צלקות: אפשר לשפר את המצב
כשתהליך ריפוי של פצע נמשך מעל שבועיים-שלושה יש סיכון לצלקת. איך ניתן לתמוך בתהליך ההחלמה, ומה ניתן לעשות כדי לטשטש צלקות בולטות או גדולות
צלקת היא אחת ההפרעות הקוסמטיות שעלולות להיגרם כתוצאה מטראומה לעור. אמנם ישנן דרגות שונות של צלקות, אך גם זו הקטנה ביותר, שנותרת על העור, יכולה לגרום לתסכול ולחוסר נעימות ולא רק בהיבט הקוסמטי, אלא גם הרפואי. רוצים לדעת יותר? ד"ר יואב אברהמי, מומחה בכירורגיה פלסטית בבתי החולים רבין וקפלן ובמרפאה האסתטית פוראבר יונג, עושה סדר מהן צלקות וכיצד מטפלים בהן. 
"ההגדרה היבשה של פצע היא, כל פגיעה בשלמות העור. לרוב כתוצאה מחבלה. המטרה היא לסגור את הפצע כמה שיותר מהר, על מנת למנוע זיהומים ודליפה של חומרים חיוניים כמו מים, חלבונים ומינרלים. שכבת העור החיצוני (אפידרמיס) מתרבה בניסיון לסגור את הפצע, אך קיימת מתחתיה שכבה עמוקה יותר (דרמיס), שמתרבה אף היא.
הדרמיס היא בעיקר רקמת חיבור נוקשה יותר, לעומת האפידרמיס שהיא רקמת ציפוי. כאשר נוצר פצע, גם תאי שכבת הדרמיס מתחילים לעלות מעלה ולפלוש לאפידרמיס והם אלו שיוצרים את הצלקת. אם מדובר בפצע קטן ושטחי שמו שריטה, לרוב האפידרמיס יתחדש ויסגור אותו במהירות לפני ששכבת הדרמיס תספיק לעלות למעלה ולמעשה לא תישאר צלקת. אולם, ככל שהפצע יותר עמוק, ולוקח יותר זמן לסגור אותו אזי רקמת החיבור מהדרמיס עולה למעלה ויוצרת את הצלקת, שהיא אכן יותר נוקשה ופחות גמישה מהעור הרגיל".
אלו סוגי צלקות קיימות בעור?
"כל צלקת חדשה שנוצרת נקראת צלקת לא בשלה, ראשונית. המראה שלה הוא אדום כי היא מלאה כלי דם, בולטת על פני העור, חלשה יחסית בפני מתיחה ורגישה. היא נקראת ראשונית משום שהגוף בונה אותה מהר כדי לסגור את הפצע. עם הזמן, בדרך כלל עד שנה, הצלקת מתארגנת והופכת לצלקת בוגרת. צלקת בוגרת היא שטוחה, לא רגישה, גמישה וצבעה דומה לצבע העור.
צלקת בוגרת זאת נשארת לכל החיים. לעולם היא לא תוחלף בחזרה לעור רגיל כפי שהיה שם קודם. לצערנו זאת הסיבה שאין טכנולוגיה שמסוגלת להעלים צלקות לגמרי. אך בהחלט ניתן במקרים רבים לטשטש, להסתיר, לשנות כיוון, לצמצם או לשפר צלקת קיימת.
צלקות שנשארות בולטות, אדומות ו/או רגישות לאחר שנה, הן לא תקינות ונקראות צלקות היפרטרופיות. צלקות כאלו נגרמות בעיקר כתוצאה מהפרעה לריפוי המהיר והתקין של הפצע. למשל עקב זיהום, תפרים שנפתחו, מתח רב על הצלקת, תת תזונה, כימותרפיה, הקרנות ונטילת תרופות שונות כמו סטרואידים. צלקות אלו מהוות הפרעה קוסמטית משמעותית ולעיתים אף מפריעות לתפקוד אם הן נמצאות במפרק למשל, ומונעות טווח תנועה תקין בגלל חוסר גמישותן. בצלקות כאלה ניתן בהחלט לטפל בצורה יעילה כשהמטרה הסופית גם כאן היא לא להעלים את הצלקת, אלא להפוך אותה לצלקת בוגרת שטוחה, לא רגישה, חזקה, גמישה ודומה בצבעה לצבע העור".
כיצד מטפלים בצלקות?
"האינטרס של הרופא המטפל והמטופל עצמו הוא קודם כל מניעה של צלקת היפרטרופית עוד בשלב הפצע. כדי לעשות זאת כדאי מאוד שהפצע ייסגר מהר וזאת באמצעות שמירה על היגיינת האזור, ניקוי במים וסבון, תזונה נכונה כדומה. אם הפצע נסגר תוך שבועיים הסיכוי שהצלקת תהיה "יפה", הוא גדול יותר. אם לאחר יותר משלושה שבועות הפצע עדיין איננו סגור, אזי רבים הסיכויים שתיוותר צלקת בולטת ומכערת.
הטיפול הנכון בצלקת ראשונית על מנת לעזור לה להתבגר במהירות ולהפחית את הסיכון לצלקת היפרטרופית הוא הפעלת לחץ קל אך קבוע על הצלקת (למשל באמצעות פלסטר), שימוש בתכשירי סיליקון (משחה, תרסיס או יריעה) ומניעה מחשיפה לשמש.
הטיפול בצלקת היפרטרופית הוא מורכב יותר וצריך להתבצע בפיקוחו של רופא המומחה לעניין. יש מגוון של טיפולים שחלקם יועילו לאדם אחד אך לא לאחר. זאת הסיבה שלרוב הטיפול הנכון יהיה שילוב של שיטות שונות:
מלבושי לחץ: מלבושים אלסטים היוצרים לחץ קבוע על פני הצלקת. יעילים ביותר בגפיים שם ניתן לעצב אותם בצורת שרוול.
סיליקון: מונח על הצלקת בצורה של משחה, תרסיס או יריעה. ככל הנראה משפיע על השדה החשמלי שסביב הצלקת ותורם להשטחתה.
סטרואידים: מוזרקים לתוך הצלקת. יעילים מאוד, אך בהזרקה לא נכונה עלולים לגרום לתופעות לוואי.
לייזר: שיטה שנכנסה חזק לתחום הצלקות ויעילה מאד בטיפול בהן. הלייזר שורף את הצלקת וכך נוצר פצע חדש. המטרה ביצירתו היא, לתת לו להחלים בצורה חדשה ומהירה וכך ליצור צלקת תקינה. ישנה טכנולוגיה חדשה, בה מכוונים את הלייזר, כך שיהרוס את הצלקת מבפנים ואז היא משתנה ללא פצע חדש.
שיטות ניסיוניות: טיפולים שדווחו בספרות הרפואית ככאלו שעוזרים לטיפול בצלקת, אך לא נבדקו בקנה מידה גדול, כך שיעילותם עדיין לא הוכחה מעל לכל ספק. טיפולים אלו כוללים למשל הקפאת צלקות עם חנקן נוזלי או הזרקה של חומרים כימותרפיים לתוך הצלקת. טכניקות אלו מיועדות בעיקר לצלקות קיצוניות המכונות קלואיד, המופיעות בקרב חלק קטן מהאוכלוסייה בעיקר בכהי עור, שבגלל נטייה גנטית יש להם צלקת המתנהגת כמו גידול ומשגשגת מעבר לגבולות הפצע שגרם לה.
ניתוח: ישנן שיטות ניתוחיות רבות לצמצום, הטבה ושינוי כיוון של צלקות. צלקת היפרטרופית שנוצרה כתוצאה מפתיחה של תפרים למשל, ניתן לכרות ולתפור שוב בצורה מוקפדת וכך להביא ליצירת צלקת תקינה. אם הצלקת נרחבת אפשר להכניס מותחני עור בניתוח סביב הצלקת. המטופל מגיע למרפאה כל שבועיים והרופא מזריק לבלון מים רפואיים, שמנפחים את הבלון, ואת העור התקין שסביב הצלקת. לאחר שמגייסים מספיק עור ניתן לכרות את הצלקת הנרחבת בניתוח נוסף וליצור צלקת קטנה ומוחבאת יותר".
בואו לדבר על זה בפורום טיפול בצלקות ובקלואידים - ריפוי בעיסוק.
