מאחר ובחלק גדול מהדלקות בנוזל באוזן התיכונה נספג ומתרפא תוך מספר שבועות לכל היותר.

אצל תינוק שעבר דלקת אוזן תיכונה ובייחוד אם עבר מספר דלקות רצוי לחזור לביקורת אצל רופא אאג במהלך השנים הבאות מאחר ואצל חלק מילדים אלה יופיעו בהמשך נוזלים באוזניים.

כאשר מדובר בתינוק\ילד ללא רקע של דלקות קיימת מערכת סינון בעלת מספר מרכיבים: בראש ובראשונה, ההורים. אם יש חשד לליקוי שמיעה יש לגשת לבדיקה אצל רופא אאג.
יתכן שהבעיה תתגלה על ידי מערך בדיקות סינון השמיעה בטיפת חלב או בבית הספר.
בכל ביקור אצל רופא ילדים מסיבה כלשהיא יש לבצע גם בדיקת אוזניים ובכל מקרה של ספק או חשד לממצא לא תקין, לפנות לרופא אאג.

ילד שמתגלים אצלו נוזלים חייב להישאר במעקב. מדובר במחלה שמהלך התפתחותה משתנה. בדרך כלל יש החמרה, כאשר שכיחות ההצטננויות גבוהה (חורף) ואילו בקיץ יש נטייה לשיפור. לכן רצוי לבדוק את האוזניים גם בקייץ וגם בחורף, מאחר ויש לממצאים חשיבות לגבי החלטה על טיפול ניתוחי (צינוריות=כפתורים), למשל.

כאשר התהליך הדלקתי הינו "עקשני" ונמשך מעבר למספר חודשים, יש לוודא שאין נזק לעור התוף ולעצמות השמע. לשם כך רצוי להיבדק על ידי רופא אאג, שתחום התמחותו במחלות האוזן התיכונה (אוטולוג). בדיקה יסודית של האוזן רצוי שתתבצע בעזרת מיקרוסקופ אאג ותלווה באבחון שמיעה מדויק, ככל האפשר המותאם לגילו של הנבדק ונעזר בבדיקות אובייקטיביות שונות. כך נוכל לשמור על אוזניו של תינוקנו ולהימנע מנזקים בלתי הפיכים בעתיד.

ד"ר יהודה הולדשטיין מומחה לאאג, אבחון שמיעה מלא ויעוץ למחלות אוזן תיכונה.

בואו לדבר על זה בפורום אף אוזן גרון ילדים.