כוויות: דרגות, אחוזים ודרכי טיפול

סכנות כמו כוויות מאש, חומרים כימיים או מים רותחים קיימות בכל השנה ועלינו להיזהר מהן. בחורף יש לנקוט במשנה זהירות ולהישמר מאח פתוח, ממיחם ללא סגר בטיחות, ממפזרי חום, ובמיוחד מתנורי חשמל וסליל המונחים ליד המיטה ועלולים להיתפס בשמיכה ולגרום לדליקה. כמו כן, יש למדוד את טמפרטורת המים לפני שמכניסים תינוק לגיגית וילד לאמבטיה.

לדברי פרופ' יוסי חאייק, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כוויות והמחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי שיבא, כווייה היא פגיעה בשלמות העור, שיכולה להיגרם על ידי אש פתוחה בשכיחות גבוהה אצל מבוגרים וממים חמים אצל ילדים. כווייה נגרמת גם מקור, ממגע ישיר עם חפץ חם, מחומרים כימיים ומחשמל. הכווייה פוגעת קודם כל בעור, שהוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם. לעור יש תפקידים רבים כמו שמירה על חום הגוף, ועל רמת הנוזלים והמלחים בגוף. כמו כן, העור שומר על המערכת החיסונית ומהווה מגן מפני חדירה של חומרים מזיקים מבחוץ.

למהר לשטוף במים ולחבוש את הכווייה. צילום: שאטרסטוק

את חומרת הכווייה מסווגים על פי שני גורמים:

1. עומק הכווייה: כמה מעובי ושכבות העור נפגמו.
2. אחוזי הכווייה: כמה מכלל שטח הגוף נפגע.

בדרגת כווייה ראשונה: אין פגיעה בשלמות העור, אך הכווייה גורמת לסימנים של תהליך דלקתי אודם, נפיחות, כאב מקומי. דרגה זו איננה נספרת כפגיעה מבחינת אחוזים, אלא רק כדרגה. טיפול אופייני בכוויה כזו הוא במשחות קרות השומרות על לחות מקומית. הכווייה מחלימה תוך יומיים-שלושה ונעלמת לגמרי.

דרגת כווייה שנייה: מכאן ואילך, כל דרגות הכווייה כוללות פגיעה בשלמות העור ואנו חשופים יותר לזיהומים. שטח פגיעה של כ-10% בקרב ילדים ו-20% בקרב מבוגרים עלול לגרום לסכנת חיים. שכבת העור העליונה (אפידרמיס) מתנתקת ויוצרת שלפוחיות, שמאוד אופייניות לדרגה שנייה. אסור לפוצץ אותן ולאחר מספר ימים רצוי לנקז אותן באופן סטרילי. פגיעה של מעל 10% בשטח העור בקרב ילדים ו-20% בקרב מבוגרים, מצריכה ייעוץ רפואי של מומחה, חיסון טטנוס וצורך בחבישות, שמטרתן לשמור על הלחות המקומית באזור הפגוע ועל ניקיון הפצע.

יש להתייעץ עם רופא מומחה בכל כווייה עמוקה בשטח רחב במיוחד באזורים תפקודיים (מפרקים) וגם במקרה שנפגעו אזורים שהם אסתטיים ולא תפקודיים כדוגמת הפנים, האוזניים ואיברי המין. אם הכווייה שטחית, הטיפול יכלול החלפת חבישות, על מנת לשמור על ניקיון האזור ומריחת משחות אנטיביוטיות וחבישות מתקדמות יותר כמו ג'ל הפלאמינל (FLAMINAL). מדובר בג'ל אנזימתי לטיפול בפצעים בכוויות. בעזרת מערכת אנזימטית ייחודית בשילוב רכיב סופח הפרשה (אלגינאט). כך ניתן להשיג ריפוי מהיר ונטול זיהומים. את הפלאמינל ניתן להשאיר על הכווייה למשך יומיים ברציפות.

כוויות מדרגה שנייה, שטחיות עם שלפוחיות, יחלימו בתוך שבועיים עד שלושה שבועות. כל כווייה שלא החלימה תהפוך לדרגה שנייה עמוקה. אם הכוויות החלימו בתוך שבועיים, עלולה להישאר צלקת שתתבטא בשינוי של פיגמנט וצבע. אם הכווייה לא הבריאה בתוך כשבועיים, עלולות להיווצר צלקות עם ריפוי יתר, שנקראות קלואיד (הצטלקות יתר) או צלקות היפר-טרופיות. יש להימנע משמש במשך שנה, כדי למנוע שינויים בצבע. ישנן צלקות העלולות לגרום לנכויות קשות, תפקודיות ואסתטיות.

שכיחות גבוהה של כוויות ממים חמים בקרב ילדים. צילום: שאטרסטוק

דרגת כווייה שלישית: היא כווייה שבה נפגע מלוא עובי העור. הגוף בעצם אינו יכול לרפא את העור לבדו, אלא אם כן מבצעים הטרייה וניקוי של הפצע: פעולות אלה מסירות את אזור הכווייה והגלד, כדי לאפשר ריפוי באמצעות השתלת עור עצמית. קיימים מקרים בהם כווייה שנייה עמוקה מתנהגת בתהליך הריפוי כמו דרגה שלישית.
במקרה כזה, יש צורך בהשתלת עור למניעת נכויות פיזיות ואסתטיות.

גם בדרגה שלישית, עד להחלטה ניתוחית, יש לשמור על הכווייה באמצעות משחות אנטיביוטיות, ג'ל הפלאמינל וחבישות, השומרות על ניקיון וחיטוי הפצע. כל פצע שאינו מבריא תוך שבועיים, מן הראוי שייבדק על ידי רופא מומחה בתחום, שייעץ על טיפול נכון ויאבחן אם יש צורך בניתוח, כדי למנוע נכויות. גם בדרגה שלישית לאחר טיפול והשתלת עור, תידרשנה חבישות, יריעות סיליקון ואמצעים נוספים למניעה של התפתחות צלקות.

דרגת כוויה רביעית: מלווה בפגיעה בשרירים, באיברים פנימיים ובעצמות. במקרים אלו נשארות צלקות ונכויות.

מה משמעות אחוזי הכווייה וכיצד הם נקבעים?

אחוזי הכווייה מוגדרים על פי שני פרמטרים:

1. חוק כף היד של המטופל, ששווה לכאחוז אחד מכלל שטח גופו.

2. חוק התשע שלפיו כל איבר בגוף הוא בעצם כפולה של תשע.

הגורמים שקובעים את התחלואה והתמותה בכוויות הם גיל החולה, שטח הכווייה ונוכחות פגיעה של שאיפת עשן. קבוצות הסיכון הם ילדים מתחת לגיל 10 ומבוגרים מעל גיל 70.

טיפים לעזרה ראשונה כאשר נכווים:

כשיש חשש לכווייה, יש להרחיק מידית את גורם הכווייה.

לשטוף את האזור הפגוע במים זורמים. בכך מקררים את המקום ומסלקים את היכולת של החום לפגוע בעומק העור באופן ממושך.

לאחר השטיפה, יש לכסות את האזור הפגוע או לחבוש אותו עם חבישה או עם כל דבר סטרילי שנמצא בשטח.

אפשר ללכת לייעוץ רפואי בקהילה או בבית החולים, על פי דרגת העומק ואחוז הכווייה.

החל מדרגת כווייה שנייה, יש להתחסן בטטנוס.

לחבוש את האזור ולמרוח משחות ששומרות על לחות וניקיון על בסיס יומי.

בחבישות לחץ ייעשה שימוש על פי הוראת רופא עד לשנתיים לאחר הכווייה במטרה למנוע הצטלקות יתר של האזור הפגוע.

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיה פלסטית