טכנולוגיה בשירות הרפואה

הקדמה הטכנולוגית מלווה אותנו כמעט בכל תחום בחיים. החלטות רבות שאנו מבצעים נעשות בהתייעצות מתמדת עם הסמארטפון שלנו, שהפך מזמן לידידו הטוב ביותר של האדם. אנו מקבלים בעזרתו החלטות כמו: איפה לקנות? לאיזו מסעדה ללכת? באיזו דרך לנסוע כדי להימנע מפקקים? לאילו בעלי מקצוע לפנות? ועוד.

הטכנולוגיה הביאה למהפכה גם בתחום הרפואה. יותר ויותר רופאים נעזרים היום בטכנולוגיות מתקדמות אשר מסייעות להם בקבלת החלטות רפואיות, על בסיס שליפה של מידע רפואי רלוונטי על החולים בזמן אמת. ישנן גם טכנולוגיות שמאפשרות לרופאים לבצע מרחוק מעקב אחרי מטופליהם.

בכתבה הראשונה עסקנו באפליקציות רפואיות. בכתבה זו נעסוק בטכנולוגיות מתקדמות המצויות במרכזים רפואיים, אשר משפרות ומייעלות את הטיפול בחולים.

לדברי ד"ר יוסי בהגון, האמון על תחום הרפואה הדיגיטלית בכללית, "לאמצעים הטכנולוגיים יש פוטנציאל גדול להביא לשיפור באיכות הרפואית". כדי לסבר את האוזן, ב-2010 הושקעו בארה"ב לבדה 250 מיליון דולר באפליקציות רפואיות מבוססות סלולאר וב-2011 הסכום כמעט הוכפל. "העולם הרפואי נמצא היום בהליך של למידה איזה אפליקציות שימושיות ותורמות ואילו אפליקציות הן רק הייפ", מסביר ד"ר בהגון. לדבריו, "העולם הזה צעיר מאוד ואנחנו לומדים כל הזמן תוך כדי תנועה. עדיין מוקדם לשפוט".

עם זאת, כבר ניתן למנות כמה דוגמאות לטכנולוגיות מצליחות: אפליקציה שמזינה לטאבלט או למכשיר הסלולארי של הרופא נתונים ממוניטורים שנמצאים במחלקות קרדיולוגית כדי להיות מעודכנים כל הזמן במצבו של החולה. דוגמה נוספת היא טכנולוגיה חדשה, שהושקה לאחרונה בבי"ח בלינסון, המאפשרת לצפות בצנתור ישירות על גבי מסך האייפד. במהלך הצנתור אוספים מידע באמצעות האפליקציה וניתן לצפות בו מיד בסיום ההליך על מסך האייפד. התוכנה מאפשרת להציג למטופל חומר הדרכה ומידע נוסף לפני ההליך הרפואי ואחריו. בנוסף לכך, האפליקציה מאפשרת התייעצות של הצוות הרפואי ממחלקות שונות בכל מקום ובכל זמן.

המרכז הרפואי רמב"ם הוא דוגמה לבית חולים ממוחשב לחלוטין, שעובד כמעט ללא נייר. ברמב"ם תיקי החולים ממוחשבים ונמצאים בכל המחלקות בבית החולים. ד"ר שלומי ישראלית, מנהל חדר המיון ברמב"ם מסביר כי הרשומה הממוחשבת הביאה למהפכה של ממש בטיפול בחולים, "אין תיקים וניירות שמטיילים על השולחנות ושום דבר לא הולך לאיבוד. הרופאים מזינים באופן ממוחשב את נתוני החולה בעת הביקור בחדר המיון ויש להם אפשרות לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של החולה, הכוללת בין היתר מחלות כרוניות, אשפוזים קודמים, רגישויות לתרופות, אלרגיות, נטילת תרופות כרוניות ועוד".

"זמינות המידע", מסביר ד"ר ישראלית, "מונעת טעויות כגון אינטראקציות בין תרופות, מוקטנות טעויות על רקע אלרגיות ועוד. דבר המגביר את בטיחות הטיפול בחולה. בנוסף לכך, הרופאים יכולים לתת הוראות רפואיות לביצוע דרך המחשב והאחיות אינן צריכות לפענח כתבי יד של רופאים, אלא רואות את הכל על צג המחשב מה שמפחית טעויות במתן תרופה, מינון תרופה, מתן של תרופה פעמיים (בשל חילופי משמרות) וכדומה. הרופא יכול לעקוב דרך הרשומה הממוחשבת גם אחרי שלבי הטיפול בחולה ובעת הצורך להזמין ייעוץ של מומחה. אם מזמינים ייעוץ קרדיולוגי, למשל, הקרדיולוג רואה את נתוני החולה במחשב לפני שהוא מגיע לביקור עובדה שמייעלת את הייעוץ וחוסכת זמן".

דבר נוסף שהמערכת מאפשרת הוא הזמנת בדיקות מעבדה ובדיקות דימות לחולה דרך המחשב וגם פענוח התשובות אשר נשמרות בתיק החולה לטובת ביקורים עתידיים. נגישות המידע בכל במחלקות משפרת באופן משמעותי את תהליך הטיפול בחולה על כל שלביו.

"כך למשל", אומר ד"ר ישראלית, "לגבי חולה שמגיע לחדר מיון עם תלונה של כאבים בחזה, ניתן לראות ברשומה הרפואית הממוחשבת שלו האם בוצע בו בעבר צנתור, ניתן לעיין בתוצאות של בדיקות דימות קודמות, תוצאות מעבדה וכו'. זה מייעל מאוד את הטיפול באותו חולה וחוסך בדיקות מיותרות וזמן יקר. יש חשיבות גדולה למידע קודם: למשל, האם למטופל יש היסטוריה של מחלות לב או שהוא הגיע לחדר מיון לראשונה עם תלונה של כאבים בחזה. כך למשל, במידה ומתגלה בצילום החזה של המטופל כי הוא סובל מתסחיף ריאתי מאסיבי הרופא במחלקה רואה את התוצאה מייד על צג המחשב ונותן לחולה טיפול בהתאם, דבר שעשוי להציל חיים".

הרשומה הממוחשבת מאפשרת תהליך של בקרה על פרוטוקולים רפואיים ולמידה מהם מה כדאי ליישם להמשך ומה צריך לשנות.

שירות נוסף שהרשומה הרפואית מאפשרת היא בעת השחרור מבית החולים, החולה יכול להדפיס עותק של מכתב השחרור דרך אתר האינטרנט של בית החולים רמב"ם, ולגשת עם המכתב לרופא המטפל בקהילה.

ד"ר איל שורצברג, מנהל מינהל שירותי רוקחות ומערך מעבדות במרכז הרפואי הלל יפה ומנהל פורום ייעוץ תרופתי ב- zap doctors, מספר על הטכנולוגיות החדשות שאימצו במערך הרוקחות בבית החולים: "אנו משתמשים ברשת המחשבים הפנימית בבית החולים בטכנולוגיית מיקרומדקס המאפשרת לנו לקבל מידע רב על תרופות כגון: מינונים חריגים, התוויות של תרופות, שימושים בתרופות לפי רשות התרופות והמזון האמריקאית, התאמת מינונים, מתן תרופות במצב של תפקודי כליה חריגים, בדיקת תופעות לוואי של תרופות וכמובן בדיקת אינטראקציות בין תרופות. מטרת הטכנולוגיה היא לשפר את איכות הטיפול התרופתי בחולים. מעבר לזה יש אפליקציה ניידת אותה ניתן להוריד לפאלמים או לסמארטפונים. זמינות הטכנולוגיה הופכת את החיים הממוחשבים לנעימים ופשוטים יותר וגם מייעלת מאוד את הטיפול בחולים ומעלה את תפוקת עבודתם של הרוקחים".

"בנוסף", מציין ד"ר שורצברג, "אנו מבצעים שימוש במערכת תרופות ממוחשבת, התומכת בהחלטות רפואיות. מערכות אלו חשובות מאחר שהן עושות סדר במאגרי המידע הרבים ושולפות את המידע הרלוונטי באותו רגע. למערכת יש ממשקים של ניטור התראות. כך, כאשר מקישים פרטים של מטופל היא מציפה האם יש לחולה רגישויות, התנגשויות בין תרופות, מינונים חריגים וכו', דבר שמעלה את איכות הטיפול בחולה ומונע טעויות במתן תרופות. זמן קבלת ההתראה מהיר מאוד, וזה מייעל את הטיפול בחולה".

מערכת נוספת שתומכת בהחלטות רפואיות מוכנסת לשימוש בעת מתן רישום אנטיביוטיקה. חשיבותה רבה, כי לבחירת האנטיביוטיקה הנכונה ב-24 שעות הראשונות יש השפעה קריטית על הצלחת הטיפול. המערכת המנפיקה לרופא מרשם ממחושב חכם אשר מייעץ לרופא איזו אנטיביוטיקה לתת למטופל בהתאם לרגישויות, התנגשות בין תרופות וכו'. כך יכול הרופא להחליט האם לקבל את ההמלצה או לא. לדברי ד"ר שוורצברג, בדיקות שנערכו הראו כי מרבית ההמלצות של המערכת מתקבלות על ידי הרופאים.

השאלה הנשאלת היא מתי הטכנולוגיה נהפכת לרועץ? לדברי ד"ר בהגון, "הבעיה מתחילה ברגע שהגאדג'טים עצמם גוזלים את תשומת ליבו של הרופא מצמתי קבלות החלטות חשובים". דוגמה קיצונית לכך היא רופא מרדים שעלול לשבת בחדר ניתוח ולשחק במשחק "אנגרי בירדס". ד"ר בהגון מסכם ואומר שהפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות עצום, אולם חשוב לעשות סקר שוק נבון ולאמץ לאחר בחינה מעמיקה את הטכנולוגיות שהוכיחו יעילות בטיפול הרפואי.

בואו לדבר על זה עם ד"ר איל שורצברג בפורום ייעוץ תרופתי.