עקיצות יתושים: כך תגנו על הילד

התחממות מזג האוויר ועליית הלחות מביאות איתן את מתקפת היתושים. כמעט כולנו סובלים מהיתושים הטורדניים, בבית וגם מחוצה לו. מעטים האנשים שאינם מושפעים מהעקיצות, והסובלים העיקריים הם התינוקות והילדים. איך נוכל להגן עליהם ועלינו?

עקיצת היתוש היא עקיצה של נקבת היתוש, העוקצת פונדקאים בעלי דם חם, כולל האדם, לשם השגת חלבון מתאים להתפתחות הביצים. עקיצות היתושים מטרידות ומגרדות ועלולות להעביר גורמי מחלה. הגרד שאנו חשים לאחר העקיצה הוא תגובת הגוף לחלבון או לארס המוחדר לגופנו, והוא זה שיוצר את התגובה האלרגית והתגובה הדלקתית המקומית.

ישנם סוגים שונים של יתושים, בהם יתוש האנופלס, האחראי להעברת מחלת המלריה, זני יתושים מסוג קולקס, האחראים להעברת קדחת הנילוס ועוד רבים אחרים. יתוש הבית המצוי (Culex pipiens) הוא המין הנפוץ והידוע ביותר מבין היתושים השייכים לסוג קולקס, וגורם לרוב מטרדי העקיצות ברחבי הארץ. אוכלוסיות גדולות של יתוש זה מתפתחות במים עשירים בחומר אורגני כגון מים מזוהמים בשפכים, ובביוב לא מטופל.

אף שהיתוש המצוי מהווה מטרד, הסבירות להעברת מחלות באמצעותו נמוכה. העקיצה עצמה יוצרת גירוי מקומי המתבטא לרוב בנפיחות, אודם וגרד מקומי. קיימים הבדלים בין אנשים שונים בחומרת התגובה או הרגישות לעקיצות. אצל ילדים לרוב התגובות המקומיות חמורות יותר. במקרים מסוימים הנפיחות יכולה להיות משמעותיות ביותר, במיוחד אם מדובר באזורים רגישים כגון העיניים והשפתיים. תיתכן גם היווצרות שלפוחיות גדולות.

אצל ילדים, אבל גם בקרב מבוגרים, עקיצת היתוש עלולה לגרום לנפיחות קשה סביב העין שתגרום לסגירתו של העפעף או לנפיחות ניכרת של אפרכסת האוזן, השפתיים או הגפיים. מצבים אלה מבהילים, אך גם במקרים אלה לא תמיד יש הכרח בטיפול נרחב, אלא רק בשימוש במשחה או בג'ל מרגיע עד שהנפיחות תרד. פעמים רבות הופעה של נפיחות, אודם וחום מקומי נחשדות על ידי הורים ורופאים כזיהום מקומי, ולכן ניתן טיפול אנטיביוטי על ידי הרופא.

אבל גם עקיצה פשוטה יכולה להתפתח לכדי זיהום. הסיבה לכך היא שכתוצאה מהגרד נוצר פצע שיכול להזדהם ולהפוך ל"אמפטיגו" (פצע מוגלתי), או לזיהום תת-עורי - שתי תופעות המצריכות התערבות רפואית ונטילת אנטיביוטיקה. במרבית המקרים של נפיחות ללא כאב מקומי וללא עליית חום כללית, מדובר בתגובה לעקיצה בלבד, והטיפול האנטיביוטי מיותר. כשיש עקיצות מרובות, קיים קושי להבדילן מאבעבועות רוח ומעקיצות של חרקים אחרים.

בשוק קיימים מגוון תכשירים למניעת עקיצות:

1. רוב התכשירים הסינטטיים השכיחים מבוססים על ריכוז מסוים של DEET, חומר כימי שאמנם דוחה יתושים, אך מזיק ופוגע באופן ישיר ומיידי במרקם העור. ככל שריכוזו עולה זמן פעולתו ארוך יותר. חומר זה אינו מומלץ לשימוש ארוך טווח, ובעיקר לא לאוכלוסייה צעירה ורגישה.

2. דוחי יתושים חשמליים - טבליות או נוזל המתפרק ומפיץ ריח עד מרחק מסוים. מומלץ לאוורר את החדר במקביל ולא לשים סמוך לראש המיטה.

3. דוחה יתושים חשמלי המפיץ תדר חשמלי צליל שמציק לחרקים המעופפים ודוחה אותם, ללא ריח או חומר כימי. הדעות חלוקות לגבי יעילות המכשיר, אך ככל הנראה אינו מסוכן.

4. רשת חשמלית - זוהי מלכודת צבע-אור-חום הפולטת פחמן דו חמצני.

5. מנורה סגולה - יתושים נמשכים אליה ונשרפים.

6. כילות - מחסום פיזי בפני היתושים.

בנוסף לכל האמצעים המיוצרים בשוק, ניתן לנקוט מספר צעדים ופעולות בדרך הטבע, למנוע את העקיצה או לטפל בה לאחר שהתרחשה:

הדברה מראש באזורים בעלי פוטנציאל להתפתחות בית גידול ליתושים - שלוליות שלא יבשו, מקורות מים מטפטפים ועוד.

בטיולים ובפיקניקים (במיוחד בלילה) רצוי ללבוש בגדים עם שרוולים ארוכים.

ניתן לבחור בתכשירים טבעיים בלבד, על בסיס שמנים ארומטיים, המרחיקים יתושים ומונעים את עקיצותיהם (כאלה ניתן למצוא ברוב בתי המרקחת ובתי הטבע). שמנים היעילים במיוחד בהרחקת יתושים: שמן האקליפטוס ידוע כשמן דוחה יתושים וחרקים; שמן עשב הלימון - ידוע כדוחה יתושים וחרקים; שמן ציטרונלה - דוחה יתושים לטווח הקצר; שמן לבנדר בעל תכונות מרגיעות. מומלץ להשתמש בתערובת המכילה את השמנים הללו. ניתן להשתמש גם בשמן עץ התה - מסייע בהרגעת העור ובחיטויו.

יש להמעיט בשימוש ישיר בתכשירים על העור העדין של התינוקות, ניתן למרוח על הבגדים ואף על העגלה.

רצוי להכין רקיחות למבערים שמפיצים ריח בכל הבית או בחדר. הרקיחות המומלצות הן על בסיס שמנים אתרים בשילוב מים. שילובים מומלצים לדוגמה הם גרניום ולוונדר, הדס וגרניום או סיטרונלה (ללא שילוב עם שמן נוסף).

מומלץ להניח בצמוד לדלת או על אדן החלון צמחים בעלי תכונות הרחקת חרקים, למשל גרניום רפואי או עשב לימון - לימון גראס.

הטיפול בעקיצות יתושים נועד בעיקר להקל על הגרד הנגרם כתוצאה מהעקיצה ולהעלימו מהר יותר, ובמקרים חמורים להוריד נפיחות וטיפול בפצעים כתוצאה מהגירוד:

צמחי מרפא - בראשם צמח הפוליגונום שמכיל מרכיבים אורגניים, ויטמינים וחומצות טבעיות - השומרים על רקמות העור, מאזנים ומרגיעים אותן. הכוחות של הצמח בריפוי העור מזרזים את שיקום העור הפגוע. צמחים נוספים כמרווה, לענה והדס מכילים מרכיבים הידועים כאנטי זיהומיים להגנה, שיקום והרגעת עור פגוע ומגרד.

קרח מקל על הכאב שלאחר עקיצה של יתוש. יש לקחת קוביית קרח ולהניח על מקום העקיצה. אפשר לשים את הקרח בתוך חתיכה של בד או נייר כדי שהמגע הישיר לא יכאיב לעור.

חומץ תפוחים או מיץ לימון ידועים גם הם ביכולתם לעזור להרגיע ולהקל על הגירוד לאחר עקיצות. אפשר למרוח אותם על מקום העקיצה בעזרת צמר גפן.

מתכון ביתי משמנים אתריים: ניתן להכין לבד רקיחות ביתיות להקלה על הכאב או על הגירוד. חשוב להקפיד על כמויות מדויקות ומהילה נכונה של השמנים האתריים, לדוגמה:

2 כפות שמן זית, טיפה אחת של שמן אתרי לוונדר, טיפה אחת של עץ התה, 2 טיפות גרניום

2 כפות שמן זית, טיפה אחת של שמן אתרי לוונדר וטיפה אחת של גרניום

את הרקיחות הנ"ל יש לערבב היטב ולמרוח באופן נקודתי על העקיצה. טיפול בתגובה האלרגית לעקיצת היתוש (בעיקר לגרד) יכול להיעשות באמצעות מגוון תכשירים הנמכרים בבתי המרקחת - משחות הרגעה, ג'ל הרגעה וכו'. במקרים של עקיצות מרובות ניתן להשתמש גם בתרופות אנטי היסטמיניות דרך הפה הניתנות בהמלצת הרופא המטפל.

הכותבת היא נטורופתית של חברת מורז צמחי מרפא.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום נטורופתיה
פורום תרופות ורוקחות ברפואה משלימה