חיסון פוליו: בעד או נגד?

הסערה סביב הפוליו החלה לפני שישה חודשים בעקבות גילויי שרידי נגיף הפוליו לאורך זמן במי הביוב של יישובים רבים בדרום הארץ. משום כך החליט משרד הבריאות כי יש לחסן את ילדי הדרום, שכבר חוסנו בחיסון מומת, גם בחיסון חי-מוחלש. זאת על מנת למנוע תחלואה אפשרית בפוליו באוכלוסייה חלשה - עם מערכת חיסונית חלשה, זקנים ותינוקות מתחת לגיל חודשיים ועוד. בדיקות נוספות הראו כי הנגיף התפשט גם למרכז הארץ - רמלה ולוד, ולכן משרד הבריאות החליט כי יש לחסן את כל ילדי ישראל מתחת לגיל 9.

החלטה גורפת זו הולידה מתנגדים רבים לחיסון שקולם נשמע בכל מקום: ברשתות החברתיות, בפורומים באינטרנט, בשיחות סלון וגם באמצעי התקשורת המסורתיים. טענותיהם רבות, החל מכך שילדיהם לא ישמשו חומת מגן לאוכלוסייה הלא מחוסנת וכלה בטענה הקונספרטיבית על קשר אפל בין חברות התרופות למשרד הבריאות שמבקשים לנסות את החיסונים על ילדי ישראל.

בכתבה שלפניכם הצגנו לנציג משרד הבריאות את טענות המתנגדים לחיסונים, ולהיפך. להלן תשובותיהם:

משרד הבריאות טוען שהסיכון בחיסון החי-מוחלש הוא "אפסי". צילום: שאטרסטוק

קרן דוידוף, ממקימות קבוצה בפייסבוק "אמהות אומרות לא לחיסון הפוליו", מתמודדת עם טענות מומחי משרד הבריאות:

לדברי משרד הבריאות, החיסון חי-מוחלש נגד נגיף הפוליו יעיל ובטוח, ועד לפני 9 שנים ניתן לכל האוכלוסייה, אז מדוע אתן חוששות מהחיסון?

תשובה: חיסון ה- OPV (חיסון פוליו בנגיף חי מוחלש) אכן ניתן בעבר בכל העולם בשנים 1962-2005. אך הוא הוצא משימוש על ידי גורמים רשמיים במשרד הבריאות בארץ ובכל העולם המערבי, מפני שהוא גרם לתחלואה במחלה שאותה הוא מבקש למנוע, ויצר בעצמו מגיפות פוליו, שאף הובילו למקרי שיתוק. החיסון הוכח כמדבק בשתי צורות: אחוז מסוים מהילדים שקיבלו את הנגיף החי לתוך גופם, לא הצליחו ליצור נוגדנים ולפתח חיסון, אלא פיתחו את המחלה הפעילה. וגם הנגיף מהחיסון הופרש בצואת המחוסנים והדביק אנשים אחרים, שחלקם חלו במחלה. כתוצאה מכך החליטו רשויות הבריאות בארה"ב ומדינות האירופה להוציא את החיסון משימוש ובמקומו הוכנס לשימוש החיסון בנגיף מומת, הניתן עד היום לילדים במסגרת חיסוני השגרה.

האם אתן מתנגדות לחיסונים באופן עקרוני? או מתנגדות ספציפית לחיסון OPV

תשובה: חברי קבוצת הפייסבוק "אמהות אומרות לא לחיסון הפוליו המוחלש", אינם מתנגדים באופן עקרוני לחיסונים ורבים מחבריה הם הורים שמחסנים את ילדיהם בכל חיסוני השגרה. קבוצת ההורים מתנגדת רק לחיסון החי המוחלש כנגד נגיף הפוליו.

התנגדותכם לחיסונים מעמידה בסיכון אוכלוסייה שאינה מחוסנת ועם מערכת חיסון מדוכאת שעלולה להידבק מילדים שנושאים את נגיף הפוליו במעיים. האם זה סיכון ששווה לקחת ובלבד שלא לחסן את הילדים שכבר חוסנו בחיסון המומת?

תשובה: משרד הבריאות טוען שהסיכון בחיסון החי-מוחלש הוא "אפסי". יחד עם זאת, מצהיר משרד הבריאות, שקיים סיכון עבור אנשים בעלי מערכת חיסון ירודה להיפגש עם הנגיף החי שבחיסון, ועל כן, אינו נותן את החיסון במשפחות בהם יש חולה שכזה. אותה אוכלוסייה שאינה מחוסנת, ובעלת מערכת חיסון מדוכאת, עלולה להיפגע מהחיסון בנגיפים חיים, וההחלטה על מתן החיסון החי מהווה סיכון לא קטן עבורה.

מה החלופה שאתן מציעות? לא לחסן כלל? והאם זה ייתן מענה לנגיף הפוליו שמתרבה בביוב בארץ ועלול להפוך למגיפה של ממש?

תשובה: במדינת ישראל נמצאים מדי כמה שנים נגיפי פוליו בביובים (1998, 1999, 2004, 2007). החיסון המומת שניתן לילדים במסגרת חיסוני השגרה אינו מונע נשאות של הנגיף והעברתו לאנשים שאינם מחוסנים, ולמרות שחלק נכבד מן האוכלוסייה אינו מחוסן אפקטיבית - קשישים, תינוקות, מבוגרים שפג תוקף חיסונם, חולים ועובדים זרים, עדיין לא דווח על מקרה פוליו אחד ב-25 שנה האחרונות, ולכן אין צורך בחיסון החי-מוחלש. לשיטתנו, עדיף לחסן את האוכלוסייה שאינה מחוסנת בחיסון המומת במקום לחסן ילדים בחיסון החי-מוחלש, שהרי הם כבר מוגנים מפני הנגיף.

ד"ר אודי קלינר, רופא לבריאות הציבור מטעם משרד הבריאות מתמודד עם שאלות שנשמעות כנגד החיסון החי-מוחלש בנגיף הפוליו:

מה תגובתך על הטענה כי אין הצדקה לחסן את כל אוכלוסיית הילדים בישראל מתחת לגיל 9, בחיסון החי-מוחלש כל עוד לא נמצאו מקרי תחלואה בפוליו?

תשובה: כל הרעיון של הניטור הרציף שמבצע משרד הבריאות במערכות הביוב בישראל הוא לגלות את נגיף הפוליו מבעוד מועד ולמנוע תחלואה ולכן אין הגיון בטענה שיש להמתין לתחלואה בכדי למנוע אותה. בנוסף, יש הוכחות של הימצאות הנגיף ביישובים רבים לאורך זמן וזה רק עניין של זמן שתהיה תחלואה בפוליו בישראל - דבר שאנו רוצים למנוע באמצעות החיסונים.

מדוע לחזור ולחסן בחיסון OPV שהוחלט ב-2005 להפסיק את השימוש בו? והאם הוא בטוח וחף מתופעות לוואי?

תשובה: בחיסון OPV הקודם היו 3 זני פוליו ובחיסון הנוכחי הוצא זן שהוכחד מהעולם ונותרו רק שני זנים. לא הוסיפו שום חומר וחדש ולראיה, שם החיסון נותר ללא שינוי. יש בחיסון עשרות שנים של ניסיון וגם מחקרים קליניים רבים שמוכחים את בטיחותו. מחקר קליני שפורסם ב-2010 בחיסון הנוכחי מוכיח שהפרופיל הבטיחותי שלו זהה לקודמו. בנוסף, 2.5 מיליארד מנות של חיסון זה ניתנו ברחבי העולם ולא ראו שום שינוי בבטיחות החיסון לעומת הקודם. לעניין תופעות הלוואי, החיסון החי-מוחלש ניתן רק למי שקיבל חיסון מומת והסכנה בקרב מחוסנים אלה שואפת לאפס. כך, בין השנים 1990-2005 חוסנו כל הילדים בחיסון מומת ולאחריו בחיסון חי-מוחלש ולא היה אפילו מקרה אחד של תופעות לוואי קשות בקרב המחוסנים ולא בקרב אנשים הקרובים לסביבתם.

למעשה מחסנים את האוכלוסייה שמסכנת את הסביבה על מנת להגן על כל אוכלוסיית ישראל. צילום: שאטרסטוק

קיים קושי להגן על אוכלוסייה שהמערכת החיסונית שלה חלשה מפני כל מגע אפשרי עם מחוסנים בנגיף החי-מוחלש, כיצד אפשר לוודא שאכן אוכלוסייה זו לא תבוא במגע עם מחוסני OPV?

תשובה: אוכלוסיית היעד עליה רוצים להגן נמצאת בסיכון, הן מנגיף הפרא והן מהחיסון החי-מוחלש. אולם יש הבדל דרמטי בין השניים, בזמן שנגיף הפרא יכול לגרום לשתוק ב-1 מתוך 200 מקרי הדבקה, הרי שהסיכון לשיתוק במקרה תיאורטי של הדבקות מנגיף חי-מוחלש הוא 1 למיליון. לדוגמה, ב-1988 היה אירוע מתועד אחד של שתוק כתוצאה מפוליו, מתוך 3 מיליון מנות חיסון חי-מוחלש שניתנו. כלומר, הסיכון לחלות בשיתוק כתוצאה מהידבקות בנגיף הפרא הוא ממשי והסיכון ללקות בשיתוק כתוצאה מהידבקות בנגיף החי-מוחלש הוא אפסי.

מה דעתך על הטענה שנשמעת כי מבצע "2 טיפות" מעמיד את הילדים שלנו כחומת מגן לטובת אלו שלא מחוסנים. והאם שווה לקחת את הסיכון שאחד הילדים ילקה בשביל להגן על אלו שלא התחסנו?

תשובה: כן, הטיעון נכון. מאחר שהסיכון בקרב הילדים שיחוסנו ללקות בפוליו שואף ל-0 ואפשר לראות שבשנים 1990-2005 לא היו כלל מקרי תחלואה. מטרת מבצע החיסון הנוכחי הוא להגן על האוכלוסייה החלשה יותר - מדוכאי חיסון, תינוקות מתחת לגיל חודשיים, מבוגרים שחוסנו וחיסונם נחלש עם השנים ועוד. למעשה אנו מחסנים את האוכלוסייה שמסכנת את הסביבה על מנת להגן על כל אוכלוסיית ישראל.

לקריאת מידע נוסף על הפוליו באתר משרד הבריאות לחץ כאן.

בואו לדבר על זה בפורום חיסון ילדים נגד פוליו.