מחלות עיניים: חשוב לפקוח עין

עוד בנושא : גלאוקומה, דלקת הלחמית

העיניים שלנו הן אחד האיברים הרגישים ביותר בגוף. על פי הסטטיסטיקה, כל אחד מאתנו חווה או יחווה בעתיד מחלת עיניים זו או אחרת, החל מדלקת הלחמית ובמקרים הקשים, אף קטרקט או גלאוקומה.

מהן מחלות העיניים השכיחות ואיך ניתן לטפל בהן? מדריך.

מהי דלקת הלחמית?

הלחמית היא קרום דק ושקוף המצפה את לובן העין ואת החלק הפנימי של העפעפיים. דלקת לחמית היא מחלה נפוצה מאוד, אך זהו ביטוי למספר רב של גורמים: גירוי לא ספציפי, תגובה אלרגית, זיהום (חיידקי או ויראלי), ולעתים רחוקות, כחלק ממחלות דלקתיות כלליות של הגוף.

מהם הסימנים הקליניים של דלקת הלחמית?

מכיוון שבלחמית יש הרבה כלי דם, כאשר יש דלקת, כלי הדם מתרחבים והעין אדומה. זהו הביטוי הראשון של דלקת הלחמית. לעתים יש צריבה, כשיש אלרגיה יש גרד שעלול להיות טורדני מאוד, ולעתים יש כאבים ו/או התנפחות העפעפיים. במקרים רבים יש הפרשות ודמעות, אשר יכולות לרמז על הגורם. הפרשה מימית יכולה להיות ביטוי לגירוי כימי או אלרגיה או אף מחלה ויראלית, ואילו הפרשה מוגלתית מרמזת על דלקת חיידקית.

כיצד מטפלים בדלקת הלחמית?

חשוב לעבור בדיקה אצל רופא עיניים, על מנת לשלול גוף זר, לאבחן את סוג הדלקת ולקבל טיפול מתאים. הטיפול הוא בהתאם לסיבת הדלקת. מניעה של הדבקה היא דבר חשוב מאוד, ואם מדובר בדלקת חיידקית או ויראלית, הרי שניתן להידבק במגע ישיר עם הפרשות הדלקת.

האם שטיפת ידיים מסייעת בטיפול?

חשוב לרחוץ ידיים לעיתים קרובות ולהימנע מלגעת בעין, לא לחלוק מגבות או ציפיות של כריות עם אדם אחר, ולכבס אותן לעיתים קרובות. לא לחלוק טיפות עיניים ומוצרי קוסמטיקה ואיפור ולזרוק אותם, עם תום הדלקת. יש להפסיק להרכיב עדשות מגע במשך כל זמן הדלקת ולפחות שבוע אחריה. רצוי לזרוק את העדשות הקיימות או למסרן לחיטוי עמוק ויסודי. מניעה של דלקת אלרגית קשה, לעתים, אך יש לנסות להימנע מאבק ואבקנים בעונת פריחה. להשתדל להיות בסביבה מאווררת היטב בכל מה שנוגע לעשן, חומרים נדיפים וכימיקלים למיניהם.

האם יש טיפול תרופתי לדלקת הלחמית?

כאמור, רופא העיניים יקבע איזה טיפול תרופתי מתאים, אם מדובר בטיפול או במשחת אנטיביוטיקה לדלקת מחיידקים, או תחליפי דמעות, או תרופות נגד תגובה אלרגית. דלקת ויראלית יכולה להיות קלה או חמורה ואין עדיין טיפול ספציפי, פרט לתחליפי דמעות, קומפרסים, ולעתים מוסיפים תרופות נוספות בהתאם לשיקול הרפואי.

מה תסמונת העין היבשה?

כאשר העין איננה דומעת בכמות מספקת או שהרכב הדמעות איננו תקין, הדמעות לא מצליחות למלא את תפקידן. במצב כזה, אנחנו מרגישים תחושת יובש, גירוי, צריבה, אי נוחות, רצון לעצום עיניים ורגישות בעיניים. באופן מפתיע, גם תחושה של עודף דמעות יכולה להיות דווקא ביטוי לעיניים יבשות.

ישנם מספר רב של גורמי סיכון להתפתחות עין יבשה, הכוללים הזדקנות, הרכבת עדשות מגע, מחלה אוטואימונית מערכתית (לדוגמה, דלקות פרקים), נטילת תרופות מסוימות (כגון נגד לחץ דם או נגד אלרגיה). תסמונת העין היבשה שכיחה יותר אצל נשים.

כיצד מטפלים בתסמונת העין היבשה?

הטיפול בעין היבשה מתחיל לאחר הערכה מלאה של היובש והתייחסות לגורמי סיכון. הטיפול הנפוץ ביותר ליובש הוא הזלפה מקומית של תכשירים נגד עין יבשה. למרות שטיפול זה הוא רק טיפול מרגיע ולא טיפול מרפא, השימוש ב"דמעות מלאכותיות" לעיניים יבשות יעיל במקרים של יובש קל. הטיפול גורם להקלת התחושה ואף מקנה הגנה מסוימת לעין החיצונית מפני התייבשות.

איזה תכשירים יעילים למצב "עין יבשה"?

קיימים סוגים שונים של תכשירים המהווים תחליפי דמעות. התכשירים נגד עין יבשה קיימים בצורת נוזל, ג'ל, או משחה. ההבדל העיקרי בין התכשירים השונים הוא בצמיגות, בהרכב ובחומר השימור. כדאי להתאים את סוג התכשיר לצורכי האדם. בשימוש מתמשך, חשוב להשתמש בתכשירים שאינם מכילים את החומר המשמר BAK, אשר קיים בתכשירים ותיקים, ואשר הוכח שהוא עצמו דווקא גורם נזק לעין החיצונית.

הצמיגות של התכשיר מאפיינת את הצפיפות היחסית שלו ומשקפת את משך הזמן שהחומר נמצא על שטח פני העין. התכשירים עם הצמיגות הנמוכה (טיפות נוזל) משמשים בדרך כלל במקרים קלים מאוד של יובש ולשימוש במשך היום. ככל שהיובש מחריף, יש צורך בתכשיר צמיג יותר, על מנת להקל על התסמינים ולא להזדקק להזלפה תדירה מאוד.

במקרים קיצוניים, משתמשים במשחת לחות שומנית, אך תכשירים אלה עלולים לטשטש את הראייה ולכן עדיף להשתמש בהם בעיקר לקראת השינה. תרופה שמכילה תמיסת ציקלוספורין A מפחיתה תהליכי דלקת העלולים לגרום לעין יבשה, וכך היא גורמת להגברת הייצור העצמוני של הדמעות.

מהי מחלת הקטרקט?

קטרקט הוא מצב של התעכרות עדשת העין, הנמצאת מאחורי האישון. שכיחות התופעה עולה עם מהגיל. מצד אחד, בכ-1/3 מהאנשים מעל גיל 60 קיים קטרקט בשלבים שונים. מצד שני, לעיתים המחלה מופיעה גם בגיל צעיר (ויש אפילו קטרקט מולד כתוצאה ממחלת האם בזמן ההיריון). לרוב, הסיבה לא ידועה, אך לעתים קטרקט נגרם כתוצאה מחבלות, ממחלות כגון סוכרת או דלקת תוך עינית ממושכת, או מתרופות מסוימות: סטרואידים, למשל. קטרקט שכיח יותר בקרב אנשים עם קוצר ראיה גבוה ואצל חולי גלאוקומה.
משום מה, כנראה כתוצאה של השפעה סביבתית, אנו רואים שגיל הופעת הקטרקט יורד באופן הדרגתי.

האם משקפיים עוזרים במצב של קטרקט?

המחלה מתבטאת בירידה בחדות הראיה, אשר אינה ניתנת לתיקון על-ידי משקפיים, וזה הסימן השכיח ביותר לקטרקט. באופן נורמאלי, עדשת העין שקופה ונקייה. בעקבות תהליך התעכרותה, העדשה מאבדת את שקיפותה, דבר הגורם לראייה מטושטשת. הטשטוש מתעצם באור חזק, כאשר האישון מצטמצם. ההידרדרות בראייה עלולה להיות מהירה, תוך מספר חודשים, או הדרגתית, במשך מספר שנים. סימן נוסף יכול להיות שינוי מהיר במספר המשקפיים. בסוגים אחרים של קטרקט, עלול החולה לסבול מסנוור חריג מאור שמש או מפנסי מכוניות בלילה.

האם יש להמתין להתעכרות מלאה של העדשה, טרם ניתוח?

האבחנה נעשית בבדיקת עיניים רגילה אצל רופא עיניים. הטיפול הוא ניתוחי בלבד.

אם מתגלה בבדיקה קטרקט במידה מועטה, אשר אינה מפריעה לחולה, וחדות הראיה טובה, ההחלטה האם לעבור ניתוח נשארת בידי החולה.

אולם חשוב לציין, שכיום, בניגוד לעבר, לא צריך לחכות להבשלת הקטרקט, והניתוח יכול להתבצע בכל שלב של התפתחותו, ולכן לא כדאי להמתין להתעכרות מלאה של העדשה.

מהי מחלת הגלאוקומה?

גלאוקומה היא מחלה שבה מופיע נזק לעצב הראיה, וכתוצאה מכך נזק לשדה הראיה. הנזק עלול להיגרם כתוצאה מלחץ תוך עיני גבוה, אולם לעיתים הוא יכול להיגרם אף שהלחץ בעין הינו בטווח הנורמלי. המחלה מופיעה לרוב בגיל המבוגר, ולעתים רחוקות בגיל צעיר, בילדות ואף בלידה.

כיצד מטפלים בגלאוקומה?

לרוב, פוגעת הגלאוקומה בשתי העיניים, עלולה להחמיר עם הזמן, ובהיעדר טיפול היא עלולה לגרום לעיוורון. גילוי מוקדם של גלאוקומה הוא חשוב ביותר כיוון שלרוב לא מרגישים כלל את המחלה בשלביה הראשוניים. לאור זאת מומלץ, מגיל 40 שנה ומעלה, להגיע לבדיקת עיניים שנתית אצל רופא העיניים, הכוללת בדיקה ספציפית לגלאוקומה. אם יש חשד, הרופא מפנה לבדיקות הערכה נוספות. הטיפול בגלאוקומה מתמקד בהורדת הלחץ התוך עיני. הדבר מתבצע בעזרת טיפות להורדת הלחץ התוך עיני, אשר יש לטפטף לכל החיים, ולעתים מטפלים בלייזר מיוחד או בניתוח.

הכותבת היא מנתחת בכירה במכון העיניים של בית החולים "שיבא", במרכז הרפואי "עיניים" בת"א ובעתידים מדיקל סנטר

בואו לדבר על זה בפורום עין יבשה - אבחון וטיפול.