שפעת: מקדימים חיסון למכה

כמעט בכל חורף, יקירינו ואנו חולים במחלת השפעת העונתית. זוהי מחלה מדבקת, המועברת מאדם לאדם דרך האוויר ועלולה לגרום לסיבוכים קשים ואף למוות. אחת למספר שנים, נגיף זה גורם למגפה כלל עולמית, הגובה את חייהם של מאות אלפי אנשים.

לפי דוחות השפעת השבועיים מטעם משרד הבריאות, ישנה עליה מתונה בתחלואת השפעת, כפי שאופייני לתקופת החורף. היות וכבר חווינו בארץ אפידמיות של שפעת העופות (2003) ושפעת החזירים (2009), ננסה להימנע ממחלה זו בחורף הקרוב.

הטיפול הטוב והיעיל ביותר כנגד הנגיף הוא מניעה והכנת הגוף למפגש עמו, על ידי החיסון.

איזה סוגים של נגיף השפעת קיימים?

Influenza virus, נגיף השפעת, הינו האויב הקטלני ביותר לכלל האוכלוסייה.

קיימים שלושה סוגי נגיפים, היכולים לגרום למחלת השפעת.

1. נגיף מסוג C: גורם למחלה קלה בדומה להצטננות.
2. נגיף מסוג B: נגיף חמור במידה פחותה, אחראי להתפרצויות בקנה מידה קטן יחסית. סוג זה תוקף בעיקר ילדים קטנים.
3. נגיף מסוג A: גורם לתחלואה קשה יותר, בהשוואה לסוגים אחרים של נגיפי השפעת. סוג זה נוטה ליצור שינויים מבניים (מוטציות) חדשים כל הזמן, מה שגורם לכך שמערכת החיסון לא מזהה אותו ולכן לא יכולה לפתח עמידות כנגדו.

לרוב, נגרמת השפעת על-ידי זן אחד או שניים של נגיפים מסוג A, בשילוב עם נגיף מסוג B.

כיצד מועבר הנגיף?

נגיף השפעת מועבר מאדם לאדם באמצעות פיזורו לסביבה, כלומר בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות אף וליחה. הפרשות אלו מפיצות תרסיס טיפות רוק מיקרוסקופיות, המכילות כמות גדולה של הנגיף.

חולי שפעת עלולים להדביק אחרים יום לפני הופעת הסימפטומים ועד 6 ימים לאחר מכן. בוגרים וילדים עם מערכת חיסון מוחלשת עלולים להיות מדבקים זמן רב יותר.



איך נזהה הידבקות?

הסימפטומים מופיעים כיומיים לאחר ההדבקה ונמשכים בדרך כלל כשבוע ימים. על פי רוב, יחמירו הסימפטומים ביומיים-שלושה הראשונים ולאחר מכן יוטבו בהדרגה.

סימני מחלה עיקריים: חום מעל 38 מעלות צלסיוס, המתפרץ בפתאומיות. כאבי ראש, עייפות, חולשה, איבוד תאבון, כאבי שרירים, נזלת או גודש באף, שיעול וכאב גרון.
במידה וחלה החמרה במחלה, הסיבוכים האפשריים הם:

דלקת ריאות: מצב שידרוש אשפוז מיידי (לרוב מאפיין חולים עם מערכת חיסונית חלשה כגון ילדים קטנים, נשים בהריון, קשישים וחולים עם דיכוי של מערכת החיסון).
דלקת מערות האף והפנים.
דלקת אוזניים חריפה
החמרה של מחלות לב-ריאה.

מה שיעור החולים במחלה?

מדי שנה חולים במחלה 20-30% מהילדים ו-5-10% מהמבוגרים בכלל האוכלוסייה. מחלה זו עלולה לגרום לסיבוכים קשים ואף למוות, בייחוד בקרב קשישים, או אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון שונות. מדי שנה, נפטרים בישראל כמה מאות אנשים, כתוצאה מסיבוכי מחלת השפעת. בארה"ב השפעת העונתית גורמת למותם של כ-20,000 איש מדי שנה.

מהו החיסון?

בפברואר, מדי שנה, מעריך ארגון הבריאות העולמי (WHO) איזה זני נגיפים עלולים לגרום לתחלואה בשפעת בחורף הבא, מה שמהווה בסיס לייצור החיסונים לקראת ספטמבר ו"עונת השפעת" באותה השנה.

החיסונים מיוצרים בעזרת ביצי תרנגולת מופרים. ניתן לגדל בהם נגיפים שונים, גם נגיפים שבאופן טבעי לא מדביקים עופות. בעבר חשבו שאסור לתת את החיסון עם הנגיף המומת לאנשים הרגישים לביצים. אך בשנים האחרונות, המחקרים הראו כי התגובה האלרגית בעקבות מתן החיסון לשפעת הינה נדירה ביותר ואינה נגרמת עקב מרכיב חלבון הביצה שבחיסון. עדיין אין מחקרים בנושא לגבי החיסון החי והמוחלש, לכן לאנשים עם אלרגיה לביצים מומלץ להימנע מקבלת החיסון הזה.

מה כולל חיסון שפעת 2014?

תרכיב החיסון המומת נגד שפעת עונתית בחורף 2013-2014 השתנה בהתאם להמלצת ארגון הבריאות העולמי וה-CDC האמריקאי, בהשוואה לתרכיב בעונה הקודמת. הרכב זני השפעת בחיסון הניתן השנה מכיל:

1. זן נגיף השפעת מסוג A (A/California/7/2009 (H1N1) ): נגיף שגרם לאפידמיית שפעת החזירים בשנת 2009.
2. זן נגיף השפעת מסוג A (A/Victoria/361/2011 (H3N2) ).
3. זן נגיף השפעת מסוג B (B/Massachusetts/2/2012).

לעומתו, החיסון המוחלש מכיל זן נוסף של נגיף מסוג B (B/Brisbane/60/2008), בנוסף לשלושת זני הנגיפים הנ"ל. חשוב להדגיש שהחיסון יעיל רק נגד הזנים שמהם הוא הורכב, כך שאם יתפשט זן אחר של הנגיף שלא הופיע בחיסון, גם אדם מחוסן עלול לחלות.

מהם סוגי החיסון השונים?

1. Inactivated (killed) viruses : חיסון המכיל נגיפים מומתים. מצד אחד, הורגים את הנגיף, אבל עדיין חייבים לוודא שהטיפול לא הרס את מה שמערכת החיסון מכירה ומייצרת כנגדו נוגדנים. החיסון הזה מכין את הגוף למפגש עם הנגיף ותקיפתו. בנגיף מומת, אנחנו צריכים לעשות הרבה פעמים הזרקות חוזרות, כדי לעורר את המערכת החיסונית. ניתן לקבל חיסון זה בזריקה. הוא מיועד לכל האוכלוסייה מבני גיל 6 חודשים ומעלה.

2. Attenuated viruses : חיסון המכיל נגיפים לא מומתים אלא מוחלשים, כך שהם יכולים להדביק תאים בגופנו. אבל התכונה של הוירולנטיות שלהם אבדה.

חיסון זה נקרא FluMist, ניתן לקבל אותו בישראל כתרסיס לאף, החל משנת 2010. חיסון זה לא יינתן לפעוטות עד גיל שנתיים, לנשים בהריון, לחולי אסתמה, לאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת (מדוכאי חיסון) ולאנשים מגיל 49. חיסון זה בתשלום.

בילדים, החיסון החי והמוחלש נמצא יעיל יותר בכ-50%, בהשוואה לחיסון המומת, הניתן בזריקה. לעומת זאת, במבוגרים הוא נמצא בעל יעילות דומה לחיסון המומת. החיסון החי מעניק הגנה לפרק זמן של למעלה משנה ועשוי להקנות הגנה נרחבת גם כלפי זני שפעת קרובים, אך לא זהים לחלוטין לזנים שבחיסון.

יש להיוועץ ברופא המטפל או באחות איזה סוג חיסון עדיף בכל מקרה.

למה חשוב להתחסן?

חיסון שנתי של אוכלוסיות הנמצאות בקבוצות סיכון הינו אמצעי יעיל למניעת מחלת השפעת וסיבוכיה. החיסון מפחית את שכיחות התחלואה בשפעת ובדלקת ריאות בכ-80% ומקטין את מספר מקרי התמותה הנגרמים עקב סיבוכי שפעת.

עם זאת, מידת ההגנה שהחיסון מעניק יכולה להשתנות בין אדם לאדם. על פי פרסומי ארגון הבריאות העולמי, יעילות החיסון נגד שפעת בקרב מבוגרים בריאים עד גיל 65, עומדת על 70-90% ואילו אצל בני 65 ומעלה היעילות נמוכה יותר ועומדת על 50-60% ממקרי המחלה.

מתי להתחסן?

רצוי להתחסן נגד שפעת לקראת כל חורף: כבר מתחילת חודש אוקטובר, מומלץ לא מאוחר מסוף נובמבר. גם אם פספסתם את המועד, רצוי להתחסן בכל עת, עד התקופה בה חולפת השפעת, בדרך כלל בחודש מרץ.

מומלץ להתחסן מדי שנה, כיוון שישנה ירידה הדרגתית בהשפעת החיסון (ההשפעה נשמרת לאורך 6-8 חודשים לאחר קבלתו) וגם כיוון שמתרחשים שינויים מבניים בנגיפי השפעת עם הזמן (ולכן מדי שנה יוצא חיסון חדש נגד המחלה).

מי צריך להתחסן?

החיסון מומלץ לכלל האוכלוסייה: החל מבני 6 חודשים ומעלה. עם זאת, ישנה חשיבות יתר לחיסון הקבוצות הבאות:
חולים במחלות ממושכות, מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית; טרשת עורקים; אי ספיקת הלב; השמנה חולנית, כאשר ה-BMI גדול או שווה ל-40; קצרת הסמפונות (אסטמה); ברונכיטיס כרוני; פיברוזיס ציסטי; ברונכיאקטאזיס; אמפיזמה; שחפת; מצבים כרוניים לאחר הפרעות נשימתיות בתקופת הילוד; מחלת הסוכרת; מחלות מטבוליות כרוניות עם נטייה מוגברת לפתח זיהומים; מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן; מחלות המלוות בדיכוי המצב האימונולוגי, לרבות AIDS ומחלות ממאירות; חולים אשר מקבלים טיפול בתרופות שמדכאות את מערכת החיסון; חוסר דם ממושך; מחלות כבד; מחלות נוירולוגיות; מחלות המטולוגיות.

חיסון לפי גיל: אנשים בני 50 ומעלה, במיוחד בני 65 ומעלה; ילדים מגיל חצי שנה ועד 6 שנים ובמיוחד עד גיל שנתיים; ילדים עד גיל 18 המקבלים טיפול ארוך טווח באספירין; חולים כרוניים מגיל חצי שנה ומעלה.

נשים המתכננות להרות, נשים בהריון ובתקופה שלאחר הלידה.

אנשים החיים במוסדות סגורים, בהם קיים סיכון מוגבר להדבקה.

סגל רפואי: עקב היותו בסיכון גבוה להדבקה וכן עקב הסיכון להדביק את המטופלים.

עובדי לולים.

בני משפחה לחולים בסיכון.

האם יש כללים מיוחדים בנוגע לחיסון ילדים?

משרד הבריאות ממליץ לחסן ילדים עד גיל 5 שנים. ילדים עד גיל 8, המקבלים לראשונה בחייהם חיסון שפעת, אמורים לקבל שתי מנות חיסון ברווח של חודש ביניהן, ולכן מומלץ לתת את החיסון הראשון בתחילת החורף, כך שמנת החיסון השנייה תינתן לקראת סוף חודש נובמבר. לילדים מעל גיל 8 שנים נחוצה מנת חיסון אחת בלבד.

מה בנוגע לחיסון נשים בהריון נגד שפעת?

נשים המתכננות להרות, נשים הרות ונשים בתקופה שלאחר הלידה, שעדיין מיניקות, יכולות להתחסן נגד שפעת, ללא חשש, רק בחיסון מומת הניתן בזריקה, ולא בחיסון חי ומוחלש.

חיסון לנשים הרות עשוי להגן עליהן וגם על התינוק הנולד. נשים הרות הן בסיכון לאשפוזים כתוצאה ממחלת השפעת יותר מכלל האוכלוסייה. לנשים הרות עם שפעת חריפה סיכון גבוה יותר ללדת פג או ללדת תינוק במשקל נמוך יחסית.

מהן תופעות הלוואי האפשריות?

חיסון השפעת בטוח ויעיל. הוא מכיל נגיפים מומתים או מוחלשים, ואינו יכול לגרום לשפעת. הופעת זיהום נשימתי סמוך לקבלת החיסון פירושו שהתרכיב ניתן בתקופת הדגירה של השפעת, או שהמחלה נגרמה על-ידי מחולל מחלה אחר.

החיסון אינו גורם למוות. יתרה מכך, הוא נמצא כמפחית תחלואה ותמותה, לא רק באופן ישיר משפעת ודלקת ריאות, גם מהתקפי לב ומאירועים מוחיים.

תופעות מקומיות: אודם, נפיחות, רגישות במשך 1-2 ימים. החיסון החי והמוחלש עלול לגרום נזלת וגודש באף. תופעות אלה מופיעות בפחות משליש ממקבלי החיסון.

תופעות כלליות: חום, כאבי שרירים. תופעות כלליות אחרות מופיעות בין 6-12 שעות לאחר הזרקת התרכיב ונמשכות 1-2 ימים. אלו הן תופעות נדירות ועלולות להופיע בעיקר לאחר מתן חיסון בפעם ראשונה.

היכן תוכלו להתחסן?

ניתן להתחסן במרפאות קופות החולים לאחר מילוי שאלון אודות מצב בריאות המחוסן.

האם קיימים אמצעים לא תרופתיים למניעת השפעת?

נקיטת מספר פעולות בסיסיות עשויה לסייע למזעור ההדבקה בשפעת:

שטיפת ידיים: מומלץ לשטוף ידיים עם סבון ומים לעיתים קרובות: לפני אוכל, לפני טיפול במזון, לאחר יציאה מהשירותים, לאחר מגע עם הפרשות, לאחר שיעול ועיטוש, ולאחר מגע עם טישיו משומש.

כסו את הפה והאף בעת שיעול ועיטוש: רצוי שלא תעשו זאת בעזרת כף היד אלא בעזרת טישו חד פעמי. כך יקטן הסיכוי להדביק אחרים, כאשר תהיה נגיעה בחפצים משותפים.

הישארו בבית אם אינכם חשים בטוב: מומלץ לא לצאת מהבית, במידה ומרגישים התחלה של מחלה. כמו כן, רצוי מאוד לא לשלוח ילדים חולים למוסדות החינוך. רק לאחר ההחלמה, כאשר אתם חשים בטוב, ניתן לחזור לשגרה.

יקטרינה פיינגולד בוגרת תואר ראשון לביולוגיה ומנהלת מדור הבריאות בחברת אלישע הדרכות רפואה - קורסי עזרה ראשונה.

בואו לדבר על זה בפורום שפעת החזירים.