פונדקאות: אמא יקרה לי

זוגות רבים נאלצים להתמודד עם תחושת כישלון וכאב לב גדול כשהם מגלים שהם לא יכולים להביא ילדים לעולם למרות מאמצים רבים. עשרות זוגות פונים בכל שנה ושנה לביצוע הליך פונדקאות בארץ, שמתבצע על ידי החדרת הזרע והביצית של בני הזוג לרחם אחר, "מושאל", של אם פונדקאית.

"חוק הפונדקאות", ששמו המלא הוא "חוק הסכמים לנשיאות עוברים", נחקק בישראל בשנת 1996, לאחר מאבק ארוך שנים להסדרת הנושא, בזכות פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון. התהליך המורכב מאפשר ל"אם נושאת" לשאת הריון עבור הורים שאינם מצליחים להיות הורים בגלל בעיה בריאותית, ומתנה אותה למסור את הילד להורים המיועדים מיד לאחר הלידה.

התהליך הקושר בין ההורים המצפים לילד לבין האם הפונדקאית הוא אינטנסיבי ומורכב, טעון מאוד מבחינה רגשית, וכרוך במידה רבה של מתח.

סיגל רוסק-גיסין, עורכת דין, מגשרת ומפעילת המרכז "חיים חדשים תמר וסיגל" (בשיתוף עם עו"ד תמר רובנשטיין), שמלווה את התהליך מתחילתו ועד לסופו, מסבירה: "את תהליך הפונדקאות בארץ מלווים מיטב מומחי הפריון, כאשר הרופאים הישראלים נחשבים לטובים בעולם. זאת לעומת הליך פונדקאות בחוץ לארץ, שמתקיים בעיקר בהודו, בגיאורגיה ובארצות הברית והוא למעשה הברירה היחידה עבור זוגות חד-הוריים או חד-מיניים".

הפונדקאות בישראל עבור זוגות "רגילים" הוא הליך יחסית פשוט מבחינה בירוקרטית. בני הזוג שמצפים לילד יכולים לבחור בעצמם את האם הפונדקאית, להימצא בקרבתה בעת ההריון ולהיות מעורבים בו על שלביו השונים, ללכת איתה לכל הבדיקות, ולהיעזר ברופאים הכי טובים בארץ עבורה ועבור העובר שברחמה.

"התהליך מעצם קיומו הוא בהחלט מורכב רגשית", מסבירה רוסק-גיסין, "אבל מהניסיון שלי, אין זוגות שפורשים ממנו באמצע, כי בסך הכל יש לו סוף מאוד שמח: תינוק או תינוקת קטנה".

"מי שבעצם נזקק לאם פונדקאית הוא כל זוג, גבר ואישה, נשואים או לא נשואים, שחיים ביחד ויש להם בעיה רפואית הנוגעת להריון. במקרה של הריונות שמסתיימים בהפלה טבעית, או למשל כשאישה חולת סרטן רוצה להיכנס לטיפולי פוריות אבל אסור לתת לה הורמונים אלה חלק ממקרים בהם פונים להליך פונדקאות".

המדינה לא לוקחת חלק כלכלי בתהליך: בני הזוג אינם משלמים למדינה דבר, והמדינה לא מממנת בעבורם את נושא הפונדקאות, גם לא הליכים כגון בדיקות פריון שגרתיות שקופות החולים מממנות לנשים דרך טופס 17.

"לבני הזוג יש הוצאות הנוגעות לתשלום לאם הנושאת עצמה, לצד הוצאות נלוות במהלך ההריון", מסבירה רוסק-גיסין. "אבל המדינה תומכת בתהליך מבחינת הבירוקרטיה. בסיום התהליך, בלידה עצמה, עובדת סוציאלית מוסרת את התינוק להוריו הביולוגיים, והם נחשבים להוריו החוקיים בזכות צו הורות שמונפק מטעם בית משפט לענייני משפחה תוך ימים ספורים. זאת לעומת הליך הפונדקאות בחו"ל, שבו ההורים לעתים מחכים חודשים ארוכים עד שמשרד הפנים מאשר להכניס את התינוק לארץ והם נחשבים להוריו".

"בארץ יש מחסור באמהות פונדקאיות. כדי שאישה תוסמך להיות פונדקאית, היא צריכה לעבור המון בדיקות וקריטריונים מטעם הוועדה לנשיאת עוברים שאחראית על הנושא. אחרי שהיא עומדת בהם ונחשבת למתאימה, ישנו ההיבט של ההתאמה האישית שלה לבני הזוג - מבחינת האופי והכימיה הבסיסית.

שלושת השותפים צריכים לצאת לדרך מתוך נקודת פתיחה תקינה של תקשורת. מכיוון שאין הרבה מבחר גם ככה, זוגות שיוצאים לחפש אם פונדקאית לבד, יכולים לחפש אותה שנים. מרכז כמו שלנו מאתר את המועמדות מהר מאוד, ומלווה אותן לאורך תהליך הקבלה ולאורך ההריון, מכל הבחינות: המשפטית, הפסיכולוגית והבירוקרטית".

וכמה זה עולה?

"ההליך עולה לבני הזוג בין 220 ל-250 אלף שקל - סכום שכולל את התשלום לפונדקאית, את התוספות הספציפיות כגון הריון לתאומים, את עלות הניתוח הקיסרי אם הוא נדרש, את הייעוץ המשפטי, ואת התשלום למרכז המאתר את הפונדקאית".

מהם הקשיים המשפטיים שבדרך?

"מכיוון שישנו חוזה בעל נוסח דומה, שהוא תחת דרישת הוועדה מטעם המדינה, בין הפונדקאית לבני הזוג, הסיכוי לבעיות משפטיות הוא מזערי. לכל אחד מהצדדים יש עורך דין שמלווה אותו לאורך הדרך, והילד שעתיד להיוולד שייך ביולוגית לבני הזוג. חשוב להבין שהאמהות הפונדקאיות נכנסות לתהליך הזה מאינטרס כלכלי בלבד, שתואם את רצון הזוג המתקשה להביא ילדים לעולם".

בואו לדבר על זה עכשיו בפורום פונדקאות בדוקטורס